| לא כאן(לא בעסק) |
לפני 15 שנים •
25 ביולי 2009
לסינדלה
את יודעת,היו לילות שלא ישנתי מרוב התרגשות לגבי מה שאני עושה עכשיו,ואולי לכל העולם זה יראה אדיוטי אבל אני יודעת שאת תביני,ולכן את מי שאת עבורי.
מעולם לא חשתי כה קרובה אל יצור חי כמו שאני חשה לגבייך,מעולם לא אהבתי אהבה כ"כ טהורה ולא אמביוולנטית מעולם לא הרגשתי באמת בית כמו שאת נותנת לי. להגיד שאת החברה הכי טובה שלי זה אנדרסטייטמנט,את הסול מייט שלי,את שברת וממשיכה לשבור בכל יום,בכל פגישה,בכל שיחה ובכל אסמס את הבדידות שלי. בתוך חלומות הזוועה שלי,בתוך ההוויה היומיוית המייאשת כמעט,הדמות שלך,היא אפילו לא צריכה להיות מוחשית,מחזיקה אותי. אני נדהמת ומתפעמת ללא הרף מהחוכמה שלך,מהיכולת שלך לאבחן דברים,לנתח אותם להבחין בהם. האינטימיות שבנינו כ"כ נדירה,כ"כ מורכבת וכ"כ מנחמת. ועכשיו לחלק הלא נעים עבורך.. 
את כ"כ נשית,אצילית,לפעמים זה נראה שכפות הרגליים שלך בכלל לא נוגעות באדמה. את מקרינה סביבך כ"כ הרבה תחכום,כ"כ הרבה אמירה אישית והכל נעשה בכזה רוך שרק בא לי לחבק עלייך ולגונן עלייך מכל החרא שיש מסביב. תודה לך על מי שאת,תודה שאת נותנת לי בית,תודה שאת נותנת להאמין, פשוט תודה. אוהבת אותך בצורה שמגיל 5 בערך לא האמנתי שהיא אפשרית. אני. |
|
|
מאיה(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
31 ביולי 2009
וכבר אחרי חצות .. אומנם הכרכרה הפכה לטויוטה זהובה (כמעט דלעת) אבל היא עדיין מכילה כל כך הרבה קסם , קסם של מציאות. עזבי , פשוט אין לי מילים לתאר דבר כל כך ראשוני , כל כך אנושי , כל כך כנה עד כדי כך שהוא בלתי נראה מרוב שהוא מזוכך.
אני פשוט אוהבת אותך ואת חלק בלתי נפרד מהחומר ממנו אני בנויה. שלך! |
|
|