Madame T(שולטת) |
לפני 15 שנים •
30 ביוני 2009
הפתעה במשרד - חלק א'
לפני 15 שנים •
30 ביוני 2009
Madame T(שולטת) • 30 ביוני 2009
שעות אחה"צ המאוחרות, ישב במשרדו, לבד, שקוע בחומר שמונח לפניו. החדר היה חשוך למדי, רק מנורה אחת דלקה ומעט אור נכנס גם מהמסדרון. השתדל לסיים לעבור על החומר, לשם כך נשאר מאוחר, אבל מדי פעם מצא עצמו שוקע בהרהורים. ברגע מסויים היתה לו תחושה, שהוא שומע רחש קל במסדרון. זה בטח נדמה לי, אמר לעצמו, מאחר שידע שהוא היחיד שנשאר בעבודה, שאר העובדים כבר הלכו הביתה. ושוב ניסה לחזור ולהשלים את החומר. לפתע כבה האור במסדרון ושוב שמע את אותו הרחש, הפעם מאחוריו. הפעם לרחש הצטרף גם ריח, ריח עדין ונעים של בושם נשי. פנה להסתובב לאחור כדי לראות מי זאת שנמצאת שם מאחוריו, אך לפני שהספיק להסתובב הרגיש במשהו רך נכרך ונקשר סביב עיניו וקול נשי לוחש לו באוזן: 'מה שלומך, כלבלב קטן שלי?'... בטרם הספיק להגיב, הוצמדו ידיו מאחורי הכסא עליו ישב וחבל נקשר סביב פרקי ידיו ורגליו. הוא היה כעת מרותק לכסא, ידיו, רגליו ועיניו קשורות, נתון לחסדיה...
למרות שידע מי היא אותה אישה מסתורית, שהשתלטה עליו תוך רגעים ספורים, ללא כל התנגדות מצידו, נותר המום במשך דקות ארוכות, כשהוא מנסה לשווא לומר משהו, אבל המלים נותרו אילמות. רק שמע וחש את נשימתו שלו עולה ויורדת ואת דפיקות ליבו בקצב מהיר מהרגיל. היא הבטיחה שתפתיע אותו ביום מן הימים, ואכן הוא הופתע, ללא ספק. תהה מה היא זוממת ומה תעשה בו כעת כשהוא עומד לרשותה, ללא אפשרות תזוזה וכשאינו רואה דבר. באותם רגעים, למרות גודלו הפיזי, שהיה רב משלה, הרגיש חוסר אונים מוחלט. לפתע חש יד נשלחת מתחת לחולצתו וצובטת בחוזקה את אחת מפיטמותיו, הוא נאנק מכאב, אך היד המשיכה לצבוט בכוח, עוברת לסירוגין מפיטמה לפיטמה. אצבעות היד הנשית השניה נגעו במקביל בעדינות בשפתיו, משחקות לאורכן, כשמדי פעם אצבע נתחבת לתוך פיו. לקק, כלבלב שלי, שמע את קולה הרך, והוא ליקק בתאווה את אצבעותיה העדינות והריחניות, אחת אחת. לשון חמימה ורטובה חדרה אל אוזנו וליקקה בסיבובים קטנים תוך שהיא נושכת קלות את תנוך אוזנו מדי פעם, ידעה שזה מטריף אותו. נשק אותי, לחשה לתוך אוזנו הרטובה מליקוקיה. עיניו היו עצומות מתחת לצעיף המשי הרך שקשרה סביבן, חש את שפתיה נצמדות לשלו, לשון חודרת אל פיו לנשיקה עמוקה, עוצרת נשימה. רצה מאד לחבקה באותו רגע, אבל ידיו הקשורות מאחורי גבו לא איפשרו זאת. הרגיש כמו בובה בידיה והיא עושה בו כרצונה... לא היה רגיל כלל לתחושת חוסר האונים הזאת. הוא היה זה ששלט במצב בדרך כלל. שאל את עצמו למה הוא בעצם מסכים לכך, שאותה אישה תעשה בו כרצונה. אבל התשובה היתה ברורה לו. כשהוא נמצא איתה, שומע אותה, מריח אותה, מרגיש אותה קרוב אליו, הוא פשוט שוכח מהכל, הופך לכלי משחק בידיה, שנועד רק לשרת אותה. הוא עצמו אינו חושב באותו רגע, נרגע, בוטח בה לגמרי, יודע ששום דבר רע לא יקרה לו מידיה, ופשוט מתמכר ומתמסר לה... אתה שקט מאד, כלבלב שלי, שמע את קולה לוחש באוזנו. כן, גבירתי, מצא שוב את קולו, אני שמח שאת כאן. התגעגעתי... |
|
rimmer |
לפני 15 שנים •
30 ביוני 2009
לפני 15 שנים •
30 ביוני 2009
rimmer • 30 ביוני 2009
נו מה בחום הזה להשאיר אותנו ככה ?
רק עם פתיחה בלי המשך ? רק טיזר ? רק לפתוח את התאבון בלי משהו עם נפח לאכול ? בבקשה להזדרז עם ההמשך מאדאם. יש פה אנשים לא צעירים עם בעיות לב, הרופא אוסר עלהם להיות במתח. ( יש אישור רפואי, הכל עם אישורים רפואיים. ) |
|
פולו(נשלט) |
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
פולו(נשלט) • 1 ביולי 2009
התחלה מבטיחה...
|
|
Morticia |
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
Morticia • 1 ביולי 2009
פולו כתב/ה: התחלה מבטיחה...
|
|
Madame T(שולטת) |
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
תודה למגיבים החביבים :)
לפני 15 שנים •
1 ביולי 2009
Madame T(שולטת) • 1 ביולי 2009
מורטישיה, רימר ופולו. המשך יבוא... בקרוב...
|
|