סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאחרים כרוניים

הס פן תעיר​(נשלטת){zed destru}
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

מאחרים כרוניים

"כמה פעמים קרה לכם שההבטחה "להגיע תוך חצי שעה" הופרה, והמבטיח הגיע בתוך שעה, שעתיים ואפילו שלוש?

המאחרים הכרוניים אינם סובלים באופן מיוחד מעודף משימות. על פי רוב הם עונדים שעון, גם הטלפון הסלולרי מציג להם את השעה וכמותו השעון בלוח המכוונים שבמכונית. יתרה מכך, מנסיוני, המאחרים הכרוניים נוטים לכוון את שעוניהם שיקדימו, וזאת בכוונה למנוע את האיחורים התכופים שלהם.


האיחור של "הכרוניים" אינו נובע מכך שהם אינם מודעים לזמן, הם סובלים מבעיה אחרת: הם הסבו את הצורך שלהם בשליטה, משליטה בזמן לשליטה בזולת. פסיכולוגים סבורים שמאחרים כרוניים סובלים מצורך נסתר ואובססיווי בשליטה.

שוו בנפשכם כמה גדולה שליטתו של האדם המאחר על מי שממתין לו: הממתין סימן ביומנו משבצת זמן לפגישה עם "המאחר", פינה את עצמו ממשימות, ביטל או דחה תוכניות אחרות ועכשיו הוא מחכה, חסר מעש וחסר אונים, לפגישה מתוכננת שאינו יודע מתי תתקיים, אם בכלל.

אם אתם מזהים את עצמכם כ"מאחרים כרוניים", כדאי שתחפשו אפיק אחר לסיפוק הצורך שלכם לשלוט. אם תמשיכו לאחר, אתם עלולים לגלות שאנשים סביבכם מפסיקים לסמוך עליכם במקרה הטוב, ומנתקים מכם מגע - במקרה הרע.

צאו לפגישות שקבעתם במועד שלוקח בחשבון את האפשרות שבדרך עשויים להיות עיכובים בלתי צפויים, השתמשו באמצעי התזכורות שיש ביומנים מקוונים ובטלפונים סלולריים, כדי לזכור את הפגישות, ואת המועד המתאים לצאת אליהן כדי להגיע בזמן.

אם אתם שייכים לקבוצת "המחכים עד בוש" - העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לכם היא להפסיק לחכות ומיד. כשמתוכננת לכם פגישה עם "מאחר כרוני", הכינו מראש תוכנית חלופית למקרה שהוא יתנהג כצפוי - כלומר יאחר.

קבעו לעצמכם מראש גבול איחור שאם המאחר עובר אותו, אתם פונים לביצוע התוכנית החלופית. עשו עם עצמכם חסד ואל תחכו יותר מרבע שעה, אם אחרי עשר דקות המתנה "המאחר" לא הגיע, התקשרו אליו ואם הוא עוד לא מחכה בלובי, אמרו לו שיצאתם לפגישה אחרת והציעו לקבוע מועד חדש לפגישתכם.

אני סבורה שמדיניות כזו תיטיב אתכם, וגם עם המאחר - יכול להיות שהוא ילמד מהניסיון הזה משהו."

ליאורה ליפץ עורכת ניוזלטר יומי לאימון אישי למנהלים



" מחקרים שנעשו על מאחרים כרוניים ע"י אנשים מקצוע כגון פסיכולוגים גילו שהסיבה היא שחצנות , האדם המאחר חושב שמה שהוא עושה חשוב יותר מכל דבר אחר ומהאדם המחכה לו "

"דר פיל"
Tame
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009
Tame • 23 בפבר׳ 2009
חחח האמת שבהתחלה חשבתי שזו בדיחה, עד שראיתי שאחר כך רשום שאיזו מישהי שהתפקיד שלה נשמע רציני (בקריאה שניה קוצ'ינג זה רציני רק אם עברה הכשרה ראוייה) ואז כשסיימנו בדוקטור פיל אני כבר לא כל כך בטוח אם זו בדיחה או לא כי דוקטור פיל הוא בדיחה עצומה..

