החיוך של ארז טל

החיוך של ארז טל

פרומיתאוס • 23 בדצמ׳ 2008

עוז אלמוג
החיוך של ארז טל
לארז טל יש חיוך תמידי שמרוח לו על הפנים, כמו ניתוח פלסטי. עם השיער הקצוץ הוא מזכיר לעתים את האיקון של סמיילי. אבל סמיילי היה סמל התום, ואילו החיוך של טל הוא סמל הציניות.
החיוך של ארז טל הוא גם החיוך של הערוצים המסחריים. מין קריצה משועשעת, זחוחה ואדנותית שאומרת: אנחנו יודעים שאנחנו מוכרים לכם זבל מזובל ואנחנו גם יודעים שאתם צרכנים דבילים שנהנים מתוכניות של כלום על כלומניקים, אבל אם זה הולך לנו, אז למה לא? ועוד היא אומרת: המבקרים ימשיכו להתפלץ מהביזאר ואנחנו נמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק. כי אלה כללי המשחק ואם לא נוח לכם, תקפצו. וחוץ מזה העולם מצחיק (גם כשלא תמיד יש סיבה לצחוק), אז צוחקים.
ארז טל הוא האח הגדול של צופי הטלוויזיה בישראל ועל פי חיוכיו השופעים נראה שהוא מרוצה מאד ממעמדו זה. זה התחיל לגמרי אחרת. טל היה מנהיג בחבורה צעירה ומוכשרת של מרדנים וחדשני תרבות – חבורת גלי צה"ל של שנות השמונים, שתקעה סיכה שנונה בפאתוס הממלכתי. הוא ייצג (בעקיפין כמובן) את הדור שלי בכבוד – דור מלחמת לבנון הראשונה.
נולדנו בשלהי שנות החמישים ובשנות השישים. התבגרנו בתנועות הנוער והתנדבנו (רובנו) ליחידות קרביות. אבל כבר בבחרותנו הבנו שמשהו כאן חורק. הייתה מלחמת ההתשה, ואחריה מלחמת יום כיפור, והיו מלחמות של ימין-שמאל ודתיים-חילוניים, וכמובן אינפלציה דוהרת ובלגן כלכלי לא קטן. במלחמת לבנון כבר היינו חיילים ומפקדים, וחזרנו מלאי כעס וספקות. ההתפכחות האוניברסאלית של נערים ונערות מתבגרים לוותה אצלנו בהתפכחות אידיאולוגית. עזבנו את הקיבוץ ואת מדבר יהודה ויצאנו לחפש נופים חדשים ומשמעויות חדשות במזרח הרחוק ובדרום אמריקה.
שבנו מלאי חוויות מהעולם הגדול, ויחד עם אחינו הבוגרים (דור מלחמת יום כיפור) הקמנו בהתלהבות מנגנון של מסרים, שערער על כל מוסכמה מקודשת. תוך כדי גילינו את נפלאות השפע החומרי וההדוניזם, וייסדנו את התל אביביות הבליינית.
המחשב בא לנו בדיוק בזמן, והקמנו תעשיית היי טק מפוארת, שביססה לנו את האגו ואת חשבון הבנק. הפמיניזם ודת הפסיכולוגיה וזכויות האזרח, שעמדו נר לרגלינו והבחינו אותנו מהורינו, תרמו גם כן לגאווה הדורית. מהפוליטיקה ברחנו כמו מאש, אבל את התקשורת, המשפט ועולם הפרסום והעסקים כבשנו ללא התנגדות.
ואז הגולם במעגל קם על יוצרו, והשתן עלה לנו לראש. ממרום אדנותנו לא שמנו לב מה אנחנו עושים. הולדנו וגידלנו דור עילג, מפונק ואגוצנטרי, שאימץ את החיוך האסקפיסטי שלנו; פירקנו באמצעות החיוך הזה כל שריד של נימוס ואיפוק והרסנו את מוסד המנהיגות, המחייב מינימום של כבוד לסמכות. עודדנו השתמטות מחובות חברתיות, והעברנו את המסר התקשורתי: אחרינו המבול, אז בינתיים בואו נצחק.
הורינו והורי הורינו אולי היו תמימים, אבל היה להם מצפון. אנחנו החלפנו את המצפון בחיוך הציני ואנו עומדים להשאיר ליורשינו אדמה חרוכה.
אני מסתכל על החיוך של ארז טל ונעשה עצוב. החיוך הזה, שקפא על פניו והפך לפרסומת, ממשיך לייצג את בני דורי ואת ממשיכי דרכינו הצעירים, ואני מתבייש בו.

