Halrloprillalar |
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2008
ניסוי מס. 303
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2008
Halrloprillalar • 30 בנוב׳ 2008
.
אתמול זה היה עם יד אחת הסותמת את האף, השנייה את הפה וזין בכוס. מצב ארוטי בטירוף, רק מלחשוב עליו מתקשה לי כל מה שיש בסביבת אגן הירכיים. לא רק הזין, כל שרירי האגן ועור שק האשכים מתכווץ עד כדי כאב. אבל אתמול היה היום האחרון לפני תחילת המחזור. היום לדולפינה יש מחזור וחייבים לשנות את המתכונת. מאתגר. אהה, אני יודע ! יש לי פלסטר רפואי לבן, פלסטר מדהים. אם מדביקים אותו על הפה, באמת ובתמים הפה חסום. אין כל אפשרות לפתוח את הפה, לא משנה כמה מתאמצים. אוקי, זה פתרון. הפה חסום עם הפלסטר. דולפינה עלי, יד אחת על האף והשנייה על הזין. טוב, המובן מעליו – ידיים ורגליים קשורות היטב למיטה. מה חשבתם סוטים, שנשאיר אותם חופשיים ?! דולפינה משדרת חוסר בטחון. בכל זאת, לא כל יום יוצא לך לחנוק את היקר לך. ומה אם יקרה לו משהו ? אני מנסה לשפר את הרגשתה באמצעות מתן עידוד וחיוכים. כשהיא מדביקה את הפלסטר לפה אני מצייר עליו חייכן עם היד. דקה אחר כך היא קושרת את היד למיטה. זהו, נגמרו אמצעי מתן המשוב החיובי. אני שוכב בלי לזוז, מביט בה. "רגע" אומרת הדולפינה, שולפת מהארון מסיכת עור שחורה ומלבישה אותה על ראשי. בודקת שאני עדיין יכול לנשום. עם פה סגור וחסום, שני החורים הקטנים של האף הם כל הקשר שלי לאוויר, נתיב צר שיישאר פתוח או סגור לפי שיקול דעתה. כמו מעברי סחורות בין ישראל לרצועת עזה. בדיקות נשימה והפסקתה מסתיימות בהצלחה ודולפינה מגרגרת לאור שביעות רצונה מהתוספת הפטישיסטית. הכל מוכן. הדולפינה מניחה את ידה על המסכה וסותמת לי את הנחיריים. זהו, אין אויר. במורד גופי אני מרגיש את תנועת ידה ועיניי מתגלגלות מרוב העונג. אני מרפה את שריריי ונותן לעונג להתפשט. אני יכול להישאר ככה, רפוי ובלי לנשום כמה דקות. זה זמן מצוין לחשוב קצת. אני מסוגל לעצור את הנשימה לדי הרבה זמן. לא יודע אם זה נובע מנפח ריאות, או מתרגול, או מיכולת להיכנס לטראנס. אולי משילוב של הכל. ככה או ככה, יש חלון זמן של כמה דקות שאני יכול לשכב ולהתעלם מזה שאני לא נושם. אני לא יודע כמה זמן בדיוק, וזה גם לא כל כך חשוב, כי זאת לא מטרת המשחק. המטרה היא להילחם על האוויר, להיות היסטרי על האוויר, להרגיש שאבדה שליטה על אספקת האוויר. בדיוק ההיפך למה שקורה בדקות ראשונות, בהם אני סתם ממתין בסובלנות. ועוד משהו – בניית הלחץ זה תהליך ולא אירוע חד פעמי. אני סקרן האם התהליך יצליח היום. דקות עוברות, ידה של הדולפינה נעה על הזין ועל האשכים, הגירוי שם מתחיל להתקרב לרמה הקריטית. זה כשלעצמו מגביר את קצב הנשימה. אה, רגע, שכחתי – אין נשימה. ידה של הדולפינה עדיין על אפי. רוצה לנשום ! ראשי