| מקצועי(שולט) |
לפני 13 שנים •
2 ביולי 2010
הצילו ציטוט: אני מפחדת שאגיד לו כן.
אני מתביישת לכתוב את כל זה. בעיקר מתביישת ממך, שדיברת איתי היום בכזאת אהבה והערכה. מתביישת נורא. אבל התחלתי ולכן אסיים. האמת חייבת להיאמר. וזוהי האמת. למרבה הצער. הצילו. מייפל היקרה קשה לייעץ מבחוץ, על מערכת יחסים, בפרט ששומעים רק צד אחד. לכן, למרות שעקבתי אחרי הפוסט הזה נמנעתי מלהגיב, למרות התמרורים האדומים שנדלקו, עליהם הצביעה זיקית בצורה קוהורנטית. אחרי ההקדמה הזו או אם תרצי אחרי ההסתייגות הזו אדם שאת מתארת אותו כ-סדיסט, אוטיסט, לא ברור לי מה את עושה איתו. נכון שבזוגיות בדסמית..עם הזמן דברים זולגים גם לחיים האישיים, רק השבוע התערבתי לבת הזוג בחיים הפרטיים שלה, התערבתי בצורה בוטה, אגרסיבית, ואדנותית. אבל לזוגתי היה ברור, למרות שהיה לה קשה עם ההתערבות שלי, שזה בא ממקום של איכפתיות ואהבה. רק לפני שבוע היא צחקה עליי שעדיין ( אחרי 20 שנה בתחום בערך ) אני עדיין מטפטף על עצמי מהנר, לפני שאני מטפטף עליה,. כדי להיות בטוח בגובה הנכון, צחקה עליי ( ונענשה. ) אבל יודעת שזה בא ממקום של איכפתיות מה שאת מתארת, זה לא איכפתיות, ולא אהבה, זה נשמע יותר כמו ניצול ציני ומחפיר. ביטול עצמי מוחלט.? לא שופט אותך חלילה. קל מאוד בזוגיות בדסמית, להיסחף למקומות לא רצויים, שעלולים לפגוע. על מנת להימנע ממצבים כאלו, נדרש אמון מלא בבן הזוג ששולט, שלא יפגע בך,. מהדברים שכתבת, זה לא נשמע שאת מאמינה בו, ולא נשמע שהוא ראוי לאמון הזה. ושוב מייפל, שאותך אני לא מכיר, זו לא ביקורת שיפוטית, פשוט צורם לקרא את המצב בו את נמצאת, וכואב לשמוע על כך. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
Re: אלוהיםאדירים מייפל1 כתב/ה: אני לא מאמינה לו.
אני מפחדת שאגיד לו כן. אין ממה להציל אותך, מייפל. הצלת את עצמך ברגע שקבעת שאינך מאמינה לו. תקשיבי לך ולא לנו. אם אין אמון, אז למה שווה ה "כן"? |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
לעזזל מייפל1 כתב/ה: טוב. בכיתי בערך ארבע מאות אלף דמעות. עכשיו אכתוב.
כל מיני אזהרות קיבלתי. שיחה מופלאה עם אחד הגברים הבודדים בחיים שלי שהיה ראוי לאהבה שלי. ובעקבות כך הלכתי אל הסדיסט שלי ודיברתי איתו. שאלתי אותו על הקשר שלנו, איך הוא רואה אותו, איך הוא רואה אותי והוא אמר לי כך: את שפחת המין שלי, עם פוטנציאל להיות בת הזוג שלי ברגע שתורידי את כל המשקל העודף שלך. אז הנה הפצע הפעור. הנה התהום שאליה אני נופלת שוב ושוב. הנה חוסר הערך המוחלט שלי. יקיריי, אב"ב צודק. הוא רק אומר את מה שכולם לא מעזים לומר. אנחנו, הנשים השמנות, אנחנו כלום. אפס מאופס. איך אמרה זיקית? אסקופה נרמסת. ואולי לא כל הנשים השמנות. רק אני. כי אני, מייפל, המזיקה בארבעה תארים מהאוניברסיטאות הטובות בארץ, המחזיקה בתפקיד ניהולי בכיר, מטפלת באנשים ונשים, עומדת לפני הוצאת הרומן הראשון שלה לאור, מחזיקה בשלל חברות וחברים שאוהבים אותה אהבה גדולה. אני שקלתי ברצינות רבה (שקלתי? שוקלת) להגיד לו כן. להסכים להיות במקום שהוא עבורי המקום הכי נמוך. להסכים להיות שוב זאת שלא טובה מספיק, שלא ראויה, שלא מקבלים אותה כמו שהיא, שלא ראויה לאהבה, שלא מסוגלת להביא למצב שבו יאהבו אותה כי היא לא טובה מספיק ולא ראויה והיא