ygyg
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
וואו
אהבתי מאוד..
|
|
|
Bent
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
סליחה לכול הקוראים המהללים
הסיפור כתוב היטב, מרתק, אישה / גבר או מיץ גזר, כול הכבוד.
אבל יסלחו לי כולם, שנאתי את התוכן שלו, ככה אישה מרגישה חזקה? השתגעתם? סחיטה באיומים זה בדס"ם? בעיטות בביצים שלא ברצון נשמע לכם כמו שולטת? אילו הסיפור הזה היה כתוב הפוך מגדרית, היתה קמה צעקה בכלוב להוקיע את הנבל המתיימר להיות שולט. לא שאני רוצה להיות במקום של אישה שמוכרת את גופה, אבל מה ההבדל בין להיות זונה ולחטוף בעיטה בביצים עבור כסף? ומה ההבדל בין אונס ובין בעיאה בביצים כשלא לשם כך נכנסתם/ן לחדר? וסליחה על הלוגיקה המחורבנת, יקירת המדור שכתבה את הסיפור, את יודעת מה היה עלול לקרות באמת במצב ההוא? אילו היה לו שכל, מיד אחרי שהגיבורה סיימה להקריא לו את פרטיו הוא היה צריך להעיף לה את הסטירה של החיים, לקחת את הפלא פון הנוצץ, ואותה ולגרור אותה לתחנת משטרה, שם להגיש נגדה תלונה נגד סחיטה. ואם הוא כמו שהיא כתבה איש משפחה למופת, אישתו הייתה אולי חושבת שהוא מעד קצת, אבל הנקבה הפחדנית שמתוארת שם הייתה מאבדת את הרשיון לערוך דין ואת המשכורת המנופחת, ואיתה את הרגשת העליונות (מעולם לא הבנתי את הרגשת העליונות של אילו שמרווחים מעט או הרבה יותר מאחרים, היא מבוססת על כול כך מעט לרוב). אסכם, למרות הביקורת, נהנתי, אשמח לסיפורים נוספים, חזקים לא פחות, אולי דווקא בגלל שיש מקום לשליטה נשית חושבת, אבל כאן ובכלל אני מקווה ששליטה נשית חייבת לעמוד תחת אותם כללי המוסר של שליטה גברית. |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
מוסר בסיפור?
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
Re: סליחה לכול הקוראים המהללים bent_wordsmith כתב/ה: הסיפור כתוב היטב, מרתק, אישה / גבר או מיץ גזר, כול הכבוד.
אבל יסלחו לי כולם, שנאתי את התוכן שלו, ככה אישה מרגישה חזקה? השתגעתם? סחיטה באיומים זה בדס"ם? בעיטות בביצים שלא ברצון נשמע לכם כמו שולטת? אילו הסיפור הזה היה כתוב הפוך מגדרית, היתה קמה צעקה בכלוב להוקיע את הנבל המתיימר להיות שולט. לא שאני רוצה להיות במקום של אישה שמוכרת את גופה, אבל מה ההבדל בין להיות זונה ולחטוף בעיטה בביצים עבור כסף? ומה ההבדל בין אונס ובין בעיאה בביצים כשלא לשם כך נכנסתם/ן לחדר? וסליחה על הלוגיקה המחורבנת, יקירת המדור שכתבה את הסיפור, את יודעת מה היה עלול לקרות באמת במצב ההוא? אילו היה לו שכל, מיד אחרי שהגיבורה סיימה להקריא לו את פרטיו הוא היה צריך להעיף לה את הסטירה של החיים, לקחת את הפלא פון הנוצץ, ואותה ולגרור אותה לתחנת משטרה, שם להגיש נגדה תלונה נגד סחיטה. ואם הוא כמו שהיא כתבה איש משפחה למופת, אישתו הייתה אולי חושבת שהוא מעד קצת, אבל הנקבה הפחדנית שמתוארת שם הייתה מאבדת את הרשיון לערוך דין ואת המשכורת המנופחת, ואיתה את הרגשת העליונות (מעולם לא הבנתי את הרגשת העליונות של אילו שמרווחים מעט או הרבה יותר מאחרים, היא מבוססת על כול כך מעט לרוב). אסכם, למרות הביקורת, נהנתי, אשמח לסיפורים נוספים, חזקים לא פחות, אולי דווקא בגלל שיש מקום לשליטה נשית חושבת, אבל כאן ובכלל אני מקווה ששליטה נשית חייבת לעמוד תחת