מתחיל לנוע, בתנועה אינסטינקטיבית, מנסה להיפתר מההפרעה שחוסמת את האוויר. אני מרגיש את אצבעותיה של הדולפינה מתהדקת על נחירי האף. אני מתחיל להניע את כל הגוף, מנסה לזרוק אותה מעלי, אך ללא הועיל, היא קשרה אותי היטב. דולפינה מגבירה את קצת תנועת ידה על אשכיי, אני מקפץ ומתחיל להרגיש את הניצוצות הראשונים של היסטריה. אני מניע את הראש כבר לא בעדינות, אלא בפראות הולכת וגוברת, מנסה להסיר את ידה מהאף. דולפינה משחררת, ובקול איושה האוויר זורם פנימה אל הריאות. אני מציין לעצמי, באכזבה קלה, שהיא שיחררה קצת מוקדם כשעוד לא הייתי היסטרי לגמרי. היא כנראה קוראת מחשבות ושואלת את אותה שאלה. אני מהנהן בראשי לאישור, שולט מלמטה שכמותי ... רושם לעצמי שצריך גם להגיד לה לא לשחרר את הנשימה להרבה זמן, אחרת שוב נצטרך לחכות עד שייבנה הלחץ. נשימה אחת מספיק. אבל איך שהוא, ממש כמו בקריאת מחשבות, גם את זה היא פתאום מבינה, והנה שוב ידה על אפי, חוסמת את נחיריי. הפעם זה קורה הרבה יותר מהר, והרבה יותר חזק. שניות בודדות ואני מתחיל להלחם בה. אני שומע את נשימתה, מהירה ועמוקה ומבין שגם היא רטובה מהמצב. זה עושה לי טוב כפליים. אני מקפץ, משתולל, מנסה להעיף אותה ממני, והיא רוכבת עלי כמו על שור מתפרע, אוחזת בזין ביד אחת ובאף בשנייה. אני רוצה לצרוח, אבל לא יכול. הלשון מתחילה לדחוף את הפלסטר בניסיון להסיר את מחסום הפה מבפנים. אין סיכוי. מדי פעם הדולפינה מורידה את היד מהנחיריים, מאפשרת נשיפה מהירה אחת או שתיים, אבל לפעמים גם זה לא. לפעמים היא משחררת לכל כך מעט זמן שאפילו שאיפה אחת הגונה אני לא מצליח לעשות, וזה משגע עוד יותר. הסצנה הופכת לזירת קרב אמיתית, הקרב על הנשימה. זהו, נגמרו המשחקים, אני נלחם על אמת ובכל הכוח. גם היא, ואני שומע את הנשימות והגניחות שלה, וזה עושה לי כל כך טוב. והנה זה מתחיל. שתי אורגזמות בו זמנית. אחת, המוכרת כל כך טוב, מתחילה בידה של הדולפינה, עוברת דרך הזין והאשכים, ועולה אל בטני. אורגזמה מוכרת ומבורכת. אבל האורגזמה השנייה ... היא מתחילה איפה שהוא למעלה, איפה שהוא בין האף החסום, החזה המשווע למשוך עוד לגימת אויר והשרירים הנלחמים בדולפינה. או שאולי היא מתחילה במוח שפשוט הפך למסומם מחוסר חמצן. האורגזמה השנייה הזאת, היא לא אורגזמה רגילה. אנשים אחרים לא יחוו אותה, ואין להם מושג מה הם מפסידים. ושתי האורגזמות האלה ביחד זה לא אחד ועוד אחד שווה שתיים. כמו בפרסומת שפעם הסתובבה בחיפה, אחד ועוד אחד שווה שלוש. או אולי עשר. או מאה. שתי האורגזמות מתנגשות זו בזו ויוצרות תגובת שרשרת גרעינית. אני מתפוצץ. מהאף, שהדולפינה בינתים הסירה ממנו את ידה, נפלטת צווחה הדומה לצפירת מכונית. מהזין נפלט זרע, כמו ממיזרקה. הריאות עולות ויורדות בקצב מטורף בניסיון להשלים את המחסור. דולפינה יושבת ליד, מרוצה ממעשה ידיה. |
|