תכריחי אותי למצוץ זין

רפאל • 2 באוק׳ 2010

בכוח המוח,

(1) אם ב"הומוסקסואליות" אינך מתכוונת אלא לכך שאדם אינו סטרייט במובן החזק והמוקפד של המילה, אז אין לי בעיה להסכים עם טענתך. מי שמפנטז על כך שאישה מכריחה אותו למצוץ לגבר אינו סטרייט במובן החזק והמוקפד של המילה. אבל אני חושב שאם תסבירי לכל גבר, שאת מפנה אליו את השאלה שלך, שזו המשמעות שאת מייחסת למילה "הומוסקסואליות", מעטים יהיו אלו שלא יסכימו איתך. כדאי לקחת בחשבון שבדרך כלל אנשים מבינים במונח "הומוסקסואליות" דברים אחרים ממה שאמרת כאן. ולא אחת הוא מלווה במטענים ערכיים שאדם לא מרגיש איתם נוח במיוחד. לכן, אם העניין הוא לא להתווכח על משמעותם של מילים ומונחים, אז אולי בחירה אחרת של מילים תקל על התקשורת סביב הנושא.

(2) את אומרת שאין לדעתך משהו קבוע במיניות של אנשים. אם כך, למה את מתכוונת ב"הדחקה"? אם מקבלים דברים כפשוטם, למה צריך לחפש איזו "הומוסקסואליות" מודחקת ברקע של הדברים? למה פנטזיה מהצורה "אני רוצה שאישה תכריח אותי למצוץ לגבר" צריך להבין במושגים של משהו נסתר ונעלם? יכול להיות שבמקרה של פלוני אמנם פועלת בסתר תשוקה מודחקת. אבל למה לנסות להבין גברים שמגלים תשוקות כאלו באופן כללי כ"מודחקים"? למה לחפש את זה בכוח?

(3) בנושא המיץ תפוזים. מה שהדוגמה באה להראות הוא באיזו קלות ניתן להלביש על אדם כל תיק שרוצים, אם מפרשים את דבריו כמעשה של הדחקה או הכחשה. אם הוא מודה בכך שהוא הומוסקסואל, אז בוודאי שהוא הומוסקסואל. אבל אם הוא אומר שלא, זה כי בחברה שלנו הנטייה הזו מלווה בבושה ולכן הוא מדחיק או מכחיש. בקיצור - כך או כך, הוא הומוסקסואל. הבעיה היא שאת הדברים האלו אפשר להגיד כמעט על כל גבר שמכחיש בנמרצות שהוא הומוסקסואל. תיאוריה של הדחקה היא כמעט תמיד תיאוריה ש"מסתדרת" עם העובדות. וכל עובדה שלכאורה סותרת אותה, בסופו של דבר חוזרת ומאששת אותה כאשר מפרשים אותה כסימפטום של מעשה ההדחקה. לכן, לפני שמדברים על מנגנונים של הדחקה או הכחשה רצוי להוכיח את הדבר שאותו אומרים שהאדם מדחיק או מכחיש.

במילים אחרות, זה שאין בושה חברתית ביחס לאהבה של מיץ תפוזים, לא קשור למה שניסיתי להעביר באמצעות הדוגמה.

(4) בעניין של "האישה היא כלי למימוש הפנטזיה הגברית": כאן אני מסכים עם הדברים שיולי כתבה. למה גבר שמפנטז על אישה שמכריחה אותו למצוץ לאחר בעצם משתמש בה ככלי? למה זו לא אינטימיות שבין הגבר לאישה, או הגשמה משותפת של פנטזיות? במה זה שונה מגבר שמפנטז על אישה שמצליפה בו, או מוצצת לו, או מחבקת ומנשקת אותו? יש פה פילוסופיה שאפשר להלביש על כל אינטראקציה שבין גבר לאישה, והיא תמיד תציג את האישה ככלי מעצם זה שהיא מספקת לגבר משהו שהוא רוצה ואוהב. את קוראת לזה ניצול או הפיכה-לכלי. אבל אני חושב שרבים רואים בזה אינטימיות ויחסים. בקיצור, גם כאן לא ברור לי לגמרי מי ולמה.

