stephanie(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
כשהאדון אומר לך " תגלחי את ראשך יקירתי "
* אני מקווה שזה הפורום הנכון לשאול שאלות וסליחה מראש אם טעיתי בפורום.
ערבי שישי עבורי הם מעין סוף של מסע . מסע שבועי . אלו ימים שאני נמנעת כמה שפחות להכנס למדיה הוירטואלית והאלקטרונית . להיות עם עצמי , עם התינוק היפה שלי . לקרוא ספרים לשמוע מוזיקה ולהתמכר לקונצרטים של המטבח . את ההתנזרות הזאת ביקש ממני אדוני לעשות שכן הוא טוען כי " שבת מלכתה מבקשת את שלה " באחת משבתות אלו ישב עימי אדוני ודרש לי את פרשת " אשת יפת תואר " האמורה בחומש דברים . הפרשה דנה בסוגיה דתית כאשר אדם מישראל שבה אישה יפה במהלך המלחמה . ברשותכם אצטט את ויקפדיה , נח לי יותר לצטט : ---- " הסוגיה, על פי המקרא, דנה בזמן מלחמה במקרה בו לוחם יהודי נתקל באישה בשבייה המעוררת את חשקו, במהלך המלחמה, ולוקח אותה בכוח. המקרא מחייב תקופת צינון של חודש, בו היו מאפשרים לאישה להתאבל על בית הוריה ולהסתגל למצב החדש. בין התנאים המוטלים על השובה, בטרם יוכל לקחת את יפת-התואר לאשה, חובה עליו לאפשר לה לבכות את ביתה ואת הוריה, מהם נאלצה להפרד, וייתכן אף שהומתו בידי העומד להיות בעלה. על הלוחם לעכב את דחפיו המיניים האפשריים, "ועל כן סָתם הכתוב דלת בפניו להבאישה בעיניו, וציווה לגלח ראשה, כדי לאבד תואר שערותיה הנאוות, ולגדל ציפורניה כדי לנוול תואר ידיה, ושֶירשה אותה לבכות חודש ראשון לנוול פניה ולכלות בדמעות עיניה... והכל - כדי להמאיסה בעיניו. שיהא נכנס ויוצא ומתסכל בה ורואה בניוולה" במידה והלוחם מאס בה, אסור לו להפוך אותה לשפחה, והוא נדרש לשחררה. אסור לו לסחור בה ולמכור אותה לאחר. ----- כששמעתי את עניין גילוח הראש ישר אמרתי לו , בלי לחשוב קודם - כמו שאופייני לי - שלגלח את שיער הראש נשמע לי כמו הקרבה אישית נעלה, מהסוג שהייתי רוצה שיהיה לי. אבל אין לי. אדוני חשב רגע ואמר: ואם הייתי מבקש ממך לגלח את שיער ראשך כדי להראות את כניעתך כלפי, אביגיל? האם היית עושה את זה? -עכשיו הפסקה קצרה - אני יודעת שהדמות של אדוני כפי שהוא מנסה לצייר בפני גולשי הכלוב [ ואני לא אוהבת את הדמות הזאת ] היא לא הדמות הראויה והנכונה מבחינתי . במציאות לעומת זאת, הוא אדם רגיש, קשוב לצרכיי, ואני מאושרת להיות אתו. למה אני כותבת את זה? כי אני מבקשת שתנסו להתייחס לגופו של עניין ולא ללכת אחרי דיעות קדומות ולא רלוונטיות. אני אציין עוד גם שאני חושבת על זה ברצינות כבר הרבה זמן, והתחושה שלי היא ממש לא של לזרוק ולשכוח. -נגמרה ההפסקה- כמו שאמרתי בהתחלה, זה נשמע לי כמו משהו שאני לא מסוגלת לעשות. לא במצבי הנפשי הנוכחי לפחות. אחרי שאדוני העלה את הרעיון שלו המשכתי לחשוב על זה, במשך שעות רבות. בימים הבאים התנדנדתי בין להסכים לבין לסרב. בכל פעם מצאתי נימוק אחר שמשך אותי. באופן עקרוני, הרעיון