בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
כשהזין כבר לא בתמונה..
אני חושבת שהיה דיון מרתק בפוסט על החלק הרך והעוטף של השליטה הנשית.
אקסיומה אחת עלתה שם, וככל שניתן לבחון אקסיומות, הייתי רוצה לשאול אתכם את השאלה ההיפוטתית הזו, על מנת לבחון אותה: נניח שמחר החשק המיני מתאדה לכם לחלוטין, והוא לא פרמטר במשוואה, האם הצורך בשליטה בקשר מתאדה איתו? או: עד כמה קשרי שליטה מונעים מריגוש מיני, והאם הם מספקים חלקים אחרים, נוספים? אם כן, אילו חלקים זה ממלא אצלכם? אני כמובן לא אחסוך מכם את דעתי בהמשך (: |
|
|
לילי ש'
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
רק ריגוש מיני
כשהוא מתפוגג, נראה אותך מנסה לומר לי מה לעשות! 
|
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
הנה תגובה שהגיעה אלי לפרטי -
בעילום שם, אבל לא שיניתי אות -
"סלחי לי שאני לא עונה בפורום אבל לא ממש הצלחתי למצוא את האומץ בסופו של דבר -.-. רק על עצמי לספר ידעתי, אבל אצלי זה בהחלט ממלא חלקים נוספים. אצלי הצורך בשליטה נובע בחלקו אם לא ברובו מחוסר שליטה בחיי, כאשר יש לי תקופות סבירות (כשאני לא בדיכאון כבד) אני חושב הרבה פחות על שליטה, אין לי ממש זמן לזה. באופן פרדוקסלי כדי להחזיר את השליטה בחיי היות וכרגע אני לא רואה כל דרך לעשות זאת בעצמי אני לפעמים כמה לתת את השליטה לאדם אחר בתקווה שזה יחזיר לי קצת שליטה... בנוסף תמיד קיים אצלי הצורך להתמסר לאדם אחר שאני אוהב, ושוב הדבר ממלא אצלי פן פסיכולוגי אני חושב הרבה יותר מאשר מיני. היות ואני אעדיף כנראה פרטנרית על פרטנר יש חלק מיני למשוואה הזאת אני מניח אבל אני לא ממש יודע עד כמה הוא גדול (וכן היו לי פה ושם פנטזיות גם על גברים...) לכן אני לא ממש חושב שהצורך בשליטה אצלי יתאדה כל עוד לא יתרחש אצלי שינוי מהותי באישיותי. שאלה מעניינת ואני אשמח לראות איך יתפתח השרשור . מקווה שזה עזר במשהו ."
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
זה בדיוק (בעייני) ההבדל בין שליטה לרודנות. |
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
בטי בום כתב/ה: זה בדיוק (בעייני) ההבדל בין שליטה לרודנות. לא הבנתי בין מה למה. (וגם לא מה ההבדל בין שליטה לרודנות) |
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
לילי ש' כתב/ה: רק ריגוש מיני
כשהוא מתפוגג, נראה אותך מנסה לומר לי מה לעשות! את מתכוונת לזה ברצינות? |
|
|
מישלי
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
אלמנט המיניות בשליטה (אצלי) בכוח המוח כתב/ה: נניח שמחר החשק המיני מתאדה לכם לחלוטין, והוא לא פרמטר במשוואה,
האם הצורך בשליטה בקשר מתאדה איתו? אני לא חושבת שאני מסוגלת לדמיין מצב כזה (על אף שזה בהחלט יכול לקרות). קורה שיש תקופות שהחשק המיני שלי נעלם לגמרי, אני יכולה להעיד שגם בתקופות כאלה, הצורך שלי בשליטה שריר וקיים. בכוח המוח כתב/ה: עד כמה קשרי שליטה מונעים מריגוש מיני, והאם הם מספקים חלקים אחרים, נוספים?
אצלי, הריגוש המיני מהווה חלק ממש קטן יחסית, בתוך קשר של שליטה. בכוח המוח כתב/ה: אם כן, אילו חלקים זה ממלא אצלכם?
