אובססיה וטוטאליות

אובססיה וטוטאליות

טרודי • 5 בינו׳ 2009

לפי המילון:
טוטאלי: מקיף, מלא, כולל, כוללני, שלם, גמור, מוחלט, לחלוטין, לגמרי, מכיל מלוא קיבולו
אובססיה: כפייה, שיגעון לדבר אחד, דיבוק
ואני מסייגת את דברי ומציינת שאני מתכוונת בהקשר בדס"מ. מבלי להתעלם משפוי, בטוח ובהסכמה. והדגשה מיוחדת על השפוי. אין צורך להביא דוגמאות נוסח "ואם הוא יבקש שתהרגי את החתול שלך או את ההורים שלך" או שאר דוגמאות הזויות שנתקלתי בהן בשרשורים קודמים.
האם השאיפה להיות שפחה טוטאלית מובילה לאובססיה במובן מסויים? והאובססיה לא חייבת להתבטא מול האדון, היא יכולה להתפתח מול הרעיון עצמו.
יש מישהי שמוכנה להגדיר עצמה שפחה אובססיבית?
יש אדונים שנתקלו בשפחות אובססיביות? - מה זה אומר בעצם? מתי זה הופך להיות מסתם משהו מעיק למסוכן?
יש אדונים אובססיבים?
מתי עוברים את הגבול בין הרצון להשיג משהו (שלא מגיע בקלות-טוטאליות) לבין הפיכה לאובססיביות?

Re: אובססיה וטוטאליות

amy​(נשלטת) • 5 בינו׳ 2009

שאלה מצויינת. אני חושבת שכן- השאיפה לטוטאליות לגמרי יכולה להפוך לשאיפה אובססיבית. מניסיון אישי.
אני חושבת שצריך לשים לב לאיזה דברים ל א ניתן להגיע, או ניתן להגיע רק במחיר האושר האישי, וזה אולי ישמור אותנו מאובססיביות.

חושבת שאצל שפחות בכלל, קיימת בעיה (כשנמצאים במערכת יחסים ש "עושה לנו את זה"), שאנחנו רוצות לתת הכל, לגמרי, עד הסוף, ולפעמים עלולות לאבד את עצמנו ואת מה שעושה לנו טוב באמת, בתוך המערכת. הגולם קם על יוצרתו, האידיאל כופה עצמו.

לא מזה ולא מזה

IvoryDom • 5 בינו׳ 2009

יש אנשים אובססיבים ומכאן שיש גם שפחות וגם אדונים כאלו.
בשני המקרים מדובר בפתולוגיה בעייתית.

בכל מקרה הבידול שאת מנסה לעשות בהצדקת הטוטליות הוא חביב.
אבל רעיון השפחה הטוטלי הוא רעיון לא ישים.
השאלות ההזויות בעצם לוקחות את טענת הטוטליות לקצוות ובחינה שלהם שם.
זהו כלי פילוסופי סטנדרטי כמעט.
בכל מקרה אפשר תמיד להשתשע במשחק השפחה הטוטלי עד שמגיעים לגבולות
ואזי כדאי להפסיק את המשחק.

בכל מקרה אובססיות ניתן להחליף באובססיות אחרות
ומכאן שדווקא שפחה אובססיבית היא פוטנציאל נהדר

Morticia • 5 בינו׳ 2009

אני מציעה שתשאירו הפרעות אישיותיות ושאר נרווזות לאנשים המוסמכים לטפל בהם ובוודאי מבינים בהם דבר או שניים ולא סתם מפגינים פסאודו ידע וחכמה עאלק...

לא כל אובססיה היכולה להופיע אצל כל אחד ואחד מאתנו מצביעה על הפרעת אובססיביות
בואו לא נשכח את הקומפולסיביות
מי אמר חרדות ולא קיבל?

OCD זו הפרעה מאוד לא פשוטה ורחוקה מנכונה על מרבית אלו שאתם רוצים לחשוב על קיומה אצלם

קפצתם פה הרבה מעל הפופיק
ואל תשכחו שבדר"כ אלו הסובלים מהפרעות אלו
שאינן פשוטות כלל
ולא של אף אחד מאתנו לשפוט

או לנצל!!!


