אישה באדום(נשלטת) |
לפני 14 שנים •
17 ביוני 2010
א ל ו ה י ם שהיה שלי
לפני 14 שנים •
17 ביוני 2010
אישה באדום(נשלטת) • 17 ביוני 2010
א ל ו ה י ם שהיה שלי
מזה שבוע ימים, מהיום שבו הורדתי בחופזה ומבלי לחשוב את הקילור של אדוני, ליבי לא מפסיק לייסר אותי. הכול התחיל לפני מספר חודשים בביקורי החודשי אצל חברתי משכבר הימים, חברה משכמה ומעלה, אחת ויחידה, שתמיד מקבלת אותי לביתה בזרועות פתוחות, מכירה לי את כל חבריה ומכריה. באחד הביקורים, בערב שישי, הכרתי אותו, את האדון שלי, אצלה בבית. בהתחלה לא ממש התחבב עלי אבל בהמשך מפגישה לפגישה החיבור בינינו נוצר, למרות הפצרותיה של חברתי שידעה על הצפוי לקרות, שהזהירה אותי שלא להיכנס לזה בגלל גילי, בגלל גילו ובגלל חוסר ניסיונו, בגלל השיחות הרבות איתו והבנתו את נפשו שלו יותר ממה שאני ידעתי אותו. אבל אני אישה נשלטת מזה ארבע שנים, שרבים היו ניסיונות השליטה עליה שלא צלחו מסיבות אלו ואחרות , שלא יכלה להקשיב לחברתה ולא יכלה לעמוד בפיתוי של אותו שולט המכנה עצמו א ל ו ה י ם, אותו אחד שהצליח לסחוף אותי למקומות מטריפים ,סוף סוף הרגשתי שליטה מהי, סוף סוף הרגשתי מה זה להתמסר באמת - מנטאלית ופיזית, מה זה לפרוץ גבולות שהעמדתי לעצמי מאז ומתמיד, גבולות שנפרצו בן רגע. פתאום מגיע ילד שאני לא רואה בו ילד, אני רואה בו אדון משכמו ומעלה, אחד שיש לו דרישות שמאוד קשות ליישום, אחד שדורש ממני בלי להתחשב ברצוני, מבקש דורש ואני מבצעת, וזה קסם לי ,זה הטריף אותי ,זה סחף אותי לאיבוד המציאות עד כדי כך שבגדתי באמונה של חברתי, עד כדי כך שהוא הפך לדבר הכי חשוב בחיי, לפני הכול, לפני הרצונות שלי, של חברי הקרובים ושל משפחתי, עד כדי כך נסחפתי לקשר הזה, כל כך האמנתי ובטחתי באדוני שלי, שמכרתי לו את כל עולמי, את האנשים הקרובים אלי ביותר. עד שחברתי, זאת האישה שבטחה בי, אהבה אותי וקיבלה אותי לביתה, החליטה שזהו, ניגמר לה ממני וזהו - היא לא רוצה שום קשר איתי יותר ובצדק, הרי בגדתי בה ובאמונה אז למה שתירצה אותי בקרבתה , קרוב אליה בביתה שלה? הוזמנתי לסוף שבוע אצל אדוני ,זאת הייתה הזדמנות שלי לנסות לתקן את פני הדברים איתו ועם חברתי, אבל הדברים לא התפתחו כמו שקיוויתי - המצב רק נעשה גרוע יותר בגלל ההתפרצות שלי, בגלל שאני לא יודעת לספור עד 10, בגלל שאני לא יודעת לברר דברים לפני שאני יורקת אש מפי, אמרתי ועשיתי דברים שפגעו באדוני שלי, שפגעו בחברתי, לבי שבור ומדמם על איך שהמצב הידרדר בין שלושתנו ואין ביכולתי לתקן את המצב. לפני שנכנסתי לתמונה, לפני שהכרתי אותו, את האדון שלי, הם היו חברים טובים. בכל ערב נפגשים, נהנים אחד מחברתו של השני, מבלים ערבים מקסימים ביחד בחברת אנשים נוספים, ועכשיו יש ניתוק וריחוק והכול בגללי. מזה שבוע ימים שאין מנוח ללבי, כל בוקר קמה מיוסרת על מעשיי אלו , לא מצליחה לשכוח את האדון הזה שלי, לא מצליחה לסלוח לעצמי על האבל שגרמתי להם, לשני האנשים האלה שאני אוהבת בכל ליבי ונשמתי. רוצה להמשיך הלאה בחיי אבל לא מצליחה. אני חיה כמו זומבי, עושה דברים שצריך לעשות אבל ראשי במקום אחר. גם כשאני בעבודה אני לא ממש שם, ננזפתי לא אחת על טעויות שאני עושה בגלל חוסר ריכוז מצידי בזמן העבודה. החלטתי לשתף את הקוראים בכלוב בסיפורי זה ולבקש את סליחתם של שני האנשים האלה שאני מאוד אוהבת ומעריכה על פשעיי, על זה שגרמתי להם להיות במצב הנוכחי הזה. כל בקשתי היא שהמצב יחזור למה שהיה ביניהם. שיסלחו וימשיכו הלאה. לבקש את סליחתם ומחילתם של שני אלה שאני כל כך צריכה בחיי, כל כך אוהבת מכבדת ומוקירה לעד. לחברתי היקרה - סליחה מכל הלב על כל חטאיי, על זה שבכל זאת קיבלת אותי חזרה אליך לבין זרועותיך, על כך שאת מוכנה לתת לי הזדמנות נוספת. ובכל זאת אני מרגישה רע על האבל שגרמתי לך בזה שסכסכתי בינך לבן חברך, איש טיפוחיך א ל ו ה י ם, ואתה א ל ו ה י ם סלח לי על שגזלתי ממך את חברתך, את זאת שרק טוב למדת ממנה. סליחה לשניכם אנשים יקרים ס ל י ח ה מכול הלב,,, |
|