Lordpain(שולט)
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
מה מבדיל בין מי שמשחק לבין מי שלא
כשהשמיים והאדמה נפגשים, ללא שום ויכוחים או מאבקים השמיים עולים למעלה והאדמה תופסת את מקומה מתחת .
השמיים מכילים בתוכם אור אין סופי אשר מעורבב יחד עם רצון אדיר להעניק את האור הזה לאדמה. האדמה לעומת זאת מכילה בתוכה אך ורק את הרצון להתמלא מהשמיים לרצון זה אין סוף ומכאן כאשר היא מתחילה להתמלאות זה אף פעם לא נגמר, היא תמיד רוצה את השמיים היא לעולם לא תדחה אותם . כשאדון ושפחה נפגשים הם כמעט מייד תופסים כל אחד את מקומו האדון למעלה והשפחה תחתיו, זה קורה ללא שום מאבקים או ויכוחים בדיוק בגלל אותה הסיבה שלא מתרחש שום מאבק בין השמיים לאדמה. אך לפני שהנתינה הזו של האדון תתאפשר עליו לרכך את האדמה להכין אותה לפני שיזריע לתוכה את האור אשר בתוכו. כמו טיפות קטנות של גשם אשר נופלות מין השמיים ונוגעות ומרככות את האדמה כך גם האדון מעניק טיפות קטנות מהאור אשר בתוכו ולאט ובטוח מכין את השפחה לנתינה הגדולה ביותר שלו . ברור לו כשם שברור לשמיים שהמהות לעליונותו הוא האור האין סופי אשר הוא מכיל בתוך עצמו, כי הרי בלעדיו הוא אינו ראוי להיות למעלה. האור הזה חייב להשפיע כי ללא השפעה אין סיבה לקיומו ולכן לאחר שהאדמה רכה מספיק ומביטה מלמטה אל עבר השמיים ומשתוקקת אליהם האדון פותח את שערי השמיים חושף לחלוטין את לבו ואת האור אשר שם ואז מחדיר אל האדמה את כל האור וממלא אותה בו עד מלוא עומקה. הנתינה של השמיים/האדון היא תמידית, בכל רגע ורגע הוא מעניק לאדמה, והאדמה בכל רגע נתון פתוחה בפני השמיים ומקבלת אותם לתוכה, אין לזה סוף . זה תהליך שמאפיין גבר אשר בלבו צרובים השמיים והאדונות זה תהליך שמאפיין אישה אשר בלבה צרובים האדמה והכניעה כל זה הוא הרבה מעבר למשחק, ורק להם ניתנת החוכמה להבין ולהכיל את מלוא גודל העוצמה והאלוהות שמתקיימת בינהם . זוהי השקפת עולמי, יש בי הזדהות מלאה עם השמיים . העוצמה שלי היא לא בשוט ולא ביד שמחזיקה אותו וכך גם לא בגוף אשר אותה היד מחוברת אליו, העוצמה היא באור האין סופי וברצון האדיר להעניק את האור הזה לאדמה . אם אין בך את הנתינה הזו אתה לא אדון , אם אין בך את ההשתוקקות והיכולת להכיל את האור את אינך שפחה, למרות שאפשר לחקות את הריקוד שמתקיים בין השמים לאדמה אך ללא קיומו של האור וללא קיום הקבלה של האדמה זה הכל מזויף הכל רק משחק . ואני מניח שזה מה שמבדיל בין אלא שמשחקים לבין אלא שלא . |
|
|
פסיכיאטר מופרע
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
Re: מה מבדיל בין מי שמשחק לבין מי שלא Lordpain כתב/ה: כשהשמיים והאדמה נפגשים, ללא שום ויכוחים או מאבקים השמיים עולים למעלה והאדמה תופסת את מקומה מתחת .
