דוכיפת(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2010
"פתחתי את הדלת, הסתובבתי אליו והשלכתי שטר מקומט על הרצפה"
בקטנות כבודה עושה גדולות.. אחלה ספור 
|
|
|
| מואה ענק |
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2010
סיפור מרתק מהמם ביופיו
|
|
|
עוצמה מלכותית
|
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2010
תודה
תודה לכל המפרגנים
בהחלט יש המשך אך לא לשכוח, "סבלנות היא מעלה." 
|
|
|
אביב6363(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2010
מרתק
סיפור מגרה ומרתק
כול הכבוד עוצמה מצפה לעוד |
|
|
| מואה ענק |
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2010
עוצמה אחלהסיפור מרתק מגרה מדליק מחכה להמשך
|
|
|
|
עוצמה מלכותית
|
לפני 13 שנים •
13 באוג׳ 2010
המפלצת- חלק חמישי
המפלצת מרוצה. שבעה ומדושנת חזרה לפינה
יושבת ומחכה בסבלנות. ביד אחת מחזיקה את נעלי ובידי השנייה את מפתחות הרכב הולכת בזריזות לאוטו, מתניעה ומתחילה לנסוע. לא הרבה זמן עד שהגעתי לכביש המהיר ומד המהירות על 120 וממשיך לעלות.. טרקים פסיכודאליים ברקע, זה רק אני והכביש. השעה 4 לפנות בוקר ואני בדרך למשפחה, תוהה אם ירגישו.. {הם בטוח ירגישו, הם תמיד מרגישים כשאני אחרי סשן קשה לפספס את החיוכים שמתפזרים לכל עבר ואת האנרגיה שמשתחררת מתוכי} נכנסתי לבית בצעדים שקטים ואז שמעתי את אמי אומרת בהקנטה "אני מבינה שאת אחרי פעילות מאומצת, לכי לישון קצת" אני משיבה לה בחיוך ונזרקת למיטה. העיניים שלי נפקחות ב3 בצהריים לריח מוכר, אני קמה וישר הולכת למטבח שם מבינה שאני אחרונת המשכימות "הנשלט שלי מגיע לשבת" אני אומרת ושפתיי מחניקות צחקוק "אני יודעת, אני יודעת. את חייבת לקרוא לו ככה?" החשיפה בפניהם לא הייתה קלה אך שווה את הכל. בהתחלה היה את מה שאני מכנה- שלב בריאות הנפש. אמא שלי התחילה לברר לגבי פסיכיאטרים ופסיכולוגים ,"הילדה לא בסדר", הייתה בוכה לקירות כי את מי כבר יכלה לשתף מבלי לחוש בושה ואשמה? התסכול שהיא חשה הינו גדול וחוסר היכולת לעזור לי כרסם בה אט אט. אני מסבירה לה שוב ובקולי ניכר הייאוש "אני לא משוגעת, אני שונה!" אך זה כמו לדפוק את הראש בקיר. מכאיב וחסר טעם. בני אדם נולדו כאלה, הם רואים רק את מה שרוצים לראות, שומעים רק את מה שרוצים לשמוע כך שלא ממש משנה מה אמרתי, הם ממילא לא הקשיבו. השלב הזה הוא הקשה ביותר, החברים מתרחקים מפחדים להידבק, המשפחה עוברת להגנת יתר והאווירה בבית טעונה. המון שאלות נשאלו ותשובות ניתנו וזכורה לי תשובה אחת שחזרה על עצמה יותר מכולן- "עדיפה האמת המרה מהשקר המתוק". לאחר מכן הגיע שלב ההכחשה. "את תראי, עוד חודש חודשיים וזה יימאס לך" משכנעת את עצמה יותר מאשר אותי "את תחזרי להיות מה שהכרנו, את תראי. את תביני שאת לא כזאת". אני שוב מנסה להסביר וכשלבסוף מבינה שזה לא עובד אני עוברת לגישה אחרת "אני אוהבת אותך אך את חייבת להבין שמה שאני עושה במיטה הוא ענייני וענייני בלבד. זאת העדפה מינית פרטית, זה לא שפתאום אתחיל להסתובב ברחוב עם רצועה שגבר מחובר אליה " נדמה שזה הרגיע אותה אך לאחר כמה ימים הכל צף ועלה מחדש. זהו השלב הכי ארוך ומתיש, מפליא אותי כל פעם מחדש כמה זמן אדם יכול לחיות בהכחשה, מסתבר שזה לא מעט זמן.. השלב הסופי הוא השלב של הקבלה . הוא מגיע רק ששלב 2 מגיע למיצוי מקסימלי וזה שכבר אין הרבה ברירות והקשר מתחיל להתרופף הטלפונים פוחתים והביקורים הופכים לנדירים. ואז היא בחרה, בחרה בי. דפיקה חלושה נשמעת ומאחרי הדלת הוא עומד, מבויש. עם זר חמניות ביד אחת וזר שושנים ביד השנייה. אני מתבוננת בו וחושבת לעצמי, אתמול נהניתי מאוד אך היום אני באמת הולכת להתענג! "אני רואה שהגעתי בדיוק בזמן" כשהוא צוחק אני מרגישה איך המפלצת מתחילה להראות סימנים ראשונים של התעוררות. הזמן עובר מהר, מהר מדי כשנהנים. פתאום אני מבחינה בשעה, "אנחנו מאחרים" אני אומרת והוא בתגובה קם בזריזות ואורז את התיק המיוחד. אנו נכנסים לרכב ונוסעים לעבר ההרפתקה הבאה. |
|
|
|
123457(נשלט){תפוס}
|
לפני 13 שנים •
14 באוג׳ 2010
כתיבה מעולה, אהבתי מאוד את הקטע האנאלי, מזכיר לי את נעמה (:
אהבתי את המשחק המקדים עם הסטרפאון ליד הישבן ... לראות איך היא מגיבה
מגרה אש !!!! אשמח לקרוא עוד פוסי |
|
|
| מואה ענק |
לפני 13 שנים •
14 באוג׳ 2010
תאווה לעיניים מהמם מטריף מדליק מחרמן
|
|
|
|
עוצמה מלכותית
|
לפני 13 שנים •
14 באוג׳ 2010
מכיוון שאי אפשר לערוך את ההודעה הקודמת אוסיף את זה כאן
****המשך יבוא. ועכשיו, תודה לכולם על התגובות שלכם זה נותן אפילו יותר מוטיבציה 
החלק השישי בדרך.. |
|
|
| מואה ענק |
לפני 13 שנים •
14 באוג׳ 2010
עוצמה חן חן לך תודה לך על העידכון מצפה להמשך
|
|
|