הקו החם - כללים ודרישות הקהילה

הקו החם - כללים ודרישות הקהילה

Bent • 20 ביולי 2011

בתחילת השרשור ההוא, ולאורכו ההסכמה היא מוחלטת, יש לקו חם המוקדש לקהילה מקום וצורך ממשי. מצד שני, יש עמימות מסויימת בנושא האיך, המה, והלמה.

אור השליטה שיוזמת את המהלך הנ"ל ניסתה לענות לחלק מהשאלות, לחלק אין תשובות, וחלק פשוט לא עלו.

אני חושב שיש מקום לדיון מסודר בשאלות הבסיס, מה אומר קו חם, מה הדרישות מהעומדים בראשו, מהמתנדבים. דברים כמו הליך הבחירה של המועמדים, חשיפת הקוד האתי של המתנדבים, הדרישות המקובלות למי יכול או לא יכול להיות מתנדב, ועוד נושאים רבים אחרים וחשובים.

אם נעלה כאן בצורה מסודרת ומרוכזת את השאלות החשובות, הדרישות, וכן הלאה ניתן יהיה לרכז אותן ולדון בהן ללא שום קשר לאדם זה או אחר.

בהצלחה לכולנו.

BENT

Re: הקו החם - כללים ודרישות הקהילה

רפאל • 20 ביולי 2011

זה לא נכון בנט. לא היתה הסכמה מוחלטת סביב הנקודה הזו. פשוט לא דנו בנקודה הזו. אני אשמח אם תסביר למה לדעתך יש צורך ממשי שיהיה קו חם שמוקדש לקהילה. (אני גם חושב שדיון בשאלה הזו יהיה מועיל לברור השאלה איך קו חם צריך להיראות, במידה שמרבית האנשים אמנם יסכימו שצריך להיות אחד).


אני אסביר מדוע איני סבור שנחוץ קו חם מיוחד לקהילה:

קודם כל חשוב להגיד שכאשר מדברים כאן על קו חם, לא מדברים על קו קהילתי שיתן מענה לכן העניינים של הקהילה באשר הם (דבר שאולי היה יכול להיות נחמד), אלא שמדברים על קו שיתן סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

עכשיו, תקיפה מינית היא בעיה חברתית, ולא בעיה קהילתית. היא אחת כשהיא נעשת לאדם וינילי ולאדם בדס"מי. ולכן, בדיוק כפי שאיננו צריכים פרלמנט בדס"מי, בתי-משפט בדס"מיים ומשטרה בדס"מית, גם איננו צריכים לדעתי קו חם בדס"מי. ויש קו חם ארצי. וטוב שיש אחד. בכל מקום שהטיפול באלימות מינית לוקה, יש לפעול ברמה הכלל חברתית: לבקר את ההפרלמנט, את בתי-המשפט, את המשטרה, ואפילו את הקו החם הארצי (אם צריך).

כנגד הטיעון הזה (שכבר עלה בשרשור הקודם) אנשים טענו שבקוים הארציים אין מספיק רגישות למקרים של תקיפה מינית כאשר הם מתרחשים בקונטקסט בדס"מי. הטענה הזו היא פשוט גול עצמי, ומי שטוען אותה לרוב אומר דברים והיפוכם. הוא אומר:

(1) יש הבדל חד וחלק בין בדס"מ לבין אונס ו/או תקיפה מינית, שצריך להיות נהיר וברור לכל אדם שפוי. והלגיטימציה לעיסוק בבדס"מ מושתת על העניין הזה.
(2) הגורמים המוסמכים להתמודד (בכל הרמות) עם בעיות של תקיפה מינית חוזרים ומבלבלים בין אונס לבין בדס"מ. זה פשוט עסק נורא מורכב ומבלבל, ורק יחידי סגולה שבקהילה באמת מסוגלים לתפוס אותו.

