שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשעה וחצי שבועות ושש שאלות

neter​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 15 בדצמ׳ 2009

תשעה וחצי שבועות ושש שאלות

neter​(נשלטת) • 15 בדצמ׳ 2009
תשעה וחצי שבועות ושש שאלות


"איילה אשלח אותך אל הזאבים, לא ביער הם" אמר לי הדום המיתולוגי מקץ חמש שנים,



1. שאלה ראשונה - ומה תעשה סאבית בתמיסה השחורה של צער והתרסה?
אפשרות אחת היא לפרסם מודעה בלוחות ולהמתין לבאות, הבעיה בשיטה זו היא התקבצות הזאבים סביב הבקתה עד היעלם היער כולו, אפשרות שנייה מחוכמת יותר היא להתעמק בניתוח טקסטים: לקרא בקפדנות את כל הפוסטים, לסנן את עילגות הלשון, לחלוף בין הקלישאות, להפריד העיקר מהטפל, לנכות את יחסי הקליקות ולשכלל את התוצאה לידי מספר מצומצם של נבחרים הבעיה בשיטה זו היא שהחיים קצרים.



"חום בכרים מעוכים" בלילות, נזכרתי בתכנית מגירה למנוסה בהולה, סימנתי אותו ערב אחד במועדון, כשהצצתי מעלה בביישנות מעושה של קולר ועוד יותר מעלה ועוד קצת ואז נפגשו עינינו והבטחתי לעצמי שיום יבוא. הצצה מרגיעה בפרופיל השפוי שלו ועוד מייל ואז הדברים נעים מהר, כי מי שפרסמה מודעה שמורה לה הזכות להאט, להסות, לפתל ולהתנות. אבל מי שמשווקת עצמה בפניה ישירה אין לה ברירה היא מוכרחה לרקוד. עברו כמה שנים מאז, חרף זאת נותר ק' בדיוק כמו שזכרתי: נאה וגבוה, מפורר את האוויר הנוקשה מלחץ בחוש הומור בריא. ק' גם נשאר נשוי כשהיה, תשעה וחצי שבועות של שיכרון חלפו וסאבית אחת שואלת את עצמה שאלה שניה: זה מה שרצית? למצא עצמך, שוב, באותו מלכוד של גבר נשוי?

2. שאלה שלישית – מהם הדברים המשתקפים במראת החדר של מלון אשל ?

כשנכנסנו לחדר במלונית, שיבחתי את עצמי על הבחירה בשמלה שחורה עם כתפיות ריטה, מפני שהדבר הראשון שהוא עושה זה לעמוד מולי ולאט לאט להסיט את הכתפיות לצד, ואז לרכון אלי ולנשקני, נשיקה מרפרפת שהופכת תובענית יותר בהמשך, ואחרי כן הוא מסיט את כתפיות החזיה השחורה הצידה גם כן, ולהפתעתי הנעימה, קשה לי להזיז כך את הזרועות, מלכסנת מבט למראה והנה צללית יפה של אשה אסורה ומרותקת בתנועה. נעים לגלות אצל הדום תושיה צופית ואלתור בהיעדר חבלים ותיק ציוד, אבל כאן עולה השאלה הרביעית - מה בדיוק אני רוצה? דום מסוקס עם תיק ציוד, טקסים וגינונים או דום שהניח מאחוריו את תקופת התנוחות הגוריאניות? אחד שהשליטה היא נר ומטרה והמין הוא אמצעי או ההיפך – מי שאצלו הסקס הוא המטרה והשליטה היא רק אמצעי לשבחו?
החשיכה הפכה לאור חיוור כשלחשתי לו משי "אני רוצה אותך בתוכי "
עמדי על ארבע על קצה המיטה, חדר אלי בדקות ארוכות (17 ) של עונג רצוף שהלך והתחזק
ישבן גבוה הוא מורה לי, והסתכלי במראה.

אני לא רוצה, דום! שם במראה , כל משמני מיטלטלים.

אני רוצה שתסתכלי, כלבה!