אגב מה קורה עם אלו שלא מצליחים להתעורר מוקדם? יכול להיות שהם מפנים חזרה את היצר לשלוט בזולת שוב לשליטה עצמית? תחשבי איך הם שולטים בכל סדר היום שלהם בזה שהם לא מתעוררים בזמן.. הכל חייב לזוז, להשתנות..

ואולי גם בחורות שלוקח להן זמן לגמור עושות זאת מהצורך לשלוט? תחשבי כמה זמן ומאמץ בן הזוג צריך להשקיע.. אם הן רק היו מחליטות לגמור בזמן המאמץ היה נחסך, סאביות שעושות את זה שולטות מלמטה icon_smile.gif

אז רגע קט של רצינות
אני מסכים שאיחורים כרוניים (או כל התנהגות כרונית שהיא) מעידה על בעיה פסיכולוגית, אבל כמובן שלא מדובר ברמת ההפרעה. וכמובן וכמובן שלשייך זאת לצורך של המאחר לשלוט בזמנו של האחר ולכבול אותו אל ההמתנה זה אבסורדי במקרה הטוב ומרושע במקרה הרע. גם הפסיכואנליטיקאים הכי חפרנים עוד לא הגיעו לזה (אלו שנחשבים הכוונה).

בכל מקרה בתור מישהו שלומד פסיכולוגיה אני יכול לומר לך שרוב המחקרים (אפילו אלו שכתובים בספרים) הם מאוד מאוד קלושים ולא באמת תקפים באופן גורף. וכמובן שמחקרים פסיכולוגיים גרועים ומטעים יש יותר ממחקרים טובים ומאירים. וכמובן שכשדוקטור פיל אומר "מחקרים" אני נוטה יותר להאמין שאין מחקרים כאלה. אבל זו פשוט שנאה אישית שלי כלפי דוקטור פיל icon_smile.gif


בסופו של דבר אני נוטה להניח שקבעת להיפגש עם מישהו והוא איחר לך, אולי הוא אפילו עשה זאת יותר מפעם אחת וכמובן שחשת תיסכול ומבוכה ושאר תחושות לא נעימות. אבל תשתדלי למקד את התחושות במקור ובסיבה האמיתיים שלהם (המקור - אותו אדם ספציפי שאיחר ולא כל מי שיש לו בעייה של איחורים, והסיבה היא למה זה הפריע לך - לא למה מדובר בתופעה הרסנית באופן גורף).

בכל מקרה אם תקחי ממה שכתבתי ולו רק דבר אחד הייתי רוצה שזה יהיה "דוקטור פיל הוא אידיוט, חמדן לא אתי/מוסרי, שההכשרה הפסיכולוגית שלו לא ברורה ובלי קשר השיטות שלו מעוררות חלחלה בכל מי שנמצא בתחום הטיפולי".


תודה icon_smile.gif
הס פן תעיר​(נשלטת){zed destru}
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009
האמת היא שאני תמיד ראיתי איחורים כרוניים כזלזול וזאת רק מתוך ההתאמצות שלי להגיע בזמן, גם אם מדובר בשעות הבוקר המוקדמות ואני סוג של חיית לילה.

חיפשתי ציטוטים רלוונטיים לנושא ולא היו הרבה כאלה
לד"ר פיל" היה אחד שהזדהתי איתו
לא משנה אם האדם ראוי להערכה או לא , הוא שימש אותי במסר שניסיתי להעביר ולא עליו הוויכוח.

כל קשר בין זמן הגמירה של בחורות לאיחורים כרוניים לא ברור לי כלל וכלל ולא נראה לי שמדובר פה בקנוניה נשית.