חלקים ריגשיים ומנטליים, עולם ומלואו... אה... ואין לי זין 
|
|
|
DickLa(פמית נשלטת){רק בנות.❤️}
|
לפני 13 שנים •
25 במרץ 2011
במקרה כזה התשוקה החייתית אולי מתפוגגת אבל תמיד יש תשוקה רגשית לדעתי. הרצון לעטוף או להעטף. שזה סוג של לשלוט או להשלט. חזק וחלש כביכול, לא?
|
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
26 במרץ 2011
יבוא לו גל, ישטוף אותן...
אז ככה אני רואה את זה -
רבים מייחסים את השדה הבדס"מי לסוג של פרקטיקה מינית שהמטרה שלה גירוי אוננות ופריקה, בין אם מדובר באוננות יחידנית, ובין אם מדובר באוננות משותפת ונעדרת אינטימיות . אנדרפוט, כך עולה מכתביו, מייצר חיץ מלא בין צרכי הבדס"ם שלו לצרכיו הונילים, כשאת צרכיו הונילים הוא מתייג תחת כותרת האהבה, ואילו את אלה הבדסמיים הוא מתייג תחת צרכי הזין שלו, צרכים המתאדים דקה אחרי. אני לוקחת אותו כדוגמה, גם אם אני לא מדייקת בדברי לגביו ספציפית, רק כדי לשים את הדברים כפי הבנתי: מערכות שליטה הן המערכות היחידות אותן למדנו להכיר. הן רחוקות מלהיות קצרות. הן דווקא המערכות הארוכות והמרובדות ביותר שקיימות. אין בהן שנאה בדר"כ, אבל אנחנו בהחלט חווינו שם מנעד רחב של תחושות שליליות, כמו כעס ודחיה כלפינו. הסיבה לחלק מהחוויות האלה והעוצמות שלהן, היא לא שעברנו התעללות (כפי שיש הגורסים), אלא משום שהיכולת שלנו לעבד נתונים מהסוג הזה לא היתה בשלה, והמסננת הזו היא שקבעה בנו צרכים שמבקשים את התיקון לאותם מצבים ותחושות, תחושות שאנו נושאים איתנו עד היום בגלל הקושי לעבד אותן מחדש. זו לדעתי גם הסיבה שחלקנו (גם אלה שע"פ הגדרתנו נחשבים לונילים) משחזרים בתוך הקשרים שלהם, קשרי שליטה, סימביוזות ופתולוגיות מסוגים שונים. לבוא ולומר כאילו המדובר הוא בצרכים מיניים יהיה להפוך את הסיבה והמסובב לדעתי - הגירוי המיני הוא רק מצפן המראה את המפה הרגשית שלנו. זו הסיבה שלכל אחד מעמיד משהו אחר ופעמים רבות מה שמעמיד לאחד מכבה את האחר לחלוטין. זה נכון שנוצרים קבעונות - ככל שאתה מאונן יותר פעמים על אותה סיטואציה, אתה מחבר את ההקשר בין עונג מיני לסיטואציה הנידונה. בעניין הזה אנחנו מתנים את עצמנו יותר ויותר בכיוונים מסויימים, וכשאנחנו צריכים "זרזים" או "חיזוקים" אנחנו מקצינים את הסיטואציה והרבה פעמים מוסיפים לה היבטים אלימים. אבל מה שחשוב הן לא ההתניות - ההתמכרויות שאנחנו יוצרים לגבי עצמנו, ושבמקביל הופכים לרבי כוח עד שריגושים מיניים אחרים מחווירים לידם. התמכרויות הן לא עניין משמח במיוחד, כי מדובר במהלך מתסכל, כפייתי, החוזר על עצמו, מחזק את עצמו, ולא "זז" באמת לשום מקום. זה בערך כמו לטחון מים, או לנסוע בניוטראל. זו עבודה לבטלה, שהטוב היחיד שיוצא ממנה היא אורגזמה מינית. יקומו כעת כאלה שישאלו מה רע באורגזמה, והיאך היא לא נחשבת למשהו שלמענו רצוי לטחון מים? אם היו