הכרות ( או גילוי) [פרק 4]

הכרות ( או גילוי) [פרק 4]

shaydav​(שולט){TomahDav} • 13 בדצמ׳ 2003

4.
עיניה החלו להתגלגל בחוריהן והיא החלה גונחת גניחותיה דרבנו את הליבידו הגם ככה מדורבן שלי ובכדי להזין ולהעצים את האורגזמה המתהווה נתתי הצלפה מדויקת כמקודם בעזרת החגורה ובכך הבאתי את האורגזמה (לפחות כך הרגשתי ושמעתי ) לגבהים חדשים .
בעודה מגמרת מתוך גניחות ביקשה " אדון ..... שי .... אם .. אפשר .... .אני רוצה..... את הזין ..שלך ..... בפה שלי....."
"בסדר רק הפעם " אמרתי בעוד ליבי אומר "jackpot " שחררתי את ראשה מאחיזת רגלי והיא הרימה את ידיה ופתחה את מכנסי במיומנות וברגש שכמותם לא הרגשתי הפשילה את מכנסי עד לקרסולי וסימנה לי בקלות לשבת בכך שסידרה ערמת מגבות שהפילה מן הארון למושב כס מלכות .
יצרי היה כל כך מלובה עד שבשנייה כי שמה את פיה על הזין בעל זקפת הפלדה שלי כמעט וגמרתי ובכדי למנוע זאת ולהשהות את ההנאה לאורך זמן החלתי מצליף בה שוב והפעם בחוזה אך לא מתוך כעס אלה מתוך אהבה ועם כל הצלפה נוספת לובתה אש גמירתה יותר עד כי התחננה ובקשה למצוץ לי וישרתי לה את אשר כה רצתה וזרם חם של מיצי זרע פילח את בלוטות הטעם שלה וזלג במורד גרונה "ממ" מלמלה ונגבה עם לשונה מן הזרע המועט שנישאר על איברי לאחר הניקוי היסודי אותו העבירה לאחר הגמירה .
"תודה אדון " אמרה בלחש " על שנתת לי את הזכות להרגיש את זרעך בקרבי "
"זה לא קורה הרבה" אמרתי והמשכתי " רק שתהיה כלבה ממש ממש טובה תקבלי תצ'ופרים כמו זה "
"אם כך, אדון שי, אנסה בכל כוחי להשביע את רצונך" וברגע שאמרה זאת קיבלה הצלפה חדה וכואבת ישירות אל עכוזה ולאחר מכן סטירה מצלצלת עם הכוונה לשפתיה " מי נתן לך רשות לפתוח את הפה פעם אחת נסלחת אך כשזו הופכת לשיחה את תבקשי אישור קודם....
ואם כבר אנו באותו נושא....
זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שאת גומרת ללא אישורי , מובן !."
" כן אדון שי" אמרה והשפילה מבטה בהכנעה מוחלטת .
"בואי אחרי פעילות מאומצת צריך להתקלח ולאכול " אמרתי והתחלתי ללכת כששמתי לב לכך שהחלה להתרומם ולקום
בבעיטה קטנה לאחורי הברך ומשיכת הרצועה שגרמה לה לחזור לתנוחה המקורית בנפילה שגרמה לה לגנוח מכאב, " אם את חושבת שפה זה נגמר את טועה ואני צריך כנראה להזכיר לך את תחילת פגישתנו היום ! " ומייד בא סט הצלפות " כדאי מאד שתספרי כי לי אין כוח לספור עד חמישים ואני יכול להמשיך ככה כל היום והלילה " אמרתי בעוד כל הצלפה מתגברת במעט בכוחה ובכל הצלפה חמישית אני עוצר לרגע ומרגיע את המקום.
"אחת עשרה , שתים עשרה, שלוש עשרה " התחילה לאחר העצירה השנייה ואני עצרתי ואמרתי " לא ידעתי שבנוסף להיותך כלבה מטומטמת את גם עצלנית" תספרי מחדש והפעם כמו שצריך .... כמו שסופרים במרינס 'אחת אדון שי' וכך הלאה"
והיא החלה לספור ... וכאשר סימה לתדהמתי ללא שגיאות ( ציפיתי לשגיאות בכדי להתחיל מחדש )
" כל הכבוד " בלי שגיאה אחת "כלבה מטומטמת אבל עם השכלה " נזכרתי בתעודת התואר השני שראיתי בחטף .
"אם את רוצה להיות הכלבה שלי את צריכה להקשיב ולבצע מהתחלה ועד הסוף !. אין להפסיק עד ששחררתי אותך מובן ?!."
" כן אדון שי."
"עכשיו בואי." אמרתי והתחלתי ללכת בכוון חדרה .
כאשר הגענו לחדרה הובלתי אותה למקלחת הצמודה ונתתי לה את המברשת הקשה של הברשת הבגדים
" כשתתעי כל כך הרבה כמו היום זה יהיה ספוג הרחצה שלך, וביום טוב זה" אמרתי בעודי מצביע על הספוג הרך " הביאי לי כיסא " אמרתי ברוך לאוזנה ,"בעוד היא מביאה לי כיסא", חשבתי לעצמי " אוכל לחשוב על מה פספסתי ואולי מספיק להיום היא באמת איבדה איזון לקראת הסוף" וכאשר הבחנתי כי אינה מסוגלת להביאו בעודה על ארבע הוספתי בקול " במקרים מסוימים אם יש לך בקשות את יכולה לבקש ולחכות לאישורי"
הבקשה לא אחרה "אדון שי האם אפשר לעמוד בכדי שאוכל להביא את הכיסא ? , אדון שי"
"כן" ומיד שהביאה את הכיסא אמרתי "כנסי להתקלח, ועכשיו את יכולה לעמוד"
גניחות של כאב הדהדו בחלל האמבטיה בעודה מסתבנת עם המברשת שבחרתי לה להערב.
ההמשך יבוא......