הנהג שלנו חבר'מן! הוא ייקח אותנו ל... הודו

הנהג שלנו חבר'מן! הוא ייקח אותנו ל... הודו

פנטין • 24 באוג׳ 2011

אז,
אני נוסעת להודו בתחילת נובמבר.
עושה מסלול שהרוב לא עושים לפי מה שראיתי בינתיים.
מתחילה מגואה דווקא ומצפינה, במקום הפוך.

בתיכנון - גואה, דלהי, אגרה, ראג'אסטאן ורישיקש.
אולי איי אנדמן, אולי לקנח בסוף בתאילנד.

בטח יש פה הרבה אנשים שנסעו לפחות לחלק מהמקומות.

אז, שוט.
ממסעדות לגסטהאוסים לתרופות למה שעובר לכם בראש ואני עדיין לא יודעת לשאול.

כרגע, שאלת השאלות:
כרטיס הלוך ושוב פתוח לחצי שנה, או one way?

אפולו​(נשלט) • 24 באוג׳ 2011

תלוי מה חשוב לך יותר.
שקט נפשי או האופציה לחסוך מאה מאתיים דולר ?

פנטין • 24 באוג׳ 2011

לחסוך חחחח

אפולו​(נשלט) • 24 באוג׳ 2011

אם כך קני כיוון אחד ותקווי לטוב.
והכי חשוב תהני.

מיתוסית​(שולטת) • 25 באוג׳ 2011

למה? בטוח יש כרטיסים שפתוחים לשנה ומקסימום את מקדימה ומשלמת 100-200 דולר.
לעומת זאת, כמעט תמיד אם לא תמיד, כרטיסים לכיוון אחד הם יקרים משמעותית וממש לא עולים 50% מכרטיס דו כיווני...

electro-z • 26 באוג׳ 2011

חייתי בהודו במשך תקופה של 5 שנים

בעיקר בואראנסי ששמתי לב שלא נמצאת ברשימה שלך
והיא הליבה של הודו, אז אני ממליץ לך לסוע אליה, למרות שגם לאנשים שהיו בהודו חצי שנה זה שוק לנחות בה.
עם זאת, עיר מופלאה!

ההמלצה שלי, למי שרוצה לחוות את הודו בצורה אמיתית יותר היא להתרחק אפילו מעט משבילי הנמלים והכוונה למסלולים הקבועים של מטיילים ותרמילאים.

סביב המסלולים האלה תמצאי בעיקר הודים שיש להם אינטרס כלכלי מובהק בך, הם מציגים את הודו כפי שהם חושבים שהיא אמורה לקרוץ לתייר המערבי.

אם תופסים קצת אומץ וחותכים אפילו 20-30 הצידה (שלא לדבר על מקומות נידחים יותר) פוגשים הודו אמיתית, אותנטית, אנשים שיאירו לך פנים גם אם כל מה שירוויחו בכל מחזור חייהם לא מגיע לבוחטה ששוכנת בחגורת הכסף שלך.

אם בא לך את מוזמנת לשאול יותר לעומק בפרטי

Lakshmi​(נשלטת) • 26 באוג׳ 2011

תגידי, אפשר לבוא איתך?

fuckyouu • 27 באוג׳ 2011

כעיקרון זה משהו שכתבתי מזמן לחבר שנסע להודו, אבל נראה לי שזה יכול לעזור..
תסעי תהני ותחזרי בשלום.



כעיקרון- בהודו ( בדלאי..) ניתן להשיג הכול מלבד טומפונים עם מוליך! (יש השגות.. בהמשך)

בסופו של דבר כתבתי כמה דברים שחשבתי עליהם שכדאי שאתה ודנה תדעו לפני שאתם נוסעים להודו, אני אכתוב במגוון נושאים, ובסופו של דבר כול מה שאומר הוא בגדר עצה בלבד, חלק מהעצות אני אסביר ואתן דוגמאות- כלומר שתבינו שאני לא מוזרה, וחלק, סתם דברים שכול אדם בר דעת היה יכול להבין אם היה חושב על זה רגע לבד, אבל לפעמים כדאי שמישהו יגיד הכול רגע קודם...
אני בטוחה שאני אחזור על דברים ששמעתם כבר..

