משקל יתר ושאר ירקות

משקל יתר ושאר ירקות

נוצות ומסמרים • 18 במרץ 2010

אחרי שנכנעתי לפיתוי להשאיר הודעה ארסית בשרשור למטה (למעלה? אולי כלובי עשה לכולנו טובה ומחק אותו?), חשבתי קצת על הדברים והגעתי למסקנה שמוטב, אולי, לתקל את הנושא מזווית קצת אחרת.

אז קודם כל: אני שמנה. יש לי בטן, יש לי ירכיים, אני מרופדת בכל המקומות הנכונים (וגם הלא הנכונים). אם כבר מדברים על קולות שמנים- אני סופרן. שומעים את זה בשיחות טלפון (ולא אחת אני נשאלת האם אבא או אמא בבית).

משך שנים התייסרתי בגלל המשקל שלי. שרשורים כמו הנ"ל הביאו אותי לידיי דמעות. למדתי עוד משחר ילדותי שעצם היותי שמנה הופכת אותי למושא ללעג ולבוז - אפילו לשנאה. לא משנה שאני יפה, אינטליגנטית, מוכשרת. לא משנה שיש לי לב רחב, שאני תמיד מוכנה לעזור, שאני חברה נהדרת.

תאמרו: את יכולה לשנות את זה. לכי תעשי דיאטה. אם את אוהבת את עצמך, אם באמת יש לך סגולות רבות כל כך, מה מונע בעדך לרדת במשקל?

אתם יודעים מה? מה זה עניינכם. גם הומוסקסואל יכול, בפוטנציה, לשאת אישה ולהביא ילדים. גם יהודי יכול להתנצר ועולה חדש להפטר מהמבטא שלו. המשקל שלי הוא מענייני וענייני בלבד. ואם לי טוב בתוך עורי, אם אני שמחה, מאושרת ומחוזרת - למה בוער לכם כל כך לשנות אותי?

מה שמביא אותי לסוגיה האמיתית: אני שמנה וטוב לי. אני מכירה בערך עצמי. יש לי יותר מדי מחזרים בנקודת זמן זו. אני יודעת שאנשים מסוימים לא נמשכים אלי בגלל משקלי, בדיוק כפי שאני לא נמשכת למאפיינים פיזיים ואינטלקטואליים מסוימים ומרשה לעצמי לדחות בני זוג פוטנציאליים שלא עונים על דרישותיי. עד כאן הכל טוב ויפה.

לי טוב. אני מאושרת.

אבל כמה מאתנו אינם שמחים בחלקם. הם לא מרוצים מעצמם, מיחסיהם עם הסובבים אותם, מבני/בנות זוגם, הם לא מרגישים מחוזרים ומבוקשים. העולם – כך נדמה להם – לא מתגמל אותם כראוי.

וחבל שכך. הלוואי והיינו כולנו מוצאים סיפוק והגשמה עצמית. אבל לא בזה עסקינן: משום מה, העובדה שאינדיבידואלים מסוימים לא מצליחים למצוא סיפוק למאווייהם בדרכים קונבנציונאליות, הופכת להיות אשמתי ואשמת הדומות לי. שהרי מה פשוט וקל מלתלות כישלונות אישיים במחדליו של שעיר לעזאזל מצוץ מן האצבע?

זהו תפקידה של השמנה במיתולוגיה האישית של כל אותם גברים דחויים, נרגנים ולא-מסופקים, שנכשלו למצוא לעצמם מערכת-יחסים לפי טעמם.

השמנה מנצלת אותם כספית ומינית. השמנה – מעצם היותה שמנה ומוזנחת – מוציאה את עצמה מכלל הנשים הראויות להרבעה. השמנה, בחוצפתה, מעזה להתחרות על חסדיהם- אלים אולימפיים שכמותם- הראויים רק לכוסיות מגולחות בנות 25. השמנה מכערת את הנוף, היא פמיניסטית, מסיתה את הנשים הנורמליות נגד גברים, ובכלל- עצם העובדה שאנחנו לבד, לא-נחשקים, כועסים ושונאים את העולם – כולם כולם אשמת השמנה.