כלום. אפס אחד שמן ומאופס. אחר כך הוא אמר שלא התכוון. שזה היה חלק מהמשחק ואני לא הבנתי. אני לא מאמינה לו. אני מפחדת שאגיד לו כן. אני מתביישת לכתוב את כל זה. בעיקר מתביישת ממך, שדיברת איתי היום בכזאת אהבה והערכה. מתביישת נורא. אבל התחלתי ולכן אסיים. האמת חייבת להיאמר. וזוהי האמת. למרבה הצער. הצילו. ניכנסתי לפה,בשעה כזאת,לא רק בגלל שאני ערה אלא בכדי לראות מה מתפתח פה מצידך ולמה ה-לעזזל כי עכשיו ,אני כועסת. הוא יהיה בן הזוג שלך רק בתנאי ולאחר אם "תשילי מעלייך משקל עודף,"? יו,תחזיקו אותי. תגידי משהו,את חושבת שאת בסאדו,שאת שפחה רק בגלל שאת שמנה? מין כזאת הענשה עצמית על הרגשה של חוסר ערך? תסתכלי בראי,תביטי אל תוך עצמך את שפחה מתוך ברירת חוסר מחדל? כי בוניל אף אחד לא יסתכל לעברך? את שמנה אז את סמרטוט של כל אידיוט? זה?מה ש"מגיע"לך? זה?אני לא אייחס ל ואת התואר אדון ולא גם את התואר בנאדם. הוא הרי יודע שיקח לך זמן לרדת במשקל,ותמיד כמה שתרדי הוא מיד יגיד עוד קילו שנים עוד קילו שניים ובחיים לא יהיה בנ זוג שלך אין לו שום כוונה להיות בנ הזוג שלך ומי לעזזל?רוצה כזה אחד?כבנ זוג?!!! הוא רק ימשיך להתעלל בך וזה ילך ויסלים וזה יהיה ממש אבל ממש לא טוב. עזבי את הסאדו הפיזי נפשית!! התעללות נפשית. להשאר איתו זה שווה ערך להתאבדות. מותק לא אומר פה את המשקל המדויק שלי אבל אני גדולה מטר 75 ו גדולה. ומי שמסתכל או יסתכל בעיין עקומה על הגודל שלי לא אביט בו בפעם השניה, זה הרף סינון הראשון ,אצלי, אני שפחה,אקסטרימית, כי זה מה שאני צריכה בזמנים מסויימים . אבל לא בכל מחיר ולא בשום תנאי. דיאטה אני עושה בשביל עצמי בשביל לא לעבור בגילי ניתוח גב,נוסף,בשביל הבריאות,בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמי בגיל של כמעט 46 ,הבעיות שלי עם הגודל שלי קשורות לעצמי לא כהתניה לקבל אדון ולא כהתניה למצא בנזוג!! שיזדין מי שזה לא מוצא לו חן. שמעת?! רע לי לקרא אותך. |
|
|
the rain song
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
Re: אלוהיםאדירים
השרשור הזה התחיל כל כך רומנטי....
או שרק נדמה היה לי בכל מקרה, העניינים הרבה יותר פשוטים ממה שנדמה לך ואמרו את זה גם לפני מה את צריכה או לא צריכה לעשות, את זה רק את יודעת המלצה שלי, לקחת את הדברים שלך, להגיד תודה על כל הריגושים ועל הכנות, להדביק לו צרפתית לוהטת על השפתיים וללכת הביתה. להגיד "תודה אבל לא מתאים יותר" - הכי פשוט. אין קשר לכמה תארים יש לך ובאיזה תפקיד את מכהנת לשם פרנסתך ובודאי שאין קשר למשקל שלך. ואם נדמה לך שהמעשה הזה קשה ויהיה לך עצוב וכואב תזכרי שככל שתשארי בקשר איתו יהיה קשה, כואב ועצוב הרבה יותר. אף אדם לא צריך לשמוע שהוא "פוטנציאל" למערכת יחסים. אם בא לך להיות קצת צינית את יכולה להוסיף "אין בעה מותק, אחרי שאני ארד במשקל ואהיה נורא רזה אני אתקשר, אם עדיין יתחשק לי ולך - נדבר - אולי ייצא מזה משהו. עד אז - להתראות בשמחות". דבר אחד אסור לך לשכוח, לדעתי כמובן - אושר הוא ברירת המחדל שלך. ובבקשה אל תדברי ברבים. "אנחנו הנשים השמנות........." - בחייך... יש רזות ויש שמנות ויש בעלות משקל תקין - לא אצל כולן המשקל הוא מדד להערכה עצמית. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
מייפל
אני לא דואגת לך.