ביראות- הכי חשוב - יש לי המון מה לכתוב פה..שימו לב!! אני בטוחה שאת הביטוח נוסעים תעשו בלי קשר אבל כמה עצות טובות..
1.עזרה ראשונה תרופות מהארץ, כדאי, תמיד טוב שיש.. במיוחד בעיניניים גניקולוגים ( פטריות דלקות.. )למינהן כי קשה לשמור על היגיינה נשית. במקרה הגרוע במידה ומשהו מתפרץ או קורה ודנה במצוקה אז כדאי ליסוע לעיר הכי גדולה והכי קרובה עלייה אתם נימצאים, ללכת לבית מלון הכי מפואר שיש על מנת ליצור מצב יותר קל לשמירה על היגיינה.. ( יעלה לכם משהו כמו 70 שקל ללילה אולי יותר..) לדבר עם האיש מהקבלה ולבקש שיזמין לכם ריקשה או מונית למרפאה פרטית!! שם תוכלו למצוא רופאים שהם בסטנדרט מערבי ( פחות או יותר והם יוכלו לתת טיפול שהוא לא בצורת נגרות או כמו שקיים בבתי החולים בהודו..)
2. יש רופאים בכול מיני עירות שהם קשורים לרפואה ה'ארובדית' שהעיקרון שלה הוא על בסיס צימחי של שורשים ועשבים! היא מאוד מאוד מאוד עוזרת במיוחד במקרים של שילשול שלא עובר.. ( הייתי בטוחה שחטפתי חידק! אכלתי שורשים מאוד מרים 5 ימים והכול חזר להיות קשה ובסדר!! )

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%93%D7%94
לעומת זאת יש החושבים אחרת ממני...

מומלץ לא להישתמש באימודיום! רק אם אין ברירה! הרפואה האחרת בהודו הרבה פחות חכמה.. משתמשים בתרופות מרדימות כדי לטפל בבעיה כמו כינים לדוגמה ( על מנת שלא תגרד..) לא ממולץ!
3.כדאי שבתיק הגדול שנישאר איפה שהוא בזמן שאתם מטיילים במקומות אחרים יהיה בערכת עזרה ראשונה פוסטינור! גלולת יכולות להינזק, להעילם להאבד.. וכו'.. זה עלול להיות מאוד מרגיע אם חלילה יהיה משהו. פגשתי בחורה שגנבו לה את התיק ובו הכסף הדרקון והגלולות.. נחשו ממה היא הייתה היסטרית??
4.נייר טואלט ניתן להשיג בעירות וכפרים ערים תירותיים, ההודים כידוע לא משתמשים בזה, הם שותפים עם יד שמאול ואוכלים עם יד ימין! לא ללחוץ יד להודי בטח שלא יד שמאול!! נדב אתה שמאלי שים לב!! יש אם אתם מכירים כזה סבון מתאדה.. שמעבירים על הידים והוא מחטא.. כדאי לרכוש אחד כזה על היום הראשון שמגיעים להודו. ובכול היזדמנות להישתמש..
5. כדאי להביא מהארץ טאלק! ( לטיטול ילדים.. הלבן נו..) הסיבה היא במידה ותיהיו באיזורים שיהיה לכם חשד לbed bugs יאעני פישפשים ( הם עוקצים ומשאירים צלקות! אסור אסור לגרד לקנות הלווארה ולמרוח כול הזמן..) אז .. לוקחים את המזרון מוצאים אותו לשמש.. ממלאים אותו בטאלק ומשאירים לכול היום.. כשחוזרים בערב מנערים היטב וזהו.. אין פשפשים!
6. אין צורך בכדורים נגד מלאריה. וכדורים נגד מחלת גבוהים, לא כדאי לקחת הבנתי שזה ממסטל..

מחלת גבהים- כאשר עולים לגבהים באופן ממונע- גם אם זה במהירות של 20 ק"מ לשעה הגוף לא רגיל לזה ונוצרות סוג של חולשה, הרגשה של בחילה, מה שעוזר, זה לנוח לקחת נשימות גדולות, לאכול, ולשתות הרבה מים! להשתין כמה שיותר..! אני פיתחתי מחלת גבהים שעברה לי תוך יום הרגשתי רע רק בנסיעה. יש כאלו שזה יכול להמשיך להם לשבוע.. כמובן שאם היא נוצרת המחלת גבהים מה שעוזר זה לרדת בחזרה. בדרך כלל המחלה נוצרת אצל נשים או מעשנים, כי הריאות שלהן פחות גדולות.. אבל פגשתי בחורים שהרגישו רע כמה ימים טובים

