מצעד גאווה בדס"מי

מצעד גאווה בדס"מי

היילני • 8 במאי 2009

שלום לכולם/ן,

מצעד הגאווה בת"א יתקיים השנה ב-12.6, יום ו'. היציאה היא מגן מאיר שברח' קינג ג'ורג' בשעה 13:00. פרטים לגבי המסלול והתכנים יתפרסמו בהמשך ע"י האגודה.

במצעד יש גוש שמייצג טרנסג'נדרים/יות, יש גוש שמייצג בי/פאנסקסואלים:

השנה יהיה גם גוש בדס"מי!

אני קוראת לכל נשות ואנשי הבדס"מ, פטיש, S/M לצעוד יחד עם הגוש הבדס"מי שייצג את קהילת הבדס"מ הישראלית. נשא את הדגל המייצג את זכויות הבדס"מים/יות. ניתן לצפות בדגל בקישור שלהלן:

http://commons.wikimedia.org/wiki/File:BDSM-rights-flag-Tanos.svg

נשא דגל, נשא כרזות, ונלבש את מה שאנחנו אוהבים/ות!

כל המעוניינים, אנא צרו איתי קשר בהמשך לגבי נקודת המפגש לפני תחילת המצעד.

ואפשר להרשם לאירוע המצויין הזה!

shuki boy​(נשלט) • 9 במאי 2009

האירוע בכלוב: http://www.thecage.co.il/events/
בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=186616715186
ובפטלייף: http://fetlife.com/events/1980

כל הכבוד היילני!

Venus in Furs • 9 במאי 2009

זין !
אהיה עם היורש ולא אוכל להגיע... .

אתכם בלב ובנפש... כל הכבוד !

מיתוסית​(שולטת) • 9 במאי 2009

לדעתי כדאי לפתוח את איזור ההרשמה בכלוב, כדי שאנשים ידעו מי מגיע ואולי אם יראו כמות מסויימת ופנים מוכרות, זה ידרבן עוד

בהצלחה לכולכם!

היילני • 9 במאי 2009

בשנים קודמות נשאתי תג ופגשתי פרצופים מוכרים מכאן.
אז השנה, בואו פשוט נצעד ביחד. וגם אם אתם במקום אחר לרגע, נראות בדס"מית, אם בלבוש, קולר או תג היא חשובה ומעצימה.

המלט • 9 במאי 2009

"אני קוראת לכל נשות ואנשי הבדס"מ, פטיש, S/M לצעוד יחד עם הגוש הבדס"מי שייצג את קהילת הבדס"מ הישראלית. נשא את הדגל המייצג את זכויות הבדס"מים/יות"

אפשר לקבל פירוט על ה"זכויות של הבדס"מים"? האם באמת יש קיפוח, כמו במקרה של הומו-לסביים? האם ידוע למישהי על מקרה בו נמנעה זכות רק על בסיס הבחירה להפליק בחדר המיטות? ובבקשה, אל תערבבו אג'נדה לגיטימית של קיפוח אמיתי עם פסבדו-קהילה שבעה, מדושנת ומשועממת המחפשת ריגושים.

נולי • 9 במאי 2009

מה שהמלט אמר.

גאווה על שום מה?

shuki boy​(נשלט) • 9 במאי 2009

מטרת מצעד הגאווה היא לא רק לדרוש זכויות. אלא בעיקר לטעון שאין לנו צורך להתבייש בעצמנו. ועל כן שמו, מצעד הגאווה.

לא חסרים אנשים שמוחקים את ההיסטוריה של הדפדפנים שלהם כשהם יוצאים מאתר הכלוב, לא חסרים אנשים שבאופן פעיל מסתירים את נטייתם הבדס"מית מחשש מה יגידו אחרים. זאת בשעה שאחרים סביבם מדברים בקלות יחסית על הזוגיות ההטרוסקסואלית הונילית שלהם, ואילו הם מנועים מלדבר על קשרי שליטה, מפחד התגובות.

