צ'אנס זה לא רק הגרלה של מפעל הפיס

צ'אנס זה לא רק הגרלה של מפעל הפיס

בלוסום​(לא בעסק) • 9 בדצמ׳ 2010

היא לא הבינה איך בדיוק הגיעה למצב בו היא נמצאת.
כל כך מחוץ ל comfort zone שלה, שזה פשוט לא מתקבל על הדעת..
אבל הנה היא. לפני כחצי שעה היא פגשה אותו בפעם הראשונה אחרי כמה שיחות קצרות
במסנג'ר, ומשהו הרגיש לה מההתחלה בסדר איתו, היה שם איזה קליק, איזשהו חיבור
בלתי מוסבר במילים. אז היא החליטה ללכת כנגד כל מה שבדרך כלל היא עושה,
והסכימה להפגש איתו. הם קבעו להפגש בסטודיו שלו. היא מעולם לא היתה שם לפני כן.

היא נכנסה, ומשם הענינים התגלגלו מהר מאוד.
מהר מאוד מצאה את עצמה בכמה מצבים חדשים לה לגמרי. כשנכנסה לא היו שם שום
גינוני נימוסין, שום שיחת חולין. הוא הסתכל בה במבט חודר, ואחרי שתיקה שנראתה לה
כנצח הוא הישיר אליה מבט ודיבר:
מעתה – כמה כללים שילוו אותך כל הערב. כל חריגה מהם תלווה בעונשים.

כלל מספר אחד – את לא תהיי לבושה יותר בבגדייך למשך כל הערב, למעט מגפייך.

כלל שני – מהרגע שבו את מתפשטת, את לא תלכי יותר על שתיים.

כלל שלישי – כל דבר שתעשי מרגע זה ואילך – הוא אך ורק באישורי, למעט לנשום.

כלל רביעי – אנחנו נקבע כעת את מילת הבטחון שלך. ברגע שתגידי אותה – הכל מפסיק בשניה הזו. מה מילת הבטחון המועדפת עליך?
"הרמזור" ענתה: "אדום – לעצור לגמרי את הפעולה שאתה עושה. צהוב – למתן מינון אבל לא להפסיק, אך לברר למה יש מצוקה, וירוק או 'אפשר להמשיך' משחרר אדום וצהוב".
"מצוין" אמר.

בשלב זה את יכולה להתחרט. להגיד יפה שלום, זה לא מתאים לי – וללכת.
אבל אם את מחליטה להשאר – זו ההחלטה האחרונה שתקחי על דעת עצמך הערב.
עד פה, מובן? יש עוד משהו שאת רוצה לומר בשלב הזה?

היא היתה נבוכה לרגע. מחשבותיה רצו בראשה כמו רכבת שדוהרת. היא השתהתה עוד רגע,
והוא ניגש אליה וליטף את סנטרה ושערה. היא הסתכלה בעיניו ואמרה – אני מסכימה.
רק כמה גבולות: לא לקרוא לי כל*ה ובלי קולר ורצועה, לא לדגדג, בלי לצרף עוד אישה, בלי הפרשות – לא דם לא שתן לא צואה, ולא לגמור לי בפה, על הפנים והשיער, ולא על החזה.

הוא התרחק מעליה, והורה לה להתפשט לגמרי, למעט המגפיים, וכשסיימה שם עליה כיסוי עינים. לפתע הכל נעשה חשוך מסביבה.
הוא הורה לה לשלב ידים מאחורי הגב, ודבר זה הבליט את חזה. הוא ניגש וקשר את ידיה בחבל בקשירה חזקה מאוד. מעתה היא היתה נתונה לגמרי לחסדיו. כל עורה הצטמרר מהמעמד – מהקור, מההתרגשות, מהבתוליות של הרגע. אמנם היתה מנוסה, אך משהו איתו הרגיש לה מאוד ראשוני, מאוד חדש ומרגש.

