אדוני היקר...

אדוני היקר...

tantalus • 16 בדצמ׳ 2009

אדוני היקר,
אני אשת עסקים עם בעיות מזג סוער כשזה נוגע לעבודה עם הצוות שלי.לאחרונה איבדתי שתי עובדות בגלל התנהגותי הגסה כלפהן ואני מרגישה שאני צריכה סדרה של פגישות משמעת כדי שתעזור לי. האם תוכל לסייע?
אם כן אנא השב עם מספר הטלפון כדי שאוכל להתקשר ולדון בביקור אפשרי. כדי להסיר ספק זה עונש שאינו כולל מין.
בכבוד רב
שרון

כתבתי לה בחזרה והשארתי את מספר הטלפון שלי והמתנתי שתתקשר. זה היה כמה ימים מאוחר יותר שהיא התקשרה. דיברנו במשך כמה דקות והוחלט בדיוק למה שהיא נדרשת וסיכמנו מועד ואת התחפושת שהיא צריכה ללבוש. חיכיתי להגעתה.
ביום שישי בשעה 6 נשמעה דפיקה על הדלת אישה מושכת שנראת כבת שלושים עמדה שם משחקת עם ידיה באופן עצבני.
"שלום אני שרון, אתה בן?"


אישרתי שזה אכן אני והזמנתי אותה פנימה. היא נכנסה הביטה סביב בחשדנות תוהה אם אזנק עליה עלמנת לאונסה עד שהגיעה לסלון שלי שם הכלב שלי בירך אותה. היא סיפרה לי מאוחר יותר כי היתה לה הקלה . הכלב שלי היה כל כך מאושר וכי היא לא יכלה להאמין שמשהו רע יקרה לה. לקחתי את המעיל שלה ישבנו לנו עם כוס קפה לדבר. נראה כי שרון היתה בעלת תפקיד מאוד בכיר במחלקה שלה והיא אחראית למספר רב של אנשי צוות ותקציבי מיליונים. באחרונה היו טעויות שנעשו ולו רק בגלל הלחץ שהיא יצרה בסביבת הצוות שלה כתוצאה מכך פוטרו שניים מהם. היא הרגישה אשמה על מעשיה וגם לא היו שום סנקציות שאפשר ליישם כלפיה ונוצר אצלה צורך של ענישה במין סוכנות חיצונית. זו הסיבה שהיא באה אלי, איכן היא יכולה לקבל עונש ללא צורך להשפיע על המיקום שלה ובקידומה העתידי. היא ציפתה שזה יהיה משפיל וכואב אבל היא היתה מוכנה לקבל את זה. היא גם חשה כי יהיה צורך בפגישות נוספות בעתיד. הסכמתי לכל דבר אבל הסברתי כי כל העונשים יבוצעו עלפי התנאים שלי מהרגע שבחרה להתחיל זה יהיה נתון להחלטתי מתי זה יסתיים. שוב היא הסכימה ואני שאלתי "את מוכנה?".
היא הינהנה התיישבתי על ספה ואמרתי לה לשכב על ברכי. כאשר היא עשתה את זה התחלתי להכות על ישבנה מעל שמלתה. לא הכיתי חזק אבל המשכתי במשך כמה דקות. לאחר מכן הרימתי את השמלה והמשיכתי להכות על הישבן מעל תחתוניה. בשלב מסויים הגיע הזמן להוריד את התחתונים שלה וכשהם ירדו היא בעטה אותם למטה התחת שלה היה חשוף לכף היד שלי. ההצלפה שלי היתה עכשיו יותר ויותר מהירה, התחת שלה נעשה אדום לוהט על שתי הלחיים. ראשה היה קבור בתוך הכריות והיה קשה לדעת מה היא מרגישה. הסברתי לה שעלינו עכשיו לקחת הפסקה ושיהיה עליה להסיר את החצאית ולעמוד בפינה של החדר עם הפנים לקיר ועם הידיים על הראש שלה, עד שהתארגן להמשך העונש. השארתי אותה בתנוחה זו במשך עשר דקות לאחר מיכן אמרתי לה לבוא איתי למשרד שלי למשך שארית העונש שלה.
