teller
|
לפני 12 שנים •
27 בספט׳ 2011
סיפור| שלב ראשון עד שישי
״יאללה אייל הגיע הזמן שתעשה את זה״ ההוא אומר לי ״הגיע הזמן שתתחיל עם מישהי בפעם הראשונה, או שאתה רוצה להיות בתול במשך כל החיים..."
״מה הקשר?״ אני עונה לו ״זה יגיע כשזה יגיע״ "אתה תמות בתוק" הוא מכריז "מה זה לעזאזל בתוק?!" אני כבר משתגע ממנו "זה בתול ורווק! וככה אתה עומד למות!" "אוי איזה דביל..." אני עונה לו "אני לא מאמין שאתה חלק מהמחשבות שלי, אני רק בן 20 כל החיים לפני..." "טוב טוב, בתוק!" "סתום!" "אתה בתוק!" הוא ממשיך. הכרוז קוטע את מחשבותיי: ״הרכבת הינה רכבת פרברית ל-אשקלון, תחנה הבאה- בית יהושע״ חזרתי למחשבותיי וההוא כבר צעק כמו ילד קטן שמכסה את האוזניים: ״בתוק! בתוק! בתוק!״ "אוקיי סתום! אני אלך..." נכנעתי לבסוף. הסתכלתי עליה שוב: שיער שחור אסוף לזנב סוס, ג׳ינס כחול צמוד שמחמיא לירכיה משקפי שמש וסוודר לבן מדהים... היא פנתה לכיווני, אז נעמדתי והלכתי לכיוונה היא הסתכלה אליי, פתחתי את הפה ודפקתי גמגום מארץ הגמגומים ״אם... אם... אני יכול לשבת איתך?״ היא הסתכלה עליי בחנה אותי מלמטה למעלה ואמרה "בינתיים לא, עדיף שתשב שם לעכשיו״ והצביעה למושבים בצד השני. משום מה הנימה שלה הייתה כמעט כמו ציווי אז בלי לחשוב יותר מדי התיישבתי. הסתכלתי על החלון כאילו כהתעלמות ממנה, ואז היא פנתה אליי בקול קצת יותר חזק כדי להתגבר על המרחק שנוצר בינינו ״מה זהו? דווקא חשבתי שתגיע לשלב יותר גבוה!״ עכשיו כבר הייתי ממש מבולבל ואפילו ההוא שתמיד יש לו מה להגיד, שתק. ״שלב?״ שאלתי בהיסוס. "אוקיי" היא ענתה "נתחיל מההתחלה: אתה רוצה להתחיל איתי, נכון?" "כ...כ... כן" חזרתי לגמגם. "אז התחלת. כרגע אתה בשלב אחד וזה אומר שלא מגיע לך אפילו לשבת לידי." "אוקיי..." אמרתי לה. ההוא אמר:" אפילו אני מודה הסתבכנו עם מטורפת..." "אז ספר לי עליך קצת..." היא ביקשה. "טוב אז קוראים לי אייל אני מאשקלון למדתי..." וכך המשכתי לדבר עד שהכרוז הפריע שוב ״הרכבת תיכנס מיד לתחנת- הרצליה״ בזמן שהכרוז דיבר היא הרימה יד לאות השתקה מנומסת, וכשחזר השקט הורידה את היד והבנתי שאני צריך להמשיך לדבר. סיפרתי וסיפרתי באיזה שהוא שלב נהייתי מאוד מודע לקח שהיא לא מדברת ואני מברבר. ההוא הפנה את תשומת ליבי לקח שאני מדבר בקול כדי לפצות על המרחק של המעבר באמצע, בתחנה הבאה התיישב לידי מישהו וכשהמשכתי לדבר על מה שעשיתי לפני הצבא, הרגשתי שאני מדבר אליו. הצלצול שהקדים את הכרוז גרם לה להרים את היד להשתקה ובזמן שנודעתי לזה שהתחנה הבאה תל אביב התפללתי שהוא לא ישים לב לשפלות שלי מולה, ולפי ההרמת גבה שלו הבנתי שהוא שם לב. הכרוז סיים והיד ירדה ובקושי סיימתי להגיד לה איפה עשיתי מכינה וזרם ענק של אנשים עלה, בן אדם מבוגר עלה ונעמד כמבקש לשבת, ואני הבנתי שכנראה נגמרה השיחה בינינו כי כמה שהיא יפה, אני לא מוכן להמשיך לדבר בקול יותר גבוה ושכל הקרון ישמע אותי. ואז היא שוב הפתיעה אותי, במקום להיכנס למושב ליד החלון, היא נעמדה, התקרבה אליי, שלחה רגל מעליי ובזמן שהתיישבה ליד החלון היא קירבה את התחת שלה קרוב מדי לפניי. הסתכלתי עליה בשאלה והיא הסבירה: "עלית שלב, הגעת לשלב שני." הייתי כל-כך מבולבל שכבר עמדתי לנטוש, והיא פתחה בהסבר, כדי להגיע אליי אתה צריך לעבור שלבים, אתה נראה כמו אחד ששיחק במשחקי מחשב בילדות, הנהנתי