Life energy
|
לפני 15 שנים •
21 בנוב׳ 2009
המנהל שנהפך למשרת – חלק ב'
הוא נישק את נעליה כמו שציוותה עליו. היו אלה סנדלי עקב שחורות וגבוהות במיוחד, ששני רצועות דקות סוגרות על קרסוליה, קצות אצבעותיה נגלות מולו במלוא הדרם והוא יכול לראות את הלק המרוח על רגליה המטופחות מבעד לגרביונים הכהים. הוא נישק ונישק ולא העז להפסיק. מדי פעם החליפה רגליים ונתנה לו סימן עבה לעבור לנעל השניה. היא השעינה את עקביה אחורה והציגה מולו את תחתית הסוליה. הוא ידע לבד מה הוא צריך לעשות והיסס. פתאום כל תחושת הביטחון העצמי שלו ירדה. הוא הרגיש כל כך מושפל וחוסר ההשלמה וההתכחשות למצבו החדש רק הכבידו עליו. היא ידעה בדיוק מתי הוא מנשק ומתי הוא בוהה ברגליה ונאבק עם עצמו. "אם אני אצטרך להגיד לך שוב זה יעלה לך מאוד ביוקר" סיננה. הוא קירב את שפתיו וסוליה ובמרחק ס"מ ממנה שמע "עם הלשון". הוא נעצר לשניה ושמע קול קטן בתוך ראשו שצועק לו " אל תעשה זה! תתנגד! קום משם!" ואז הוא הוציא את לשונו בהיסוס והחל ללקק אץ הסוליה, היה לה טעם מר והוא חש את ההשפלה העמוקה צורמת בתוכו. הוא שנא את עצמו על זה. הוא מעולם לא הרגיש כזאת אכזבה עצמית על שנכנע לה.
הוא לא יכל לעמוד בפני היצר שהיה בו, המון מחשבות רצו לו בראש. רגע אחד הוא התרגש והתלהב מאוד עד כדי זיקפה אדירה שצמחה במכנסיו וברגע אחד אחרי זה הוא קלט את עצמו מגורה מעצם המחשבה שהוא נסחט ונמצא בסכנת קיום אמיתית. הוא לא האמין שזה מגרה אותו כל כך, הוא פחד מזה פחד מוות ונכנס להתקפי חרדה תוך כדי שהוא מנשק את רגליה. עברו כמה שעות והוא החליף אינספור פעמים מצבים נפשיים, עליות וירידות. לבסוף אחרי כמה שעות שהוא נישק ליקק והבריק כל ס"מ מנעליה עם לשונו, היא סיימה לעיין בכל המסמכים הסודיים ומשכה את רגליה. היא הביטה בנעליה במבט בוחן ויכלה לראות את ההשתקפות שלה בהן. "פיספסת פה נקודה", אמרה "עשית עבודה גרועה. אתה כבר תקבל על זה עונש. אין לי זמן להתעסק איתך עכשיו אבל אל תדאג, אתה עוד תלמד..." היא קמה ממקומה ובחנה את משרדה החדש. הריהוט מצא חן בעיניה. "יש לו טעם טוב לכלב..." חשבה בליבה. הוא עדיין היה שם על הרצפה מתחת לשולחן. בהלם מעצמו וממה שעבר עליו. הוא לא יכל לזוז ורק בהה ברצפה. רמת השליטה שהצליחה להשיג עליו בתוך כמה שעות הייתה אדירה. "קום! קדימה מהר! צא החוצה ותכניס את כל הדברים למשרד החדש שלי. אני אצטרך לעשות כאן כמה שינויים. אבל קודם כל, תכין לי קפה. כפית נס מלאה ושניים סוכר ושזה יהיה חם! אני שונאת קפה לא חם". בליבו הוא התנגד בתוקף וכמעט התפרץ באופן אינסטינקטיבי, עמד להגיד משהו, רצה למחות על זה אך ברגע האחרון הוא בלע את המילים והבין שעדיף לו לשתוק, רק אמר בלחש "כן גבירתי" הבליטה במכנסיו כבר הסגירה אותו. הוא הסתובב, נעמד על רגליו והתחיל לעשות כמצוותה. בדרך אל הדלת של משרדו לשעבר הגדול ורחב המימדים עברה בו מחשבה מצמררת. מה יקרה אם מישהו יראה אותו מגיש למזכירתו קפה וסוחב את הדברים שלה לתוך המשרד? או ישמע אותה פתאום נותנת לו פקודות? עד כמה היא עוד תרחיק לכת ומתי זה יפסק? איך הוא ינהל את החברה? הוא עוד לא קלט עד הסוף את מה שהיא מתכננת לו. עדיין חי באשליות. הוא החל לאסוף את דבריה בידיו במהירות תוך שהוא מסתכל לצדדים כמו איזה גנב, מפחד שמישהו יעבור ויראה אותו, ונכנס מהר למשרד. היא ישבה בכסא