קיימים גם אנשים שמרוב בושה טרם נכנסו לכלוב, אנשים בדס"מיים שהפנימו את הדיכוי החברתי והם מרגישים שהתשוקה שלהם היא משהו מלוכלך, סוטה, חולני, פוגעני, אלים, ראוי לגנאי, ולהסתרה. שהתשוקה שלהם אינה לגיטימית ואינה ראויה למימוש. וגם אם כן - אז ראוי לשמור את הדיבור אליה בחדרי חדרים, שלא ישמעו ושלא ידעו.

עבור אנשים כאלו שווה להניף את דגל הבדס"מ במצעד גאווה, שווה לצאת לרחובות, ושווה לומר - שאלו ביטויי אהבה ומיניות ראויים כמו כל ביטוי אחר. עבור אנשים כאלו שווה לצאת החוצה, ולהראות שהחיים מחוץ לארון הבדס"מי אפשריים.

לגבי אפליה, הרבה פעמים מניעת זכויות נעשית בצורה ביורוקרטית ועקיפה. צו לסגירת הדאנג'ן ע"י עיריית ת"א - למשל, שאסר על קיומו של מועדון סאדו, אבל לא על קיום של מועדון ונילי. ובדומה נסיונות למניעת המצעד בירושלים - ע"י עיריית ירושלים, בטענות שונות ומשונות לגבי תוקף הרשיון. הרבה פעמים לא נוח לגוף שמתיימר להיות דמוקרטי לצאת בהצהרות ישירות יותר. אבל אין ספק שמי שלא מקבל להט"בים, גם אינו מקבל אנשי פטיש. לא חסרים אנשים כאלו בעמדות כוח, למשל בעיריית ת"א, ובעריית י-ם. עוד דוגמא אם החוק ההזוי לצינזור האינטרנט יכנס לתוקף - סביר להניח שלא תוכלו להגיע לאתר הזה מכל מחשב, ולמדינה תהיה רשימה של כל האנשים שביקשו גישה לאינטרנט ללא צנזורה. מתאים לכם?

לולא היתה אפליה, לולא היה יחס עויין - אף אחד לא היה חי בארון. אף אחד לא היה מפחד שיצלמו אותו במסיבת פטיש, ואף אחד לא היה מבקש דיסקרטיות (ואני לא מדבר על הנשואים למינהם). אז כנראה שיש אפליה מסויימת.

בכל מקרה, לגבי הויכוח "בשביל מה זה טוב", אולי שווה לפתוח שירשור אחר.
הרי סביר להניח שמי שלא מרגיש אפליה חברתית, מי שלא מרגיש צורך בגאווה ומעדיף להשאיר את זה בסוד, ומי שלא מרגיש צורך בנציגות בדס"מית במצעד הגאווה בת"א, כפי שנהוג במצעדי גאווה בערים גדולות יותר - ממילא לא יבוא. וזה לא הפסד גדול.

(והפעלתי את מע' הרישום של האירוע - תרשמו! )

הפוסט לא נועד לפגוע במישהו פה אבל

פחפיל לא קיים • 9 במאי 2009

ראשית,
אני מסכים לחלוטין עם המלט. בשונה מאוד מהקיפוח ואי הקבלה של זוגות חד מיניים, ושלילת זכויות מהם במסגרות רשמיות ובלתי רשמיות, ה"קהילה" הבדס"ית בכלל לא נמצאת באותו מקום. מזוגות בדסמיים לא נשללות כל זכויות פשוט משום שהנטיה שלהם בחדר המיטות היא שלהם ואין לכך ביטוי חיצוני.
אין לי אלא לצטט את המשפט של המלט:
"אל תערבבו אג'נדה לגיטימית של קיפוח אמיתי עם פסבדו-קהילה שבעה, מדושנת ומשועממת המחפשת ריגושים."

שנית,
אכן, אין צורך להתבייש. אני בעד שכל אחד יהיה שלם עם עצמו ומה שהוא אוהב ורוצה. עם זאת, מה הקשר בין בושה לבין מוחצנות? האם ההפך של להתבייש זה לצעוד ברחבי תל אביב בבגדי עור?
אף אחד לא טוען שאנשים צריכים להתבייש במה שהם עושים בחדר המיטות שלהם. הבעיה היא באלה שמרגישים צורך לנופף בזה ולהגיד "תראו, אנחנו אוהבים שמפליקים לנו בתחת ואנחנו רוצים שכל העולם יידע את זה".