*
את המאמר המצ"ב YNET סירבו לפרסם. עורכת מדור "דעות" של האתר, שבו התפרסמו בשנים האחרונות מאמרי-העמדה שלי, ציינה שלוש סיבות (אני מצטט): "לא הבנתי את הפואנטה." – "לא ממש נימקת כראוי למה ארז טל לא ראוי לצפייה." – "ההתייחסות האישית אליו בעייתית בעיניי."
ישפטו קוראיך אם צדקה. אני חושש שמאחורי הסירוב לפרסם עומדים מניעים אחרים, שרובנו יכולים לנחש...
בעקבות זאת הודעתי לסגן העורך שאני מפסיק את כתיבתי במדור.
שלך בידידות,
עוז אלמוג

פרלין​(נשלטת){ש} • 23 בדצמ׳ 2008

לא יודעת...

יכול להיות שהסיבות של YNET לא ממש טהורות, אבל אם לומר את האמת, הטקסט הזה לא מספיק מגובש. "הקפיצה" מהחיוך של ארז טל לבעיית הדור כולו היא לא ממש ברורה. היא מהירה מדי ובאמת נראית קצת מוטה ואישית. אני לא בטוחה שהמאמר הזה היה מפורסם גם אם הוא לא היה "נגד" ארז טל וחיוכו.

טרבולי והקצפת • 23 בדצמ׳ 2008

לא נכון לומר שאין פואנטה. אני מזהה את הקשר בין שני חלקי המאמר, אבל כמו שפרלין אמרה, הקשר מאוד רופף. אי אפשר להפיל על החיוך הזה את כל חטאי הדור.
הבעיה היא לא רק עם ה"קפיצה" אלא בעיקר עם עוצמת ההשתלחות בארז טל, כאשר נמדדת ביחס למסר הכללי. אני מבין שהמאמר לא באמת עוסק בו באופן אישי, אך לדעתי אילו היה מתפרסם היית זוכה לפחות בתגובה אדומה אחת בסגנון "קשקשן, ארז תותח".

Re: החיוך של ארז טל

Tish Adams • 23 בדצמ׳ 2008

צודקת במאה אחוז והתנהגות שלו: אם לא התקבלה הביקורת שלי, אני ברוגז.
שוברים את הכלים ולא משחקים, היא התנהלות לא מקצועית וילדותית עם כל הערכתי לאיש.

:-)

פרומיתאוס • 23 בדצמ׳ 2008

ארז טל אינו האישיו
הגם שאין חולק שהאיש המוכשר הזה אינו בוחל בעשיה המיועדת למכנה המשותף הנמוך ביותר.

העניין במאמר הוא המבט המתאר את פני החברה כיום.
החינוך הקלוקל
הנהתנות
ההשתמטות
נצחון הבינוניות
איך עלה הפישפש למעלה????

עצוב במקרה הטוב,
להערכתי מסוכן.

עוז אלמוג

הוא​(שולט) • 23 בדצמ׳ 2008

לא ילד ולא ברוגז
החלטה נכונה לסרב לפרסם במקום שסותם פיות, שחושש לפרסם (ע"ע מיקי רוזנטל והאחים עופר)
יש לפרסם דעות במדור גם אם הן ביקורת כלפי אנשים משפיעים
ארז טל וחיוכו אולי קיבלו אצל אלמוג ציון גבוה מדי ממה שהם באמת
אבל יש אמת בדברים הוא מסמל זחיחות שדי דומה לימי טרום 73
שלא לדבר על כך שהוא מחובר ויצר בפועל כמעט כל זבל טלויזיוני .
אלא שלא כמו בעבר כשעבודה ואינטגריטי היו ערך נעלה.
כיום האלוהים החדש, הערך המניע הוא כסף ומי שיש לו או עושה -גם אם מדובר בזבל תרבותי-מקבל סטטוס בהתאם ונכנס לרשימת הUNTOUCHABLES.
יש אנשים שעורכים אינם מעיזים להכעיס
ויש אנשים שמנהלי ערוצים/תחנות אינם מעיזים להתעסק
בדיוק כמו פה TOP AND BOTTOX

