שולטים וחארות...

פשוט פאתט.

אתה מרשה לעצמך להעיר לטיוי על שגיאות כתיב, אבל כשאנשים פה הסתלבטו לך על ה"מסעית" אז אתה מתנשא ואומר בכיינים...
למה אתה לא עומד במה שאתה מבקש מאחרים?

ודבר נוסף: זה שאנשים הגיבו לך בצורה שאתה לא אוהב לא אומר שמדובר בדברים חסרי טעם.
אפילו להפך: מי שבאמת רוצה לעזור לך ישקף לך שאתה מגלומן הוזה משהו שלוקח את הסרט יותר מדי ברצינות (ואין בכל הכתוב התנערות מלקיחת אחריות חברתית) ושכדאי שתחזיר אותו כי בסוף החשבונות האלו מהוידאומטים עלולים להגיע למאות ואלפי שקלים.

ורק לראייה: הנה, יש לי אחריות חברתית (בלי קשר לזה שאני מלכת סאדו), אחרת לא הייתי ממשיכה בשרשור הטרחני הזה כדי להעיר *לך* כי עכשיו אתה פשוט נהג המסעית וצריך לעצור אותך או לפחות להאט אותך קצת.

הבעיה של שולטים היא שהם מנסים להשליט רצונם ודעתם על סביבתם. בסוף, הם מגיעים לכלוב ונתקלים בכל הקינקיות המתחזות ששולטת עליהם מלמטה ואז הם הופכים להיות הפועלים שלהן.
אז - מי מחנך את מי כאן?

הבודהה אומר: נצח את הכעס בעזרת הסליחה, את האלימות בעזרת העדינות, ואת הדיונים הטיפשיים יותר עם דימיונות נעימים של זונת סושי בבגדים סקסיים מנקה לזאלוטוסים את החול של החתולים.

בעיני חינוך בבדסמ מתחלק להעברת מידע לאנשים אחרים ובשמירה על הערכים שלפיהם אני חי ומתנהל בתוך חיי (ע"ע דוגמה אישית, נסיך חלומות).

טוב מאוד שצרפת את ה Spooky סמייליק בסוף. כי אתה רע, דן! רע! הכיצד אתה מעז לעשות את זה בדרך הנכונה? ועוד במשך כמה? יש עליך כבר את שבע השנים כולל הכלוב, לא?


אתה רע. והייתי יורה בך לולא היית כל כך טוב בזה. (-:

נעים לשמוע שלא רק אני הזדרזתי לדמיין את התמונה הזו

פרינס: חלטתי לשאוב השראה מהשיטה המבריקה שלך.
ולכן, שמעו והסכיתו - אני מכריזה בזאת על עצמי כבלרינה. בתוקף תפקידי כבלרינה מקצועית אני מתחייבת ללבוש חצאית טוטו (השאלה אם זה הולם אותי לא רלוונטית, כמובן), ללכת על קצות האצבעות ולרקוד על במות מפוארות מול אלפי צופים. מעכשיו אין לפנות אלי כ"יולי" אלא כ"יולי(בלרינה)". כל מי שינסה לטעון שההגדרה העצמית שלי פשוט לא נכונה (למשל כי אני שמנה, או לא יודעת לרקוד בלט, וכל מיני זוטות כאלה) יסולק לאלתר מ... אמ... נו, נמצא כבר מאיפה לסלק אותו. חמור שכמותו. בזמני היינו יורים בטיפוסים כאלה, אני אומרת לכם.

אם היית יורדת לעומק השיטה "המבריקה" שלי כפי שקראת לה, היית מבינה שאחד הדברים העיקריים פה זה האם זה הולם אותך או לא... התפקיד שאת לוקחת על עצמך צריך להלום אותך וזו בדיוק הנק' שמשלבת את דמות השולט פה.

מתחתינו למשל יש את דן-קאפ שהוא באמת דוג' מצויינת למי שהתפקיד שהוא לקח על עצמו בניסיונותיו לתרום פה ולעזור בקהילה הולם אותו ולכן הגמד משבח אותו ככה.

רק מה ששכחת גמד, זה שדן היקר אין לא את מה שאתה קורה לה סמכות- הוא לא בעל דיפלומה של מורה, כך שאני בהחלט מבין למה אתה נותן הערכה לפועלו, אבל ממש לא מבין איך אתה שחייב שיציגו בפניך תעודות- נותן הערכה לפועלו.

אם היית יורדת לעומק השיטה "המבריקה" שלי כפי שקראת לה, היית מבינה שאחד הדברים העיקריים פה זה האם זה הולם אותך או לא... התפקיד שאת לוקחת על עצמך צריך להלום אותך וזו בדיוק הנק' שמשלבת את דמות השולט פה.

ציטוט: אם היית יורדת לעומק השיטה "המבריקה" שלי כפי שקראת לה, היית מבינה שאחד הדברים העיקריים פה זה האם זה הולם אותך או לא... התפקיד שאת לוקחת על עצמך צריך להלום אותך וזו בדיוק הנק' שמשלבת את דמות השולט פה.

מתחתינו למשל יש את דן-קאפ שהוא באמת דוג' מצויינת למי שהתפקיד שהוא לקח על עצמו בניסיונותיו לתרום פה ולעזור בקהילה הולם אותו ולכן הגמד משבח אותו ככה.

השאלה הנשאלת כאן, גם אם היא מוסווית תחת מעטה ציני משהו (ובצדק) היא למי אתה חושב שיש את הסמכות לקבוע מה הולם אותך ומה לא? אם אתה מביט במראה ורואה מורה ומחנך בדס"מי דגול אין זה אומר שכל מי שמביט בך חושב כך. במקרה הטוב זה אומר שאתה צריך לעשות ריאליטי צ'ק ומהר. במקרה הרע... נו, טוב. הבטחתי להיות נחמדה.

ואתה יודע מה ההבדל בכל זאת בינך לבין דאן_קאפ או זאלופון? שהם לא צריכים לפתוח שרשורי "בואו ונחנך את העולם בגלל שאנחנו מאסטרים בדס"מיים כל כך מוכשרים וטובים" בשביל להיות או להרגיש מוערכים. ועוד סוד קטן לסכם את הנושא - הסיבה האמיתית שבגינה הם מוערכים אפילו לא באמת קשורה להיותם שולטים.