שואלים אותי את השאלה הזו, הייתי מציעה לבחון את רמת התסכול שמשלמים בעבור ה"טוב" הזה, ממש כמו בכל התמכרות. ועדיין הייתי מפרידה ואומרת שזה לא בדס"ם. לא הבדס"ם שלי, ולא הבדס"ם של אלה שמצליחים לעשות משהו מועיל בכלי הזה. לדעתי ולתפישתי, הכלי הבדסמי יכול לשחרר מקבעונות, כמו גם לייצר אותם. להבנתי אנחנו נמצאים במקומות האלה לא כי אנחנו זקוקים להשפלה או לשנאה מהצד שכנגד, כי "זה הסאדו שלנו" ו"זה מה שמרגש אותנו". אני חושבת שממש ההיפך, הנפש שלנו מושכת לאיזורים האלה כי אנחנו משוועים לתיקון מערכות השליטה הקדומות שלנו, בדר"כ מערכת שליטה של הורים-ילדים. אנחנו לא באמת רוצים לחדד את הרוע, ההשפלה, הרמיסה העצמית, אלא שזה בדיוק מה שקורה כשאנחנו מנטרלים את הפרקטיקה המינית שלנו מהמציאות, מסקס בתוך קשר, והופכים אותה לאוננות עצמית ופנטזיונית. הדרך בה אנחנו תופשים את המציאות בלי להשתפשף במציאות רק מגדילה את השדים, ולא מאירה אותם עד שנוכל להבין שהשד אינו נורא כל כך. רק כשאנחנו מבינים ששד כזה אינו נורא כל כך, אנחנו יכולים לשלח אותו לדרכו. אני יודעת שמדובר בתגובה ארוכה, אבל אני חושבת שהיא חשובה להבנת התהליך שאנחנו עוברים: ישנם אלה מביננו שנכנסים לפרדס ומצליחים לצאת ממנו - מחוזקים, מבינים, לאחר שהם אימנו כישורים נוספים בתוכם שמאפשרים קליטת מציאות נעימה יותר, מחזקת יותר, המאפשרת להם יותר אושר ואהבה, ויש כאלה שנכנסו לפרדס ולעולם ימשיכו לתעות בו. לדעתי, גם ללא ריגוש מיני, אנשים ימשכו לאותם מקומות, רק שהמצפן שלהם לא יהיה הזין. אין לטעות ולהסיק מכך שאחרי גמירה פתאום נעלמות הפנטזיות, שהמדובר בעניין מיני פרופר. גם ונילים אחרי גמירה לא מתעניינים לזמן קצוב בנשים המחרמנות ביותר שיש, שבזמן רגיל היו מריירים עליהן. למה? זו מערכת ביולוגית של הגוף שאמורה להגן עליו, זה הכל. לא ניתן להקיש מזה שהסטיות שלנו הן עניין מיני גרידא, כמו שלא ניתן להסיק מכך שמערכות היחסים בתחום הזה קצרות, שזה בגלל שבדס"ם הוא פנטזיה שלא ניתן לממש במציאות. רק לשם סיבור המחשבה אני אומר: מסתובבים כאן אנשים שאין להם יכולת זוגית. לא בבדס"ם, לא בוניל ולא בבטיח. זה נכון שחלק מהעניין הוא האוננות הכפייתית שמשאירה את מה שאמור להיות אינטראקציה זוגית/חברתית, בד' אמות המאונן, אבל האמת היא שזה שוב ערבוב לוקה בחסר בין סיבה ומסובב - חוסר היכולת לבנות בתוכך מסננת ההופכת את המציאות לקלה לעיכול זורקת אותנו לעבר עולם הפנטזיה, שם מוקצנים השדים שלנו, והופכים עקב התניות מיניות לחלק בלתי נפרד מהגירוי שלנו. זו גם הסיבה שאני חושבת שבדס"ם הוא לא כלי מיני, למרות שברור שסקס הוא חלק ממנו. למעשה, מעטות האינטראקציות החברתיות שגירוי מיני אינו חלק מהן. אני יודעת שבאינטראקציות מסויימות בדס"ם הוא כלי רב עוצמה לחוות אהבה. לחוות אינטימיות, לאפשר קשר בין אנשים שבקשר אחר לא