אותם כללי המוסר של שליטה גברית. אבל זה בדיוק העניין בנט. פנטזיה של סחיטה באיומים וסחיטה בכלל, היא פנטזיה מקובלת הרבה יותר משנדמה לך. כנ"ל אונס, בעיטות לביצים, הפקעת השליטה ממך בכוח/תמורת תשלום. אתה יודע כמה גברים ריירו ואמרו: אלוהים, זה בדיוק מה שאני פוחד ממנו ומגורה ממנו בטירוף? למעשה אלה בדיוק הדברים שגרמו לי לחשוב שהמדובר בגבר. הפנטזיה היא פנטזיה גברית בעיקרה, עם אלמנטים הנמצאים בעיקר אצל גברים. התפישה של הפרשי הכוח בינהם היא דרך פריזמת הצד החלש דווקא, ולא החזק. כך גם הבדלי הגבהים, הבדלי המעמד, ההבדל הכלכלי. הגירוי מכך מגיע בדר"כ מלמטה. נדמה כאילו שהזוית היודעת כל, על הניואנסים, היא זכרית-נשלטת. אני גם חושבת שאם אישה כתבה את זה, היא בעלת מודעות והבנה רחבה מאוד בהנעה ובדינמיקת השליטה. ומה עניין מוסר לכאן? במקרה שהיא אכן פעלה כך במציאות? את זה איננו יודעים. מבחינתנו זו פנטזיה מגרה, ויעידו המהללים. |
|
|
תם רז
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
Re: נדיר/ה
בעיניי כל החן של הסיפור הוא בעולם שהיא טווה סביב ה"קרבן"
כמו קוסמים, באשפות של הסחת הדעת היא גורמת לו לראות רק מה שהיא רוצה הוא כלוא בעולם שלה בלי יכולת לראות מהצד גם אם החליפה שלה מוכתמת בקטשופ הוא לא יבחין בכך, כי הוא רואה כרגע רק את קצה המגף שלה |
|
|
irrelevant2
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
אני גבר עד כמה שזכור לי ובאופן אישי מאוד קשה לי להתחבר לסיפור הזה, נחמד לי הרבה יותר לחשוב על שולטת חמה אוהבת ומחייכת מאשר על שולטת שמסוגלת לעשות מעשים כאלה, אני חושב שיש הבדל מהותי בין משחק בדס"מי לבין המעשים המתוארים ובאופן אישי לי זה היה די קשה לקרוא... מצד שני אולי זה רק אני :/.
בכל האמור לעיל כמובן אין שום ביקורת על איכות הכתיבה אלא רק נקודת המבט הצנועה שלי... באמת סיפור חריג ואולי בגלל זה התגובה, אבל לפחות לי הוא עשה טעם די רע בפה  .
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
כשהגעתי לקטע של שיחת הטלפון, קיבלתי בחילה והפסקתי לקרוא.
אבל התגובות עשו אותי סקרנית, אז אמרתי לעצמי שאולי זו ניצבת, וסיימתי. עד הקטע הזה נהניתי, משם פשוט קראתי בשביל לראות מה קורה, שאוכל להגיב. אז הכתיבה אחלה, וגם מצאתי את עצמי מזדהה בכמה מקומות. אם כבר מדברים על זה, אז הטקסט לא סתם לא גברי אלא זועק "אני אשה", אבל לא ממש ברור לי למה זה כל כך משנה. מוזר שרוב התגובות נשענות על השאלה הזו. אני יכולה להבין מה נראה פה כמו פנטזיה גברית: "האצבע המושלמת שלי". אבל מעבר להיותו של הסיפור מחרמן או לא, הוא מעלה נושא מעניין, כל הקטע של חיבור סממנים מסויימים עם שליטה. התשלום, כמובן, מאד אהבתי את הרעיון, כי הוא מעניין. וכי הוא משתמש בסקרנות ופיתוי בשביל לקדם את המשחק. אבל המעמד הכלכלי שלה, הלבוש - נשאלת השאלה למה זה נחוץ. בשביל לגרות, או שיש כאן שיקוף של תפישה מסויימת? בקיצור, אהבתי הרבה דברים, כמעט הכל, חוץ משיחת הטלפון שממש פיזית עשתה לי בחילה. וגם, סיפור כזה הייתי רוצה שיימשך ויהיה מורכב יותר. יש כאן הצגה של רעיון טוב אך לא פיתוח מספק שלו. |
|
|
חֵפֶץ
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: כשהגעתי לקטע של שיחת הטלפון, קיבלתי בחילה והפסקתי לקרוא.