הוא עבר בליטוף על גופה – על השדיים, על הישבן, על הבטן, החליק אצבע לתוך הכוס שלה – ולהפתעתה גילתה שהיא כבר רטובה.
"טוב מאוד" אמר, אני רואה שאנחנו בדרך הנכונה.
הוא העביר את ידו על ישבנה בליטוף, אך פתאום החליף אותו בצביטות וספנקים. היא החלה לגנוח ולהאנח בזמן שישבנה נעשה וורדרד ואדמדם.
אחר כך הוא החל לצבוט את שדיה. היא החלה להתפתל, אך הוא לא הפסיק.
העלטה שעטפה אותה בלבלה אותה. היא כבר לא ידעה מאיזה צד הוא יתקרב.
לפתע הרגישה צריבה עוקצת בישבנה. הוא החל להצליף בה. בהתחלה בצורה מתונה, אך מהר מאוד ההצלפות התגברו והיא הרגישה איך ישבנה מתחיל לבעור.
כדי שלא תתרגל לכאב, הוא החליף שוטים, השתמש גם בידיו, והצליף במקומות ובמקצבים שונים.
הוא רצה שיכאב לה, אך לא זו היתה מטרתו בסשן זה. הוא רצה להביא אותה דווקא אל מחוזות ההשפלה, שמהם כל כך חששה.
לאחר השיחות עמה הוא ידע שהיא עומדת לפתחם, אך מחכה ליד מכוונת ומדריכה כדי לחצות אותם בבטחה.
אחרי דקות מספר שבהם הצליף בה עד שישבנה נעשה אדום, הוא הפסיק.
שקט השתרר בחדר. הוא הורה לה לכרוע ולעמוד על 4.
היא היססה, והעונש בא במידי – סטירה מצלצלת נחתה על לחיה.
"אני נתתי הוראה ואת תבצעי, מובן?"
"סליחה, כן, אני מצטערת, זה לא יקרה שוב"
"ילדה טובה. ועכשיו – על 4".
היא כרעה והתכופפה, והרגישה את ידו לופתת את שיערה, ומקרבת אותה אל רגלו.
היא התקרבה, והוא המשיך למשוך את ראשה לכיוון נעלו. "לקקי".
היא היססה לרגע. מעולם לא עשתה זאת לפני.. אבל משום מה זה הרגיש לה כל כך נכון עכשיו, שהיא פשוט ליקקה. לאחר שליקקה את שתי הנעליים,
היא שוב הרגישה את ידו אוחזת בשערה בחוזקה, וגוררת אותה על רצפת החדר. היא שמעה דלת נפתחת בחריקה, ולא הבינה מה קורה. לפתע קלטה – הוא הכניס אותה לכלוב. הוא הורה לה לעמוד שם על 4, הכלוב היה קטן מאוד ובקושי הצליחה להכנס אליו. היא הרגישה את הרשת שלו נוגעת בישבנה, ואז כדי להחמיר את המצב עוד יותר, הוא השחיל שני מוטות – אחד מתחת לשיפולי הבטן, והשני בקו התחתון של החזה.
דבר זה גרם לה להיות במצב שישבנה זקור אל על, וגם החזה מושט קדימה. הוא לקח דילדו על מקל ודחף לה אותו לתוך הכוס, בזווית כזו שהיתה צריכה להרים את הישבן שלה עוד יותר באפס המקום של הכלוב המיניאטורי הזה. אחר כך, עבר לטפל בפטמות – הוא לקח אטב ושם על כל אחת, היא החלה להתפתל מרוב כאב. זה לא ענין אותו במיוחד. הוא לקח חבל דק וחיבר בין האטבים, מעביר את החבל מבעד לשבכת הכלוב, כך שהפטמות נמתחו עוד יותר. אז הגיע שיא העינוי – הוא לקח מקל ספרדר, וקשר אותו מעל כל ברך, כך שרגליה פוסקו עוד. בשלב זה, הוא שלף מאלץ אורגזמות והחל לעסות את דגדגנה. היא החלה להמריא במידי, גלי האורגזמה החלו רועדים בה. לפתע הוא שלף את הדילדו שהחדיר בה, הסיר את הספרדר, וקשר את רגליה זו לזו בברכיים, ואת הקרסוליים קשר לכלוב. דבר זה גרם למתח שרירים מאוד גדול בירכיה, מה שהעצים את כל התחושות פי כמה וכמה. הוא לקח את שתי לחיי אחוריה ופישק אותן, וחדר אליה עם איברו. הזין שלו היה כל כך זקור רק מהמראה המלבב שבו היתה נתונה, שלא היה אפילו צריך לזיין את פיה, וישר חדר אליה. הרוך של איברה עטף אותו, והוא הרגיש את ההתכווצויות של האורגזמה שהחלה לשטוף אותה, בעוד היא מתחננת על נפשה שיאפשר לה לגמור. האישור לא איחר לבוא, והיא גמרה בצעקות רמות כשהיא חולבת את איברו לאורגזמה חזקה משל עצמו.
הוא סיים, והוציא אותה מהכלוב כשהוא גורר אותה ברחבי החדר, היא לא ידעה לאן.
הוא שוב תפס את שיערה, והיא הרגישה את איבר מינו על שפתותיה.
"רוצה אותו?"
היא הנהנה
"אז תתחנני. וכדאי לך שזה ישכנע"
