עקרת בית משועממת - חלק ד'

עקרת בית משועממת - חלק ד'

Devil's Angel • 21 ביולי 2009

לאחר כמה דקות גם החולצה הוסרה. דותן זכה ב'מוצר' והסיר את החולצה ממני בעצמו.
הם כופפו אותי קצת כך שפניו היו בגובה העיניים שלי, ובעודו מביט לתוכי הוא הושיט יד,
קרע את החלק הקדמי של החולצה והניף את ידיי לצדדים. ניסיתי להסתיר אבל סמדר
סובבה לי את היד כלכך חזק עד שהשתנקתי. תוך כדי ניסיונות שלי לנשום עמוק ולהירגע
סמדר וליאת החזירו אותי לתנוחתי המקורית. הוחזקתי כך, עומדת של השולחן, עם חזייה בלבד.
איבדתי את הפוקוס באותם רגעים, חשבתי לעצמי שהאדם היחיד שראה אותי כך אי פעם הוא דני...
מעולם, בסיוטים הכי נוראיים שלי, לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות.

ליאת התקרבה ובדקה מקרוב שרשרת זהב שהיתה על צווארי; שרשרת שדני קנה לי ביום
הנישואין ה-12 שלנו. עם תליון יהלום עדין. היא נמכרה תמורת 5 שקלים. השרשרת נתלשה
מצווארי במשיכה והסוגר שלה נשבר. מורן אמרה לליאת להרים את יד שמאל שלי, כך שטבעת
הנישואין שלי תוצג לכל, "היא הרי לא תצטרך את *זה* הערב". היא נמכרה תמורת מספר שקלים.
ואני, עדיין בהלם, עדיין לא מבינה. "הדברים האלה לא קורים באמת, זה לא אמיתי...", אמרתי לעצמי
בלב. מורן נעמדה שוב. היא הושיטה יד לחזייה שלי, "מה אני שומעת עבור החזייה המפוארת הזו?...
האורחים גיחכו בציניות והתחילו להתלחשש ביניהם, אם כי רוב תשומת הלב הופנתה עדיין אליי.
המכירה נמשכה. החזייה הלכה תמורת 20 שקלים. למרות זאת, מורן לא עשתה שום תנועה לכיוונה.
עמדתי שם, נרעדת כמו עלה נידף, מה עכשיו?....

"מי שינחש נכונה מה מידת פריט הלבוש הזה ", אמרה, "יקבל את הזכות להסיר אותו. ניחוש שגוי,
עם זאת, יעלה 5 שקלים". אחרי שבדקה מה מידת החזייה (וגיחכה בקול) הפטירה, "לא רע... מי
ניתח אותך?". מספר גברים נגעו בי ומיששו אותי כדי ש"יוכלו להרגיש את הסחורה". כמה ניחשו,
והשלישית ביניהם, דליה, אשתו של אריק, אמרה 80D, ומורן חייכה... "יש לנו מנצחת". דליה
הסכימה באדיבותה שאריק יבצע את ההסרה. והוא לקח את הזמן. במשך חמש דקות, או מה
שנדמה היה כמו נצח, הוא נגע, מישש, ליטף וחמד אותי לקולות העידוד שבאו מהקהל. אז כבר
איבדתי שליטה. התחלתי להתייפח בהיסטריה. לבסוף הוא הוריד אותה.

כבר לפני כן שמתי לב שחלק מהאורחים הביאו איתם מצלמות. עכשיו כבר היה נדמה שלכולם היו
שם מצלמות. הזיזו אותי, העמידו אותי בתנוחות עבור המצלמים, כמעט תלשו לי את השיער
כשהכריחו אותי להביט ישר למצלמות. מורן תלשה לי את החצאית, והפלאשים הבהבו. אפילו לא
טרחו להציע את החצאית למכירה. היא נעלמה תוך שניה. איבדתי את ההכרה.

המשך

master of passion • 22 ביולי 2009