בכל מקרה תודה על התגובה icon_biggrin.gif
Tame
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009
Tame • 23 בפבר׳ 2009
פעם היו קוראים ללגמור "להגיע" כנראה על משקל come שהפך ל cum ברבות השנים..
ואם האישה לוקחת יותר מידי זמן אז היא "מאחרת" להגיע לאן שהייתה אמורה icon_smile.gif

בכל מקרה אני אישית נוטה לאחר - לכל מקום וגם אם יש לי זמן, לפעמים זה לשיעורים באוניברסיטה ואני פשוט לא מבין איך זה קרה, כשהמפסיד היחידי מהאיחור זה כמובן אני ולא אף אחד אחר. גם לעבודה, גם לחברים וגם לרשויות פורמליות. מניתוח עצמי שעשיתי אני מאמין שזה קשור יותר לניהול זמן מאשר לכמה שאכפת לי מהתוצאה (ונדפקתי המון ממהדבר הזה ובעניינים שהיה לי אכפת). ההנחה שלי בנוגע לניהול זמן מתאששת מתוך העובדה שאני אישית גם לא טיפוס מאורגן (למי שקרא את זן ואחזקת האופנוע אני שקול למכונאים שמחזיקים הכל בצורה מבולגנת וככה זוכרים הכי טוב איפה כל דבר נמצא, ארגון גורם לי לחפש יותר, אפילו אם אני המארגן) כך שיוצא שחוסר אגון הוא גורם משותף שמתבטא בתופעות שונות בהתנהגות שלי (הרבה פעמים אפילו הפוסטים שאני כותב הם לא מאורגנים). אבל אני כמובן רק מקרה אחד וחוץ מלמידה פנומנולוגית לגבי עצמי לא יכול להוציא מתוך זה יותר מידי שיעיד על תופעות בעולם. לכן אני לא טוען שזה ככה לגבי כולם, אבל רק מציג בפנייך סיבה אלטרנטיבית שאינה פסיכואנליטית אלא יותר קשורה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית והיא תקפה באותה מידה.

ואין בעד מה icon_smile.gif
אנדרפוט
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
אנדרפוט • 25 בפבר׳ 2009
לאחר להרצאה או לטיסה לשוויץ זה בסדר גמור, רק המאחר נפגע. אבל לאחר לאנשים שמחכים לך, זה כבר סוג של זלזול. למאחרים תמיד יש חצי חיוך מתנצל כזה כמו של אדם שהתרשל ושם גרביים בצבעים שונים אבל אני לא לוקח את זה בכזאת קלילות והם סובלים מנחת ידי. אני מבטל פגישות, כועס, עוזב בלעדיהם ונוטה לשים ליד שמם כוכבית אדומה גדולה שמזהירה אותי מפניהם.

לתת למישהו לחכות זה לא יותר מאשר זלזול מופתי ומגעיל. אגב, יש תופעה דומה ולא פחות מרגיזה של אנשים שלא עונים לפלאפון שלהם. הם שכחו אותו בבית, לא הטעינו אותו, שמו על השתק ולא בדקו הודעות וכן הלאה. גם פה מופגן זלזול עילאי בזולת שלא לדבר על כך שמקרי חירום האנשים האלו הם חסרי תועלת באופן נפשע.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
הדורבנים​(נשלט) • 25 בפבר׳ 2009
אפשר לקרוא לאיחור "זלזול" ובצדק, כי אם זה היה ראש ממשלה או מישהו מאוד חשוב לך פרקטית, סביר שהיינו מגיעים בזמן. אבל לדעתי גם המילה "זלזול" חוטאת לעיקר בכך שהיא מבליעה את הסיבה האמיתית לאיחור, וכל מטרתה היא להאשים, ולעשות לא נעים (שוב, ייתכן שבצדק, אבל בכך לא תמיד נפטרת הבעייה)

אצלי למשל, האיחורים נובעים מכך שכאשר אני נמצא בתוך משהו, קשה לי לסיים אותו "עם הגונג" וללכת לפגישה. אני מושך כמה דקות, כי אני רוצה להספיק יותר, ואני כבר בתנופה... ואז פסיכולוגית זה גורם לי גם לא להעריך נכון את הזמן, להיות אופטימי מדי. אני מרגיש כל הזמן שיש לי עוד קצת זמן למשוך, ואני שוכח כל מיני פאקטורים מעכבים, כמו פקקים, או דברים שאנ צריך לעשות בדרך. אז אני יכול להגיע בעיכוב של כמה דקות (בדרך כלל) או בעשרות דקות איחור לפעמים (נדירות).