נראה לי כאילו את נכנסת לעניין בעיניים פקוחות. מסע מרגש ומסעיר של לטאטא את הלמטה. אני לא חושבת שלרגע את מאמינה לו למה שהוא אומר לך על עצמך. אני מכירה כל כך טוב את הרצון הזה לזרוק את עצמך הכי נמוך שאפשר. אז תזרקי, אין שום דבר שאומר שאת תישארי שם. (ואני מסכימה עם הגמד שאומר שנשמע שיותר מכל דבר הכמיהה הזו שהתעוררה בך לבדסמ היא מה שמכוונת את הקשר כולו.) |
|
|
פייה{O}
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
גם אני חושבת שבלתי אפשרי בדרך כלל לשפוט מערכת יחסים מבחוץ, בטח כאשר שומעים רק מה שצד אחד בוחר להשמיע.
אף אחד חוץ ממך לא יכול לדעת אם את סתם נבהלת ממשהו שיכול להתפתח לזוגיות מוצלחת מסוג מסויים, או שנפלת על מישהו שרוט שלא מתאים לך ואמנם כרגע מספק לך צורך מסויים, אך באופן כללי הקשר איתו לא יטיב איתך אלא ידכא אותך. מה שכן, אני מאמינה שמערכת יחסים מוצלחת אמורה להרגיש טוב. לפחות רוב הזמן. את אמורה לפרוח ולהיות שמחה ולהרגיש נחשקת, לא להיות בסרטים ובשפל. אחרת, לפחות מהנסיון שלי - זה פשוט לא זה. מהצד השני, גם אם תגלי שזה לא "זה" את יכולה בנתיים להנות מהסיפוק הבדסמי שהקשר הזה יכול לתת לך, לפחות לזמן כלשהו עד שתמצי ותחליטי שזה כבר עושה יותר רע מטוב, ואז לעבור הלאה. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
פייה כתב/ה: גם אני חושבת שבלתי אפשרי בדרך כלל לשפוט מערכת יחסים מבחוץ, בטח כאשר שומעים רק מה שצד אחד בוחר להשמיע.
אף אחד חוץ ממך לא יכול לדעת אם את סתם נבהלת ממשהו שיכול להתפתח לזוגיות מוצלחת מסוג מסויים, או שנפלת על מישהו שרוט שלא מתאים לך ואמנם כרגע מספק לך צורך מסויים, אך באופן כללי הקשר איתו לא יטיב איתך אלא ידכא אותך. מה שכן, אני מאמינה שמערכת יחסים מוצלחת אמורה להרגיש טוב. לפחות רוב הזמן. את אמורה לפרוח ולהיות שמחה ולהרגיש נחשקת, לא להיות בסרטים ובשפל. אחרת, לפחות מהנסיון שלי - זה פשוט לא זה. מהצד השני, גם אם תגלי שזה לא "זה" את יכולה בנתיים להנות מהסיפוק הבדסמי שהקשר הזה יכול לתת לך, לפחות לזמן כלשהו עד שתמצי ותחליטי שזה כבר עושה יותר רע מטוב, ואז לעבור הלאה. פיה אני די מסכימה איתך (למרות שעוד לא נירגעתי מהכעס של הלילה) חוצ מהקטע וזה לא אמרתי קודם,כי לי זה נראה היה מובן מאילו סאדו,משום הגדרה שהכרתי בכמעט 20 שנים בעולם הזה, זה לא. מה שיש שמה לראות עיני,זאת מערכת של התעללות נפשית הולכת ומסלימה במסווה ובמיטריה של "BDSM" ידוע שישי הרבה כאלו כמו ההוא,שמנצלים את המקום שלנו לאג'נדות שלהם,ולצרכים שלהם,שבכלל,לא קשורים ,ואפילו קלות או במיקרה למטרת המטרה שלשמה התאספנו כאן. ,ומנצלים נשים,לעיתים כמוה,שלא ממש מגובשות בעיניין,או שלא מבינות לאשורן,את מטרות ה"משחק",שלנו. ואני לפחות,לא אקבל שום דעה שאומרת במקרה הזה,שהכל תקין והכל עיניין של הגדרות.ו"כל אחת/ד והבידיסמ,שלו" לא לא ולא. ופרלין,אני כן באמת,מאוד דואגת לה. יש לי חשש שהיא קוראת ומאמינה לכתביו של הטרול השכונתי שלנו,ממעבר למה שההוא עליו היא מדברת,אומר לה. יש כזה דבר להכנס לBDSM מכל הסיבות,הלא נכונות. בהחלט יש,וזה מיקרה כזה. |
