ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רכוש

בלוסום​(לא בעסק)
לפני 14 שנים • 27 בינו׳ 2010

רכוש

בלוסום​(לא בעסק) • 27 בינו׳ 2010
הם נרדמו בתנוחת הכפיות. היא מאוד אהבה להרגיש אותו מאחוריה, זה השאיר אותה מחורמנת לכל אורך הלילה.
למחרת, היא קמה עם חשק עז לסקס. היא הסירה את השמיכה, הם ישנו עירומים לכן הגישה היתה ישירה. היא שאלה את עצמה אם זה בסדר, בכל זאת, זה הזין *שלו*... אך היתה כל כך מחורמנת, שהחלה במעשה, והחלה מוצצת לו. הוא התעורר, היא לא הרגישה בכך כי היתה שקועה מאוד במציצה וביניקת איברו.
לפתע הרגישה את ידו מושכת בשיערה בחוזקה, מה שלווה בסטירת לחי מצלצלת.
-מה את חושבת בדיוק? שהגוף הזה שייך לך? שכחת את מקומך? את חושבת שזה בסדר שנגעת בי כך ללא רשות?
היא התמהמה במתן תשובה, מה שזיכה אותה ברצף של סטירות חזקות מאוד, תוך כדי שהוא אוחז חזק בשערה ומושך אותו אחורה לקונטרה. הוא שם ידו על צווארה, וריתק אותה למיטה. הוא קשר את ידיה ורגליה למוטות המיטה, וכן את שיערה. הוא שלח יד לשידה שבצד המיטה, והיא התחילה לקלל את עצמה שהסכימה לשמור שם ארון צעצועים מכל טוב, שעכשיו הנגישות שלו עולה לה ביוקר.. בעוד הוא משאיר יד אחת על צווארה, הוא שלח ידו, ושלף אטבים. הוא החל לגרות את פטמותיה, הוא לא היה צריך לעבוד הרבה, הן כבר היו במצב מגורה ביותר. הוא מצץ, ינק, צבט, ואז לקח אטב ושם לאט לאט על הפטמה. היא נאנקה, אך ידו השניה שעדיין היתה על צווארה מנעה ממנה למחות בקול רם על המצב. היא התפתלה ככל שהחבלים הרשו לה, וזה לא היה מרחב תנועה רב. הוא המשיך עם אטב שני על הפטמה השניה. הוא החל לשחק בהם, למשוך אותם, להכאיב לה יותר. הוא לקח חבל דק מהמגירה, וחיבר ביניהם. וכך משך ושחרר, שחרר ומשך. היא התפתלה מהכאב החד. הוא הרפה מעט והסתכל ישירות לתוך עיניה, ושאל: - עכשיו אנחנו מבינים את יחסי הכוחות פה? הגוף שלי לא שייך לך! הגוף *שלך* שייך *לי*! האם זה מובן? שוב היא השתהתה והוא משך בחוזקה בחבל שהחזיק את האטבים, בעוד הוא מחזק את האחיזה של ידו על צוארה, חוסם עוד את נתיב האוויר. הוא שמע אותה עונה בקול רפה - כן, אדוני.
ומה עושים לרכוש ששכח שהוא רכוש?, שאל. -מלמדים אותו מחדש מה זה להיות רכוש? ענתה ברפיון. מה? הוא שאל. תרימי את הקול, לא שמעתי אותך, רכוש! "מלמדים אותו מחדש מה זה להיות רכוש!" היא ענתה בקול יותר רם, ככל שנתיב האוויר הדל שהיה לה התיר לה זאת. הוא שלח יד למגירה, ושלף רצועה נוספת, וקשר סביב צווארה, בצורה שהיתה חזקה מספיק כדי לרתק אותה, אך לא חזקה מדי כדי שלא תחנק. הוא עלה על פניה, והחדיר את איברו לתוך פיה, עמוק מאוד, והחל מזיין אותו. הוא שמע אותה נשנקת תחתיו, ולקח הפסקה קטנה, כדי לתת לה לנשום מעט אוויר, ושוב
חזר על הפעולה, הפעם לזמן יותר ארוך. כל קולותיה לא עזרו, לאט לאט הוא לקח יותר ויותר זמן להפסיק. לא היתה לה שום ברירה - היא פשוט זרמה עם המצב הזה של חוסר אוויר, של ריתוק מוחלט, של חוסר אונים, של נתינת השליטה במלואה לאדם אחר - לו. היא ידעה שהיא סומכת עליו, שלמרות שהיא קשורה ואיננה יכולה לעשות דבר, לא יאונה לה רע, כי היא הרכוש שלו, והוא שומר עליה. אחרי כמה פעמים שהוא זיין כך את גרונה, הוא יצא ממנו, ולקח את הקיין והקרופ. הוא החל להצליף בשדיה, בירכיה, באיבר מינה, בהתחלה לאט, ובהדרגה ההצלפות התגברו, עד שלא יכלה לשאת זאת יותר, והתחננה שיפסיק. הוא הפסיק, ושאל אותה - את רוצה להגיד את מילת הבטחון? היא השתהתה מעט, וענתה -לא, אדוני. הוא לקח את השוטים שוב, וההצלפות חזרו, וביתר שאת. כולה היתה אדומה. לאט ובדייקנות הוא התמקד באיבר מינה. הוא לקח עוד אטבים וחוט, ושם אותם על שפתותיה, משחיל ביניהם את החוט. הוא משך אותך בבת אחת, והיא צרחה מכאב. הוא לקח את הקרופ והצליף על שפתות איבר מינה שוב, ואז לקח ויברטור, והחל מאונן אותה בעזרתו. לאחר כמה דקות היא החלה להתפתל תחתיה, לגנוח, והתחילה להתחנן לגמור. הוא אמר לה -לא, רכוש, עדיין לא. הוא השאיר את הויברטור פועל בה על עוצמה גבוהה ביותר, ואמר לה שאוי ואבוי לה אם היא גומרת, ועלה עליה וחדר שוב לפיה עד שהקשתה את איברו שוב. הוא הוציא את הויברטור וחדר אליה במקומו, באיבחה חזקה מאוד.
הוא שיחק סביב פתח איבר מינה, מעביר את איברו על דגדגנה, מה ששיגע אותה לחלוטין.
היא התחילה להתפתל שוב, והתחננה -אדוני, אנא ממך, אני מבקשת לגמור, אנא ממך.. לאחר כמה חדירות עמוקות מאוד, שאחריהן יצא כולו ממנו, חג סביב פתחה וחודר שוב פנימה בעוצמה, וחוזר חלילה,הוא החל לחדור אליה בקצב אחיד, ונעתר לתחינותיה שגברו והלכו. -כן, רכוש, מותר לך לגמור. היא התחילה לצעוק ולגנוח, וגמרה כמעט מיד, והוא מיד אחריה. הוא הסתכל בעיניה, נשק לפיה, והחל משחרר אותה מכבליה. הוא כיסה אותם בשמיכה, וחיבק אותה ארוכות, לוחש לשיערה ולעורפה -מדהימה שלי, רכוש מדהים שלי..." וכך נרדמו בחיבוק בתנוחת הכפיות.