אחרי כן, קרא לי לצידו, בואי כלבה לפינת ליטוף, פרש זרועו ואסף אותי אל חזהו
מלטפת אותו מלטף אותי בזרועות שריריות וכיוון שאיני גומרת כאותן הנשים הנאנחות בסרטים הוא מחבק אותי קרוב, מאפשר לי לטמון פני בחזהו, מחדיר אצבעותיו היפות לתוכי ומביא אותי לשם. בלאות של אחרי אני מישירה מבט במראה, אל השאלה הבאה : מה יש שם? יש גבר אחד, נדיב, סאבית שמנה ועצובה וחדר סליזי קר ומנוכר, האם אפשר למצא כאן אהבה?


3. שאלה חמישית- האם מחלוקות פוליטיות מצדיקות זיון בתחת ואיך מנגבים דמעות?

כשנכנס לחדר הגיש לי וורד אחד מושלם ואחרי כן הורה לי להתפשט, העמידני על ארבע, כיסה עיני, הצמיד אטבי פלסטיק לפטמותי, אני קובלת ורוטנת על כך חרישית וההתבכיינות מתעצמת כאשר לעינוי הזה מתווספים גם טפטופי שעווה נדיבים, בעיגולים על הישבן הלבנבן ועל ראשית העמק בין שני הפלחים. התחינות לחנינה ורחמים מתעצמות כשהוא מוסיף גם הפלקות לא מתונות והאחוריים הלבנבנים הולכים ונצבעים באדום שהוא סמל לנטייתי הפוליטית ( המנוגדת לשלו).
ואז זה בא, זר ומחוספס לגמרי, מה זה? אני נבהלת,כשפני קבורות בכרית, זה זין, מסביר לי ביבושת, מכירה? זין בתחת של השמאלנית, מגיע או לא מגיע?
תשים משחה! אני מתפלצת, שמתי קצת! לא זה לא מספיק, אני מרגישה! זה מספיק ליפת הנפש, הוא מטעים! יללה, פלצות, בכי .... כל זה לא עוזר, קיבלתי את החבילה המלאה עמוק פנימה, אשכים מתדפקים ופמפומים מהירים.

"למה שלא תרצי בפני כעת את משנתך הפוליטית, הנה בשבילך הזדמנות מצויינת להסביר לי איפה אני טועה" זה, אם את יכולה להתרכז, את יכולה להתרכז? שואל בעניין מנומס תוך כדי הגברת עוצמת הדחיסה.
ואז כבר לא יכולתי, וביקשתי רשות לגעת בעצמי תוך כדי שהוא עמוק באחורי ,
ואז זה הגיע, התפוצצות של כאב ועונג. אז מה, הוא שואל אותי, מחובקת בתוכו אחרי כן, שמאלניות אוהבות זין בתחת?
שאלה שישית – אז למה את בוכה?
ק' הוא נכס, הגון בדברים הקטנים כמו בגדולים, מקפיד להביא עימו קונדומים, שותף בסידור החדר אחרי, שופע הומור, אבל הוא גם פרפר בתנועה מתמדת לאף אחת אין ולא תהיה בלעדיות, בעולמו יש אך ורק זמניות והרבה תנועה מפרח לפרח. בדרך חזרה גשם נדבות, מה את בוכה? אני שואלת את עצמי? איזו חוצפה! מזדיינת, נהנית וממררת כל הדרך חזרה, ורק הפרח הזה שהגיש לי , ורד אחד מושלם, עכשיו במושב שליד הנהג מנגב לי קצת את הדמעות.
    התגובה האהובה בשרשור
לי-אורה
לפני 14 שנים • 15 בדצמ׳ 2009

נהדר

לי-אורה • 15 בדצמ׳ 2009
מסופר מצוין ומרגיש אמיתי.
נזמית לופתת
לפני 12 שנים • 14 באוק׳ 2012

הקפצתי

נזמית לופתת • 14 באוק׳ 2012
א. כי אני יכולה.
ב. כי זה קפץ בתוכי בשעה שקראתי.
אלו שאלות נהדרות, גם הסצינות שנלוו אליהן.
אפשר לבקש שתוסיפי לכתוב?
Bent
לפני 12 שנים • 21 באוק׳ 2012

זה באמת

Bent • 21 באוק׳ 2012
היה כתוב טוב בסה"כ.