נוריתE
|
לפני 16 שנים •
8 באוג׳ 2009
טיול של שבת בבוקר....
מוקדם בבוקר ואנחנו כבר בנסיעה ארוכה
ואז,הוא מבחין בחורש ריק בצד הכביש הוא עוצר את המכונית חם לו משעמם לו מהנסיעה הארוכה למקום שהוא תכנן לקחת אותי אליו הם יחכו הוא חשב צאי מהמכונית הוא אומר יצאתי תמיד עושה מה שהוא אומר יחפה רק שמלת קיץ קלה על הגוף שלי הזאתי שהוא אוהב ארוכה דקה לבנה כל הדרך הוא אמר לי מהתחלה את כאן לידי תהיי עסוקה תשעיני את המושב אחרוה ברגע שנתרחק מהעיר מהכל בכביש הארוך תרימי רגליים על הדסק ותאונני אני רוצה אותך חמה למה שיבוא כשנבוא וככה שעה או יותר כשהתרחקנו מהכל חיממתי את עצמי בשבילו בשביל מה שיקרה והוא נהג מעיף בי מבט מזדמן לא מתרגש בכלל מלראות אותי מתענגת על עצמי אבל היה לו חם והוא רצה קצת לנוח מהנסיעה צאי הוא אמר יצאתי הוא בא לצד שלי על המכסה מנוע עכשיו אמר קצר. עשיתי כדברו והוא הרים את השמלה וחדר אלי בחיפזון כזה והמכסה חם ולא לא איכפת לי לא איכפת שעה שכבר אני מאוננת בלי לגמור לא גומרת בלי מילה בלי רשות הורגלתי אולפתי הוא חדר אלי בכמה נגיחות קשות קצרות מרגיע את היצר הרגעי והפסיק משאיר אותי וחצי תאוותי או כולה בידו הוא הוא הלך לבגאג'' הוציא את התיק הגדול שלו שארז לבד לנסיעה תקתק ונעל את הרכב בואי עכשיו אני אחריו יחפשה עמוק עמוק לחורש רחוק רחוק מהכביש רק רוח עצים ציפורים והוא אני ועצר רוח הרים צמרמורת כל הגוף ציפיה אתגר תמיד לרצות לא לאכזב להנות אותו כרצונו חפץ להשתעשע בו.. השמלה ,אמר קצר, הוא לא צריך לדבר הרבה אני בכלל לא היצמדי לעץ הזה אמר בחור עץ אורן עבה אני חיבקתי את העץ הקליפה דקרה את הגוף צמררה הוא מאחורי פתח את התיק הוציא חבל עבה קשר את הידיים רגלים הצמיד אותי עוד ותוך רגעים שמעתי את השריקה הפרגול החבר אחד החברים הכי אינטימיים שלי וצליפה ורעידות ועד אחת ועוד אחת כשהוא נכנס לקצב האיטי כבר מורגל והעץ נצמד אלי דוקר שורט פטמות השדיים הירכיים בין הרגליים נדבקת אליו כמו חסרת אונים אבל לא מוצלפת שוב ושוב מתרכז על הישבן חורט אותו מאדים מחמם אני רועדת והוא מפסיק מתיר את החבל. מוריד אותי במבט לקרקע מתקרב אלי ואני כנועה כורעת לפניו הוא מלטף לי את הראש אני מחככת ראש במכנסיים שלו יד תחת סנטרי קשה רכה בואי אמר בלי רצועה רק מילה אחרי אני אחריו יש שמה שולחן פיקניק מאיפה? יש בכל מקום הוא פורש א ת השמיכה שלקח על כתפו עלי ואמר אני עולה משתרעת מולו פתוחה כולי רגלים מפוסקות על הספסלים עוצמת עניים ממתינה נרעדת הגוף עוד זורם מהפרגול הרגלים הירכיים מרעידות יודעת שלא לאמר כלום לא לבקש מצב אחר עכשיו הוא מלטף את הירכיים מעביר יד עולה לאט לאט מייסר בליטופים הרכים המפתים אני מרעידה מרטיבה. הוא רואה דבר הוא לא מחסיר אסור לגמור עדיין יודעת שהוא מחייך את החיוך הזה לא רוצה בכלל לגמור רוצה להישאר ככה עד שיגיד הוא מחליק יד אל המקום הרטוב ממש דגדגן מחדיר אצבע עוד אחת ועוד אחת בקלות מורגלת אני מרטיבה עוד גונחת מפסקת את כולי כמה שאפשר מרימה אגן אליו מתחננת בלי מילים עשה בי אדון עשה הוא מאגרף