והיא לא האמינה מאיפה זה בא לה.. כל הדברים שחשבה שישנו לה, נעלמו ועפו דרך החלון כשהיתה איתו. קול ההגיון לא עבד עכשיו אצלה כלל. כל מה שעשתה נעשה מדחף מיני ומרצון לספק אותו כמה שיכלה.
היא התחננה: "אני מבקשת למצוץ לך... בבקשה? אין דבר שיעשה אותי יותר מאושרת מאשר להרגיש אותך בפה שלי...בבקשה?"
הוא העביר את הקצה על שפתותיה, אך לפתע הרגישה שהוא לבש שוב תחתונים. היא לא הבינה מה קורה, אך מהר מאד קיבלה תשובה.
הוא התיר את ידיה הקשורות, והשכיב אותה על המיטה על גבה, וקשר אותה למיטה בידיה וברגליה בפישוק רחב מאוד.
היא הרגישה את המתח גואה בה שוב.
הוא החל להצליף על איבר מינה, בקצב הולך וגובר.
לפתע הרגישה עקצוץ אחר. הוא החל לטפטף עליה שעווה. היא ניסתה להתחמק, אך לשוא – היא היתה קשורה חזק ולא היה לה לאן לברוח.
הוא הזליף שעווה על החזה שלה, על ירכיה הפנימיות, ואז החל להכנס לדקויות – החל לטפטף על איבר מינה, מבחוץ ואז פישק את שפתיה והחל לזלוף על הדגדגן.
היא התפתלה, גנחה, נאנחה, והריגוש החל גובר בה שוב. הוא לקח קובית קרח והחל לעבור על המקומות בהם הזליף שעווה. הקור של הקרח היה ניגוד מוחלט לחום השעווה ושלח גלי צמרמורת בכל גופה.
הוא חזר לצבוט את שדיה, פנים ירכיה, ולבסוף פישק את איבר מינה ותפס את דגדגנה והחל לעסות אותו, בעודו מחדיר ויברטור ומאונן אותה כך.
לפתע שמעה אותו אומר לה: "זוכרת בהתחלת הערב מה אמרתי על מעשייך הערב?"
"אמממ..." היא היססה.
הוא הפסיק לאונן לה, צבט את דגדגנה וחזר "זוכרת?"
"אסור לי לעשות משהו ללא רשות"
"נכון מאוד. וזה כולל גמירה. עליך לבקש ממני רשות כדי לגמור, מובן?"
היא היססה. העונש לא אחר להגיע – צביטה חזקה מאד בפנים ירכיה ושתי סטירות לחי מצלצלות הבהירו לה שהוא מצפה לתשובה – ואף תשובה אחרת מאשר "כן" לא תספק אותו.
"כ..כן..." היא ענתה. "לא אגמור בלי לבקש רשות"
"יפה מאוד. ולבקש רשות – לא אומר שתקבלי אותה, ברור? לבקש רשות זה לא לקבל רשות, מובן?"
"כן..." היא ענתה, מתחילה להפנים מה זה אומר להיות חסרת אונים ונתונה לחלוטין לחסדיו של מישהו אחר.
הוא חזר ועיסה את דגדגנה, בעוד ידו השניה מחדירה את הויברטור באגרסיביות הולכת וגוברת.
היא החלה להרגיש את גלי האורגזמה באים בה. והיא החלה להתחנן.
"בבקשה, אני מתחננת... אפשר בבקשה לגמור?"
הוא סירב. והיא המשיכה להתחנן, מרגישה איך גלי האורגזמה מתחזקים כל שניה שעוברת, בוערים בה, מטלטלים אותה קרוב יותר ויותר אל השיא, אך אסור לה להגיע אליו. היא החלה לבכות מהתסכול. הוא נישק את דמעותיה – אך לא הפסיק ולו לרגע.
היא חזרה להתחנן "אני מתחננת... אני לא מסוגלת יותר... בבקשה! תן לי לגמור..."
הפעם הוא החליט להיות מתחשב והאישור הגיע. ויחד איתו גל אורגזמה ראשון. ואחריו עוד אחד... ועוד אחד... היא הפסיקה לספור – לא היה לה שום סיכוי לעמוד בקצב הספירה..
אחרי שגופה נרגע מעט, היא הרגישה אותו גוהר מעליה, מתישב על פניה, ואיבר מינו משחק בשפתותיה. הוא התחיל להחדיר אותו עמוק יותר ויותר, והיא פערה את פיה כמה שיותר גדול כדי להכיל אותו. הוא החזיק את שערותיה וזיין את פיה בכוח רב. לאחר שהגיע לשלב שבו הוא הרגיש שהוא על הסף, הוא לקח גרביון והלביש לה אותו על ראשה.
הוא שם קונדום וחדר אליה לאיבר מינה בכוח רב. היא החלה להאנק ולגנוח כחיה פצועה, בעוד הוא בועל אותה ומאונן את דגדגנה לאורגזמה נוספת, שלוותה בגל אורגזמות נוספות. בשלב מסויים, היא החלה להתחנן שיפסיק, אך הוא סירב. הוא המשיך לזיין ולאונן אותה, עד שגמרה שוב ושוב.
כשהרגיש שהוא קרוב לקצה שוב, הוא יצא ממנה, והחל לגמור על הגרביון שעל פניה -
מכבד את אחד הגבולות שהציבה בתחילת הפגישה – לא לגמור לה על הפנים...