לעשות הקרבה כל-כך אמיתית ומהותית עבור שולט בכלל ועבור אדוני בפרט מושך מאד. אני חושבת שזה אחד מסממני הכניעה הכי גדולים שהיתיי יכולה לתת לו, והייתי מאד רוצה בזה. אני רוצה להרגיש איך השולט אז בזמנים נשכחים הרגיש כשהוא מגלח את הראש היפה כל כך של אישה שהוא חשק רק כי התורה מצווה אותו . אני מניחה שהוא לא רצה בזה אבל בכל זאת זה מתבקש ממנו . וכאן זה הפוך כי כאן השולט מבקש לגלח את ראשי . כשניסיתי להבין למה הוא רוצה את זה . הוא אמר לי כי הוא מבקש לראות אותי ללא הכתר על הראש . לראות אותי בניוולי ולבחון האם אני אמאס עליו . שכן זאת לא חוכמה לראות אותי במלוא הדרתי . שתקתי אז שתיקה רועמת . מצד שני...להגיד שאני פוחדת מזה זה בקושי לשון המעטה. אני אוהבת את השיער שלי, אני משקיעה הרבה זמן בטיפוח שלו (יותר ממה שהייתי מוכנה להודות...), אני לא יכולה אפילו לנסות ולנחש איך אני איראה בלעדיו. היה לי גם שלב של "מה יגידו ההורים1האחיות/השכנים/חברי הכנסת אבל אני חושבת שעברתי אותו. הצלחתי להגיע למצב שבו פחות אכפת לי מה יגידו, ויותר אכפת לי איך אני ארגיש. איך ארגיש בכל פעם שאסתכל במראה? אני בטוחה שאני ארגיש גאווה גדולה על הצעד שעשיתי עבור אדוני - ועבורי. אני יודעת שהייתי רוצה, עמוק בפנים, לעשות את זה בשבילו. אבל עדיין לא הגעתי למצב שבו אני אצליח לעשות את זה = פיזית. כלומר מלקום וללכת לספר ולהגיד לו - תוריד הכל. אני גם לוקחת בחשבון שזה צעד הפיך. השיער הרי יגדל בחזרה. אני פוחדת פחד מוות מצעדים בלתי הפיכים. לא הייתי עושה קעקוע. אבל קרחת... אני מתלבטת. אני אשמח לשמוע את דעתכם, אבל בבקשה - בבקשה - תהיו ענייניים. בלי תשובות כמו "מי הוא בכלל ומה הוא עשה בשבילך". הוא אדוני, והוא עשה בשבילי הרבה, ולצורך העניין הוא לא קשור לפה בכלל. זה עניין שלי עם עצמי. זהו מה שרציתי לשאול ואני מצטערת על המגילה הארוכה יתכן וזה היה צריך להיות בבלוג שלי אבל רציתי חוות דעת יותר רחבה של מגוון דיעות . ראו את השיער שאתם רואים ואמרו לי את דעתכם : לגלח או לא ? תודה 
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
אני מאד מחבבת את אדונך, ולא רואהקשר בין הטרול שהוא מנסה להציג לאיש שהוא. ועדיין, הרצון להכנע באמת, לקחת את הנתינה הזאת של עצמך הכי רחוק יש בה משהו מקסים, לוותר על השיער, הנשיות הוא אקט מאד חזק, כגיסה של דוסית, אני יודעת כמה כאב יש בזה ואיזה קורבן זה מבחינתן, הן בתמורה מקבלות הכרה, טבעת, סטטוס עומת אדונך הוא לא בעלך ולא אלוהיך ולכן בעייני זה לא נכון. אין לו כוונה לקחת אותך לאישה לאחר חודש, או להתאפק, נכון? |
|
|
Perplexed
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
אממממ
נאאא. אני דווקא לא נמנית על בעלי הדיעה השלילית על אדונך (להיפך), אבל, 'צטערת, אחרי שמורידים מהרעיון את הילתו הרומנטית, נשאר משו קצת ילדותי ולא מתחשב, את לא חושבת?