את כף היד נוגח בי נגיחה קשה ועד אחת מוציא יללות קלות והוא ממשיך ממשיך פותח כותש מכאיב מכאיב מכאיב אני כבר מרחפת אבל לא מתחילה בכלל להרגיש כולי עוד ועד וכזה עוד מותר מותר להראות לגנוח להתפתל על האגרוף הנוקשה לדרוש כמעט עמוק יותר חזק חזק מיוחמת כחתולה חזק חזק צורחת אליו בלי מילים והוא נענה אבל ברגע גם מפסיק ההתכוצויות רק מתגברות אבל הוא את הזמן שלו לוקח ואני רועדת שמה ממאמץ מרגישה את החיוך שלו שאומר חכי חכי לכל דבר יש מחיר שוט קצר אני כבר מכירה אותו על השדיים על הבטן בין הרגליים משיב כאב על כל רגע של עינוג אני בוכה אל הרוח בוכה אליו אבל לא זזה מרותקת במילה אחת לא לזוז שתיים בעצם לא לזוז צמרות עצים גוהרים מעליך ושריקות השוט הכל מתערבב עם ההתכוצויות של הסוגרים הרטיבות שזורמת ממני בלי להפסיק ורק מתגברת עם הכאב מכיר אדון נפש כלבתו כן כן והוא מפסיק רגע לפני הספייס המיוחל לא רוצה אותי מרחפת לא מודעת בא אלי גוחן נותן לי מים מלטף לנוח עכשיו אומר ובלי ברירה אני מרפה את עצמי מקשיבה לרוח לציפורים מחכה אין ברירה לקום לאט על הצד קודם הוא עוזר לי ומוריד אותי לאט על ארבעותי לידו עכשי ו אני הוא אומר ופותח מכנס.. אני עכשיו רק פה לתענוג שלו לא זזה כשהוא בעול אותי עמוק לגרון עוד ועוד ולא גומר אני נצמדת אליו נצמדת לרגליים שלו אוחז בראשי ויוצא מהפה שלי מלטף קלות כמו אישור יש זמן הוא אומר יש, זמן תחזרי לשולחן על הגב רגלים מורמות מפוסקות הוא חוזר אל התיק שלו ואני מזווית עין רואה מה הוא מוציא משם את זה, שבשקט בשקט בלי לספר לו עדיין אני מכנה אותו הסוס השחור יותר אני קצת מרימה גבות חושבת ורק לרגע אוקי לאיפה זה,הולך.? לא לאותו מקום שהאגרופ היה בו ממקודם ואני פולטת אנחת רווחה שקטה שלא ישמע אבל הוא שמע והפסיק ככה? הה משאיר אותו שמה וחוזר לתיק שגיאה ניגש אלי צובט קלות את הפטמות וקצת יותר נוקשה כשהן מסרבות להזדקף למענו ושם מצבט ועוד מצבט לא חברים הכי טובים שלי הכאב זורם מסנוור הדמעות בעקבותיו והוא חזור לבין הרגלים שלי מוציא את השחור שולף כמו קוסם מכובע אחד אחר מכניס אותו לפה שלי בפקודה קצרה להרטיב ושוב אל בין רגלי מורמות מפוסקות אין הנחות עכשיו שם אותו על הפתח השני ה סגור עדין המרטיט ששבועות לא נגע בו לפחות זה לא הסוס אני עוד מעזה לחשוב ובנגיחה ככה חזק ישר מחדיר מוציא צרחה לקח נלמד מחזיק אותו שמה אפילו לא בועל רק מכאיב עד שהנשימה נעתקת מכאיב מכאיב עד שמחליט שדי לבנתיים אגן מתקמר אין לאן לברוח רגלים נשמטות לצדדים מיטלטלת כולי אבל הוא מרחם ומוציא אותו תשושה כ"כ נותן לפתח שוב לאט להסגר אני כמו בובה בלי חוטים אבל יודעת, שזאת, רק ההתחלה הוא חזור לעסות את בין הרגליים עדין רטובה ונר מטפטף שמה שעווה טיפה טיפה עוד עוד רותחת כולי גונחת מתקמרת את הגו אל הטיפות כמעט כמו אל האגרוף ודי לנוח הוא שוב מדליק סיגריה שם לי בפה הנשימה חוזרת לאט לאט הייחום רק מתגבר אליו משתעשע בשדיים בפטמות כבדרך אגב מטלטל את האטבים שולח בישוב שוב זרמים נוחים עכשיו יורתומסיר אותם תאונני קצת הוא ואמר שחקי