נכנסנו למשרד והיא השתנקה כשראתה את קו האביזרים שנחו על השולחן ואת ספסל הלקאה במרכז החדר. אמרתי לה שעליה להניח על התופסנים את הרגליים לרכון קדימה על ספסל הלקאה ובידיה לתפוס את הקצה השני. אם היא רצתה יכולתי לקשור את פרקי ידיה למטה. היה עליה להחליט על זה ולתפוס את מיקומה על הספסל.הזהירתי אותה כי החלטתה להישאר חופשיה לא תעניק לה הקלה בעונש ושום תחנונים לא יעזרו. באותו רגע יצאנו לדרך.
הגיע הזמן להתחיל וכשהיא התכופפה ראיתי שיש לה ישבן מלא ובשרני אשר היה אידיאלי למקל. עם זאת החלטתי על הרצועה הדקה והצרה לפתתי את ידית הרצועה והצלפתי מכה ראשונה שנחתה על שקע לחיי התחת שלה פס ורוד ראשון הופיע! שריקה הצלפה שוב שריקה הצלפה המשכתי לנחית את רצועת העור שוב ושוב, בוחן למטה את הבשר ואת הפסים שהותירה הרצועה שניחתו בשיטתיות על העור הלבן שריקה הצלפה ושוב שריקה ובעיקבותיה הצלפה עכשיו התחת שלה היה בצבע ורוד מושך, אבל ידעתי שזה לא יחזיק מעמד זמן רב. אחרי תריסר הצלפות עם רצועת העור עצרתי ובידי החופשית עיסיתי את התחת שלה אמרתי לה לעמוד. היא קמה, כפי שהיא הקפתי אותה, יכולתי לראות את מבושיה מכוסים על ידי צמיחה עבה של שיער כהה השפתיים הבשרניות רק בקושי נראו בסבך השיער.הגיע הזמן לחתוך את המתח המיני שעמד באויר הורתי לה לשוב למיקום שלה ע"ג הספסל. הרמתי את הרצועה והצלפתי באוויר פעם או פעמיים לפני שזה נחת. צפיתי את זה מהמכה נוצר שקע בלחיים המעוגלות ויצר קו לבן על שלושה סנטימטרים מעל המפגש עם הירכיים "ווש" "קרש" "ווש" ושוב "קרש" שני אלה היו ממש מעל הראשון הסימנים הללו בלטו מכעס על הישבן "ווש" "קרש" "ווש" "קרש" עוד שני פסים זועמים למטה עם רצועה דקה של צבע אדום עצבני. "ווש" "קרש" "ווש" קרש" עכשיו השורות החלו להראות כמו קבוצה של פסי רכבת וכאשר יצרתי את השניים הבאים השלמתי את התבנית. השורות היו רזות תחילת והחלו להפוך לצבע אדום כהה. לאחר עשר חבטות הגונות אמרתי לה לקום ללכת לפינה כשידיה על ראשה. הבהרתי שבשום פנים ואופן אסור לה לגעת בתחת שלה. היא עברה לפינה ונעמדה שם עם הידיים על הראש ולחיי הישבן משתנים לחום כהה יותר מרגע לרגע.
אחרי עשר דקות שהכאב מחלחל אמרתי לה לחזור לעמדה בידיעה שזה עכשיו הזמן של הקיין.אך לפני שתעשה כן פקדתי עליה להסיר את שאר בגדיה, היא עצרה לרגע שכן אקט העירום היה בו סוג של השפלה. היא לא רצתה בהתחלה, אבל אחרי שהזהרתי אותה כי אי צייות פירושו ענישה נוספת היא פרמה את כפתורי החולצה והשילה את החזייה שלה. נעמדה עירומה ומבויישת ראיתי את הפטמות שלה היו לגמרי זקופות ידעה שהיא מגורה מינית למרות הכאב. הודעתי לה כי היא תקבל חבטות רבות ככל שידרש מבלי לנקוב במספר, הבהרתי שוב שכל בקשה שלה ממני להפסיק פירושה מכה נוספת. החלטתי