שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטזיית אונס

דמעה מתוקה
לפני 15 שנים • 27 באפר׳ 2009

פנטזיית אונס

דמעה מתוקה • 27 באפר׳ 2009
פגשתי אותו במסיבה, דיברנו על שטויות, חייכנו הרבה. הוא לא סיפר לי שיש לו מישהי, אבל כל המן ידעתי את זה, בלי שאף אחד אמר לי, רק לפי הדרך שהוא הסתכל עלי. נמשכתי אליו, לא רק גופנית. הידיים שלי כל הזמן נדבקו לגוף שלו. בסוף שכבנו, לא יכולתי שלא. ואז התחלתי עם האובססיה, כל היום מסתכלת על הטלפון, ולא מבינה למה הוא לא מצלצל. לא נרדמת בלילה, לא רוצה לעשות כלום. הוא התקשר, ונפגשנו שוב. שוב זיון. בשבוע שאחריו הוא כבר לא התקשר. כל פעם שהטלפון צלצל, בעיקר בלילה, התאכזבתי לראות שזה לא הוא. ואז נפגשנו שוב במסיבה. הוא התקרב אלי, כאילו כלום לא קרה. ניסיתי להימנע ממנו, אבל בלי הרבה הצלחה. בסוף יצאתי החוצה, הוא בא אחרי. אמרתי לו שאני לא רוצה יותר, ושכואב לי. אמרתי לו שזה או הכל או כלום, והוא די בקלות ענה שאם ככה, אז יהיה כלום. הוא התכוון להסתובב וללכת, ועצרתי אותו. ביקשתי מננו שיכאיב לי, "לאזן את הכאב שבפנים", הסברתי. הוא עמד והסתכל עלי, כנראה שלא היה בטוח אם אני רצינית. ואז הוא תפס אותי מהשיער והטיח את הראש שלי בקיר. הוא עשה את זה כמה פעמים, ונפלתי. שלחתי יד אל הפנים שלי והרגשתי שנפתחה לי השפה. לפני שהספקתי לחשוב הרגשתי כאב חד בצלעות, הוא בעט בי, התקפלתי. "רצית כאב", הוא צעק. לא עניתי. נשארתי מקופלת על הרצפה, קפואה, אפילו לא בכיתי. הוא התחיל ללכת. לא, לא. אל תלך עדיין. הוא הסתובב וחזר. בעט בי שוב. דרך לי על הראש. ירק עלי. הוא הוציא את הזין והשתין עלי. השתן צרב לי בפצעים, אבל לא העזתי לזוז. שכבתי על הכביש, צמודה לקיר, מקופלת, בתוך שלולית שחורה של שתן ודם. הרגשתי יותר רגועה לא רציתי לזוז, התמכרתי לכאב הפיזי ששיכך את זה הנפשי. כבר לא חשבתי עליו יותר, הייתי בטוחה שהוא כבר לא שם, והיה לי טוב להרגיש לבד, בתוך בועה. פתאום, בבת אחת הוא ניפץ לי את הבועה. בתנועה אחת חדה הוא הרים את החצאית וקרע ממני את התחתונים. לא. לא. בבקשה. הוא חדר אלי לתחת. בתנועה אחת. לא!!!!! כאב לי. לא רציתי. די. הוא התחיל לזיין אותי בקצב, מתעלם מהתחנונים שלי שיפסיק. היה לי רע. ההשפלה חלחלה לכל תא בגוף שלי. כעסתי עליו, שנאתי אותו. ואז פתאום הרגשתי משהו נורא. הגוף שלי בוגד בי. במקום לנסות להתרחק ממנו, הגוף שלי מתמסר אליו, התחת נצמד אחורה, חזק אליו, והרגליים מנסות להצמיד אותו אלי יותר, לגרום לו להיתקע יותר עמוק לתוכי, יותר חזק, יותר כואב, יותר מנצל ומשפיל.
electro-z
לפני 15 שנים • 27 באפר׳ 2009
electro-z • 27 באפר׳ 2009
סוג של הסכמה בשחיקה (אין טעות באיות)
בתור פנטזיה - חביב
בתור מציאות - נורא
מתואר פה גבר מהסוג שהייתי שם בכלא ללא מעט זמן
מילא אי ההתיחסות, רובנו יצא לנו לצאת מנייקים, אבל החבלה, האונס. נורא.
harper lee
לפני 15 שנים • 27 באפר׳ 2009
harper lee • 27 באפר׳ 2009
electro-z כתב/ה:
סוג של הסכמה בשחיקה (אין טעות באיות)
בתור פנטזיה - חביב
בתור מציאות - נורא
מתואר פה גבר מהסוג שהייתי שם בכלא ללא מעט זמן
מילא אי ההתיחסות, רובנו יצא לנו לצאת מנייקים, אבל החבלה, האונס. נורא.

ברור וכמובן.
אבל פנטזיית אונס זה לא אונס
כמו שבדסמ זה לא אלימות
זו פנטזיה מאוד לא פשוטה להגשמה...
לשני הצדדים