מרגישים שזה נוגע בהם, כי הצרכים שלהם מיוחדים, אחרים. לכן לדעתי לא ניתן להפריד בין קשר מספק שמאגד בתוכו את המינונים הנכונים של תאווה ואהבה. מי שחושב שהוא יכול לשים את הצרכים האלה שלו בחדר האחורי של המוח, ולהצליח לקיים קשר ונילי חם ואוהב, טועה לדעתי. הנגיעה אותה הם צריכים היא נגיעה אחרת, שונה ויחודית. המודעות לה הם יזקקו היא גבוהה מאוד על מנת לא להפוך את הקשר, כל קשר, לרב פתולוגיות או לחילופין "לא נוגע". לכן, כך נדמה לי, מי שזקוק לשליטה, לא יכול לסובב את הראש ולהמנע ממנה, אלא לחוות אותה, לעבד אותה בתוך המציאות, עם בן זוג מבין ואוהב. בסופו של דבר רובנו חווינו אהבה עצומה בקשרי השליטה שלנו, יחד עם התחושות השליליות. זו הסיבה שמדובר במערכת קצוות, שקשה להסביר את התנגודות שבה. ושוב, לקיים קשר, כל סוג של קשר זוגי, זה אף פעם לא פשוט, בעיקר היום. לבוא ולהשתמש בנתון הזה על מנת להראות שקשר בדסמי הוא פנטזיה לא ישימה, זה לחטוא לאמת, וגם לספר לעצמך למה אתה מוותר על צרכים מאוד בסיסיים שלך.. |
|
|
SWAY
|
לפני 13 שנים •
26 במרץ 2011
מדוייק
הרבה זמן או אולי אף פעם לא קראתי תאור מדוייק כל כך של התהליכים הפסיכולוגיים שמאחורי הBDSM, מתיישב עם דעותיי בנושא שאת חלקן אפילו לא הבאתי לידי ניסוח מילולי בתוך עצמי, הן סתם ישבו שם כקוגניציות מעורפלות על עולם הBDSM במשך שנים ואת הקפצת אותן מדרגה. אז תודה.
אבל... כמו כל דבר בבני אדם אין שחור או לבן ויש כמה נקודות שאני רוצה להגיב אליהן למען הדיון הפורה. כתבת: לדעתי, גם ללא ריגוש מיני, אנשים ימשכו לאותם מקומות, רק שהמצפן שלהם לא יהיה הזין. אין לטעות ולהסיק מכך שאחרי גמירה פתאום נעלמות הפנטזיות, שהמדובר בעניין מיני פרופר. גם ונילים אחרי גמירה לא מתעניינים לזמן קצוב בנשים המחרמנות ביותר שיש, שבזמן רגיל היו מריירים עליהן. למה? זו מערכת ביולוגית של הגוף שאמורה להגן עליו, זה הכל. לא ניתן להקיש מזה שהסטיות שלנו הן עניין מיני גרידא, כמו שלא ניתן להסיק מכך שמערכות היחסים בתחום הזה קצרות, שזה בגלל שבדס"ם הוא פנטזיה שלא ניתן לממש במציאות. כפי שכתבת לפני הקטע הזה קיימות התניות, ולהן כח חזק ואני בטוח שאצל רבים מדובר באקט מיני גרידא, קרי הם אינם יקיימו את פער המעמדות מעבר לסשן. אצל אותם אנשים אני חושב שהמשיכה לתחום וכל מה שמסביב (שימוש שאתרי אינטרנט, הגעה למסיבות, יצירת חברים חדשים, ביגוד וכו') נבעה באמת מכמה הצמדות בין ריגוש מיני לקלט חושי כלשהו שמרמז על אלמנטים מעולם השליטה. לצד סיבה זו קיימות כמובן סיבות רבות להגיע לתחום אבל ברור שגם מי שהגיע לפה בגלל אי אלו חוויות בעבר ונהנה מהנצחת פער המעמדות בתוך הקשר מעבר לסשן, גם לו כנראה כבר נוצרה עם הזמן התנייה ל... אממממ... נשים בעקבים, ביגוד שחור, כאב וכו'..... בכל מקרה אחלה פוסט ואני בעד דיונים מהסוג הזה SWAY |
|
|