תמונה כפרית |
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
הלב
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
תמונה כפרית • 21 במרץ 2010
אתה שולח יד וחודר עמוק חודר מעבר לעור מעבר לשומן מעבר לעצמות בית החזה מזיז את הריאות וחופן את הלב מכווץ ומרפה את כף ידך על מנת לשלוט בקצב בהלמות בדופק ולפעמים אתהמכווץ חזק מידי ממושך מידי והנשימה נעתקת מהכאב מהלב מביט לעיני ורואה בן הכל ואז מרפה ומנשק אותו וממשיך להתוות את הקצב |
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
בלוסום(לא בעסק) • 21 במרץ 2010
(: איזה יופי של קטע. איזה מזל שיש לך שח"ליסט בהישג יד...
|
|
ונוס (נשלטת) |
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
שיר מדהים , אבל....
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
ונוס (נשלטת) • 21 במרץ 2010
רק חבל שאישה כמוך לא מפרגנת לעצמה גבר שהיא תהייה האחת והיחידה עבורו.
חבל שאת כמו הירח המסתובב סביב הזוגיות שלהם. הייתי חושבת שאת מעריכה את עצמך די לקבל ולתת עצמך לגבר שאת ( ולא אישתו ועוד שפחות נוספות ) לבדך מרכז עולמו. ולא, אם יש לו עוד נשים, את לא מרכז עולמו. |
|
תמונה כפרית |
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
Re: שיר מדהים , אבל....
לפני 14 שנים •
21 במרץ 2010
תמונה כפרית • 21 במרץ 2010
ונוס (נשלטת) כתב/ה: רק חבל שאישה כמוך לא מפרגנת לעצמה גבר שהיא תהייה האחת והיחידה עבורו.
חבל שאת כמו הירח המסתובב סביב הזוגיות שלהם. הייתי חושבת שאת מעריכה את עצמך די לקבל ולתת עצמך לגבר שאת ( ולא אישתו ועוד שפחות נוספות ) לבדך מרכז עולמו. ולא, אם יש לו עוד נשים, את לא מרכז עולמו. מילא הגעת לבלוג שלי(שוב) על מנת להקיא את משנתך אבל מה הקשר של כל זה לשיר שכתבתי? את מוזמנת להגיב לשיר, למה שהוא עושה לך, ולהניח לחיים הפרטיים שלי בצד. לכי חפשי לך חיים, כי נראה לי שזה משהו שממש אבל ממש חסר לך. בהצלחה. |
|
nerissa(אחרת) |
לפני 14 שנים •
22 במרץ 2010
Re: שיר מדהים , אבל....
לפני 14 שנים •
22 במרץ 2010
nerissa(אחרת) • 22 במרץ 2010
ונוס (נשלטת) כתב/ה: רק חבל שאישה כמוך לא מפרגנת לעצמה גבר שהיא תהייה האחת והיחידה עבורו.
חבל שאת כמו הירח המסתובב סביב הזוגיות שלהם. הייתי חושבת שאת מעריכה את עצמך די לקבל ולתת עצמך לגבר שאת ( ולא אישתו ועוד שפחות נוספות ) לבדך מרכז עולמו. ולא, אם יש לו עוד נשים, את לא מרכז עולמו. וואלה - ניסיתי שלא להגיב אבל אי אפשר. ונוס, אני בחיים לא הייתי מסוגלת להיות בקשר מהסוג של תמונה. במשך שנים אני מנסה להבין את התחושות של נשים המחלקות את בן זוגן הקבוע עם עוד משתתפות. לא נתפס לי. עבורי ולי אישית. ואני לחלוטין מגדירה עצמי פולי-אמורית. אבל התגובה שלך - מה-זה לא לעניין. אני ואת לא מבינות ולא מסוגלות לזה. אבל מסתבר שיש אנשים שנקודתית, ברגע שהם נמצאים עם מישהו - הם מאה אחוז איתו/איתה והשותף/שותפה לחלוטין מרכז עולמם. כל השאר מתרחק לרקע ולא קשור לבועה שהם יוצרים עבור עצמם. יש אנשים עם היכולת לאהוב יותר מאדם אחד, להיות עם יותר עם אדם אחד.. קראי לזה "חלוקת קשב".. אבל המרחק ענק בין חוסר היכולת שלי ושלך להיות בקשר שכזה לבין התגובה הקיצונית ומרירה הזו שלך. ולך, תמונה - אני מתה עליך וגם על שאר ההרמון דה-לה-קאפ. אלוהים יודע איך אתם מסתדרים, אני לא מבינה זאת, אבל אני לחלוטין מבינה את האנרגיות החיוביות והאהבה והתאווה שיש בינכם. המשיכו כך }{ |
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
22 במרץ 2010
לפני 14 שנים •
22 במרץ 2010
Brave Dwarf • 22 במרץ 2010
גם לא יכול להתאפק.
ונוס, גם אם תשחילי לכל ארוחת קוויאר כריך עם קקי, זה לא ישנה את עובדת היותו של קוויאר מזון מלכים ולא יגרום לאוהבי קוויאר לחדול מאכילתו. מספיק די. הבנו. גם תמונה הבינה. את יכולה לסגת ממלאכת הרדיפה הקדושה שלך וללכת לקרוא ספר. ממליץ על ה"משוגע" מאת בשביס זינגר. *** תמונונת, תשמעי.... לכל מה שנריסה אמרה רק אוסיף שהאושר שלך והכמיהה לא משאירים ולו ספק פצפון שאת נמצאת בדרך הכי נכונה לך בעולם ולכן הכי יפה והכי מרתקת שקיימת. המשיכו לפסוע בה יחדיו ככה, כפי שאתם. |
|
Brave girl |
לפני 14 שנים •
7 באפר׳ 2010
Re: הלב
לפני 14 שנים •
7 באפר׳ 2010
Brave girl • 7 באפר׳ 2010
תמונה כפרית כתב/ה: אתה שולח יד וחודר עמוק חודר מעבר לעור מעבר לשומן מעבר לעצמות בית החזה מזיז את הריאות וחופן את הלב מכווץ ומרפה את כף ידך על מנת לשלוט בקצב בהלמות בדופק ולפעמים אתהמכווץ חזק מידי ממושך מידי והנשימה נעתקת מהכאב מהלב מביט לעיני ורואה בן הכל ואז מרפה ומנשק אותו וממשיך להתוות את הקצב [B] את כותבת מדהים פשוט... וואו! |
|