|
|
זיקית
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
מייפל
אם מה שאת צריכה לשמוע זה הרבה קולות כאן של אנשים, אז הנה עוד אחד -
אל תהיי שם. לכי מהר ככל שתוכלי ואל תסתכלי אחורה. הריגוש וההתאהבות לא שווים את הכאב וההשפלה. אדם שמתנה את אהבתו, או היחס שלו או כל דבר במראה החיצוני שלך לעולם לא יאהב אותך. הוא אולי יחבב אותך, את הגוף שלך לכשיעמוד בסטנדרטים שלו (האם הוא עומד בהם בעצמו?) אבל לא אותך. את כמו שאת עכשיו, חכמה חזקה מוכשרת ובעלת הישגים ועוד מליון דברים אחרים שמרכיבים אותך היא גם מישהי שאיננה רזה. So what?? אם הוא לא רוצה את כל כולך, הוא לא צריך לקבל שום דבר ממך. יתרה על כך, את מדברת על התאהבות, וקשר וכו', ועבורו את רק שיפחת מין. אז אם כבר עכשיו האופן שבו אתם רואים דברים כל כך שונה (שלא לדבר על כל שאר הרעות החולות בקשר הזה) אני לא רואה איך תגשרו על הפערים האלה בעתיד אם חו"ח כן תישארי שם. אז אם זעקת לעזרה - הנה מה שיש לי לומר. תארזי את עצמך ותעופי משם, זה לא שווה את זה. בדסמ, ואהבה ושניהם ביחד אפשר למצוא במקומות אחרים. |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
מייפל היקרה מייפל1 כתב/ה: שאלתי אותו על הקשר שלנו, איך הוא רואה אותו, איך הוא רואה אותי והוא אמר לי כך:
את שפחת המין שלי, עם פוטנציאל להיות בת הזוג שלי ברגע שתורידי את כל המשקל העודף שלך. אז הנה הפצע הפעור. הנה התהום שאליה אני נופלת שוב ושוב. הנה חוסר הערך המוחלט שלי. יקיריי, אב"ב צודק. הוא רק אומר את מה שכולם לא מעזים לומר. מייפל יקירתי, יש לך ארבעה תארים, מן הסתם עשית פסיכומטרי. אז הנה קצת לוגיקה: נניח שראית קבוצה של חתולים אפורים. מכאן את מסיקה: קיימים חתולים אפורים. האם ניתן להסיק מכאן שכל החתולים אפורים? ודאי שלא. גם אם רוב החתולים בהם יצא לך להיתקל היו אפורים, עדיין נתקלת באחרים: ג'ינג'ים, שחורים, טריקולורים וצבעוניים אחרים. עכשיו, נניח שקיים אדם מסויים, נקרא לו ט' (כל קשר בין האות ט' לבין האות הראשונה במילה "טרול" מקרי בהחלט!), שטוען מסיבות כאלה ואחרות שכל החתולים אפורים. אותו ט' טורח לזעוק את משנתו תחת כל עץ ותחת כל שיח רענן, משל היו אלה דברי אלוהים חיים. וחלק מהאנשים עלולים לשמוע אותו ולהשתכנע שאכן כך הוא המצב. גרוע מכך, חלק מהחתולים הג'ינג'ים עלולים לשמוע אותו ולתהות, האם בעצם אינם ג'ינג'ים - או שמא אין הם חתולים כלל. אבל, יש חתולים שאינם אפורים. יש גם אפורים, אז מה? האם יש בכך כדי לשלול את קיומים של הג'ינג'ים? מה אני רוצה, בעצם? להדגיש, שהעובדה שטענה מסויימת נכונה במקרים מסויימים לא אומר שהיא נכונה תמיד. יש אנשים שלא אוהבים שמנות, זה נכון. יש אחד, נגיד ט', שנפגע קשות כשאשה שמנה זרקה אותו, ומאז הוא טוען מעל כל במה אפשרית שאף אחד לא אוהב נשים שמנות. אז שיגיד, אז מה? הבחירה היא שלך: האם להאמין לאותו איש