אינסטנקטיבית נזכרתי ב -"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור"/ אפרים סידון (החלופה השפויה לפרשת איוב). יכול להיות מעניין עבורכם לעיין בכתבים אלו ... סתם כך, לצורך הגיוון. וגם, ברמה השטחית ביותר, לכער אותך זה פשוט בזבוז. חוצמזה, אי שם בעודי נערה כבר למדתי, שאין מעמידים אדם במבחן שאין רוצים שהוא יכשל בו.... בהצלחה. |
|
|
Episode(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
שיער צומח.
פעמיים בחיים שלי נאלצתי לגזור את השיער על גבול הקרחת. אבל זאת היתה הבחירה שלי. ואם מישהו היה מבקש ממני דבר כזה,אפילו בעלי היתי מדביקה אותו לקיר עם נעל. אבל זאת אני. |
|
|
בתיה
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
גילי,
לפי התמונה את אישה יפה. את אישה מאוד מאוד יפה. את תהיי יפה עם שיער או בלי שיער. הבעיה היא בתקופת הביניים כשהשיער יתחיל לצמוח מחדש. אדונך ואת איתו לא תיהנו להביט בך, שניכם לא תראו, לדעתי ולדעתי בלבד, את הנתינה העצומה שלך, אלא אם תחליטי להישאר קרחת לנצח נצחים. ועם הנצח יש גם כן בעיה, לאחר שאת מעניקה את שיערך פעם אחת, כל שימור של המצב הקיים הוא כבר לא אותה נתינה. נהנתי מהשיתוף ומהכתיבה שלך. בטי בום כתב/ה: אני מאד מחבבת את אדונך, ולא רואהקשר בין הטרול שהוא מנסה להציג לאיש שהוא. ועדיין, הרצון להכנע באמת, לקחת את הנתינה הזאת של עצמך הכי רחוק יש בה משהו מקסים, לוותר על השיער, הנשיות הוא אקט מאד חזק, כגיסה של דוסית, אני יודעת כמה כאב יש בזה ואיזה קורבן זה מבחינתן, הן בתמורה מקבלות הכרה, טבעת, סטטוס עומת אדונך הוא לא בעלך ולא אלוהיך ולכן בעייני זה לא נכון. אין לו כוונה לקחת אותך לאישה לאחר חודש, או להתאפק, נכון? בטי בום, בשום נקודה, לא קראתי, אולי אני לא קראתי והיה בכתובים של גילי משפט שהתייחס ללקיחה שלה לאישה. אך אני לא ראיתי כי יש הבטחה ללקיחה, לטבעת, או למיסוד קשר. אני לא רואה צורך בחיפוש אחרי אלוהים, גם אם את גיסה של דוסית כפי שכתבת. |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
אדונה מתעמק בפרשת אישה יפת תואר ומשם הגיע הרעיון ולכן כתבתי את מה שכתבתי "בטרם יוכל לקחת את יפת-התואר לאשה, חובה עליו לאפשר לה לבכות את ביתה ואת הוריה, מהם נאלצה להפרד, וייתכן אף שהומתו בידי העומד להיות בעלה" ומכיוו שאדונה מאד עסוק אחרונה בהתעסקות ביהדות נתתי דוגמאה את גיסתי הדוסית. |
|
|
|
stephanie(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
בטי בום כתב/ה: אדונה מתעמק בפרשת אישה יפת תואר ומשם הגיע הרעיון ולכן כתבתי את מה שכתבתי "בטרם יוכל לקחת את יפת-התואר לאשה, חובה עליו לאפשר לה לבכות את ביתה ואת הוריה, מהם נאלצה להפרד, וייתכן אף שהומתו בידי העומד להיות בעלה" ומכיוו שאדונה מאד עסוק אחרונה בהתעסקות ביהדות נתתי דוגמאה את גיסתי הדוסית. בטי ובתיה קודם כל תודה על התגובות כמו שניסתי להסביר, מהרגע שאדוני העלה את הבקשה, זה לא קשור אליו יותר זה הפך לעניין שלי עם עצמו הוא לא הבטיח לי כלום בתמורה ואני לא ביקשתי זה צריך להגיע (מבחינתי) ממקום של לעשות את זה בשבילי למענו ולא להיפך |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
חומד
אני קוראת וקוראת שוב ושוב
ושואלת את עצמי אחרי שתגלחי את שער ראשך כאות לכניעותך אהבתך והערצתך אליו מה,הוא יבקש אז? ואני שואלת את זה מאוד ברצינות, זה לא,נגמר בזה כי אני הייתי במקום שאת היית,לפני הרבה שנים אני מזהה אותי של פעם בכתיבה שלך אצלי,הגבול עבר,בלשלוח את הילדה בת ה 15 שלי אז,לפנימיה{דרישה שהחלה לסמן את הסוף כי לא נענתה,כמובן} ואני שואלת איפה,יקירה,עובר הגבול,שלך? ואני שואלת אותו למרות שאני בספק אם יענה לי עד כמה,תמתח איש? לא מספיק לך כל מה שיש לך,עכשיו? |
|
|
Siren(מתחלפת){Misha}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
ובהנחה שבאמת ימאס בך, כפי שהכתוב מציין?