אבל התגובות עשו אותי סקרנית, אז אמרתי לעצמי שאולי זו ניצבת, וסיימתי. עד הקטע הזה נהניתי, משם פשוט קראתי בשביל לראות מה קורה, שאוכל להגיב. אז הכתיבה אחלה, וגם מצאתי את עצמי מזדהה בכמה מקומות. אם כבר מדברים על זה, אז הטקסט לא סתם לא גברי אלא זועק "אני אשה", אבל לא ממש ברור לי למה זה כל כך משנה. מוזר שרוב התגובות נשענות על השאלה הזו. אני יכולה להבין מה נראה פה כמו פנטזיה גברית: "האצבע המושלמת שלי". אבל מעבר להיותו של הסיפור מחרמן או לא, הוא מעלה נושא מעניין, כל הקטע של חיבור סממנים מסויימים עם שליטה. התשלום, כמובן, מאד אהבתי את הרעיון, כי הוא מעניין. וכי הוא משתמש בסקרנות ופיתוי בשביל לקדם את המשחק. אבל המעמד הכלכלי שלה, הלבוש - נשאלת השאלה למה זה נחוץ. בשביל לגרות, או שיש כאן שיקוף של תפישה מסויימת? בקיצור, אהבתי הרבה דברים, כמעט הכל, חוץ משיחת הטלפון שממש פיזית עשתה לי בחילה. וגם, סיפור כזה הייתי רוצה שיימשך ויהיה מורכב יותר. יש כאן הצגה של רעיון טוב אך לא פיתוח מספק שלו. היי יולי, אז ככה. קודם כל גם אני קראתי את הטקסט בשני מקצים. אבל מה ששכנע אותי לחזור אליו, היה לא רק הסקרנות אלא בעיקר ההבנה (הסובייקטיבית מן הסתם) של מספר נקודות -- ראשית, זה די מגיע לו. לא רק זאת, אלא סביר להניח שזה עושה לו שרות, אני לא חושב שמישהו צריך לחיות בשקר, אפילו אם זה שקר לבן (ועל גווני האפור אפשר להתווכח ארוכות, אבל זה כנראה נושא לדיון נפרד). שנית, אף אחד לא הבטיח לנו עולם הוגן. אז זהו, רצית לשחק? יופי, המשחק קיבל תפנית מפתיעה -- ממילא אף אחד לא באמת היה רוצה לביים את חייו שלו (למרות הקסם הראשוני שבעניין, די ברור לי שבסופו של דבר זה היה מאד משעמם). זה לגבי שיחת הטלפון. לעניין המעמד, המקצוע, הלבוש -- אני חושב שזה חלק בלתי נפרד מהעניין. יש כאלה שעבורם אולי חליפת לטקס מספקת אפקט דומה (והיי, לטקס זה די מגניב), אבל מבחינתי לדוגמא, לא חושב שיכול להיות תחליף לתחפושת ה"אמיתית". לא יודע, פמדום -- איך הוא עובד? היו כאן אינספור דיונים על הנושא הזה (שבד"כ ירדו במהרה לפסים אישיים, כך שאני אנסה להזהר בלשוני), יש גישה שגורסת שאמורים להעריץ כל אשה רק משום נשיותה, אבל זה אפעס נראה לי קצת מתחנחן, ולמען האמת, אני פשוט לא מצליח לרדת לעומקה של הגישה הזאת. לחליפין, לי נראה מובן מאליו שאם עליך לשרת מישהי, מתוך *הערצה*, אז היא *באמת* חייבת להיות נעלה לך -- אם לא בכל הפרמטרים (ועדיף שזה לא יהיה המצב, אחרת סביר להניח שהיא פשוט תעדיף למצוא צעצועים אחרים), אז לפחות בחלקם. זה לא אומר ש-"שליטה בטרנינג" לא יכולה לעבוד, אבל אז צריך אמצעים אחרים להשגת אותו האפקט. לא יצא נורא קוהרנטי, אבל אני מקווה שבכל זאת זה לא היה חסר-ערך לחלוטין. נ.ב. סופסוף גשם בירושלים! האח הידד! נ.ב. 2 על תחשבי ששכחתי לך את הבירה ההיא.
