עוזרד: למה , לכל הרוחות, אין פה פורום סגור לדומים (שולטים )

עוזרד: למה , לכל הרוחות, אין פה פורום סגור לדומים (שולטים )

Brave Dwarf • 9 ביוני 2010

בגדול אני לא נוהג לפתוח פוסטים בכלל ופי כמה עם פואנטה כי אני לא מכיר אותה אלא אם היא לובשת חצאית מיני. אבל... הבחור אמר:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27816&start=0

וכולנו צחקנו כי פורום סגור לדומים פתוחים היה לנו מכבר ואולי ישנו עודו (אני כבר רואה שלושה דומים פרהיסטורים ואחד פרהיסטרי מתורבת בעל שלושה ראשים, לבושים בשאריות נמר ומציירים בעכבישים ארסיים ציורים מפחידים על קירותיה של איזו מערה), אבל הסיבה לבקשה שלו מוצדקת לחלוטין. אני בעצמי כרגע דגתי משהו מהבלוג שלי מלפני שנתיים וכל הציטוטים, אם מישהו תהה, לא סתם אמיתיים אלא אפילו מאומתים על ידי ועדה בינלאומית בהשתתפותו של ראש ממשלת תורכיה.



ברור שזה מתחיל בפנייה נרגשת לכלובי: "כתוב לבלוג! (אני עוד אדבר עם כלובי על סימן הקריאה)
פורסם לפני 816 ימים ב - 15 במרץ, 2008 בשעה 14:36
למה הוא יוצא מנקודת הנחה שכולנו פרחות?
שיחה בשתיים לפנות בוקר:

היא: "אני זקוקה לעצה, מה עושים עם פטמות שכל הזמן עומדות וכואבות."
אני: "? מאיפה לי."
היא: "טוב, בסדר, אבל למה סימן שאלה?"
אני: "כי מה פתאום את שואלת אותי ומאיפה לי."
היא (שורת מחץ): "כי אתה שולט ותיק."

צלצול טלפון. על המסך מספר של השכן האירי. לקראת סוף השיחה אני מחליט להתייעץ.

"אחי, תגיד," אני עושה את עצמי אינטליגנט ומנסה להסתיר את השוק בו אני שרוי, "כל השולטים הותיקים סובלים מבעיות כרוניות בפטמות?"
"תגיד לי אתה, לא אמרת שאתה צריך שקט ומנוחה?"
"נו..., אמרתי."
"אז מה אתה עושה בכלוב?"
"מאיפה לך?" אני מסתכל סביבי בבהלה ותוקע מבט מאשים בחתול. אפילו ליזט לא יכולה להשטנקר – היא נשארה במסיבה.
"מה מאיפה? מאיפה יכולת עוד להוציא כזאת שטות?"

הנה עוד אחת:

היא: "אתה מניאק בנזונה."
אני: "למה?"
היא: "כי הבטחת."
אני: "מה?"
היא: "כל מיני."
אני: "ציטוט?"
היא: "אני חכמה, אני קוראת בין השורות."
אני: "אני אידיוט לכן בדקתי, יש לי מנוי זהב, לא כתוב בין השורות כלום."
היא: "שקרן בנזונה. אצלי כתוב."


עוד? עוד:

היא: "אם אתה לא בא לזיין אותי עכשיו, אני מתאבדת, הנה כבר חתכתי את היד."
אני: "אכלת משהו היום?"
היא: "לא! ואני לא רעבה ואין כלום במקרר ושימותו כולם בסומליה וגם אתה."
אני: "אני מזמין לך מנטסל קניות, תני כתובת מדויקת."
היא: "לא צריכה את הטובות שלך, חרא אתה וזאת שאיתך. אני יכולה לקנות את כולם וגם את הסבתא שלך."
אני: "אין לי סבתא, אבל את רזה נורא, את צריכה לאכול."
היא: "זה בגללך, הלוואי ותמות ותפסיק לרדוף אחריי."