* יש את חברת הימאליה קוסמטיקה ותכשירים שהיא זולה מאוד ביחס לתכשירים בארץ ונחשבת טובה בסטנדרט אירופאי וניתן למצוא הכול משחות שיניים, קרם גוף פנים לחות מסכות שמפו.. וכו'.. אין בעיה להגיע להודו בלי כול זנ אלא אם כן יש משהו ספציפי וחשוב שאתם צריכים איתכם שם
*כמעט בכול מרכול- כשתגיעו תבינו למה התכוונתי זה חור קטן שיש בו הכול חוץ מבדיוק מה שאתה צריך.. אבל זה בסדר.. אפשר למצוא מישחה שניקראת קראק במידה ויהיו לכם שפשופים בכפות הרגלים כתוצאה מהליכה רבה או היפצעות מה שקורה להרבה ישראלים במיוחד בכפות הרגלים, ראיתי את זה עוזר תוך יום במצבים ממש ממש חריפים! ממולץ..
*מישחה נגד יתושים של הארץ כמו סנו דיי היא טובה ליתושים של הארץ היא לא שווה הרבה ליתושים של הודו ולכן כדאי לקנות משהו מקומי.. זה מריח רע אבל בשעת הצורך לשים קצת מאחורי האוזן וניפתרתם מלקום בבוקר בגלל שיתוש מזמזם לכם ממש קרוב לאוזן.
המלצה- יש שמועות בנוגע לזה שאין בהודו מגבונים- אז זה לא ממש נכון, יש מגבונים אבל לא כדאי להישתמש בהם כול כך הריח והמרכיבים הכימיים לא רגילים עליהם ולכן יכולה להיבצר אי נוחות כדאי להביא מהארץ. וכמובן להקפיד על היגיינה. המים שבהם תתיתקלחו לא ממש 'נקיים' תמיד לכן אולי כדאי לא לשתוף פנים עם מים אלו..

לא הכול כזה ארוך.. זה פשוט היה נושא ממש חשוב!

שינה- לא תמיד כדאי וטוב להישתמש במטיות בגסטאוסים לכו תדעו מי ישן שם יכול להיות שזה איזה נהג משאית ( TATA - חברת המשאיות בהודו) מיוזע העביר שם לילה.. אפשרות ראשונה- בגלל שאתם זוג, כדאי לכם לקנות בדלאי מצעים ממשי הם יפים וחלקלקים עם תפירה גרועה דיי נעימים אומנם ופשוט בכול מיטה שאתם מגיעים עליה לשים אותם.. אפשרות נוספת ( הבריאה והפרקטטית יותר )היא להביא ציפה של שמיכה ולהיכנס לבפנים ולישון בתוך זה כמו קקון.. להכניס שמיכה או SHAL לתוך הציפית אם קר ואז אתם לא נוגעים ברובד החידקי שניקרא שמיכה שהגסט האוס הביא לכם ואם מוגנים ממה שהיה עלול להיות על הסדין שלכם.. וכמובן ציפית לכרית..