קשה לפתור את זה. אבל בטח שאין לזה קשר לשליטה בזולת.
אחותופל
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
אחותופל • 25 בפבר׳ 2009
Tame כתב/ה:
פעם היו קוראים ללגמור "להגיע" כנראה על משקל come שהפך ל cum ברבות השנים..
icon_smile.gif


CUM זה שפיך.
COME זה הסלנג האמריקאי ללגמור.
למרות הדמיון הן המילולי והן במשמעות, נא לא לערבב.

ולגבי איחורים? כמו כל דבר בעולם, כנראה שאין סיבה אחת גורפת ללמה עושות את זה... לכל אחת מגוון הסיבות שלה לאיחורים שלה.
נשמע אבל שיש אנשים שכשמאחרות להן, חוות את זה כנסיון לשלוט בהן... (כמו ליאורה ליפץ הזו וה"פסיכולוגים" שלה ש"סוברים" כך שלא ברור מי ומה הם) ועל כך נשאלת השאלה: למה ומדוע? והאם המאמר הזה לא אומר משהו הרבה יותר ברור עליה ועל החוויות שלה מאשר על המאחרות הכרוניות?
בקרקעית האוקיאנוס​(נשלט)
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
מאוד מתחבר לדברים שלך fog. לא הייתי רואה באיחורים כרוניים בהכרח ביטוי לצורך לשלוט בזולת. באופן כללי, זאת בעייה שלעיתים המאחר דיי סובל ממנה: כמו שלא נעים לחכות כך גם לא נעים להגיע באיחור עם הלשון בחוץ, אחרי שכמעט עשית תאונה בגלל שניסית לחתוך באיזה פקק.
מעבר לכך, לדעת לנהל את הזמן שלך בצורה כזאת שתעשה את הדברים שאתה צריך לרוצה לעשות מתוך רוגע , נחת ותחושה של פנאי ולא בלחץ, היא אמנות חיים לא פשוטה, שצריך ללמוד אותה...
Tame
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
Tame • 25 בפבר׳ 2009
אחותופל כתב/ה:
Tame כתב/ה:
פעם היו קוראים ללגמור "להגיע" כנראה על משקל come שהפך ל cum ברבות השנים..
icon_smile.gif


CUM זה שפיך.
COME זה הסלנג האמריקאי ללגמור.
למרות הדמיון הן המילולי והן במשמעות, נא לא לערבב.



כן, אבל המילה CUM היא התפתחות סלנג מהמילה COME שגם קיבלה שימוש בסלנג - השימוש של COME זקן יותר והשימוש בCUM זו תולדה שלו - מלשון איים קאמינג איי קאמינג icon_smile.gif
אחותופל
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
אחותופל • 25 בפבר׳ 2009
Tame כתב/ה:
אחותופל כתב/ה:
Tame כתב/ה:
פעם היו קוראים ללגמור "להגיע" כנראה על משקל come שהפך ל cum ברבות השנים..
icon_smile.gif


CUM זה שפיך.
COME זה הסלנג האמריקאי ללגמור.
למרות הדמיון הן המילולי והן במשמעות, נא לא לערבב.



כן, אבל המילה CUM היא התפתחות סלנג מהמילה COME שגם קיבלה שימוש בסלנג - השימוש של COME זקן יותר והשימוש בCUM זו תולדה שלו - מלשון איים קאמינג איי קאמינג icon_smile.gif


לא זה לא.
CUM זה סלנג לשפיך ואין לו קשר (אם כי יש דמיון רב) ל COME

(חפש ברשת או משו ואל תגרום לי לחזור על זה שוב, or else...)