עוד? ואקשה:

היא: "אוהבת אותך, אתה מרטיט לי את הנשמה."
אני: "צר לי, לא התכוונתי, באמת. אבל אני יכול להיות אחלה חבר."
היא: "כן, אני יודעת, אתה מושלם. ואני בטוחה שאחרי שתהיה חבר, תבין שכדאי לך."
אני: "אני מאמין לך. אבל אני לא מחפש, אמרתי לך."
היא: "אני מבינה ויודעת. אני לא כמו האחרות. אני אחכה לאביר שלי, יש לי זמן."
אני: "לחכות איתך? לילה, אני לא נוהג להשאיר עלמות חן בשעות כאלו לבד."
היא: "כן. אם זה לא יפריע לך ולא יגזול מזמנך."

אחרי שעה:
"למי אנחנו מחכים?" מסובב אליה פרצוף חצי רדום.
"יא חתיכת חרא, לךֳ!"
WoW


הנה בהפוכה:
היא: "כשאני קוראת אותך בא לי להקיא ממך ומהנשים שמגיבות לך. אתה שוביניסט והן חסרות עמוד שדרה."
אני: "אז אל תקראי."
היא: "זה מה שאתה רוצה, נכון? שנשים כמוני פשוט לא יקראו וזה במקום להתמודד איתי. פחדן!"
אני: "בואי נתמודד."
היא: "היית מת! אני לא אתן לך את התענוג."

האמצע האינטלקטואלי:
היא: "אתה פטרוני מתנשא ואגו מניאק. אם היא רוצה אותך היא מבינה. מה פתאום אתה מחליט בשבילה שהיא צריכה להמתין ולחשוב? או שאתה פוחד ממנה או שאתה לא באמת רוצה אותה."
אני: "אבל אם אני לוקח אותה, אני לוקח אותה לתמיד. טרם אני מתחייב אני חייב לדעת שהיא באמת יודעת לאן אני מוביל אותה."
היא: "מה זה לאן? לאן שכולם הולכים. אני מכירה כאלו כמוך."
אני: "טוב. מכירה מכירה. תודה על השיחה."
היא אחרי חצי שנה: "ברור שאתה אשם שהיא שבורה, היית צריך לחשוב קודם."

עוד? טוב, עד שהוויסקי ייגמר (אני לא בטוח שזה וויסקי אבל אחרי ארבעה ימים ללא שינה, אני לא מפסיק עד שאתעלף)

היא: "אתה חרא בנזונה."
אני: "אני יודע."
היא: "אני לא מכירה אותך ובכל זאת שונאת."
אני: "זה בסדר."
היא: "למה אתה עושה להן את זה?"
אני: "כי ככה אני אוהב."
היא: "אתה לא מפרט!"

אני מפרט.

היא: "גם אני רוצה ככה."
אני: "גם זה בסדר."
היא: "תראה לי?"

אני מראה.

היא: "קח אותי!"
אני: "לא יכול, אמרתי לך מראש."
היא (במיטבה): "מניאק בנזונה, אני אתלונן עליך על התעללות, אטגן את הארנב שבכותרת בבלוג שלך וארדוף אותך ואת המטומטמות שמגיבות לך כדי שתשכח לשכוח גם כשאתה שיכור."

עוד?
זיבי במלעיל על הזין.

עכשיו:
אני: "לא מבין אותך."
היא: "אתה יכול להיות מדויק יותר או שאבין את מה שאני קוראת בין השורות?"
אני: "לא! בבקשה! רק לא שם! רק לא בין השורות. אני נשבע לך בחתול של השכנה אין ביניהן כלום."
החתול: "אליפל, לך תזדיין בתחת עם חמישה ערבים ג'ינג'ים עם קוקיות. למה תמיד כשאתה בצרה אתה נשבע בחיי?"
אני: "זה בגלל הפרווה שעושה אותך שרמנטי."
הוא: "."