וטרני בוי, זה שאנשים מוחקים את ההיסטוריה של הדפדפן זה בגלל שהנטיה הזאת שלהם היא אישית ואינטימית. בדיוק כפי שימחקו כשיצאו מאתר פורנו. זה עניין פרטי שלהם. האנשים האלה, רואים במשיכה הזאת עניין פרטי ואישי ואין להם שום צורך לצעוד או לנופף בשום דגל. גם מבחינתי העניין הזה הוא פרטי ואישי שלי. אני שלם עם עצמי. אני לא מתבייש. אבל אני לא צועד, לא מספר לאנשים שזה עושה לי את זה ובאופן כללי לא חושב שזה עניינו של אף אחד. באופן כזה מעולם לא הרגשתי קיפוח או בושה . תשוקה /תאוות/ פנטזיות הן לא דבר מלוכלך או חולני או ראוי לגינוי. אבל הן בהחלט דבר שראוי לפרטיות. אתה יכול לקרא לזה הסתרה. וכן, כאשר מדובר בדבר כל כך אישי ראוי שהוא ישמר וישאר בחדרי חדרים שלא ישמעו ולא ידעו פשוט כי זה עניין פרטי, וכי מי שישמע ומי שידע עלול להפגע מכך. יש אנשים שתתפלא לשמוע חשים לא בנוח לשמוע או להיות מודעים, לא כל שכן בראש כל חוצות, לפנטזיות המיניות שלך או של אחרים.

אין כזה דבר דגל הבדס"מ. אני לא יודע למה אתה מרגיש צורך לקבל אישור לנטיות שלך מאנשים אחרים שרוב הסיכוי שהם פשוט לא רוצים לדעת ומעדיפים שתשמור את תאוותיך אלה לעצמך ולפרטנרים איתם אתה חולק אותן.

אין כל קשר בין מניעת המצעד בירושלים לבין נשיאת דגל הבדס"מ. אם כבר, וזו נקודה חשובה, מה שנכתב פה "נלבש את מה שאנחנו אוהבים/ות! " זה בדיוק מה שגורם לרוב האוכלוסיה (שלא תחשוב שמדובר במיעוט חשוך) להסתייג ממצעדי הגאווה. כאשר מערבבים בין דרישה לגטימית לשוויון זכויות לבין מצעד של מוחצנות, זילות, והורמונים משתוללים ומתפרצים לכל עבר, אז מתעורר האנטיגוניזם. אז מנסים למנוע את קיומו של המצעד. אם במשך כל השנים המצעד בתל אביב היה מחאה פשוטה, שלטים, צעידה, בלי בגדים חשופים, בלי מכוניות של רקדנים בתחתוני טנגה, לא היה מפריע לכל כך הרבה אנשים שיצעדו גם בירושלים.
למה זה לגטימי להכריח אנשים, עוברי אורח, לצפות בעל כורחם בסצנה הבדס"מית? באנשים לבושים בבגדי עור ומחזיקים שונים או קולרים? זה אורח החיים שאתה אולי בחרת לעצמך. לאנשים אחרים זה יכול לגרום לאי נוחות וזה לגטימי.

מעניין אותי,
האם בשנה הבאה יהיה גם גוש לאוהבי האנאלי? אני אומר, אוהבי האנאלי בכל העולם - התאחדו! בשנה הבאה נדרוש את זכויותינו לזיין בתחת כאוות נפשנו ולדחוף את זה לאחרים לפנים. אנחנו לא נתבייש יותר ולא נדחיק. ובשנה שלאחר מכן , כל אוהבי ואוהבות בליעת הזרע. אנחנו נראה לעולם שזה לגטימי ושאין לנו במה להתבייש!

הקביעה שלך, טרני בוי, שלולא היתה אפליה אף אחד לא היה חי בארון היא כמעט ומגוחכת. אין שום אפליה. אני פשוט לא מעוניין שאחרים ידעו מה אני אוהב בחדר המיטות שלי. זה שלי. שלי פרטי. וכן, אני לא רוצה שיצלמו אותי בשום מסיבה (אליהן אני לא הולך ממילא). וזה לא קשור למי שנמצא בזוגיות או לא. זה קשור בזה שזה לא עניינו של פאקינג אף אחד.