השמיים מכילים בתוכם אור אין סופי אשר מעורבב יחד עם רצון אדיר להעניק את האור הזה לאדמה. האדמה לעומת זאת מכילה בתוכה אך ורק את הרצון להתמלא מהשמיים לרצון זה אין סוף ומכאן כאשר היא מתחילה להתמלאות זה אף פעם לא נגמר, היא תמיד רוצה את השמיים היא לעולם לא תדחה אותם . כשאדון ושפחה נפגשים הם כמעט מייד תופסים כל אחד את מקומו האדון למעלה והשפחה תחתיו, זה קורה ללא שום מאבקים או ויכוחים בדיוק בגלל אותה הסיבה שלא מתרחש שום מאבק בין השמיים לאדמה. אך לפני שהנתינה הזו של האדון תתאפשר עליו לרכך את האדמה להכין אותה לפני שיזריע לתוכה את האור אשר בתוכו. כמו טיפות קטנות של גשם אשר נופלות מין השמיים ונוגעות ומרככות את האדמה כך גם האדון מעניק טיפות קטנות מהאור אשר בתוכו ולאט ובטוח מכין את השפחה לנתינה הגדולה ביותר שלו . ברור לו כשם שברור לשמיים שהמהות לעליונותו הוא האור האין סופי אשר הוא מכיל בתוך עצמו, כי הרי בלעדיו הוא אינו ראוי להיות למעלה. האור הזה חייב להשפיע כי ללא השפעה אין סיבה לקיומו ולכן לאחר שהאדמה רכה מספיק ומביטה מלמטה אל עבר השמיים ומשתוקקת אליהם האדון פותח את שערי השמיים חושף לחלוטין את לבו ואת האור אשר שם ואז מחדיר אל האדמה את כל האור וממלא אותה בו עד מלוא עומקה. הנתינה של השמיים/האדון היא תמידית, בכל רגע ורגע הוא מעניק לאדמה, והאדמה בכל רגע נתון פתוחה בפני השמיים ומקבלת אותם לתוכה, אין לזה סוף . זה תהליך שמאפיין גבר אשר בלבו צרובים השמיים והאדונות זה תהליך שמאפיין אישה אשר בלבה צרובים האדמה והכניעה כל זה הוא הרבה מעבר למשחק, ורק להם ניתנת החוכמה להבין ולהכיל את מלוא גודל העוצמה והאלוהות שמתקיימת בינהם . זוהי השקפת עולמי, יש בי הזדהות מלאה עם השמיים . העוצמה שלי היא לא בשוט ולא ביד שמחזיקה אותו וכך גם לא בגוף אשר אותה היד מחוברת אליו, העוצמה היא באור האין סופי וברצון האדיר להעניק את האור הזה לאדמה . אם אין בך את הנתינה הזו אתה לא אדון , אם אין בך את ההשתוקקות והיכולת להכיל את האור את אינך שפחה, למרות שאפשר לחקות את הריקוד שמתקיים בין השמים לאדמה אך ללא קיומו של האור וללא קיום הקבלה של האדמה זה הכל מזויף הכל רק משחק . ואני מניח שזה מה שמבדיל בין אלא שמשחקים לבין אלא שלא . ואת כל זה כתבת בשביל לזיין נקבה ?? למה אני משתגע מה " שולטים " בכלוב ?? למה ?? |
|
|
שרמומית
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
Re: מה מבדיל בין מי שמשחק לבין מי שלא
לא פסיכי, את כל זה הוא כתב כי ככה בא לו.
אם יש לך בעיה שהוא מביע את הרגשות שלו בצורת פוסט ולא כמו שאתה מביע אותם - בזיוני שכל , אז תכניס אצבע לתחת ואל תהרוס פוסט שלא משנה מי כתב אותו. ולמה אתה משתגע מהשולטים בכלוב? את זה רק אתה יודע. נטלי |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
לורד
ואני מניח שזה מה שמבדיל בין אלא שמשחקים לבין אלא שלא .