לא מכירה אותו, גם לא אותך, ובוודאי שלא את מערכת היחסים ביניכם. רק יכולה להרגיש כלפייך אהדה, כאישה אל אישה, ולהזהיר אותך - שלא תצאי קרחת מכאן ומכאן. |
|
|
Luna Sol(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Re: חומד נוריתE כתב/ה: אני קוראת וקוראת שוב ושוב
ושואלת את עצמי אחרי שתגלחי את שער ראשך כאות לכניעותך אהבתך והערצתך אליו מה,הוא יבקש אז? ואני שואלת את זה מאוד ברצינות, זה לא,נגמר בזה כי אני הייתי במקום שאת היית,לפני הרבה שנים אני מזהה אותי של פעם בכתיבה שלך אצלי,הגבול עבר,בלשלוח את הילדה בת ה 15 שלי אז,לפנימיה{דרישה שהחלה לסמן את הסוף כי לא נענתה,כמובן} ואני שואלת איפה,יקירה,עובר הגבול,שלך? ואני שואלת אותו למרות שאני בספק אם יענה לי עד כמה,תמתח איש? לא מספיק לך כל מה שיש לך,עכשיו? אני יודעת שפנית לגילי אך בחרתי להגיב לך על כך עם העמדה שלי בנושא. אני חושבת שהבקשות/"דרישות" במערכת יחסים בדסמית הן תמיד לגיטימיות, כפי שהזכות לסירוב של השפחה/עבד היא תמיד לגיטימית. הבעיה שלי בבקשות אלו היא הדרך ואני אנסה להסביר את כוונתי. כאשר האדון (או גבירה) מבקש מהשפחה (כמו במקרה זה) לגלח את ראשה וכתגובה לסירוב שלה מתחיל להשפיל אותה עם "יציאות" בסגנון של: "אני לא מספיק חשוב לך"/ "את לא שפחה טובה"/ "אני אחליף אותך באחרת"/ עוד קיקוש כלשהו כזה שמשפיע על הנפש של השפחה אז הדרך היא בעייתית, אך, אם האדון (או הגבירה) מבקש את הבקשה ומקבל את הסירוב (במידה ויש אחד כזה) של השפחה בהבנה אז אני לא רואה את הבעיה, לכ, אני טוענת שכל בקשה (שוב, בגדר השפוי והמוסכם) היא לגיטימית. בנוגע לשאלתך גילי, אין לי תשובה לכך למען האמת. זה תלוי בהרגשה שלך... אני יכולה לומר לך שאם אדוני היה מבקש זאת ממני, כמעט בטוח שהייתי מסרבת וזאת מכיוון שהשיער שלי מאוד חשוב לי ולמען האמת לביטחון העצמי שלי. אתם צריכים לפעול לפי הרגשות שלכם, זה מה שאני חושבת לפחות.... בנוגע לאופיו של אדונך, כפי שאמרו לפני, אינני רואה בו כטרול בכלל, להיפך, אני רואה בו את האדם שאת ציינת כאן. בכל מקרה, שיהיה לכם המשך ערב נפלא וסוף שבוע מוצלח, בכל החלטה שתקחו. |
|
|