שפיץ או מעוגל?

חבר שלי קנה לאשתו נעלי עקב עם חרטום מעוגל והוא לא הפסיק לדבר עליהם. הוא פאמדומיסט מושבע והיא מדי פעם מכה אותו ומורידה אותו על ארבע וכל הג'אז הזה, ואני לא יכולתי להפסיק לתהות, איך ייתכן והוא בעצמו העדיף חרטום מעוגל כאשר ברור לחלוטין ששפיץ זה הרבה יותר פאמדומי. אני לא מדבר על שפיץ פסיכוטי אבל לפחות שפיץ למראית עין. הרי העקב בעצמו הוא ארוך דק ובעל מאפיינים שפיציים ברורים, כף הרגל עצמה מעוצבת כך שהבוהן יוצר את ראש החץ והנעל השפיצית מדגישה את היופי הפאלי הזה אז מאיפה בדיוק הנטיה לקצה הבובתי והמעוגל? לא ברור. האם אני היחידי שאוהב את השפיץ וחושב שקצה נעל מעוגל משדר רכרוכיות ונשיות נכנעת?

שפיץ זה מגעיל, זה משדר חוסר בטחון. בחיי. זו המקבילה הנשית לקניית האמר, פחות או יותר.

וואי, נפלתי מהכסא מרוב צחוק עכשיו. מעולה.

זה לא אמור להסתכם בטעם בלבד?

לא, לדעתי יש קשר ישיר בין טעמים מסוימים לבין נטיות מסוימות. לא פלא שאדם שהוא מתחלף לא הבין כלל את ההקשר, למרות שאכן ההערה על ההאמר משעשעת ועושה טוב על הבוקר.

השנינות שלך תמיד משעשעת אותי
אגב אתמול בלילה היתה לי שיחה עם מישהו שאתה מכיר היטב ....

שפיץ זה מכוער מאוד בעיניי. גם עקב דק מידי. אישה מעונה בעקבים פסבדו-אכזריים זה לא יפה בכלל.

ואגב אורחא, עם כל הכבוד למישנת פרויד והילולת הפאלוס שלו, העולם אינו מסתכם בסמלים פאליים בלבד שמניעים את העולם ואין בלתם.

צר לי אבל אאלץ שלא להסכים,
יש לי מחוכים ועקבים דקיקים למכביר
ואני כלל לא מעונה כי אם נשית וחושנית

את יוצאת דופן

די, די, בנות... תריבו