מחשבותיה של שפחה

מחשבותיה של שפחה

Black Swan​(נשלטת) • 16 באוק׳ 2010

היא עומדת שם , רעד עבר בגופה הלבן והכחוש, דמעה קטנה הרטיבה מעט את המטפחת על עיניה , היא אהבה לא לדעת לאן המכה תגיע, חוסר שליטה חוסר אונים .
ידיה קשורות מאחורי גבה , בלי יכולת תזוזה, חוסר שליטה , חוסר אונים.
על פיה גאג מחליש אם במעט את הצעקות שרוצות לצאת , והיא , היא עומדת שם מבוישת , ערומה כולה כביום היוולדה , עם ישבן אדום מהצלפות, והסשן עוד לא נגמר .
המחשבות רצות בראשה, האשמה, הרצון, הגאווה, כולם נשכחים כשהיא שומעת את רעש החגורה מונף באוויר, נוגע שוב בגופה, קורע אותה מבפנים החוצה, לא רוצה שהכאב יירגע, היא נתונה לשליטת אדונה, היא בחרה בזה, היא נבחרה לזה.
ורעש החגורה שוב נשמע מסמן שהיא עומדת לקבל עוד הצלפה, היא תעמוד בזה בגבורה , לא תיכנע, תחזיק מעמד כמה שיותר, למרות שהמחשבות מאימות להציף את ראשה, מכורה לכאב זה מה שהיא, כמה שהיא נרתעת ממנו מפחדת להכאיב לעצמה, אין לה בעיה שהאדון שלה יכאיב לה .
והיא רוצה לרקוד מרוב אושר, שהכאב לא יפסיק שיזכיר לה שהיא חיה, שישלח בה את אותותיו, תוהה כמה אפשר לאהוב משהו ולשנוא אותו כול כך, אהבה אל הכאב מנצחת הכול, אפילו את השאלה האם היא באמת עוד צריכה להיענש על חטאיה .
והחגורה שוב מונפת, והיא מרגישה אותה פוגעת במקום שכבר שורף מכאב, משחררת צרחה חנוקה לאוויר, ואפילו שאינה רואה, היא יודעת שאדונה מחייך, נהנה לשמוע אותה צורחת, לא רוצה שיפסיק, רוצה שיכאיב לה בכול מקום אפשרי , מקדימה מאחורה בכול חור, בכול שטח בגופה החשוף.
אטבים מונחים על שדיה, שומרת את הרצון לצעוק לעצמה, מנסה לדחוק את עצמה לקצה, להתגבר על המכשול הנפשי, לא להישבר. זהו טבע האדם להישבר, מנסה לא לתת לגופה להישבר להימתח לקצה .
מרגישה את עצמה רטובה מבין רגלים, שפחה זה מה שהיא, מגורה וחרמנית באופן תמידי. תמיד לרגלי אדונה. רוצה שלא יפסיק למרות שהיא כבר מתחילה להישבר, היא יודעת שגופה כבר רוצה לקרוס, ליבה לא רגיל לכאב שכזה והיא מרגישה אותו הולם בכאב, אבל לא רוצה שהכאב יפסיק, שהיד שעוברת לפני המכה לא תעבור גם לפני המכה הבאה, היא רוצה להתקפל עם הכאב להיות אנוכית ולרגע לתת לעצמה להנות מהכאב שלה, הנשימות כבר מתחילות להיות כבדות, הוא נצמד מאחורה מרגישה כמה מגורה גם הוא ממנה, והיא לא רוצה שיפסיק, היא מגורה ורוצה עוד כאב ורוצה שהכאב יגמר שתוכל להמשיך להנות מהמכות, בסוג של תחושה עילאית, ושאחרי הנשיכות והנשיקות, הכאב ימשיך לפעום עד שימאס לה. יודעת שהסקס אחרי זה יהיה מעולם אחר כי כבר תעוף לשמים על גלים של כאב , אולי זאת הסיבה שהיא אוהבת את זה כול כך, רוצה את זה כול כך שזה מגרה אותה. רוצה לצעוד צעד ועוד צעד לעולם הזה של כאב והשפלה, הכאב מושך מידי מכדאי שלא תימשך שלא תרצה, שלא תזעק לו ועוד הצלפה מונפת באוויר שולחת את נפשה ואת מחשבותיה רחוק מגופה.


מוקדש לאדוני שלי . שלך תמיד לא משנה מה

:)

MorningStar​(שולט) • 16 באוק׳ 2010

כל פעם נהנה מהכתיבה שלך מתוקה.