הם אלו הסובלים יותר מכולם
!

אז תעשו לי טובה עם הפוסט הזה
ועברו הלאה

{שפחות ועבדים כאחד, תודה}

water​(שולט) • 5 בינו׳ 2009

מורטישיה יקרה.
את אמנם צודקת "על יבש"
אבל מה לעשות שיש גם "רטוב"

בשפה העכשווית יש שימושים עממיים ושגורים יותר למונחים ""טוטאליות"" ו-""אובססיביות"".
כמו שלא "הכי טעים בעולם" הוא באמת הכי טעים בעולם (ובטח שלא "מרכיבים טבעיים בלבד" )

מותר להשתמש במונח "טוטאלי" כדי להביא משהו יחסי.
מותר להשתמש במילה "אובססיביות" כדי להביע משהו שהוא פחות מהפתולוגיה, אבל יחסית לנורמה כזו או אחרת מהווה חריגה קיצונית יותר או פחות...

ובכל מקרה - שפה נועדה כדי שישתמשו בה.
פורומים נועדו כדי שאנשים ישאלו בהם שאלות.
freedom of speech - you know

אולי נכון היה לבקר את השימוש בשפה
אבל למה לבטל את הדיון???

ולדיון עצמו -
T D כתבה:


והדגש נמצא, לדעתי פה.
בידיעת אדם את גבולותיו, את מגבלותיו.
כן, BDSM מדבר גם (לפעמים) על מסירת השליטה. מסירת הכוח. מסירת השיפוט.
אבל לא על מסירת כושר השיפוט!
גם בטוטאליות, גם בהתמסרות ה"מוחלטת"
(שוב, שימוש במילה שלא במובן המילוני, רק במשמעות יחסית שלה)
בכל אלו - Sub שפוי/ה לא יתן את אלו. Dom שפוי/ה לא ייקח אותם...

אנימה • 6 בינו׳ 2009

[quote="water"]


הללויה.

Lakshmi​(נשלטת) • 9 בינו׳ 2009

זה לא שפחה אובססיבית ולא אדון אובססיבי. יש אנשים אובססיבים,לא משנה עם מי הם ומה הם באותו רגע.

זיקית • 9 בינו׳ 2009

נכון אבל יש משהו בבדסמ שגם ככה מעצים חוויות, ולכן לאדם אובססיבי או עם נטיות אובססיביות, האינטראקציות הריגשיות יכולות להביא למצב של אובססיה שלא היתה הופכת לכזו לולא העוצמות הגבוהות יותר שיש בבדסמ בד"כ.

Morticia • 9 בינו׳ 2009

והפוסט הזה ממשיך להישמע יומרני והרבה מעל הפופיק של כולנו

הרפואה להערכתי תעמוד מאחוריי עם הקביעה שלמרבית בני האדם יש אובססיות
כאלו ואחרות
איך יותר, איך פחות
לאף אחד מאתנו, או לפחות למרביתנו, אין את הכלים לקבוע איפה הגבול בין אובססיה להפרעה אישיותית של אובססיביות קומפולסיביות

הכרתם פעם אנשים הסובלים מ-COD?
בעיקר, או לא מעט בין השאר, מצבים קשים של חרדות
...

עוצמות הבדס"מ משתנות בהתאם לעוצמות המשתתפים
מה זה בדס"מ תזכירו לי?


ולפעמים המגן הוא לא החבול


דבר אחד בטוח

יש הרבה פחות אנשים בעלי מודעות עצמית או יכולת לקחת אחריות אישית
מאנשים בעלי אובססיות כאלו ואחרות

{גם ספורטאים ואמנים הם אובססיביים ולפעמים טוב שכך, דגש על לפעמים}

והכי פחות אנשים שתמצאו
הם בעלי סובלנות וחמלה

ולזה יש עוצמה
שמעו לי
...

וואה וואה!