המנהלים ועבדה על המחשב, שיחקה להנאתה בכל הגאג'טים שהיו על שולחנו, ואמרה לו בדיוק איפה לשים כל דבר ואיך לסדר, אמרה לו להזיז כל מיני רהיטים, את הספה לכאן ואת התמונה לשם וטירטרה אותו הלוך ושוב עד שהכל נעשה לפי שביעות רצונה. היא נתנה לו פקודות בצורה מזלזלת מבלי להתייחס אליו ואפילו מבלי להביט בו. הוא כבר הבין שאת המשרד הקטן שהבטיחה לו כבר לא יהיה לו... ככה עבר כל היום. שהוא ממלא אחר פקודותיה, מכין לה קפה, מתייק ניירות ומסדר את התיקים בעוד שהיא עושה את מה שהוא היה אמור לעשות לולא היה עושה את הטעות של חייו. בכל יום שעבר היא החלה דורשת ממנו עוד ועוד דברים. רמת ההשפלה שלו הלכה וגדלה והיא נעשתה יותר ויותר תוקפנית ועויינת כלפיו. היא החלה לסטור לו בכל פעם ששכח לענות או להגיד "כן גבירתי", או כל טעות אחרת שעשה. היא ידעה שהוא נלחם עם עצמו וגם נהנה מזה למרות שלא הייתה לה שום כוונה שיהנה. היא פשוט ניצלה את כל המצב לטובתה לפי האינטרסים הבלעדיים שלה, ההנאה שלו הייתה רק תופעת לוואי. כעבור שבועיים הייתה אמורה להיות ישיבת מנהלים חשובה של כל המנהלים הבכירים בחברה. היא ידעה על כך עוד ממזמן וכבר תיכננה לו את ההשפלה הפומבית הראשונה שלו. בבוקר כשהגיעה למשרד באיחור האופנתי הוא כבר חיכה לה כמו שחינכה אותו. הוא היה חייב להגיע בכל יום ב 7 בבוקר ולהחתים את הכרטיס כדי שתדע שבאמת הגיע ואבוי לו אם היה מאחר או שוכח להחתים. היה צריך לנקות את משרדה בכל ערב לפני שהלך ובכל בוקר כשהגיע. להכין לה את התיקים והניירת ולארגן את סדר היום. טלפונים והודעות לא היה מקבל עדיין והיא הייתה מארגנת את כל הפגישות בשמו, אך היא זו שקיבלה את ההחלטות והייתה קובעת מה יהיה. הוא היה המנהל רק על הנייר אך היא העדיפה את המצב הזה כמו שהוא כרגע. כשהגיעה למשרד הוא היה צריך לקבל את פניה כשהוא דבר ראשון לוקח את תיקה ומוריד את מעילה ואז יורד על 4 לנשק את נעליה המלכותיות ולדאוג שהקפה שלה כבר יהיה על השולחן כשהוא עשוי בכמויות המדוייקות כמו שאהבה ובטמפרטורה הנכונה. היא התיישבה על כסא המנהלים ואמרה "היום יש ישיבה חשובה וצריך להתכונן" הוא לא ידע למה היא מתכוונת, הוא חשב בתמימות שהיא הולכת לשתף אותו בכל החומר שהחסיר בשבועיים האחרונים לקראת הישיבה. פתאום ראה שהוציאה שקית ניילון גדולה ושמה על השולחן. "קח את זה ולך לשירותים הנשים, תכנס לתא האחרון, תתפשט לגמרי ותשים על עצמך את כל מה שיש שם, ותחכה לי על 4 עם הראש צמוד לרצפה והתחת שלך מופנה לדלת. ותשאיר אותה פתוחה." הוא הופתע למשמע אוזניו ועמד פעור פה. היא נתנה בו את מבטה החודר שאמר הכל. הוא מיד השפיל את מבטו "כ כ כן גבירתי. מיד גבירתי". הוא לקח את השקית ועשה כדבריה. בשירותים כשפתח את השקית היו לו דברים שהכיר מאוד מקרוב. היה שם קולר, אזיקים, פלאג אנאלי רוטט בגודל בינוני, טבעת קטנה עם שבב שמיועדת לביצים ושלט. הוא התפשט, שם את הקולר על צווארו וקשר את הטבעת על אשכיו. עד כאן היה החלק הקל. הוא התכופף וניסה להכניס את הפלאג שוב ושוב אך לא הצליח. ניסה להחדיר כמה שיותר בעדינות מבלי שיכאב לו אך זה היה גדול מדי בשבילו. הוא שמע את דלת השירותים נפתחת ואת תיפוף עקביה של הבוסית החדשה שלו. הוא מיהר לשים את האזיקים על ידיו ונעמד בתנוחה שציוותה עליו כאשר הפלאג בידיו. היא פתחה את דלת התא וראתה את התחת שלו פעור לרווחה