Tame • 23 בדצמ׳ 2008

כמו שמרקס אמר,
המנהיגים של המעמד הנמוך, ברגע שתפסו את השלטון יצרו מעמד עליון משלהם וידכאו את שאר העם.
אם ארז טל היה מנהיג של תנועה חדשה ורעננה אז זה בדיוק מה שקרה, כיום אותו ניצוץ גאונות שהיה בו בצעירותו והופנה למרדנות כיום מופנה לעשיית כסף ואני מניח שחשבון הבנק שלו הוא העדות הגדולה ביותר למיומנויותיו של האיש.
עם זאת לדעתי לא בדיוק נכון להשתלח באדם עצמו שהרי ארז טל שהיה האביר הלבן של אותה תנועה חדשנית הפך היום לאביר השחור של משפחות התקשורת שביחד מרכיבות את הממסד התקשורתי, הוא עושה להם כסף, זה התפקיד שלו, אבל גם הוא בסופו של דבר, רק כלי במשחק השח מט.
אני מסכים עם קודמיי כאן שאת מינון ההשתלחות בו צריך להוריד, להפוך את העניין לפחות אישי, כל שאר הכתבה הייתה מעולה אבל אפילו אני, ששונא את הממסד התקשורתי ואת האח הגדול וכל מה שארז טל עשה שם, עדיין הרגשתי קצת לא בנוח עם ההתקפה על החיוך שלו.
באנלוגיה לא הייתי רוצה לראות אותו, כפי שלא הייתי רוצה לראות אף אדם, הופך את החיוך שלו לפרצוף עצוב. הייתי רוצה שישנה את דרכיו, הייתי רוצה לשים רגל על הצינור שמזרים לו רייטינג, אבל לא הייתי רוצה לפגוע בו אישית.
הדימוי הוא "ארז טל מחייך ואנחנו בוכים" וזהו דימוי לא נכון, אני יותר הייתי מתחבר למשפט כמו "החיוך של ארז טל מרוח לכל הצופים על הפרצוף והם אפילו לא יודעים למה".
או יודעים מה - לדעתי המשפט הכי חזק בכתבה "ארז טל הוא האח הגדול של צופי הטלויזיה בישראל" (כמובן שהמשמעות נאבדת על אנשים שלא קראו את 1984 אבל מה לעשות אי אפשר להכריח).

בכל מקרה אני חושב שעצם הקישור כאן לעליתו ונפילתו של הדור הקודם הוא לא נכון. עשיתם טעויות, גידלתם דור שאתם לא מבינים אותו ולא יכולים לשלוט בו, אתם מרגישים שכל המנגנון התרבותי חומק אט אט מידיכם (ואתם צודקים, הוא באמת חומק, יותר מהר ממה שאתם חושבים) אבל אל תאשימו את ארז טל, אלו היו הטעויות הבלתי נמנעות שלכם ואלו החרטות הנצחיות של כל דור ודור כשהוא עובר במסלול החיים את התחנות השונות. גם הדור הבא יתחרט לקראת אמצע חייו, כך גם הדור הקודם התחרט כשהוא איבד שליטה עליכם.

ודבר אחרון- התפטרות היא אכן שבירת כלים. אם היו סיבות אחרות להתפטרות (משכורת, תנאים, היסטוריה של כתבות שלא פורסמו, חוסר אמון אישי בעורכים ובעמיתים לעבודה) אז אני יכול להבין, אבל להתפטר על סמך כתבה אחת שלא פורסמה שלא בדיוק ברור לאף אחד למה לא זו טעות. ממקרה אחד אי אפשר להסיק על כלום, אם היה מקרה שני ושלישי היינו יכולים לצייר קו, היה לנו כיוון, היינו יודעים לא הדבר מוביל ואז יכולים להחליט. דווקא הישארות בתפקיד תקשורתי הייתה מאפשרת לכותב להמשיך ולכתוב, להמשיך ולהשפיע, המדיה היא כוח וחבל שהכותב ויתר על הכוח הזה, יש הרבה ידיים, מוסריות פחות ואגוצנטריות יותר שישמחו לקבל אותו.

Tish Adams • 23 בדצמ׳ 2008

הוא, לשם כך יש בלוגים ואם אנשים כמו רביב גזית ויוסי ביילין מתחזקים כאלה,
אני לא רואה שום סיבה שגם עוז אלמוג לא יתחזק שכזה.
מאוד פשוט וקל.

אם אתה רוצה להשתכר מכך, עליך להיות כפוף למגבלות המערכת גם אם אינך מסכים איתן.
בכל מצב שמישהו לא מוצא חן בעיניו משהו בעבודה הוא קם ומתפטר?
אם במקום להפיץ את המייל הזה שהגיע אלי כספאם,
היה מפיץ לינק לבלוג שפתח ובו כתב את הנ"ל, היה מקבל תגובות.
לרקוע ברגלים זה כיף ויופי. לפעמים, כדאי לעצור ולחשוב איך אתה מנצל את הסיטואציה לטובתך.
אני מקווה שאכן זה מה שיעשה. יש לו הרבה מה לומר למרות שבמקרה הזה אינני מסכימה איתו.
לגבי ארז טל, אאחל לעשירית מאנשי התקשורת לדגדג את רמת העבודה שלו.

חג שמח.

טרבולי והקצפת • 23 בדצמ׳ 2008

אין לי ספק שההחלטה להפסיק לכתוב במדור התקבלה לאחר מספר מקרים ולא בגלל אירוע בודד. האישה הזאת עולה על העצבים לכל אחד שכותב שם. ההשוואה למקום עבודה לא נכונה מכיוון שאף אחד לא מקבל על זה שכר.

נשאר חלוקים טיש

הוא​(שולט) • 23 בדצמ׳ 2008

גם לגבי עוז ובטח לגבי ארזטל