אוכל- לקנות מים לוודא שהפקק היה אכן סגור לגמרי ושיש על הבקבוק את הציפוי הפלסטיק.
לאכל רק במסעדות עמוסות מאוד, ששם יש תחלופה מהירה של מזון..! מסעדות ריקות- לא להיכנס. אל תשכחו שבהודו יש הרבה פעמים הפסקות חשמל יזומות של יותר משעתיים שלולש ביום כך שאין תנאים אמיתיים להחיזיק אוכל כך שישמר, הכול מתקלקל מאוד מהר! לא לאכול דגים! ( שוסי ) אין לכם מושג מה הם משליכים למים!! גופות!! וזועמה... אשפה.. ואם הדג מגיע מרחוק, אין להם את התנאים להביא אותו כך שיגיע לצלחת שלכם טרי.. להיזהר מחריף. מילון מונחים קטן: טנדורי = גריל,טיקה = ירקות, פוקרה = טיגון, פקורה = קמח חומוס, מסאלה = תבלינים, גובי = כרובית, בגאן = חצילים, אלו = תפ"א, פלק = תרד, כופתה = קציצה, פניר = גבינה.
פראנטה = כמו שני צ'פאטי דבוקים יחד ובפנים מילוי תפ"א או ירקות ויש גם עם גבינה - (מאוד אהבתי)
ביראיני = תבשיל על בסיס אורז, יכול להיות צמחוני ויכול להיות עם עוף או כבש
טאלי = מגש נחושת או אלומיניום שמופרד לשקערוריות שונות והוא מכיל בדרך כלל אורז, עדשים,
מסלה דוסה = מאכל דרום הודי של חביתית בצק נוקשה ממולאת בתפוחי אדמה ירק, צ'אפטי ויוגורט
סמוסה = בצק קמח לבן עם תפוחי אדמה מתובלנים
מאלי כופתה = קציצת גבינה, תפו"א, קשיו פרג וסולת
מאסלה דוסה = בצק (די גדול) מקופל ממולא בתפ"א ותבלינים
אלו פקורה = תפוח אדמה במעטפת קמח חומוס
אלו פלק = תבשיל תרד עם קוביות תפ"א וחלב קוקוס
אלו גובי = תבשיל תפ"א וכרובית
אלו מטר = תפ"א ואפונה ברוטב בצל ועגבניות
פלק פקורה = קציצות תרד עם קמח חומוס
גובי פקורה = כרובית במעטפת קמח חומוס
ואג' קופטה = קציצת ירקות ברוטב חום/כתום
בטר פניר = ריבועי גבינה לבנה קשה ברוטב חמאה אדומה
פלק פניר = תבשיל תרד עם קוביות גבינת פניר וחלב קוקוס
מטר פניר = רוטב ירקות עם קוביות גבינה
שי פניר = קערת רוטב כתום עם קוביות גבינה
צ'יקן טנדורי = עוף עם עצמות בגריל
צ'קן פוקרה = עוף מטוגן
צ'יקן מסאלה = חתיכות עוף ברוטב בטובל/חריף
ציקן טיקה = שיפודי עוף שהושרו ביוגורט ותערובת תבלינים, מה שמכונה שישליק אצלינו
צ'יקן טנדורי = עוף שלם טבול ביוגרט ובמשרת תבלינים אדמדמה שנאפה בתנור חימר (טנדור)
צ'יקן מסאלה = עוף בתבלינים - רוב סוגי העוף והבשר ההודים (בשר כבש ודג) יופיעו בשורה של רטבים
שנבדלים בעיקר בסמיכותם, וחריפותם, הדרומיים עשויים פעמים רבות עם חלב קוקוס
נאן - לחם הודי שנאפה בתנור
צ'אפטי - פיתה דקה הנאפית על ברזל לוהט
רוטי - שכחתי בדיוק מה זה, סוג של לחם... נראה לי
פורי – מאכל רחוב הודי של 4 חביתיות דקות המטגנות בשמן עמוק
לאסי – משקה העשוי מיוגורט ומוגש עם מלח, בננה ,פירות או חשיש (בהנג לאסי)
צ'אי – תה, תה שחור שמבושל על בסיס חלב עם תבלינים שונים (הל, גרם מסלה, ציפורן) והרבה סוכר
המשקה הבסיסי של צפון הודו..


נסיעות אבידות תיק גדול תיק קטן- כדאי שתטילו עם תיק גדול ותיק קטן.. לא ברור איך אתם חושבים לארגן זאת אבל נוח לפעמים להשאיר את התיק הגדול בבית חבד או משהו ולהסתפק בתיק קטן בסדר גודל של 20 ליטר לאדם לטיול של שבוע לדוגמה בכפרים. לקחת ספר מגבת קטנה כלי רחצה 2מכנסים 3 חולצות משהו חם לילה וזהו! כמובן שיש בנות שלוקחות את התיק הגדול מלא בשטיות שלהן לכול כפר קטן מה שהופך את הטיול שלהן להרבה יותר נוח אבל הן מגיעות לפחות מקומות.. אי אפשר לטפס עם 35 ק"ג על הגב.. לפחות לא רוב האנשים שאני מכירה..
*כדאי שיהיה לכם את הטלפון של השגרירות הישראלית במידה ותאבדו את התיק ( אני אתיחס למקרים של גניבות אחר כך..) הם ינפיקו לכם אישור של שהייה של שבוע בהודו במקום דרכון ותוכלו לחזור לארץ עם התעודה הזמנית.