למה? כי השמנה, כך מרגישים כל הגברים הללו, היא המוצא האחרון שנותר להם. המיץ של הזבל שהצטבר בתחתית הפח אחרי שכל הגברים הטובים, השווים, שנמצאים הרבה מעליהם במדרג הניקורים הגברי, שלחו ידם בצלחת.

ואף אחד לא אוהב להרגיש שהוא ברירת מחדל, או נאלץ להסתפק בברירת המחדל.

אז חבר'ה –

אם אתם לבד. אם רע לכם. אם כל אנשי המלך כבר היו שם ורק אתם נשארתם לבד: אתם אלה שצריכים לעשות חושבים. לי ולשכמותי אין קשר לזה.

Lakshmi​(נשלטת) • 18 במרץ 2010

אם בחורה לא אוהבת את עצמה, אז היא לא אוהבת את עצמה וזה לא באמת משנה מה קורה מסביב
ה"מסביב" הוא רק תירוץ

מעבר לזה, סטיגמות לצערי לרוב מבוססות על עובדות
ולא שאני עושה חלילה הכללה, אבל אני ראיתי מספיק בחורות..שהתסכול של חוסר האהבה העצמית הזו גורם להן להיות כ"כ ארסיות כלפי הסביבה

אי אפשר לחנך את כל העולם והלוואי והיה אפשר...יש מס' לא מבוטל של אנשים שצריכים ללמוד קצת דרך ארץ.

Siren​(מתחלפת){Misha} • 18 במרץ 2010

אימא שלי, שגם היא נאבקת במשקל כל חייה (ושרטה גם אותי בדרך), נוהגת להגיד שאישה שמטפחת את עצמה זו אישה שמרגישה שיש לה ערך.
טיפוח עצמי זה לא רק בדיאטה. זו אמבטיה ארוכה וקרם גוף שאחריי. זה העשר דקות לפני היציאה מהבית, בהן היא מתאפרת בדרך שמחמיאה לה במיוחד, והעשר דקות לפני שהיא הולכת לישון, בהן היא מסירה את האיפור בהקפדה ושוטפת פנים, ודואגת לתלות את הבגדים של מחר על קולב בכדיי שלא יתקמטו - למרות שהיא רוצה רק להתכרבל במיטה ולהירדם מיד.

זה גם לא חייב להיות חיצוני. טיפוח עצמי יכול גם להיות להעשיר את העולם הפנימי, לקרוא את הספר ששמעת עליו לפני כמה זמן, ללכת לסדנאת מעניינות, כל דבר שעושה לאישה טוב בין אם זה צלילה, הולה הופ, או עבודות מקרמה.

אישה כזו יכולה להיות מוטרדת אולי מאיך שהיא נראית, כי כולנו כאלו (עדיין לא פגשתי מישהו שמביט במראה ולא היה משנה דבר, בין אם גבר או אישה) - אבל באותה נשימה מודעת לערך העצום שלה כבן אדם וכאישה.

באשר למי שמתייחס אל השמנה כפגם -
יש גברים שנמשכים לרזות. יש גם כאלו שנמשכים לשמנות. יש גם כאלו שנמשכים לבלונדיניות, ברונטיות, ג'ינג'יות... וכולנו בדיוק אותו שק עור מלא בציטופלזמה שיתפורר לאחר מאה חמישים שנה (אפילו הדוגמנית הבלונדינית שנדמה היא שהיא עשויה מתאי קשת בענן מעורבים עם רסיסי אבק כוכבים).

Dunbar{Supreme93} • 18 במרץ 2010

מדגדג לי להיות לא פופולרי, אולי אני מזוכיסט? תשומת לב? אולי זה סתם מציק לי, אתם יודעים לפעמים שומן זה רק שומן.

במקום להשקיע כל כך הרבה אנרגיה נפשית בדיסוננס קוגניטיבי, אולי תשקיעי אותם בדיאטה? כן, אני יודע, אני מזמין התנפלות עלי.

