לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
סו - שפית (חוש הטעם).
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 29 ביוני 2010
הוא קם באיטיות, כששנתה עמוקה. בשקט ובזהירות שלא להעיר אותה. נכנס למטבח, פותח את המקרר ומביט. די ריק, האמת. הוא נוהג לאכול בחוץ. תמיד, בישולים ביתיים מתקשרים אצלו לזוגיות... למרות שמאוד אוהב לבשל וגם טוב בזה, זה עושה לו דקירה כזאת בלב. לראות סיר על הכיריים ולדעת, שרק הוא יאכל ממנו. אבל היום, יש משהו שונה. הוא מוציא מצרכים, ירקות, עשבי תיבול. חדוות עשייה מתרחשת בו. חיוך נסוך על שפתיו, כשהוא חושב עליה, בחדר הסמוך. הוא מרגיש שהיא צריכה בשר. עוף בגריל, נראה לו מתאים בדיוק. הוא קוצץ, מתבל, מכניס לתנור כולו עסוק, שמח, מזמזם לעצמו מנגינה. מרוכז בבישולים...למענה, למענו. הוא מרגיש צמרמורת פתאומית, עוברת בגופו. עומד עם הגב לדלת, אבל יודע, שהיא קרובה. המחשבות רצות בראשו. איך זה שהיא קמה והוא לא הרגיש דבר, לא שמע כלום? בדרך כלל, הוא שומע כל רחש קטן בחושיו החדים. ליבו הולם בטירוף. הוא מרגיש אותה מאחוריו שקטה, בטוחה. נשימותיה מצמררות את גבו החשוף, הוא נבוך, מאיברו שמזדקר. הנוכחות שלה בביתו, לידו מגרה אותו. מנסה ליצפות מה יהיה, הצעד הבא שלה. היא כמעט צמודה אליו. רק מילימטרים ספורים ממנו. לא נוגעת, אבל הכי נוגעת בעולם. היא שולחת יד, לפתוח את כפתור מכנסיו והם נופלים לריצפה. והיא מתחילה ללקק אותו. לאורך גבו הרחב, שריריו המתוחים ישבנו המוצק. לאט, ביסודיות. כמו כלבה שמלקקת את הגור שלה. ליקוק שיש בו המון מטרות. מנקה. לומדת אותו. נוסכת ביטחון. מרפאה את כל כאביו. הוא עומד, נטוע במקומו. אין הרבה נשים בחייו, שלא ידע מה לעשות איתן. היא כזאת והוא לא יודע איך לנהוג עכשיו. והיא ממשיכה ללקק, בלי להפסיק. נעה סביבו, לא מפספסת פסיק בגופו. עומדת מולו, מביטה היישר בעיניו. הוא מתחיל להגיד משהו והיא מייד מניחה אצבע ארוכה על שפתיו. מלקקת את צווארו, יורדת אל הפטמות, יונקת אותן על קו השיער בדרך לטבורו... הוא נשען בגבו אל השיש כולו מתוח, האיבר העומד מפריד בינהם. היא יורדת על בירכיה, פניה בגובה הזין הזקור. מביטה בו בסקרנות, לא ממהרת לשום מקום. הוא מביט בה מלמעלה ונפעם. זה נראה כמו ריקוד מיוחד, שונה. היא כולה מרוכזת ולמראה לשונה שמבצבצת משפתיה הבשרניות, טיפת חשק שקופה, יוצאת מתוכו החוצה. היא מלקקת לאורכו ולרוחבו. משתובבת בלשונה החמה, לא משתמשת בידיה בכלל מכניסה אותו באיטיות, אל תוך פיה, עמוק פנימה. היא בקושי זזה. הכל נעשה בתוך הפה הסוגר עליו. הוא ניטרף. תנועות ליקוק קטנות, מהירות סמויות מן העין... אבל מורגשות היטב בגופו. שפתיה סוגרות סביבו היא יונקת אותו, עוד ועוד בלי הפסקה. הוא בלי נשימה. ידיו אוחזות חזק בשיערה, יורה מטחים של זרע היישר לגרונה... בתיזמון מדהים, שעון התנור מצלצל. העוף השחום, מוכן. הוא מוציא את התבנית, קורע נתח מהבשר נוטף המיצים, מגיש לה אותו ככה, בעמידה במטבח. עכשיו אוכלים עם הידיים ומלקקים את האצבעות... |
|
הוא(שולט) |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
למרות השנף
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
הוא(שולט) • 29 ביוני 2010
מין ואוכל תמיד היו חושניים ומדליקים בעיני
|
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
Re: למרות השנף
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 29 ביוני 2010
הוא כתב/ה: מין ואוכל תמיד היו חושניים ומדליקים בעיני
היא נפלאה, ארומת השנף וטעמו נפלא אף הוא... לגבי שנף בגריל זה נראה לי כמו, סשן בפני עצמו (: |
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לי אישית,
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
בלוסום(לא בעסק) • 30 ביוני 2010
הדימוי לבעלי חיים, ולא משנה באיזה בע"ח היית משתמשת, מאוד צרם.
רוב השאר דווקא מצא מאוד חן בעיני. |
|
בריז'יט(אחרת) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
Re: למרות השנף
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
בריז'יט(אחרת) • 30 ביוני 2010
הוא כתב/ה: מין ואוכל תמיד היו חושניים ומדליקים בעיני
ואת שוזרת אותם יחדיו נפלא ומגרה ..... |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
Re: לי אישית,
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 30 ביוני 2010
9 נשמות יש לחתולה כתב/ה: הדימוי לבעלי חיים, ולא משנה באיזה בע"ח היית משתמשת, מאוד צרם.
רוב השאר דווקא מצא מאוד חן בעיני. אצלי, אם אני מתחברת לחייתיות שבי...בכתיבה, אני או דולפינה או כלבת רחוב שחורה. משני צידי המתרס ואין באמצע, כשמחדדת נקודה. תודה 9 (: |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
Re: למרות השנף
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 30 ביוני 2010
בריז'יט כתב/ה: הוא כתב/ה: מין ואוכל תמיד היו חושניים ומדליקים בעיני
ואת שוזרת אותם יחדיו נפלא ומגרה ..... תודה בריז' }{! עכשיו נותר לי, רק ללמוד לסרוג... ואני מסודרת (; |
|
זאת(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
זאת(שולטת) • 30 ביוני 2010
אוף איתך לילי-מי !
שאת מרגשת כל פעם מחדש ושתדעי לך, שלבלוג שלך, אני מכורה! (גם אם לא תמיד מגיבה) |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 30 ביוני 2010
בוטן כתב/ה: אוף איתך לילי-מי !
שאת מרגשת כל פעם מחדש ושתדעי לך, שלבלוג שלך, אני מכורה! (גם אם לא תמיד מגיבה) אני בעד התמכרויות בריאות, שמרגשות. ואין בעיה, שאת לא מגיבה... אני מרגישה אותך מ ר ח ו ק. תודה בוטןן, שמחה שאת אוהבת ומתחברת }{ |
|
פאני היל(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
מקסים ומרגש
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
פאני היל(לא בעסק) • 30 ביוני 2010
פתאום נהייתי רעבה..........
פאני היל |
|