ולא! זו אינה פרודיה סאטירה או בדיחה. ומצחיק רק כי מפחיד להיות עצוב.
אז רק בריאות. ומכל הלב.

שוב,

בת אדם • 9 ביוני 2010

בתור שולטים כדאי שתזהו כאלה.


אם אני זורמת על מניאק ואני יודעת שהוא מניאק אני מאשימה רק את עצמי אחרי זה
ואם אני יודעת שהוא מניאק בדרך כלל אני מתרחקת.


ובכל מקרה,נהניתי מהסבל שלך זה היה מבדר.
תבוא עוד פעם,
חייכתי בזכותך.

Brave Dwarf • 9 ביוני 2010

לא לא לא לא לא לא! זה חלק מה - SSPM או איך שדן קאפ קורא לזה - גילוח, צחצוח ואפטרשייב.
אין לך מושג מה את מבקשת. מאז חלפו שנתיים. ו- LOL עדיף שלא. כי המצב לא משתפר.

(אני הרי יודע מה יהיה בסוף. בסוף הגמד תמיד בנזונה)

Master Bruce • 9 ביוני 2010

גמד, אתה בן זונה!
ורק כי אתה לא רוצה שאני אכתוב את זה:
LOL
*מצביע וצוחק*

ועכשיו ברצינות:
מופרעים ומפורעות תמיד יש, תמיד היו, ותמיד יהיו, לא רק בהקשר לבדס"מ אלא גם בפורום וורלד אוף וורקראפט. האם פורום בסגנון של פורום סגור לשולטים היה פותר את זה? אני חושב שלא.

ולכן אני לא מבקר יותר בצ'אט

Brave Dwarf • 9 ביוני 2010

מצאתי עוד קטע מאותו הזמן. אתם תרשו לי עוד מספר שורות של תהילה ואני מבטיח שאז אלך הביתה ולא אטריד אתכם יותר?

וכן ברור שאני בנזונה בסופו של דבר. אחרת בשביל מה יש גמד?! (-: (מבסוטתי כי צחקת)


כשהייתי קטן היה לי חבר דמיוני, קראו לו "סוציומט"פורסם לפני 805 ימים ב - 26 במרץ, 2008 בשעה 02:54
.
גודל גופני וחוזק נפשי קובעים ועוד איך בכל הקשור למוסר, אבל בעיקר – התלישות. כשאתה שם זין, רק אז אתה יכול להרשות לעצמך באמת לא לשפוט, לא להיטפל, לא לנטור, לא לחוש מחויב ולשכוח. אתה מוסרי כי לך פשוט לא אכפת.

"בונה קטעים איתה," אמרתי לליזט אחרי שצחקה לשובע, "את קולטת שבמשך כל הזמן הזה לא רק שלא ידעתי שאני אדון שלה ושלמעשה באיזושהי התבטאות בצ'אט שייכתי אותה אלי, אלא שהיא אף כתבה בבלוג שלה עלי ואני עוד הגבתי לה."

מיותר לציין שאז ליזט איבדה את עשתונותיה והתנהגה באופן שלחלוטין בלתי ראוי לשפחה.

"תחטפי ממני מנה," הזהרתי אותה בעדינות. "ואז באה איזה אחת לזרות מלח על פצעיי. את יודעת מה אמרה?"
"מה?" לחשה ליזט, בעודה בולעת את צחוקה.
"אמרה שכשקראה את תגובותיי לשפחתי המפתיעה, בדומה למבקר בתיאטרון שלמד את התוכניה מראש, הסתלבטה על הגיבור הראשי כי להבדיל ממני, היא ידעה את הסוף."
"למה?" ליזט יישרה את ישיבתה. "מה הגבת לשפחתך המפתיעה כשכתבה עליך?"
"מה זה מה?" גירדתי את קרחת, "כתבתי לה, למשל, שאדונה לא התקשר אליה אולי כי הוא מת."
"זאת אני שעוד רגע אמות מצחוק," כמעט צעקה וטמנה את פניה בכרית. "אתה כזה בוק לפעמים."
"אני?" נתתי בה מבט מאיים שנפל בין הנוצות ולא השפיע עליה כלל, "אין לי בכלל את המספר שלה!"