קניות מתנות בגדים- רוב הצבע והתפירה באיכות ממש גרועה הכול יתפרק ויהרס בארץ תוך כלום זמן, במידה ואתם קונים משהו שאתם אוהבים ורוצים שישמר כדאי לקנות לבן.. כול צבע אחר דוהה כי הצבעים הם מתבלינים. .. בדרך כלל רוב הדברים הכי זולים בדלאי אבל ניתן להיתמקח אל תיקנו לפני שתיראו את אותו מוצר בכמה מקומות שונים, אל תקנו בתחילת הטיול תקנו בסופו, על מנת שלא תיסחבו את זה סתם. יש מתנות שתמיד קונים אני קוראת לזה פילים..( כול מיני פיסלונים מאבן או מעץ תיבות או - פילים לוח שח מט..) זה כבד!! וניראה לי שלפעמים מיותר.. המחירם הזולים מפתים. תכשיטים ואבני חן כדאי במיוחד.. אפילו אם הכסף משחיר או כבד מאוד או באיכות נמוכה את האבן במיוחד אם אהבת אותה את יכולה לשמור ולעשות ממנה תכשיט אחר כעבור כמה שנים.
בדאלי יש את 'פרוק' ( תיראו שלט גדול- פרוק תיסגור את התריס- ניתן לקנות אצלו מעילי עור אמיתי בתפירה טובה מאוד ובאיכות מצויינת במחיר שהוא זול יחסית למחירים בארץ, אתם יכולים לבחור צבע, גיזרה ולתת לו לתפור.. כדאי למי שאוהב.

לימודים ספרים- כדאי כדאי כדאי! במיוחד באנגלית אם אתם אוהבים, זה יחסית לארץ ממש זול. ובדלאי ניתן לשלוח חבילה של 5 ק"ג ספרים ( רק ספרים.. ) לארץ בכלום כסף.. יש לזה סיפסוד ממשלתי לחבילות ספרים.. אז בכול מקום שיצא לכם ליראות חנות הייתי ממליצה! ניתן מצוא הרבה זיופים של ספרים שהודפסו במדפסות מקומיות.. כשתיראו תדעו שזה זיוף.. בנוסף יש בדלאי שוק שניקרא (DARIA גאנג'- גאנג זה שוק.. שם תוכלו למצוא הרבה מאוד מקומות שמוכרים ספרים לקולג'ים ולאוניברסיטה ללימודים לעכשיו.. תבררו איזה ספרים אתם צריכים לקורסים הבאים וכדאי אולי לשקול לקנות.. הסכומים מצחיקים אבל גם איכות הדף נמוכה, דפי עיתן דקים לעומת מה שרואים תמיד באוניברסיטה דפים מבריקים עם ספר בעל כירכה קשה.. אבל אולי כדאי לשקול..

בע"ח- בעלי החיים שקדושים לפי הדת ההודית הם- פרה, חזיר, קוף, וחולדה. הודים מאפשרים להם להסתובב חופשי בכול מקום! כך שכשאתם אוכלים תחזיקו את האוכל ראיתי מקרים שקוף חטף למישהו את האוכל שלא נגע בו.. תאר לעצמך אתה יושב ואוכל טוסט פתאום בה קוף וגונב לך אותו מהצלחת..
תיזהרו מחרא של פרות ברחוב, לא נעים.. חזירים כמעט ולא יצא לי ליראות כי הם מפחדים מבני האדם אז הם בורחים.. בכפרים יצא לי לשמוע אותם יותר.. תיזהרו בכול אופן.. וחולדות! אין מה לעשות.. כשראיתי חולדה.. הסתובבתי וחזרתי על עקביי.

אינטרנט מצלמה- יש המון אינטרנט קפה, בדלאי זה יקר, ולא ממש באיכות טובה, במנאלי ודראמסאללה זה ממש טוב.. כול שתעלו לאזורים יותר נדחים יהיה קשה יותר להשיג קשראינטרנט יציב וגם יקר יותר.. לכן כדאי כמובן להטעין את המצלמה באיזורים המרכזיים יותר.