ואני עושה כדבריו לאט לאט יד נוקשה נשלחת מטה מודעת לעניים החודרות הסוס מונח לידי הוא מאונן אותי,היד שלו מחליקה מעל טיפות שעווה קרושות אני נצמדת אליו מאוננת לו על היד ככה הוא אוהב אותי חמה כואבת מתחננת הוא הופך אותי באיטיות על הבטן זמן למשחקים אחרים רק שלו שלו בלבד. מושך אותי עד שמכופפת אליו צמודה לשולחן ועכשיו הוא קושר את ה קרסוליים שלי לרגליים של השולחן לא יסבול שום התנגדות גם כזאת שלא במודע ושלא מרצון מלטף את שנח צאי הישבן בעדינות וסטר קלות ועוד אחת ועוד בכף יד נוקש על עכוז מוצלף תענוג תמיד צריך לבוא עם כאב תמיד חום מוכר מתפשט וכמה שיותר כאוב גוברת הנאה שלו מתפשט שלוח גלים גלים אל המוח ובחזרה אל בין הרגליים ואל החור שנסגר בנתיים יד אחת על הגב התחתון מחזיקה והשניה סוטרת שוב שוב ושוב ודי רועדת מרטיבה בלי יכולת בכלל לשלוט בגופי חיה נרעדת נמרה מוכנעת הוא מעסה קלות את הפתח אני זזה אט אט עם היד שלו כבר מוכנה כמעט מתחננת עשה בי קח מותר לפעמים לבקש אתמה שהוא רוצה לתת אני שומעת רוכסן נפתח הוא מצמיד את הראש הנוקשה אל הפתח ואוחז בשני צדדי חזק וחדר ישר עמוק עד הסוף הוא בגופי עמוק בנגיחה אחת מוציאה אויר מהראות וצרחה עמוק עמוק כמה שרק אשפר נוגח בי שוב שוב אורך חזק לאט כל הספסל רועד ואל רק אני מהעצמה של הנגיחות והגניחות יללות שלי מכוון להכאיב יותר מלהנות את עצמו הכאב הכאב כמעט בלתי נסבל ועדין מרטיבה בלי שליטה חוסר אונים ידוע מכור אהוב בידים שלו בלבד בוטש בי כמו אייל ניגוח כותש אותי עד דם ואני נוהמת יבבות גרוניות בוקעות ממך ואת אפילו לא מזהה אותן כקולך קדמוניות והוא בשלו כולי חור אחד נפתח נפתח נפתח אין משהו אחר רק חור הוא מפסיק יוצא מלטף תפקחי עינים הוא אומר ואני רואה רואה אבל אני רוצה לא פוחדת בכלל השחור חודר בי כבר בקלות והוא ביד השניה מאונן את הכלבה שלו בין הרגליים מגביר את התאוו ה שלה מחדיש אות הענק השחור שגודלו כגודל אגרוף גברי נוקשה ויותר שגדול ארוך הרבה יותר ממה שאי פעם אוכל לקבל כולו אבל הו א נכנס היד שלו מאוננת אותי כאב עם תענוג תמיד ביחד לא נפרדים בלתי נסבל אבל טוב סבל כזה שלא רוצה שבכלל יפסיק רק שיגבר הרצון נשמע גם בלי מילים יודע אדון.. מגביר את הנגיחות ועושה כרצונו בבהמתו תצרחי הוא אמר תצרחי אל הרוח אלי תראי את רצונך תכאיב לייי תכאיבבבב תכאבי אני משחררת כמה עוד אפשר כמה עוד כמה שתתן ועוד מתחננת השחור נשלף האגרוף חודר אל תוך ריקנות נוראה האגרוף שאף פעם לא חדר קורע פותח ומגדיר מחדש את כל מה שהיה קיים השחור מכנס לכוס שנהם איך יש בו כוח יש בו שניהם אין מילה אני לא שמה כבר כולי כאב אחד גדול עכשיו הוא אומר עכשיו ואני משחררת גומרת שתן מתערבב בנוזלי גמירה בלי שליטה בכלל הכל משתחרר האגרוף מוחלף בשלו הוא חזר כל מה שעוד נותר בשליטה חודר עמוק עמוק עמוק הזרם שלו ממלא אותי ואנ יעוד גומרת כשהו משחרר בתוכי הכל שואג גם הוא אל הרוח אני מתעוררת לאט על האדמה לרגליו עדין רועדת הוא ישוב לדי נצמדת אליו כמו אל מקום מחסה ומפלט עכשיו הוא אומר ניסע אל החווה |
|
|
|
|
|