למי שאומר דברים והיפוכם מהסוג הזה לרוב יש אג'נדה ברורה. והיא להפוך מושגים כמו אונס ותקיפה מינית לנזילים, כדי שאנשים יוכלו להתקרבן. ואני כותב כאן שוב למה אני מתכוון בהתקרבנות (כתבתי גם בשרשור הקודם):

מהי התקרבנות? צורה של סאדיזם, שבו אדם מטפח את עצמו כקורבן, כדי שתתעורר בו תחושת הצידוק לפגוע באחר. אדם מתקרבן אינו קורבן, אלא ההפך מקורבן. הוא אדם אלים. אבל מאחר שהאלימות שלו משווקת כמסכנות ומעשה של צדק, לפעמים קשה מאוד לבקר אותה. יחד עם זאת, לזהות את המתקרבן לא קשה בכלל. ראשית, אדם מתקרבן אינו פשוט שרוי בעצב ובכאב, בלי חוכמות, אלא שהכאב והעצב שלו תמיד, אבל תמיד, ממונפים כדי לפגוע במישהו, ומשולבים במעשה של תוקפנות. שנית, בניגוד לקורבן, שתמיד מחפש מוצא ויצאה מן העצב והכאב, המתקרבן מטפח את הרגשות האלו כדי להזין את הסאדיזם שבקרבו.

זה לא נכון לדון בנושא הקו החם באופן מופשט, ובהתעלם מהאנשים שחוזרים ומובילים את המהלך הזה. בפועל, לאנשים שחוזרים ודוחפים את הרעיון של הקו החם יש אג'נדה חברתית מתקרבנת. ומן הסתם, אם הם אמנם ינהלו את הקו החם תהיו לו אג'נדה מתקרבנת. וכמו שכבר כתבתי: אין דבר ולא חצי דבר בין נשיות מתקרבנת לבין פמיניזם. נשיות מתקרבנת אלימה בדיוק כמו שובניזם, ומרעילה את החברה בדיוק כמו שובניזם. זה חולה. זה הרסני. ולדעתי אנחנו ממש ממש לא צריכים את זה.

שלגי • 20 ביולי 2011

לעניות דעתי יש גם יש מקום לקו חם ל״מגזר״.
נכון שזה לא אמור להיות ככה, אבל יותר קשה להסביר פגיעה בהקשר הבידיאסמי למי שאינו מצוי בנבכי העולם הזה ומבין אותו.
נראה לי שהדבר האחרון שאותו צריך נפגע או נפגעת להסביר ברגע של מצוקה - הוא את הקונטקסט הזה. הוא זקוק לאוזן קשבת שתכיל אותו ותסייע לו.

בקיצור - בעד. חד משמעית.

Re: הקו החם - כללים ודרישות הקהילה

Bent • 20 ביולי 2011

רפאל, גם אם אני טועה, ולא הייתה הסכמה מוחלטת, אני אשמח לדון בשאלה הלגיטימית שלך, אבל בשרשור אחר.

אני מבקש לדון בשרשור הזה באיך של הקו החם, ויוצא מנקודת הנחה שיש לו צורך.

אנא אל תסיט את הדיון.

BENT

בתשובה לשאלותיך בנט

השולט אור​(שולט) • 20 ביולי 2011

היו פוסטים שנעלמו מהפורום אלפוני - פוסטים שענו בדיוק על שאלותיך.
בין השאר, היה שם הקוד האתי של הקו החם.
היה פוסט שדיבר על הסיבות להקמת הקו.
כל אלה היו משנת 2004 - והכול נמחק.
אצטרך לנסות לאתר את החומר הזה במחשב הישן שלי.
אולי לרפאל - מנהל פורום אלפוני פתרונים - מי מחק את החומר על הקו החם?