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2010
1. דווקא יצא לך בסדר.
2.א. גרמת לי לחשוב אחרת על עניין הטלפון. אבל אין לי טענות מוסריות כלפי המחברת. אני רק מספרת מה זה עשה לי. זה נראה לי אקט די כלבתי לעשות, ולא בגלל הרחמים שלי על הבחור הזה אלא כי זה נורא קל, ולא משיג שום דבר חוץ מלעשות לו רע. בעצם, אחרי התגובה שלך, אני חושבת שאולי בכל זאת זה משיג משהו. אבל זה לא משהו שלי באופן אישי יש עניין להשיג, ואם עד הקטע הזה נסחפתי בהנאה עם הסיפור, אז בחלק הזה ממש הרגשתי, פיזית, בחילה. באמת! 2.ב. אני לא חושבת שזה שהוא לא בסדר, נותן לה את הזכות להתערב. וזה בטח שלא אומר שאני נהנית לקרוא על זה. אבל בעיקר אני חושבת שלא על זה הסיפור. או שלא הייתי רוצה שהוא יהיה על זה. אני בעד לעשות דברים מעניינים עם הסיטואציה הזו, אבל להתקשר לאשתו זה לא מעניין. 2.ג. למה דווקא הקטע הזה הפריע לי, ולא למשל הבעיטה בביצים, שיש מי שיגידו שהיא הרבה יותר חמורה? כי זה נוגע ישירות לשבירת מוסכמות מסויימות. למשל, אם את יודעת שהבחור נשוי, אם דיברתם על זה, יש הנחה מובלעת שאת לא הולכת להתקשר לאשתו. אם הסכמת להפגש איתו, יש בזה מעין שיתוף פעולה, מעין הסכמה לשמור על שקט. גם אם לא דיברתם על זה מפורשות, זה מקובל. "לא עושים דברים כאלה". זה דחה אותי באופן אישי כי שליטה אצלי מתקשרת לאמון. בגלל שכל הסיטואציה נשענת על נכונות של האדם הזה לבטוח בי, נדמה לי שאני צריכה לעשות את חלקי במערכת האמון. עכשיו, אני מבינה שכל הקטע בסיפור הזה זה לשבור את התבנית הזו, ובמקום יחסי אמון ליצור יחסים של סחר ושל סחיטה. אבל עדיין, כל הסיפור היא בונה את עצמה ככזו חזקה ומהממת, ואז היא באה ומשקרת לו, טומנת לו פח מעפן כזה. יש פה, בכלוב, מוסכמה של דיסקרטיות. היא שברה אותה. היה לי סבבה לקרוא את זה בתור נקודה למחשבה, על כך שזה משהו שעשוי לקרות למי שמכניס את עצמו לסיטואציה הזו. אבל כשזה תקוע ככה באמצע בתוך סיפור שעוד עשוי לגרות אותי איכשהו, הפריע לי. 2.ד. יש פה כל מיני קטעים שנראים כאילו הם פונים לפנטזיה. אולי השיחה הזו גם היא פונה לפנטזיה, לריגוש שבסכנת ההיתפסות. יש פה מישהו שזה מגרה אותו? אשמח לשמוע. צעיף, שיהיה ברור, אני לא קוראת לך פה בשום כינוי גנאי. אני מאסכולת "אין סיפור לא מוסרי". אני כן רואה מקום לשתף בתחושה שלי עם הקריאה. במיוחד בגלל שכן התחברתי לחלקים מסויימים. ועוד בגלל שהסיפור הזה מעורר מחשבה. 3. כן, הללויה! סוף סוף משהו לשטוף את כל החול הזה. 4. ברור שלא. מה דעתך על גלזגו? |
|
|
Aציבעוני(אחר)
|
לפני 13 שנים •
13 בדצמ׳ 2010
זה יפה
חד חלק
למרות הפיתול בהתחלה |
|
|