שבת שלום אנשים טובים

תדאגו לעצמכם לפני הכל
הכי חשוב

תלות

venus in our blood​(שולטת) • 9 בינו׳ 2009

מורטישה,

את לגמרי צודקת, לרובנו אין את הכלים\ הסמכות או היומרה לשפוט אובססיביות כהגדרה , או כל הגדרה של הפרעת אישיות אחרת.

ואנשים שניחנו בסובלנות, בחמלה הם בהחלט מיצרך נדיר בימינו.

כמו גם אותם אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה ובעלי יכולת לקיחת אחריות אישית.

אך, כמדומני, שהשירשור הזה ניסה לגעת במשהו קצת אחר. אולי חסרות כאן הגדרות. אולי הנושא הזה, שעולה לפעמים, מעט עדין , אבל השאלות שנשאלו בו חשובות לדעתי.

אל תניחי להגדרות ומינוחים להפריע לך לראות את עיקרי הדברים שבשירשור זה.

הכותבת שואלת :

האם השאיפה להיות שפחה טוטאלית מובילה לאובססיה במובן מסויים? והאובססיה לא חייבת להתבטא מול האדון, היא יכולה להתפתח מול הרעיון עצמו.
יש מישהי שמוכנה להגדיר עצמה שפחה אובססיבית?
יש אדונים שנתקלו בשפחות אובססיביות? - מה זה אומר בעצם? מתי זה הופך להיות מסתם משהו מעיק למסוכן?
יש אדונים אובססיבים?
מתי עוברים את הגבול בין הרצון להשיג משהו (שלא מגיע בקלות-טוטאליות) לבין הפיכה לאובססיביות?

ואם נמיר לרגע את המונח אובססיה , במונח זמני יותר, 'רגוע יותר ', כגון: דרך התנהלות כפייתית בסיטואציות מסויימות, בפרק זמן מ ס ו י י ם .

אני חושבת שיש כאן שאלה עקרונית ומהותית :מהו הגבול שבין הרצון או הצורך בטוטאליות לבין להפוך להיות, כדברי הכותבת, ''סתם אדם מעיק, מטריד או אפילו מסוכן '' ? ( ואני רואה את הדברים נכונים כלפי 2 הצדדים, נשלטים\ות ושולטים\ות כאחד )

ולך, השואלת שאלות אמיצות,
אני סבורה שאין תשובות חד משמעיות. (למעשה, עוררת בי יותר שאלות מתשובות...)

ברבים מאיתנו קיים הצורך בטוטאליות. איך שומרים על האיזון הזה , מבלי להפוך לכפייתיים במובן כזה או אחר ?

זוכרים שגם בצד השני נמצא אדם. ולא תמיד הוא רוצה\יכול\ אמור\מוכן להכיל את הכל .

אינני בטוחה שאני יודעת מהי ההגדרה המדוייקת לשולט או לנשלטת אובססיביים, אבל אני חושבת שזה נע על הסקאלה של תלות הדדית.

''מתי עוברים את הגבול בין הרצון להשיג משהו (שלא מגיע בקלות-טוטאליות) לבין הפיכה לאובססיביות?''- כאשר מוותרים על האני הפנימי . ואני לא מדברת על חציית גבולות .אלא וויתור על ערכים ועקרונות המהותיים לאדם עצמו.
כאשר האדם מפסיק להיות נאמן לעצמו, ומאבד את עצמו בתוך המערכת, נשבר האיזון הזה ושם נחצה גבול בעייתי מאוד.


האם במערכת יחסים בדסמי'ת, בניגוד למערכת יחסים ונילית, התלות הזו אינה מתעצמת עם הזמן ?

בד בבד עם הרצון והצורך של כל אחד ואחת מאיתנו לשמור על האינדיווידואליזם והייחודיות שלנו, קיים בנו הצורך להשתייך. (מהצד הנשלט. או- לשייך- מהצד השולט, אני חושבת )

איך שומרים על האיזון העדין הזה?

מתי התלות הופכת מעיקה ולא נעימה ?

אני סבורה שיש לתלות הזו לגיטמציה ביחסי שליטה, הרבה יותר מבמערכת יחסים ונילית(שגם שם היא מתפתחת )

כיצד ניתן למנף את התלות הזו למשהו חיובי ?