בכוח המוח{Aion} • 2 באוק׳ 2010

רפאל ,
1. ראשית, מי ששם את הסטרייטיות על השולחן כדרך להגדיר את עצמו, זה מי שמבקש לו התנסויות מהסוג הזה. משהו בסגנון: "הייתי מוכן לעשות מה שתגידי לי, אפילו למצוץ לגבר/להיות עם גבר, ואני בכלל סטרייט. מה למה? מה פתאום מתגרה מזה, זה בשביל להראות לך את ההתמסרות שלי. תגידי, הכרחת פעם גבר להיות עם גבר אחר? יצא לך? את רוצה?" כשאני שואלת אם הוא נמשך לגברים הוא בדר"כ מכחיש מכל וכל וכטענת נגד מדגיש הרבה פעמים שהוא מאוד גברי ודומיננטי אבל חולם על אישה שבגללה הוא יעשה את אותם דברים שהוא לא אוהב, רק למענה, כסימן של אהבה לגודל הזוועות וההשפלות שהוא מוכן לחוות בעבורה.

2. כשאני אומרת שאין משהו קבוע במיניות האנשים אני מתכוונת לכך שמדובר במשהו משתנה, מתפתח, ובעיקר שמדובר על מערכת מורכבת המושפעת ומוזנת מהמוני טריגרים. אין קשר בין כך ובין כך שיכול להיות פער בין המיניות עצמה לבין התפישה העצמית של האוחז בה, בזמנים מסויימים. למה לחפש בכוח? לא חייבים לחפש בכוח. לפעמים מה שמניע את התהליך הוא הרצון להבין, הסקרנות לחשוף את המפה הרגשית והמינית. אתה יודע, כל חתיכה מוסיפה לפאזל, ולפעמים בסוף אתה מגלה ממש את התמונה. ובגדול – זו אחת השאלות שמתבקשות כשאתה בא לחקור מהי הסיבה לבקשה מהסוג הזה.

3. לגבי הדוגמה של מיץ התפוזים, ולעניין הבעיה המובנית בכל טענת הכחשה או הדחקה. אכן ישנה בעיה מובנית. מצד שני, צריך לבדוק למה השאלה הזו עולה דווקא כאן, ואינה תקפה באמת לגבי כל הגברים. אני לא חושבת שכל הגברים הם בעלי נטיה הומוסקסואלית, או הומואירוטית ברמה נחשבת. שוב, אתה מסתכל בתמונה, ובורר לך מהאפשרויות מה הגיוני יותר ומה פחות במקרה הזה, על פי תפישתך, נסיון חייך וכו'. על כך יש להוסיף – לא מדובר באיזו עבירה שיש עימה קלון. דווקא בחינה של השאלה הזו יכולה להרוס את הפוביה שיש בנושא הזה, ולגרום לאדם לחיות טוב יותר עם המיניות שלו.

4. בעניין הפיכת האשה לכלי – הסברתי את זה מפורטות בתגובתי ליולי. אני אשים כאן את השורה התחתונה – אם הוא מפעיל אותי ע"י שקר של התמסרות לי, כשבפועל הוא מפעיל אותי בצורה הזו כדי לייצר לעצמו חוויה בשבילו, אני מוצאת בכך בעיה. שקר הוא שקר גם כשאתה לא מודע אליו, וזה לא יכול להיטיב במערכת שמטרתה היא קילוף קליפות ונגיעה באמיתות של טבע הדברים. מנגד, וכבר הסברתי שוב ושוב ושוב, במערכות יחסים עושים דברים אחד למען השני, אנחנו גם משמשים כלים במערכת כזו, והכל בסדר מהבחינה הזו, כל עוד לא משתמשים במניפולציות, או משתמשים בכאלה כמה שפחות.

רפאל • 2 באוק׳ 2010

אני אסכם, כי אין לי משהו חדש להגיד.

יכול להיות שהיו לך כמה התנסויות עם גברים שזעקו מרוב "הדחקה" ומרוב "הוא משתמש בי בשביל להשיג משהו שהוא לא מעז להשיג במישרין". ואז אין לי הרבה מה להגיד. זה לא נשמע לי מופרך שיש כאלו בינינו.

אבל אם את מדברת על תופעה כללית, אז אני לא משוכנע שיש כזו. אני חושב שהקטע של "בא לי שהיא תכריח אותי למצוץ לגבר" הוא דבר שאפשר לקבל כפשוטו. זה לא שונה כל כך מ"אני אישה יפה חכמה ומוצלחות, ואני מחזיקה בתפקיד ניהולי, ואני מתה שמישהו ישלוט בי וישפיל אותי ויאלץ אותי לעשות כל מיני דברים". באופן כללי, יש לדעתי משהו פתולוגי ברצון הזה ש"יאלצו" אותך. אבל לא הייתי אומר שבהכרח מדובר במשהו מודחק. זה שונה מאוד מהרצון פשוט לעשות את הדברים האלו בעצמך.

יש הרבה דברים שהם ארוטיים כשעושים אותם ביחד, או כשמישהו מכריח אותך לעשות אותם. אבל הם לא ארוטיים כלל כשאתה עושה אותם לבד.