ואשכיו תלויים בין רגליו עם הטבעת השחורה סביבם. "אמרתי לך לשים את הדילדו זונה!!" אמרה בקול עצבני. "מצטער גברתי, לא הצלחתי, זה היה גדול מדי..." היא תפסה אותו בשיערו ומשכה אותו לאחור לקחה לו את הפלאג מהיד ודחפה לו אותו לתחת בתנועה חדה. הוא התחיל לצעוק ולהתפתל מכאב אך היא לא ריחמה עליו והמשיכה לדחוף לו עוד ועוד. מדי פעם מוציאה ומכניסה בתנועות מהירות כמזיינת אותו ואז בתנועה חזקה דחפה וסיבבה את הפלאג עד שנכנס כולו ונבלע בתוך פי הטבעת שלו. הוא צעק ודמעות של כאב זלגו מעליו. היא משכה עוד בשערו "שתוק!! אמרתי שתוק זבל!!! בפעם הבאה שאני אומרת לך משהו אתה תעשה את זה, אם אתה לא רוצה שאני אגלה לכל העולם איזה אפס אתה באמת!" הוא שתק מיד ולא העז להוציא מילה. הוא נשך את השפתיים וספג את הכאב בשקט. הוא פחד שמישהו עבר במסדרון ושמע אותם. "עכשיו אתה תענש בחומרה. שלא תחשוב ששכחתי שלא אמרת גבירתי בסוף משפט לפני שבועיים, ועכשיו אתה הוספת לעצמך עוד עונש חמור". עכשיו הגיעה שלב השעשועים שלה. היא הוציאה את השלט מהשקית ולחצה על הכפתור. הוא קפץ בתנועה חדה ושיחרר אנקת כאב. הוא הרגיש את הביצים שלו רועדות כאשר זרם חשמלי עבר בהם. היא הגבירה את העוצמה ולחצה על הכפתור שוב. הפעם הוא קפץ והתפתל, מנסה להשתחרר איכשהו מהכאב. היא תפסה אותו חזק, הכניסה לו את הראש לאסלה והתיישבה על גבו עם הפנים כלפי הדלת כשהתחת שלו בדיוק בין רגליה. היא המשיכה במשחקה וחישמלה לו את אשכיו בעוד שהוא מתפתל מכאב ומנסה להשתחרר. היא נהנתה מכל רגע והרגישה איך הרטיבות ממקדשה מתחילה ליזול בין רגליה. היא לחצה על הכפתור השני בשלט ולהפתעתו הרגיש את הפלאג שבתוכו רועד בעוצמה ומרטיט את כל גופו. מרב שנהנתה לא שמה לב לשעה וכשנזכרה לגבי הישיבה ראתה שהם ממש צריכים להכנס בעוד כמה דקות. היא קמה ממנו, תפסה אותו בקולר ומשכה אותו מהאסלה. הוא היה אדום כולו, גם מהמאמץ הפיזי, אבל יותר מההשפלה שעבר על ידה. היא שיחררה אותו מאזיקיו והורידה לו את הקולר אך השאירה את הפלאג והטבעת. "תתלבש אפס! יש לי ישיבת מנהלים ואם אני אאחר בגללך העונש שקיבלת עכשיו זה כלום לעומת מה שיצפה לך!" הוא התלבש מהר וסידר את שיערו, ניסה להראות כמה שיותר טבעי עד כמה שאפשר ולהתעלם מהכאב של הפלאג בתוכו ומהלחץ על אשכיו. הם נכנסו לישיבה, באיחור של דקה. הוא התיישב על קצה הכסא באי נוחות בראש השולחן כמנהל החברה ושאר המנהלים סביבו, והיא התיישבה בכסא האחרון בקצה השולחן, כשהשלט בכיס מעילה... המשך יבוא...... |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2009
מצפה להמשך...
|
|
|
דוכיפת(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2009
גם אני
|
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2009
מחכה להמשך
סיפור מקסים- אהבתי
פאני היל |
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2009
יאמי ! מצפה להמשך... |
|
|
| בני הנשלט(נשלט) |
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2009
המשרת שהפך למנהל חלק ב'
מאד מושך מאד מגרה הלוואי הייתי בתוך הסיטואציה הזו אמנם מפחיד אבל זה התכלית שלנו כנשלטים
|
|
|
| מוצ'ילר |
לפני 14 שנים •
23 בנוב׳ 2009
אחלה סיפור.
מאוד מגרה. מחכה להמשך. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 14 שנים •
2 בינו׳ 2010
חמוד מאוד
|
|
|