צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הברית - מציאות או בדיה?

בלוסום​(לא בעסק)
לפני 13 שנים • 21 בספט׳ 2011

הברית - מציאות או בדיה?

בלוסום​(לא בעסק) • 21 בספט׳ 2011
השמלה שלבשה היתה קצרה בדיוק במידה, וארוכה בדיוק במידה. חשפה את גופה העסיסי, את חמוקיה המדהימים, גילתה כמה קעקועים, וחשפה רמזים לעוד כמה, אך כיסתה על בשרה באופן שגירה את העינים לראות עוד.

בשולחן שעל ידה ראתה קבוצת שוטרים שצדו את עיניה בגופם השרירי. חרמנותה הרקיעה שחקים כשדמיינה את מה שיכול היה לקרות.
היא קמה לקחת שתיה, כשלפתע נתקלה בה מלצרית בגסות רבה. היא התעצבנה. שמלתה היפה התלכלכה, הכתם, כך ידעה, לא ירד לעולם - כתם מכוער של שמן. היא החלה לצעוק על המלצרית בקול רם - "למה שלא תשימי לב לאן שאת הולכת?? קלוצית שכמוך, השמלה שלי הרוסה עכשיו!!"

לפתע עיני הגברים בשולחן שבו ישבו השוטרים כולם נסובו אל התקרית, והם החלו לקום לעברן, מנסים להפריד ביניהן לפני שתתפתח תגרה. את המלצרית לוותה מלצרית אחרת לעבר המטבח, ואילו השוטרים הקיפו אותה מכל עבר, היא היתה נסערת מאוד. השמלה עלתה לה הון, ולא היה לה שום דבר אחר ללבוש כך שנאלצה להשאר לבושה בשמלה המוכתמת, מה שבייש אותה מאוד.
השוטרים החלו מתגודדים סביבה, בעודה משתוללת. לפני שהבינה מה קורה לה, הם הובילו אותה לחדר צדדי ומבודד באולם, ונעלו את הדלת.
היא החלה להכנס לפאניקה.
לפתע ידיהם החלו משוטטות על גופה, מפשיטות אותה בגסות מבגדיה, בעוד אחד מהם מנשק אותה, והם אוחזים אותה בחוזקה שלא תזוז.
שניים מהם אחזו בה בידיה, שניים ברגליה, וכך קיבעו אותה מתזוזה.
היא נקרעה בתוככה בין כך שהיא בעצם נאנסת, לבין כך שהיא כל כך חשקה בהם כל הארוע..
כשאחד מהם, המושכים ביניהם, נצמד אליה ונישק אותה על צווארה, כל התנגדותה נעלמה והיא איבדה את עשתונותיה והחלה להתחנן לעוד.
אחד שלח יד גסה ודחף אותה לתחתוניה, מתחיל לאונן אותה בגסות, מה שגרם לה רק להתפתל ולרצות עוד יותר ויותר.
הם דחפו את ידיהם לחזייתה, תולשים אותה ממנה, חושפים את גופה היפהפה, צובטים את פטמותיה לקול אנקותיה, שנשמעו באוזניהם כמו סימפוניה.
הם אחזו בשערה, והורידו אותה בכוח על ברכיה - הגיעה הזמן שגם הם יהנו פה. אחד אחרי השני הם דחפו את זכרותם אל פיה, שלא ידע לאות. היא לקחה אותם אחד אחרי השני, זיוני הפה שברו שם שיאים.
היא נחנקה, נשנקה, נאבקה על כל נשימה, ומצצה כזנזונת החתולה שהיא.
כל מילימטר מזכרותם קיבל טיפול הולם.
ואז הגיע זמן החדירות. הם הרימו אותה והשכיבו אותה על השולחן, מחזיקים את ידיה ורגליה בחוזקה רבה שלא תזוז, מפשקים אותה עד שכאבו רגליה.
אחד היה ממונה להשאיר אותה מגורה בכל עת, ושקד על מלאכתו - הוא נישק אותה, גירה את צוארה, צבט ועיסה את פטמותיה, סטר לשדיה, ודחף אצבעות לפיה מה שבכלל שיגע אותה.
שאר הגברים בחבורה החליפו תורות בלהשתמש בה. כל אחד בתורו חדר אליה ללא שימון, רק הקונדום שעליו, וגם הגדילו לעשות וכל אחד בתורו ניגבו אותה ויבשו אותה כדי שהחדירה תכאב לה כל פעם מחדש - כמו שהיא אוהבת.
כך הם השתמשו בה שעה ארוכה, הם החזיקו מעמד כמה וכמה סיבובים בהיותם בכושר טוב. היא החלה להראות סימני עייפות - הרבה זה לא עזר לה. הם סטרו לפניה, לירכיה, לשדיה, צבטו בחוזקה את פטמותיה ואת פנים ירכיה, ואז העמידו אותה על ברכיה על השולחן והחלו גם מספינקים את ישבנה, ולבסוף הוציאו חגורה והפליאו בה הצלפותיהם עד שישבנה היה אדום לחלוטין. או אז הם החלו גם לחדור אליו תוך כדי שהם ממשיכים להצליף בו חליפות, למשוך בשערה ותוך כדי כך לצבוט את שדיה ופטמותיה, עד שהתחננה שיפסיקו.
היא היתה מותשת ועדיין לא גמרה ולו פעם אחת, והמתח המיני נתן בה את אותותיו.
בשלב הזה, הם השכיבו אותה שוב על גבה, ואחד מהם החל לאונן אותה בדגדגן שלה, ומאי שם מישהו הצליח למצוא כפפה חד פעמית, והוא החל לחפור בה. היא החלה להתחנן לגמירה, והאישור לא הגיע.
בה בעת, המגרה המשיך בעבודתו נאמנה - גירה את צוארה והמשיך לנשק אותה ולדחוף אצבעות לפיה, עד שבשלב מסויים היא החלה לאבד את שליטתה על עצמה, והתחילה להתחנן על נפשה שיאפשרו לה לגמור.
אחרי שהגיעו לפיסט מלא בתוכה, בעוד היא רואה כוכבים וצורחת מעונג, האישור המיוחל לגמור הגיע סוף סוף, קול גמירותיה נשמע היטב בכל רחבי החדר.
היא החלה לרעוד, והחלה להתחנן להפסיק לגמור - אך הבחור המשיך לדחוף בתוכה את אגרופו, רעידותיה נמשכו שעה ארוכה. לבסוף, הם עשו בה סבב חדירות נוסף, בעודם מאוננים את דגדגנה. עוויתות נרתיקה חלבו מהם סט אורגזמות עוצמתיות מאד. צעקותיה נשמעו היטב ברחבי החדר. מותשת, היא נשכבה על השולחן. כל אחד מהם עבר לידה ונישק אותה, כשהמגרה שלה נשאר לידה אחרון, נשכב לידה על השולחן, מחבק ומלטף אותה, נשאר שכוב לידה עד שנשימתה חזרה אליה, ועוד נשאר לידה זמן רב עד שראה שהיא מאוששת.

הוא ליווה אותה אל דלת החדר הנעולה, פתח אותה.

היא השתהתה ביציאה, חוששת לגלות מה יש שם בחוץ.

האם כל באי השמחה עדין שם? היא נחרדה למחשבה הזו

וכך יצאה מהחדר רק כדי לגלות ש...
    התגובה האהובה בשרשור