| אחותופל |
לפני 14 שנים •
15 ביוני 2009
גם אני!
טוב, גם אני רוצה לאזכר ולהתאזכר - אז הנה:
חוצמזה שהיה חם ולח כדבעי, היה גם מאוד מאוד כיף! היה מצב רוח טוב ושמחה וכן, הרבה גאווה. אחד ההיי לייטים בשבילי שם - היה לפגוש את הזוג המהמם המלכה לירז וכלובי! הגבר והמוזה. מלבד הדברים היפים שנכתבו פה ע"י חברות הגוש, הרגשתי שלא היה מספיק דגש על הנוכחות רבת העוצמה של אוליב (החתיך הזה!) בגוש שלנו... אכן! חתיכת נוכחות זו היתה! מעוררת השראה במלוא מובן המילה... ודי לחכימא ברמיזא. אז שוררנו שירים וססמאות, ואספנו עוד ועוד חברה משלנו על הדרך כך שבסוף המצעד כבר היינו לא מעט. כאשר לא צעקנו סיסמאות מגניבות ונופפנו בדגלינו, חשבנו ותיכננו תוכניות לשנה הבאה: חוץ מהמשאית ששונרתא תארגן, אמרנו ששנה הבאה גם ניקשר אחת לשניה (ככה עם קולרים ושרשראות והכל), זה גם יהיה חלק מהנראות שלנו וגם לא נלך לאיבוד בהמון. מעבר לכל הדברים הכיפיים שהיו שם, השירה, האנרגיות, האחווה הגדולה שהיתה שם, הקבלה והאהבה של כולן לכולן, מה שהיה לי הכי מדהים, וזה משהו שכלל לא ציפיתי לו, זה עד כמה התענגתי ללכת ככה במצעד מתחת לשלט שלנו - וזה היה כל כך מיוחד - כי לכמה שעות האלו - המהות הפנימית והמהות החיצונית שלי היו שוות. כבר בלי קשר לאיזו מידה של השפעה תהיה למצעד על אנשים, על הממסד, על איך שהבדס"מ ייתפס בעתיד - כל אלו מטרות חשובות, אך פתאום הן היו משניות מול התחושה הזו של חופש שהיתה לי כשבעצם ההליכה בגוש הזה אמרתי לעולם - "אני מה שאני וזה טוב". ובהתחלה עוד הייתי מבויישת ולא כלכך רציתי לצעוק ססמאות ו/או לשיר, אבל עם הזמן כשראיתי שיש רק אהבה ושמחה מסביב השתחררתי והיה קל יותר להיות חופשייה איך שאני כמו שאני (וגם ככה זה חייב לקרות במוקדם או במאוחר כשאיימי לידך...  זה, וגם לנבוח כמו כלבה...)
באמת שהיה נפלא. תודה לכל מי שצעדה - היה פשוט תענוג איתכן (אחח, ואוליב המהמם הזה...) תודה שוב, היילני כפרה אחת על הכל, היה מדהים! מחכה לשנה הבאה! |
|
|
|
amy(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
17 ביוני 2009
Re: גם אני! אחותופל כתב/ה: אחד ההיי לייטים בשבילי שם - היה לפגוש את הזוג המהמם המלכה לירז וכלובי! הגבר והמוזה. לגמרי! כמה חיכיתי לזה? רק שבע שנים! 
כל הכבוד שבאתם! מלבד הדברים היפים שנכתבו פה ע"י חברות הגוש, הרגשתי שלא היה מספיק דגש על הנוכחות רבת העוצמה של אוליב (החתיך הזה!) בגוש שלנו... אכן! חתיכת נוכחות זו היתה! מעוררת השראה במלוא מובן המילה... ודי לחכימא ברמיזא. יאפ. מן הידועות היא שאוליב חתיך מהמםםםם ובעל אישיות כובשת ככלל 
מה שהיה לי הכי מדהים, וזה משהו שכלל לא ציפיתי לו, זה עד כמה התענגתי ללכת ככה במצעד מתחת לשלט שלנו - וזה היה כל כך מיוחד - כי לכמה שעות האלו - המהות הפנימית והמהות החיצונית שלי היו שוות. כבר בלי קשר לאיזו מידה של השפעה תהיה למצעד על אנשים, על הממסד, על איך שהבדס"מ ייתפס בעתיד - כל אלו מטרות חשובות, אך פתאום הן היו משניות מול התחושה הזו של חופש שהיתה לי כשבעצם ההליכה בגוש הזה אמרתי לעולם - "אני מה שאני וזה טוב". ובהתחלה עוד הייתי מבויישת ולא כלכך רציתי לצעוק ססמאות ו/או לשיר, אבל עם הזמן כשראיתי שיש רק אהבה ושמחה מסביב השתחררתי והיה קל יותר להיות חופשייה איך שאני כמו שאני (וגם ככה זה חייב לקרות במוקדם או במאוחר כשאיימי לידך... זה, וגם לנבוח כמו כלבה...)
באמת שהיה נפלא. אכן. זו הייתה תחושה מאוד מרעננת גם עבורי, להיות מסוגלת לצעוד עם הזהות שלי בגאווה בחברה וונילית. חופש וגאווה כאחד, והאם אין זו מהות המצעד? ותודה, יקירתי, שיתפת פעולה באופן מושלם ואמיץ עם השטויות שלי, למרות שאולי קצת הגזמנו עם הנביחות 
לשנה הבאה בירושלים הבנויה!
|
|
|