שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלחמת העולם

פרשס
לפני 15 שנים • 21 באוק׳ 2009

מלחמת העולם

פרשס • 21 באוק׳ 2009
נונשלנטיות....

ערב של יום חולין, שיחת חולין בין שני אנשים רגילים.
שיחת חולין שמליוני בני אדם משוחחים בכל ערב.

"לך להתקלח וחכה לי במיטה" היא אומרת בנונשלנטיות תוך כדי בדיקת האימיילים שלה.
אני מתקלח בזריזות ונכנס למיטה ללא בגדים בדיוק כפי שהיא אוהבת לראות אותי, ערום וחסר הגנה.

מחכה במיטה וממשיך בקריאת הספר שלי ללא כל ציפיה להתרחשות לא שגרתית.
ספר היסטוריה, מלחמת העולם השניה. 1933, היטלר כבר בשלטון.

היא נכנסת לחדר אחרי מקלחת קצרה, לובשת כותנת צמודה המבליטה את נשיותה.

"אתה מכיר את המושג נונשלנטיות ?" היא שואלת .
"לא" אני עונה.

"נונשלטיות , זו היכולת לבצע משהו אחד תוך כדי התעלמות ממשהו אחר"
אני מבולבל, לאן היא חותרת.

"גש בריצה להביא את הדילדו" היא פוקדת בקול סמכותי . הטון שאני כל כך אוהב. הטון האצילי.
אני ממהר ומכין את הדילדו על המיטה, יחד עם חומר סיכה וקונדום.

"פסקי את רגלייך כלבה ותמשיכי לקרוא בספר בקול רם"

רגליי פסוקות, אני ערום.
מלחמת העולם השניה, 1938.
היטלר מאיים לכבוש את צ'כוסלובקיה. בנות הברית מונעות ממנו לבצע את זממו.

הדילדו מתחיל לפלח את ישבני ולחדור פנימה.
אני מתפתל ומפסיק לקרוא.

"תסתובב על הבטן מייד ותמשיך לקרוא" היא אומרת בחוסר שביעות רצון.
הצלפת השוט מורגשת היטב, זה שורף. שוט עם רצועות דקות אך כואבות.
"בכל פעם שתפסיק לקרוא, תרגיש כאב".
"כעת חזור לשכב על הגב, פסק רגליים והמשך להקריא לי את הספר"

אני לא אאכזב הפעם אני חושב לעצמי.

1939, היטלר מבצע מהלך דיפלומטי מבריק לפי דעתו, כורת ברית עם סטלין.
הסכם אי לוחמה.

והדילדו חודר, עמוק יותר ויותר.
ואני בשלי, ממשיך להקריא כאילו הייתי מורה להיסטוריה בבית ספר. מתעלם ממה שמתרחש בחלק התחתון.
היא מתחילה לשפשף את איברי תוך כדי החדרת הדידלו יותר ויותר עמוק.

"אל תשכח שאסור לך לגמור" היא מזכירה לי.
"הזרע שלך שייך לי".

"צא מהמיטה ותעמוד לידי" היא פוקדת שוב.
"תתחיל לאונן ותמשיך להקריא את הספר"

1939, בנות הברית מתחמשות יותר מגרמניה.
ואני מאונן, משפשף ביד אחת את האיבר וביד שניה מחזיק את הספר וקורא....בנונשלנטיות.

היא מתחילה לגעת בעצמה, ללקק את שדיה, להתפתל.
קשה לי להתרכז.
היא שמה לב לכך וחופנת בחוזקה את אשכיי.
"תמשיך לקרוא וכנס למיטה..."
"תתחיל לזיין אותי היא מצווה ותמשיך לקרוא.

אני חודר אליה.
מאזן הכחות השתנה באירופה כעת עם ההסכם בין גרמניה לרוסיה.
הגרמנים והרוסים מחלקים את פולין.

ואני מזיין.
"חזק " היא צועקת.
"חזק, עמוק ומהיר"

ואני מזיין ומקריא.
פעם היא עם הגב אלי ופעם עם הבטן.

"אל תשכח את עניין הגמירה, היא מזכירה לי."

אחרי מספר דקות נוספות היא פוקדת עלי לצאת.

"שכב על הגב ולך לישון".

היא מסופקת, כמעט נרדמת.
אני על הגב, לא גמרתי כמובן.

היא יודעת שאני יותר כנוע כך, בלי לגמור.

אני מלטף אותה עד שנרדמת.
כל כך אוהב אותה.

1941, גרמניה מתחילה לתקוף את רוסיה ועושה את "הטעות" של המלחמה.

נונשלנטיות.....כבר אמרנו.

לילה טוב.