בבוקר מוקדם, לא יותר מדי מוקדם, עשר ככה. מחכה לאוטובוס ועל הספסל מתיישבת אישה יפה. אני עומד מאחוריה ומשקיף, מנסה ללקט פיסות שמש, שיירים שנושרים משטיח של עננים צוננים. היא נראית הודית, מאוד גבוהה והדורה, אלגנטית, יפה. סנדלים כמובן.