לליזט ויתרתי אתמול על הצחוקים שהעבירה עלי, אבל הבוגדת סיפרה לכולם והערב, טרם הספקתי להיכנס לחצר, כבר הריצו עלי קטעים (גם החתול של השכנה). מה שעשה לי אחורה פנה ומסמר מחשבה נוספת לקדקוד, הייתה השיחה עם מוטציה. בגדול וללא ספק מעשה שכזה הוא מעין שדידה של חיים בשידור חי. אבל אלו קטנות (גדול גוף, תלוש וכאלו). הסיפור עצמו מעניין. שפחתי המפתיעה ניגשה אלי לא אחת עם שאלות לגבי "איך הייתי נוהג במצב זה וזה" ואני השבתי. יוצא מכך שלא רק שהייתי גיבור שלא מודע לסוף וכולי מנופח מחשיבותי העצמית הסתובבתי על הבמה בהבעה דרמתית ומבשרת הפתעות, אלא אף כתבתי את התסריט. את התסריט לחיי שהתנהלו בסביל לדידי ומבלי שאדע על כך.

"לו הייתה לה אישיות מעניינת יותר וכתיבתה עילגת פחות, הייתי מבקש ממנה להמשיך." אמרתי לחבר שלי, מוטציה.
"אתה דפוק, אליפל, נשבע לך," רוקן את הכוסית לגרונו וקינח במלפפון חמוץ, "סע לחמת גדר ותאכיל את התנינים ששם בביצים שלך. בשביל מה?"
"כי זה מרתק בן-אדם." גם אני רוקנתי אחת וקינחתי במחשבה.

ההיא לא הפרידה בין וירטואליה למציאות והדביל לא מפריד בין מציאות לחלום ובסוף, כמו תמיד, הגמד בנזונה.
(אוי למי שיכתוב שצחק. אני אבוא בלילה להתרים את איבריו הפנימיים למדע).

Lakshmi​(נשלטת) • 9 ביוני 2010

איפה דגת את כל הנקבות הפאטתיות האלו?

Brave Dwarf • 9 ביוני 2010

משרבט איזה משהו לא ברור בדף שלפניי. מסמיק.
כאילו.. נו... במקום הזה...

הכלוב!

אופו עוד?

Lakshmi​(נשלטת) • 9 ביוני 2010

אני ממליצה להעיף את כל הבחורות הנואשות האלה מהמסנג'ר

Brave Dwarf • 9 ביוני 2010

shanytopper

לרגע לא טענתי שיש צורך בפורום דומים פתוחים. למרות שאני נראה פרהיסטורי לחלוטין כשאני לובש שאריות של ארנב שההיא הרגה (ומאז אליס לא מפסיקה לבכות).


מה שאמרתי הוא: שעוזרד צודק. שהכלוב הזה מפוצץ במדע בדיוני וגם אם איני יודע להשוות לפורומים אחרים כי אני לא כל כך וירטואלי ובכל הפורומים זה המצב, עדיין מה שאמרתי (ועוזרד אמר) לגבי הפורום הזה, נכון לחלוטין.

Lakshmi​(נשלטת) • 9 ביוני 2010

אהם, תסלח לי...אבל כשבחורות(נשלטות) רצו פורום סגור הן קמו ועשו את זה בלי עזרה של אף אחיד ולא שאני פמניסטית חלילה, אבל אם אתה רוצה פורום סגור, אתה ושאר חבריך השולטים, תפסיק לקשקש בקומקום ותעשה את זה.