דיון חשוב

טעימה אוהבת • 20 ביולי 2011

תודה על היזמה בנט.
הייתי מורידה מסדר היום את הדיון בניהול הקו החם וכן את דרך מיון המועמדים והדרישות מהם.
השליטה, כיוזמת הרעיון, לקחה מונופול על שני אלו.
היא הכתירה עצמה כמנהלת הקו ואף קיבלה גיבוי לא קטן מחבר מרעיה, לתפקיד.
כמו כן הכריזה שהיא זו שתראיין מועמדים לאייש את המקום.
אלו עובדות ואינני נכנסת, במקום זה, לשיפוט, האם ההליך תקין.

רפאל • 20 ביולי 2011

בנט,

זה שרשור שפתוח לכל. ובשרשור אנשים כותבים את מה שהם חושבים שרלוונטי לדין. מן הסתם לא כולם חושבים אותו הדבר. כשלדעתי הנחות היסוד של דיון שגויות, אני נוטה לציין זאת. אני מוצא שזה חשוב. אתה לא חייב להתייחס לשאלה שלי, אבל אנא אל תגיד לי מה לכתוב ומה לא.

Bent • 20 ביולי 2011

כמובן רפאל, אתה מוזמן לדון כאן גם במצב הכלכלי של קוריאה הדרומית, הרי זהו שרשור פתוח לכול.

מצד שני ביקשתי בנימוס שנפריד נושאים.

באמת שאשמח לענות לך לשאלה, אבל אני לא חושב שיש לתשובה ערך כאן.

עלי, עוד שרשור. מיד.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 ביולי 2011

אה, טכנית, באמת לא דיברנו בכלל על עצם הצורך בקו חם.
אבל בהנחה וצריך:

1. מי ממיין את המועמדים? על סמך אילו קריטריונים יופעל סינון?
2. באיזו מסגרת תסופק גישה לקו כזה? היא תוצע מטעם מרכז סיוע או דרך פניה אישית ישירה למתנדבים?
3. מה רמת הזמינות שמתנדבים נדרשים לה?
4. האם מי שפונה יודע עם מי הוא מדבר?
5. בהנחה ואני רוצה להתנדב - מה ההבדל בין השתתפות בקורס בתיאום של מי שמרכז את העסק בכלוב, לבין פשוט לעשות את הקורס ללא התיווך הזה? האם התוצאה שונה? האם מה שיצופה ממני במסגרת ההתנדבות יהיה שונה?
6. למה יש חשיבות להימצאות מחוץ לארון? מה זה אומר, בעצם? האם אני צריכה להיות מוכנה ליידע מישהו בנושא הזה, או מספיק שאהיה מוכנה לדבר על זה עם חוקר משטרה במידת הצורך? קיצר, מה המשמעות של הדרישה הזו.

* האם בכלל קיימות תשובות, או שהיוזמה עדיין בתהליך התהוות?
מה כן ידוע?

רפאל • 20 ביולי 2011

אתה צוחק עלי?

זה יפה שאתה מבקש ממני בנימוס להפריד בין הנושאים. גם אני יכול לבקש ממך בנימוס שלא להפריד בין הנושאים.
אבל אם נניח לרגע לעניין הנימוס, הרי שאתה מבקש ממני לפריד בין דברים שקשורים מאוד זה לזה. אתה מבקש ממני להפריד בין הדיון בדרכים הפרגמטיות שבהן יש להוציא רעיון אל הפועל, לבין השאלה אם בכלל צריך להוציא רעיון אל הפועל. אתה גם יכול לבקש ממני לדון בשאלה איך מסבירים לכל הנשים שהן נבראו כדי לשרת גברים, ולהפריד את הדיון מהשאלה אם נשים אמנם נבראו כדי לשרת גברים. אתה גם יכול לבקש את זה בנימוס, אבל אני לא חושב שאסכים לשחק את המשחק הזה.

תעשה לי טובה, וכמו שאומרים אל תזלזל באינטליגנציה שלי. אינך מנהל פה דיון תיאורטי במבנים מתמטיים אפשריים, ואינך מקבל על עצמך הנחות היפותטיות בשביל הספורט. זהו דיון פרגמטי.