השמנת יתר היא המחלה מספר אחת של העולם המערבי. הסיבוכים הבריאותיים שלה ברורים וידועים.
מעבר לזה שהיא מחלה, בעיני יש משהו בעייתי מוסרית בהשמנת יתר, לא סתם גרגרנות היא אחד משבעת החטאים העיקריים בדת הנוצרית. בעולם שחציו גווע מרעב וחציו מתבהם בבמבה, יש משהו מאוד בעייתי בלדחוף את הפה שלך לתוך השקית השמנונית ולמלמל תוך כדי שאתה אוהב את עצמך איך שאתה.
אני יודע כמה קשה לעשות דיאטה, אולי קשה כמו להפסיק לעשן, אישית היו תקופות בחיים שלי שנאבקתי בעצמי בשומן, אבל זה שמדובר במשהו קשה לא אומר שמדובר במשהו בלתי אפשרי, ובוודאי ובוודאי שלהשוות השמנת יתר להומוסקסואליות זה לוקסוס של עולם גרגרני וסתום.

עכברונת • 18 במרץ 2010

אני מסכימה עם צ'ארנוחה ויש לי מה להוסיף:

1. אמנם כולנו כאן סוטים בצורה כזו או אחרת אבל לדעתי מי שבאמת באמת נמשך לשמנות(לא מלאות, אלא שמנות) [בשונה מאוהב אותך בגלל מי שאת ולא אכפת לו אם את שמנה או רזה- אלא נמשך בגלל השומן] מעורר בי סלידה יותר מאשר פדופיליה ותסלחו לי על הקיצוניות.

2. זה שאת משלימה עם המראה שלך ומסתכלת על הדברים החיוביים לא אומר שככה היית רוצה להיראות, את צריכה לשאוף להיראות כמו האידאל של עצמך, ואני בספק אם זה להיות שמנה.

3. אני מכירה הרבה שמנות ואף אחת מהן לא תהיה מוכנה לצאת עם מישהו שמן(לא יודעת מה איתך אז אני אדבר בכלליות) -לדעתי "נאה דורש-נאה מקיים" ואם אני רוצה לצאת עם בחור שרירי חתיךומסוקס, זה גם מה שאני צריכה לתת.

חדר כושר 3 פעמים בשבוע ינתב את כל האנרגיה למקום טוב יותר.

GlenRoth • 18 במרץ 2010

צ'ארנוחה ועכברונת - יש מצב שלא קראתם (או לא הפנמתם) את מה שפותחת השרשור כתבה...
ובכל אופן לא סתם נאמר, אין לשפוט אדם עד שהיית במקומו.
ועם יד על הלב, כמה נשים רזות יש בעולם, ששונאות את עצמן?

מה שכן אני, בתור אדם שנמשך בין היתר גם לנשים מלאות אשמח מאד להבין למה לדעתך עכברונת הדבר מעורר סלידה יותר מפדופיליה??? וזה בניגוד, אני מניח, למי שנמשך לריח הזיעה של כפות הרגליים של נשים...

לי זה נשמע כמו פליטת מקלדת.

ובאשר לפותחת השרשור, אני מסכים עם מה שכתבת, אבל לדעתי הדברים ברורים למי שיש מעט שכל בראשו.

רצסיבי​(נשלט) • 18 במרץ 2010

סלחי לי, אבל מה שאמרת חורג מקיצוניות, זה כבר בגדר טמטום מסוכן.
חיבה לשמנות זה יותר גרוע מפדופיליה?!
את בטוחה שטרחת לחשוב על המשפט הנורא הזה לפני שכתבת אותו?!
את לוקחת עבירה פלילית ועבירה על כללי המוסר, מהמתועבות שקיימות בנמצא, ומגמדת את הפסלות שלה על ידי כך שאת טוענת שהיא מקובלת עליך יותר מאשר פטיש לגיטימי (שגם אם הוא לא לטעמך, אי אפשר לחלוק על זה שהוא לגיטימי, חוקית ומוסרית) ?!
מצטער על הבוטות, אבל הרבה זמן לא נתקלתי בהערה כזו מטופשת וחסרת אחריות.

וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על התעוזה שיש לאנשים לפסול סטיות של אחרים, במסגרת אתר שכל מהותו אמורה להיות סובלנות לגבי סטייתו (החוקית, כנראה שצריך להוסיך כי יש כאלה שזה לא מובן להם) של האחר.

(וגילוי נאות - אני ממש לא נמשך למשמנים, ועדיין האמירה הזו הקפיצה אותי לתקרה)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 במרץ 2010

אני לא מבינה מה הסיפור הגדול. כולה שומן.