להשתמש באחד מהקיינים העבים שלי לקחתי אותו הנפתי אותו באוויר בזמן שחיכיתי שתתפוס את מקומה על הספסל סוף סוף. היא רכנה קדימה, תוך כדי מבט מפוחד בקיין, מקשיבה לקול חיתוך האוויר שיצרה המכה הסיטה את מבטה ואז... "ווש" "קרש" המכה הראשונה חצה את קו החיבור בין ירכיה לישבנה "ווש" "קרש" "ווש" "קרש" מעכשיו התחלתי בקצב יציב של הלקאה כשכל אחת מהן מונחתת בערך שש עד עשר שניות כדי לאפשר את ההשפעה של הקודם במטרה להרגיש אותה. אלה היו עכשיו יצירת חבורות על הקווים שהרצועה הותירה. המכות הותירו קערוריות כמו הר געש לאורך הפס ושינוי לסוג של חום כהה עד סגול."ווש" "קרש" "ווש" "קרש" "ווש" "קרש" "ווש" "קרש" לפחות תריסר שנחתו והיא הראתה סוג של אי נוחות מסויימת. עמדתי מאחור וצפיתי בגבעות התחת שלה שהתנפח ואת האזור שהפך לסגול מרגע לרגע. היא ביקשה עונש וזה מה שהיא מקבלת. עצרתי שוב והורתי לה לעמוד. בעייניה ניקוו דמעות אבל חוץ מזה היא לא הראתה שום תגובה היא התרוממה מאוד בזהירות. היא צעדה לאחור חיוך מהוסס על פניה בדרכה חזרה אל הפינה עם ידיה על ראשה.
שוב היתה הפסקה קצרה בזמן שלגמתי מעט מים שמיד אחריה אמרתי לה לחזור למיקום שלה. לאט לאט היא תפסה את מקומה שוב אחזתי במקל. זה היה אמור להיות הסט האחרון של שש הצלפות, למרות שהיא לא יודעה את זה, אני אמור להכות באופן הכי קשה עם המקל העבה והארוך ביותר שהיה ברשותי. הוצאתי כסף רב עליו. שני מטר ולמשך שישה הצלפות במספר בכדי להפוך אותן לאפקטיבית במיוחד. חזרתי לתפקיד שלי "ווש" "קרש!!!" "ווש" "קרש!!!" תקף הקיין את פני הלחיים הסגולים שוקע עמוק לתוך הבשר המיוסר "ווש" "קשר!!!" בתור אחד זה נחת היא צעקה בכאב "ווש" "קרש!!!" "ווש" "קרש!!!" "ווש" "קשר!!!" המשכתי והיא בכתה עם כל חבטה שהיא מבקשת ממני לעצור. אמרתי לה שאני יחליט מתי "ווש" "קרש!!!", החבטה הבאה נחתה באלכסון כך שהיא חצתה את כל השאר.
היא התייפחה עכשיו בקול רם אבל נשארה במקומה ו"ווש" "קרש!!!" החבטה הסופית הונחתה עם כל הכוח, כפי שהיא פגעה חותכת בלחיים, היא קפצה זועקת ונופלת חזרה על הספסל. הנחתי את המקל הרמתי אותה נותן לה חיבוק כשהיא נופלת לידיי. היא הניחה ראשה על הכתף שלי מתייפחת חרש כמו הכאב התחיל להשתלט על ישבנה.
לקחתי את ידה והובלתי אותה לסלון שלי, שם השכבתי אותה בחיקי תוך כדי כך מרחתי שמן תינוקות מרגיע אל ישבנה. לא במטרה שישפיע על כאב אבל היה אמור להפחית את מגע העור המעונה מהבגד שהיא נוסעת הביתה ומעט עיסוי שיעזור להרגיע את המתח. ידעתי שהדבר לא ישפיע על ההפקט של העונש שקיבלה זה עתה והיא תזכור את זה במשך שבועות אחרי שהיא ביקרה אצלי.
התלבשה והלכה אל הדלת וביד רועדת נגעה בידי להודות לי.
"אני יודעת שזה גרם לי לבכות אבל הייתי צריכה את זה ואני בטוחה שאני עוד אשוב."