ט', הטוען שכל החתולים אפורים, רק משום שפגשת כמה כאלה? או שמא להבין, שיש חתולים אפורים, אבל יש גם ג'ינג'ים למכביר (והם חמודים לא פחות)? השורה התחתונה: יש כאלה שלא אוהבים שמנות. אין שום סיבה להסיק ממספר מצומצם של מקרים על הכלל, בטח לא כשמדובר בבני אדם. יתר על כן: האם הסקת מסקנות כזו תהיה הוגנת עבור שאר הגברים, בפרט עבור אלה שכן אוהבים שמנות? ועוד יותר, עבור אלה שמתעניינים באופי של האשה ולא במראה שלה? אספר לך סיפור קטן על האקס שלי: האקס שלי אוהב בחורות רזות ממש, בחורות שנראות כמוני הן לא ממש הטעם שלו. אבל מה? הוא היה איתי ומאוד נמשך אליי. למה? בגלל האופי שלי. ונחשי מה? הבחורה שהוא יצא איתה אחרי - גם לא היתה מאוד אנורקטית. מה אנו למדות מכך? שקיים בחור עבורו מראה חיצוני, בפרט משקל, זה לא מה שקובע. בהסתכלות כוללת קל להסיק, שיש בחורים מכל סוג. מייפל1 כתב/ה: אחר כך הוא אמר שלא התכוון. שזה היה חלק מהמשחק ואני לא הבנתי.
אני לא מאמינה לו.. 1. בהחלט ייתכן שזה היה חלק מהמשחק. את אוהבת השפלות, הוא אמר לך משהו משפיל. כנראה שהוא לא חשב שזה ישפיע עליך ככה. 2. מסקנה מ-1: אם הוא לא הבין שזה ישפיע עליך ככה, כנראה שחסרה בו את אותה הרגישות שאת מחפשת. לכן, בין אם הוא התכוון לכך ובין אם לאו, נורה אדומה חייבת להידלק. הרבה אנשים כאן אמרו "אני לא אגיד לך מה לעשות, רק את יודעת מה נכון עבורך". מצד אחד זה נכון. מצד שני, לפעמים את יודעת מה לעשות, אבל צריכה לשמוע את זה מאחרים. לכן, אני כן אגיד לך מה לעשות: לעזוב אותו, כמה שיותר מהר. כפי שאמרה זיקית, החכמה ממני, לפניי: זיקית כתב/ה: תארזי את עצמך ותעופי משם, זה לא שווה את זה. בדסמ, ואהבה ושניהם ביחד אפשר למצוא במקומות אחרים.
|
|
|
התבגרות מאוחרת
|
לפני 13 שנים •
3 ביולי 2010
מייפל, נדיר מאוד שאני כותבת מחוץ לבלוג שלי אבל פתאום נראה לי חשוב לכתוב לך.
קראתי את הבלוג שלך בעבר ואני מכירה אותך עד כמה שכתבת כאן. ורציתי להגיד שאני מבינה את הפחד שלך שתגידי לו כן. אני מבינה למה את יודעת שלא כדאי לך להגיד כן, ומבינה את המשיכה, משיכה של הרס עצמי והרפתקנות, לומר כן. המחשבה הזאת, שאולי איכשהו זה כן יעשה לך טוב, באיזה אופן שלא תיארת לעצמך קודם: שזה יפתיע אותך ומתוך איזו אי וודאות עזה ומפחידה כל כך, את תצאי מאושרת יותר- גם אם יהיה קשה וכואב- בעיני היא מחשבה של הרס עצמי שמתחפשת למשהו שיש בו סיכוי מיסתורי להיות אחר. הסיכוי שאכן מתוך המקומות הגרועים הכואבים והנמוכים ביותר שלך, את תצאי כמו הפניקס, נקייה וחדשה ומלאת עוצמה, הוא סיכוי קלוש. מה שסביר יותר שיקרה הוא שאת תיפגעי עוד, וממה שקראתי שכתבת על עצמך, את בהחלט לא זקוקה לפגיעות נוספות. את אישה רגישה שזקוקה לאדם בעל רגישות גבוהה. ההצעה שלי, תני לעצמך לחשוב על זה שוב ושוב ושוב. בסך הכל אין לך לאן למהר בהחלטה. יש לך את כל הזמן שאת תצטרכי כדי להחליט ולהרגיש שאת שקטה עם ההחלטה שלך. וגם אם תגידי כן, אל תשכחי שתוכלי גם אז לשנות את דעתך. |
|
|