גניבות סכנות -חגורת כסף- אני הבאתי אבל הישתמשתי בה רק בנסעיות ארוכות לכסף ודרכון וכו'. ניראה לי שלא צריך יותר מיזה. אבל כול אחד איך שהוא מרגיש.. תביאו את המנעולים שלכם מהארץ על מנת לנעול את הגסט אהוס בו אתם נימצאים אל תיסמכו על המנעול המצוקמק שתקבלו מבעל המקום או על המנעולים המקומיים..כשאתם נוסעים ברכבת תוודאו שהתיק הקטן נעול בתא של הדברים החשובים והגדול קשור.. תביאו כבל ( יש לי אם אתם צריכים ) ותיקשרו את התיק למעקה הרכבת. יש המון גניבות! תמיד אבל תמיד תישארו עם התיק עליכם.. במידה ואתם מודדים רגע בגדים, אל תניחו אותו. תמיד עם עוד מישהו. יש שמועות והיו מיקרים שבדרכים מסוימות ( בעיקר לקיריגנגה- שזה אחד הכפרים בסביבה של קאסול, שבעיני זה אחד הטראקים היותר מיוחדים ומענינם שעשיתי..) ישראלים הולכים לאיבוד ונעלמים. כדאי ללכת בחבורה גדולה אבל זה גם לא תמיד עוזר, ובסופו של דבר ישראליים דואגים לעצמם לפעמים יותר מאשר לאחרים. ויהיו התפצלויות.. אני הלכתי עם עוד בחורה ובחור יותר לעט כי היא נקעהאת הרגל והלכנו לאיבוד, הגענו לכפרון קטן ואישה אחת לקחה אותו לשבייל הראשי, יכולתי להעלם.. מי שלא מכיר יכול למצוא את עצמו בצרה. הכול ניראה סבוך, צרחות קופים, מפלים יפיפפה.. כדאי שתיקחו מדריך משלכם ותסכמו איתו שהוא הולך איתכם. הוא גם יסחוב לכם את התיק. תשלמו לו וזהו. במידה ולא תתעסקו בעיסקות סמים מפוקפקות לא ניראה לי שתעלמו.
להודים יש המון כבוד למוסד הנישואין, לכן הרבה ישראליות הולכות עם נקודה אדומה בהודו כדי שיחשבו שהן נשואות ולא יציקו להן. הסימון אומר שהאישה נשואה. אומנם הודים מקשרים בחורות לבנות למופקרות מינית אני לא יודעת אם זה נשות מערב אירופה הפתוחות והמיניות שהגיעו להודו ומצאו את התרבות והוודים בכלל כמאוד מושכים או שזה פורנו או לא יודעת מה.. הודים אוהבים בחורות לבנות.. והם יכולים לשלוח ידיים!!!!! במיוחד במקומת צפופים.. צבטו לי בתחת! ניסו לתפוס לי..! גם כשהלכתי עם עוד מישהו ששמר עליי זה קורה כשהולכים במקומות מאוד עמוסים. אני בטוחה שתיסדרו עם העינין ותבלמו בדרכים שצינתי קודם את הסיכוי שזה יקרה! במקומות כאלו כדאי ללבוש שרוולים ולא גופיות וחזיה כמובן!

*כדאי שיהיה לכם כיסוי גשם טוב לתיק! יש מונסונים והוא עלול להירטב!

ישראליים- בית חב"ד הלב היהודי הבית היהודי וכוכ וכו יעזרו במקרה של משהו רע שקרה, אם אתם צריכים משהו דחוף או איש נייד שיהיה בסיביבה שלכם עם פלאפון, תמיד ישמחו לעזור למיילים בתקווה להחזיר אותם ם קצת בתובה. יש את גירפה בבקסו ( דראמסאלה וקאסול..) שם תוכלו להחליף ספרים בתמורה לסכום סימלי במידה ולא תמיצאו משיהו שיקח ממכם את הספר שניתקעתם איתו. יש סיכויי שגם שם יהיה מישהו שיוכל לעזור.
ישראליים בהודו הם תופעה ואני השאיר לכם לגלות אותה לבד!

זה בנוגע לדברים הכללים, אני בטוחה שתימצאו את התוואי של הטיול ותבחרו ליסוע למקומות הכי מענינים שיש בהודו ושיתאימו למזג האוויר שתתקלו בו. אני מקווה שיהיה לכם טיול משחרר ומקסים!
שאלות או דברים לא ברורים אתם יכולים לשלוח לי מייל גם מהארץ וגם משם, אני אשמח לעזור..! ( דרך אגב במקומות המתיורים שהישראליים הולכים תימצאו גם מיקלדות שכותבות בעיברית..)

כול כך שמחה בישבילכם-