הוא התיר את קשריה, הוריד את כיסוי העינים והגרביון ועיסה את גופה. לאחר מכן נשכב מאחוריה וכירבל אותה. ללא מילים, הם הרגישו יחדיו את הרגעים המיוחדים ואת מה שנאמר מעבר למילים. אך בכל זאת הוא העז להגיד את זה בקול רם: "האם תסכימי להפגש שוב? אשמח להמשיך את הקשר איתך"
"כן", היא ענתה. "בשמחה רבה. מאוד חששתי שלא אמצא חן בעיניך ושלא תמצא בעיני.. אני לא עושה דברים כאלה בדרך כלל..."
"ואיך את מרגישה עכשיו?"
"שאני מאוד שמחה שהעזתי..".
"גם אני מאוד שמח שהעזת..."
ואז הם נרדמו.

הסאדיסט​(שולט) • 9 בדצמ׳ 2010

נשמע שנהנית וגם פרצו לך כמה גבולות
אחלה .

בלוסום​(לא בעסק) • 9 בדצמ׳ 2010

(: זו רק פנטזיה...

תם רז • 9 בדצמ׳ 2010

נהדר

בעיקר הסוף, ההבנה שלא משנה התפקיד במשחק - זוהי שותפות לכל דבר

בלוסום​(לא בעסק) • 9 בדצמ׳ 2010

}{ איזו תגובה נהדרת (: תודה!

מעולה

מיכל המאלפת​(שולטת) • 12 בינו׳ 2011

כתוב יפה ובעיקר מעניין
אהבתי את הכל אבל (כמו שאמרו עוד לפניי) בעיקר את הסוף.
זה לא סיפור על "שולט" ו"כלבה", או "מלך" ו"שפחה"... זה סיפור על שליטה בין שני בני אדם

Re: מעולה

בלוסום​(לא בעסק) • 13 בינו׳ 2011

}{ טנקס! כיף לקבל תגובות מפרגנות

Re: מעולה

יעלי המלכה​(שולטת) • 15 בינו׳ 2011

בהחלט תגובה כנה ונכונה .
והכתיבה גם כפנטזיה כתובה יפה .

Re: מעולה

בלוסום​(לא בעסק) • 15 בינו׳ 2011

(: פשוט תודה...

פייה{O} • 15 בינו׳ 2011

תהיה קטנה:
אם זו רק פנטזיה, מה בעצם הטעם בציון גבולות?

הרי יש דברים שאת יכולה לא לאהוב במציאות אבל שלא צריכים להפריע בכתב (כגון שיגמרו לך בפה), ובכלל - את יכולה פשוט לכתוב את הסיפור בלי אלמנטים שהם גבול מבחינתך (למשל את יכולה לספר את הסיפור בלי שהוא קורא לך כלבה גם בלי שתצייני את זה כגבול).