זורקים פה "שמנה" כאילו זו אם כל הקללות. אפשר לחשוב. אז אני שמנה, ביג פאקינג דיל. למי אכפת.

אפשר עכשיו לומר לי "בטח היית רוצה לשנות את זה" וזה גם יהיה נכון, אבל כל הקטע הזה של "זה מעיד על הזנחה עצמית" הוא בולשיט. כולם מזניחים משהו, כולנו לא מרוצים ממשהו. אנשים מעשנים, לוקחים סמים קלים, אוכלים אוכל לא בריא (גם אם מעט ממנו), דוחים עבודה לרגע האחרון ואז נאלצים לוותר על זמן איכות עם אהובינו בשביל להשלים אותה, לא ישנים בלילות בגלל שבילינו חמש שעות באיזה פורום, דוחים את תחילת התואר עד שיהיה לנו יותר זמן ויותר כסף ונשארים בורים, לא קוראים ספרים, לא מטיילים, רואים יותר מידי טלויזיה, הולכים לישון בלי להסיר את האיפור, לא קונים פרחים לאשה/אמא/סתם שיהיה על עדן החלון, לוקחים משכך כאבים במקום לשתות יותר מים ולאכול תפוח, עושים סקס לא מוגן, שותים ונוהגים, מחכים למישהו שהכרנו לפני שבוע עם כיסוי עיניים וישבן חשוף מופנה לדלת...

אבל השמנה מעידה על הזנחה ולכן זה מגעיל. R-I-G-H-T. שמנים הם אנשים רעים ומגעילים שלא יודעים לשלוט בעצמם ולא אוהבים את עצמם ויש להם החוצפה לתפוס כל כך, כל כך הרבה מקום.

העיקר ששמרנו על פרופורציות 3>

walking dead • 18 במרץ 2010

משיכה מינית היא אינדבידואלית, ומותר להחליט שנשים מלאות הן לא כוס התה המועדפת, כמו שמותר ולגיטימי להחליט שדווקא אישה עסיסית ונשית הרבה יותר יפה ומעניינת.

ובינינו? כל הפוביה הזו המופגנת כאן ובשרשורים אחרים משומן ובעיקר מנשים שמנות (יותר גרוע מפדופיליה...? זה כבר גובל במחלת נפש לחשוב כך) היא לא דבר חדש. מי האשם? יש חובבי פסיכולוגיה בגרוש שיאשימו קשר לא בריא עם האם בתקופת הינקות, יש כאלו שפשוט ככה גדלו. בבית שמטיף לקיצוניות בהכל, גם בכל הקשור לדימוי הגוף. האמת? לא מעניין אותי מה הסיבות לכך.

מי שחי בפחד היסטרי מתמיד מנשים מלאות מצידי יכול להמשיך בזה וגם להמציא כל מיני שיטות מוזרות לזיהוי נשים שמנות בטלפון (מודה שזה אחד הדברים ביותר מצחיקים ששמעתי לאחרונה), ויכול להמשיך ולהאשים את השומן בכל רעה חולה אחרת בעולם אם זה מה שעושה לו טוב, ואפילו לחשוב שעדיף להיות פדופיל מלהיות שמן (הרסת אותי, עכברונת). לא נותר לי אלא לרחם על כל האומללים הללו שחיים בפחד ואימה מתמידים ומפספסים כל כך הרבה רגעים נחמדים ומאושרים בחיים שלהם מרוב שנאה תהומית.

אני מעדיפה להתעלם, לחיות בשקט עם עצמי ועם הקימורים הנשיים שלי ולאהוב את החיים.

ובכל זאת, כי גם לי הייתה את תקופת הפסיכולוגיה בגרוש שלי - אולי תנסו להבין מאיפה מגיעה השנאה הזו, מאיפה מגיע הפחד הזה, מאישה שמנה?

Morticia • 18 במרץ 2010

האמת היא שהפרעות אכילה באופן כללי, לרבות אנורקסיה ובולמיה, גם בקרב אנשים רזים, הן המחלה הכי קשה של האדם במאה ה-21

תהיו בריאים ומאושרים

תאהבו את עצמכם ותראו איזה יופי פתאום יתחילו להיראות כל האחרים...