אלה ולא אלא כתוב יפה |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
מאוד פיוטי
ואישי
תמיד מענין לשמוע ולהשמיע כאשר נכתב על #תבונה ורגישות -) |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
בתכל'ס, בשמיים אין אור, סופי או לא סופי. האור נמצא בשמש. אז יותר מדויק לומר שמי שהוא שמש הוא אדון. עכשיו, מי זה השמש אנחנו כבר יודעים ממזמן - סטלין כמובן. אם לצטט ממקור המידע החביב ביותר על כותבי כלוב שרוצים להיראות כאילו הם יודעים משהו למרות שהם בורים גמורים: "מותו של "שמש העמים" (כפי שכונה על ידי חסידיו) גרם לזעזוע רב בעולם הקומוניסטי", ומכאן אנו למדים שכאשר אדון אמיתי מת, הסאביות שלו מזועזעות, בניגוד לאדון שסתם משחק, שמותו פשוט מראה שהוא לא יודע להפסיד בכבוד.
אם כן, מה שמבדיל בין אדון אמיתי לאדון שסתם משחק הוא שאדון אמיתי הוא סטלין ומי שסתם משחק הוא לא סטלין. רק אדון שהוא סטלין ירשה לעצמו ולחסידיו להאמין שהוא נעלה על בני אדם אחרים. ולראיה ציטוט נוסף מאותו רפרנס נכבד: "בימי סטלין הגיע פולחן האישיות לממדים עצומים", ומכאן אנו למדים שבימי סטלין הגיע פולחן האישיות לממדים עצומים. עוד על הנושא בגיליון הבא של "פרבדה". |
|
|
huan
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
אנא הגדר את המונח "משחק".
שכן לי נראה שאנחנו שוב מדברים על "בדסמ אמיתי" ו"אדון אמיתי". ואם זה המקרה ראוי יותר לדבר באיך ראוי שהדברים יראו במקום לעשות שוב הפרדות בין "הרדקור" ל"וואנביז". אך יכול להיות שלא לזה התכוון המשורר (דיהנו לורדפיין) |
|
|
נקבה(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
אם אפשר רק להוסיף
שבדיוק בשלב הזה נכנס העניין של ההבדל בין הרצוי למצוי
וגם אלו שמאמצים את השקפת השמיים והאדמה הנהדרת בסופו של דבר כשחופרים בהם עמוק מתגלה שהשמיים שחורים והאדמה יבשה וכל אחד והדמיון הפרוע שלו מאמין ובטוח שהעולם שלו מושלם משל כולם. לא הוקסמתי. לא מציאותי לדעתי. |
|
|
לא קשורה
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
למה זה צריך להיות אור וחושך?
למה זה צריך להיות עניין של שמיים וארץ? למה זה לא יכול להיות פשוט שני בני אדם שמתאימים ומתאים להם? למה הפשוט כל כך מפחיד אנשים? זה בסדר אם זו אנלוגיה למה שאתה מרגיש. אבל, מכאן ועד להגדיר את זה כמשחקים מול אמת? אם כבר מכניסים לזה נופך מציאותי, אז שמיים ואדמה לא נועדו להפגש. כששמים ואדמה נפגשים, יש כאוס. זאלו, כששמש העמים שוקעת, ושוקע סוף סוף האבק שהותירה אחריה, מתגלים אוליגרכים. |
|
|
שלגי
|
לפני 15 שנים •
14 בספט׳ 2008
לא קשורה כתב/ה: למה זה צריך להיות אור וחושך?
למה זה צריך להיות עניין של שמיים וארץ? למה זה לא יכול להיות פשוט שני בני אדם שמתאימים ומתאים להם? למה הפשוט כל כך מפחיד אנשים? זה בסדר אם זו אנלוגיה למה שאתה מרגיש. אבל, מכאן ועד להגדיר את זה כמשחקים מול אמת? אם כבר מכניסים לזה נופך מציאותי, אז שמיים ואדמה לא נועדו להפגש. כששמים ואדמה נפגשים, יש כאוס. זאלו, כששמש העמים שוקעת, ושוקע סוף סוף האבק שהותירה אחריה, מתגלים אוליגרכים. תמיד חשבתי שגאידמק סקסי. (סליחה, סליחה, תמשיכו בדיון הרציני) |
|
|