אז אני לא מרגיש צורך בנציגות בדס"מית משום שכל מטרתה היא להיות בוטים יותר, מוחצנים יותר ולדחוף את זה לפניהם של אנשים שלא מעוניינים בכך.
ואני בהחלט לא אבוא, ואולי זה לא הפסד גדול בעינייך. אבל אולי מליוני האנשים שאתה רק תחזק את דעתם על ה"אנשים הסוטים והחולניים האלה" הם כן הפסד גדול בעיניך.

היילני • 9 במאי 2009

"אז אני לא מרגיש צורך בנציגות בדס"מית משום שכל מטרתה היא להיות בוטים יותר, מוחצנים יותר ולדחוף את זה לפניהם של אנשים שלא מעוניינים בכך.
ואני בהחלט לא אבוא, ואולי זה לא הפסד גדול בעינייך. אבל אולי מליוני האנשים שאתה רק תחזק את דעתם על ה"אנשים הסוטים והחולניים האלה" הם כן הפסד גדול בעיניך".

הדעה הזו על ה"אנשים הסוטים והחולניים" היא דעה קדומה. אתה לא תשנה דעה קדומה רווחת אם תשאר בארון. אתה תשנה אותה לא ע"י כך ש"תזרוק להם לפרצוף" ויניל ואזיקים, אלא ע"י כך שתהיה אתה, לבוש אף בטריקו, ותראה שאתה דווקא לא כזה שונה מהרוב - מה שאתה עושה במיטה או במקום אחר הוא לגיטימי ולא הופך אותה לחולני, סוטה, ותארים אחרים. לו היית חי בחברה שהאחר לא היה חושב שאתה סוטה וחולני, לא היה צורך בשום מצעד גאווה. ועזוב מצעד - א/נשים כותבים/ות על בדס"מ, מארגנים/ות סדנאות, הרצאות, כדי להפוך את הבדס"מ לנגיש, מובן, והרבה פחות מאיים. יש זמן ומקום לעשות את זה, ומצעד הגאווה הוא הזדמנות מצויינת.

אני לא אלבש ויניל בחום הזה. אתה יכול ללבוש בגדים רגילים. עשיתי את זה שנה שעברה כשצעדתי עם חברי ההטרוסקסואלים, הומוסקסואלים, וניליים ובדס"מיים. נשאתי תג שאמר:
"בדס"מית, דו-מינית, פמיניסטית גאה". היו שבהו לי בציצי וניסו לקרוא את הכתוב. כששאלו מה זה "בדס"מ", חייכתי ואמרתי: "סאדו-מאזו". לשמחתי, אף אחד לא קרא לי "חולנית" או זרק לעברי אבנים.

ואם הזכרת את המצעד בירושלים. המצעד בשנה שעברה התקיים ללא משאיות עם מוזיקה. הוא היה "מתון" והרגיש מאוד פוליטי וחשוב. ויחד עם זאת, נערות דתיות זרקו אבנים על האוטובוסים שהגיעו מת"א. הן היו זורקות עלינו אבנים, אילו היינו לובשות ג'ינס ואילו היינו לובשות ויניל. הסיבה להתנגדות למצעד בירושלים אינה ה"מוחצנות" או "חוסר הכבוד", כי אם אי קיום צו דתי פוריטני בין הסדינים.

אישי, אישי. האישי שלנו הופך לפוליטי כשאוסרים עליך לראות את הבן שלך כי אתה בדס"מי, כשלא מקדמים אותך בעבודה כי אתה בדס"מי וכשאנשים לא מדברים איתך בגלל זה. וכמובן, בלי להודות בכך בריש גלי. הווה אומר, שהתרבות השלטת לא מבינה מה זה בדס"מ ושצריך לחשוף ולהסביר את זה באופן נאות.

וכל מי שחושב/ת שלא צריך לבטא את זה במצעד הגאווה, כאמור שלא י/תבוא וי/תמשיך לגמגם בפני אנשים וניליים סביבו/ה אבל לא לסתום את הפה כאן.