שאלה

שאלה

T O M​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2003

אתאר סיטואציה:

מלכה נכנסת לקשר עם עבד. בשלב מסוים ביחסים היא מעוניינת בעבד נוסף.
האם המלכה צריכה להתייעץ עם העבד ולתת לדיעה שלו להוות גורם משפיע בהחלטתה ,או שהיא לא צריכה לשאול כלל את העבד כי הרי הוא משרת אותה וזה לא מבטיח לו בלעדיות עליה?
היא השולטת והיא יודעת מה טוב בשבילה ובשבילו.

מה דעתכם בנושא?

אותה שאלה גם מהצד השני: דום שרוצה לקחת עוד שפחה.האם הוא צריך להתחשב בדיעה של השפחה הנוכחית שלו במקרה כזה , או להתעלם.

כל זאת במידה שהשולט לא הכריז מראש בתחילת היחסים על פוליגמיה(יותר מבן/בת זוג אחד).

תאיר​(נשלטת) • 28 בדצמ׳ 2003

אני חושבת שהדום צריך לידע את הסאבית שלו במצב כזה. יחסי בדסם מבוססים על אמון ובנושא שכרוך בכל כך הרבה רגשות נראה לי שחשוב להיות גלויים.

האם הוא צריך להתחשב בדעתה של הסאבית?
מבחינתי כרגע הודעה כזאת על לקיחת סאבית נוספת תהיה הודעה על סיום הקשר. כמו שאני מראש לא אכנס לקשר רומנטי עם מישהו שיש לו כבר סאבית או שמצהיר שהוא פוליגמי כך אני מקווה שיהיה לי כח לעזוב קשר כזה.
אני מקווה שאם אהיה בקשר קבוע עם דום זה ישנה לו אם הקשר ימשך או לא.

המונח קשר קבוע הוא קצת רחב. יש אנשים שנפגשים באופן די קבוע לקיום סשנים אבל אין ביניהם קשר רומנטי, יש אחרים שנפגשים באותה תדירות וכן מקיימים קשר רומנטי ויש גם כאלה שחיים ביחד. לכל קשר תהיה צורת התנהלות שונה.

זאלופון​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2003

יש בשאלות הללו סתירות פנימיות. אם הסאבית נפגעת עמוקות מכך שאדונה לקח לו סאבית נוספת תוך התעלמות מדעתה, הרי שמן הסתם לא ניתן לטעון כי הוא יודע מה טוב בשבילה. אם הוא יתעלם מדעתה השלילית של הסאבית, היא חופשיה לקום וללכת וכך להביע את דעתה הבלתי ניתנת להתעלמות בצורה הנחרצת ביותר. כך שבאופן כללי, זכותו של השולט לעשות ככל העולה על רוחו, אבל גם אם יבחר להתעלם מהסאבית ומרצונותיה, ייתכן מאד שלהתנהגותו תהיינה השלכות מהן לא יוכל להתעלם.
לדעתי האישית, סאב שמעוניין בקשר מונוגמי וגבירתו בוחרת לעשותו אחד מני רבים באופן שאינו מקובל עליו, טוב יעשה אם יחפש שדות אחרים לרעות בהם. כמובן שקל יותר לומר מאשר לעשות, אבל גם די קל לראות כי השארות בקשר שכזה תגרום לו יותר תסכול מאשר אושר, והיא מורכבת מתקוות כוזבות והשלייה עצמית יותר מאשר מציאות כפי שהיה רוצה.

המלך אריה הראשון • 28 בדצמ׳ 2003

לא כל שפחה מעמידה את התנאי של בלעדיות כגבול אדום שלה. יש שתעמיד כי נכוותה בעברה ויש שמראש מקבלת על עצמה את החלטת אדונה באם לקחת שפחה נוספת או לא.

אבל, לדעתי, במידה ולא דובר והוחלט בקשר לפוליגמיות כאשר סוכמו התנאים והמטרות בתחילת הקשר, חובה על אדונה להתיחס ללקיחת שפחה נוספת כאל קו אדום של השפחה גם בלי שביקשה זאת במפורש.

כלומר אם השפחה לא מעלה את התנאי הזה, חובתו של אדונה במידה והוא יודע שירצה בשפחה נוספת להעלות את האפשרות הזאת בתחילת הקשר. במידה והאדון לא עשה זאת, לדעתי, חובתו להתיחס לזה כאל קו אדום של השפחה שאפשר לעבור אותו רק בהסכמת השפחה.

כאשר מסוכמים התנאים והמטרות לא כל נושא עולה כקו אדום, אבל זה עדין לא אומר שאין הוא נכלל כקו אדום. לדוגמא לא שמעתי על תנאים שסוכמו ובהם אסור לאדון לדרוש משפחתו לגנוב או לרצוח, אבל כל בר דעת מבין שאם זה לא סוכם אין פרושו שמותר.

אם מעשה או ציווי של האדון יכול לגרום לשפחה פגיעה חמורה בעליל, בין נפשית או פיזית, גם אם לא סוכם בתחילת היחסיים אז חובתו של האדון להעלות את הנושא בתחילת היחסיים או להתיחס לזה כאל קו אדום. לא חושב שיש מי שיחלוק עלי שלקיחת שפחה נוספת יכולה להווה פגיעה נפשית חמורה בשפחה בעליל.