טוסבר
|
לפני 15 שנים •
25 באפר׳ 2010
בזוית העין, בשולי התודעה.
השיער הבלונדיני המתנפנף,
העיניים, הפה, הפנים, והגודל המתאים, קטנה. הבטן החלקה, בגופיה אדומה אז, הנתינה הפשוטה להצלפה, ההפסקה כשלא, ושום דבר לא קרה. או הגרביונים השחורים המיוחדים הפעם, והמכנסונים המבריקים. ההתמכרות למוזיקה לריקודים, לבד לא לבד עם שני חברים. התנועה במרחב, ברחבה, הנוכחות שעוברת ונעה, נעלמת ומופיעה, נעלמת, מופיעה. כן ולא מתערבלים בי כל הזמן, לא ברורים לי בכלל . וכשהמוזיקה ניטעה, היית פתאום קרובה. ובמקום בו אין מילים, אין מחשבה, הופיעה נגיעה. נעים יחד, זורמים יחד, דרך המוזיקה, דרך הגוף, אל התחושה בלי מבט, בלי מילה, בלי מגע, בזוית העין, בשולי התודעה, הייתי איתך. |
|
|
|
|
|