כאדם שנתפס על חם. השלבים הראשונים הם קצרים ולא מקבלים מהם הרבה אבל כדי לעבור לשלבים גבוהים אתה צריך להתאמץ אבל תקבל הרבה... "ובמה זכיתי בשלב 2?" העזתי לשאול. "לשבת לידי" היא אמרה בסתמיות כאילו כל ילד יודע את זה. וכך התקדמתי בשלבים עליתי לשלב שני ואפילו שלב שלישי עבר מהר. כשהיא הודיעה שעברתי גם לשלב חמש היא לחשה לי באוזן כשנגיע לתחנת לוד ורק כשהדלתות יפתחו תלך לשירותים, והלכה. הזין שלי מיד נעמד דום, אבל המוח אמר לי לא ללכת, יש משהו מאוד מוזר בבחורה הזאת, והכרוז הודיע "הרכבת תיכנס מיד לתחנת- לוד" ואז ידעתי שאני כן הולך לשירותים. התקדמתי לשירותים, הרכבת נעצרה וברגע שנפתחו הדלתות נכנסתי, היא עמדה עם הגב למראה, נכנסתי בקושי איתה לתא, היא דחפה אותי קלות לעבר האסלה, ויצא שהתיישבתי, היא התיישבה עליי והסתובבה לנעול. הרחתי אותה, לא רק את הבושם שלה אלא גם אותה, את הריח הטבעי שלה, הזין שלי רק הלך והתקשח, היא שלחה יד, ומיששה אותו, פתחה את הרוכסן הפשילה את הבוקסר, ומיששה אותו כאילו מנסה לאמוד את הגודל, כאן תפסתי מספיק ביטחון ואמרתי, "גדול מספיק בשבילך?" מיד חטפתי סטירה, והיא אמרה "מעכשיו, תמיד, אבל תמיד כשאני נוגעת לך בזין אתה שותק, ולא מוציא הגה!" היא המשיכה ללטף את האזור ונמנעה מללטף את הזין עצמו, ראיתי שהיא כאילו מחכה למשהו, אז התקרבתי אל פניה כדי לנשק אותה, מיד היא זזה אחורה וסטרה לי שוב, "זה לא בשלב שלך! שתדע שכל פעם שאתה עושה משהו שלא שייך לשלב שלך, יורדות לך נקודות". חייכתי כמו מטומטם וכמעט צחקתי, היא בתגובה תפסה לי את הפטמה ולחצה, משותק מהבהלה קפאתי, היא קירבה את הפה שלה לאוזן שלי, ולחשה, "אתה שוכב על המיטה, הרגליים והידיים שלך קשורות לדפנות המיטה, הרגליים מפוסקות והזין שלך זקור, אני מגיעה אליך ומחזיקה שוט, אני מתקרבת לאט לאט... את השאר תמשיך בדמיון שלך, כדי לעבור לשלב הבא אתה צריך לאונן על התמונה הזאת ואם אתה מצליח לגמור מזה, תחפש אותי" בעוד המילים האחרונות שלה מהדהדות היא יצאה. נעלתי מהר אחריי את הדלת, הסתובבתי לכיוון האסלה והתחלתי לאונן, לא רציתי לאונן על התמונה החולנית שהיא יצרה לי בראש, אבל לא הצלחתי לדמיין משהו אחר, כל הזמן חזר לי ההבזק שלה, עומדת מעליי עירומה לגמרי, מחזיקה שוט זנבות שחור, ומתקרבת לאט לאט, ופתאום אני מרגיש את זה, ובשניות אני גומר בעוצמה. אני מתנקה מהר, ואז מחפש אותה... מחפש בכל הרכבת עולה ויורד קומות, ומחליף קרונות באטרף, אנחנו כבר מתקרבים לסוף המסלול ואני מפחד שהיא ירדה מבלי להגיד כלום, התחנות האחרונות מתקרבות, יבנה, ואני לא מוצא אותה, אשדוד ואני על סף ייאוש, במסלול האחרון של הרכבת אני כבר מתייאש, אני מגיע לקרון האחרון, אני לא רואה אף אחד כבר מהפתח, הכל ריק, אני מנסה בכל זאת וממש במושב האחרון היא יושבת, רגל על רגל, מאזינה למוזיקה. אני מתיישב לידה ומפחד לדבר, היא מורידה את האוזניות מקפלת בלי להגיד כלום. לוקחת לי את יד ימין, מקרבת לאף ומריחה, מכניסה אצבע אחת לפה ומוצצת קלות, היא אומרת "יפה, יפה, עברת לשלב שש, יש לך מספיק גדול וגם אתה מתאים...". הרכבת נעצרה בתחנה האחרונה, והיא פשוט הולכת, קמתי מהר כדי לרדוף אחריה, הדבקתי אותה רק מחוץ לרכבת, בעוד ששנינו צועדים לעבר המעבר התת קרקעי ומצטרפים להמון, היא שואלת "דמיינת את התמונה?" "כן" אני אומר בהיסוס. "אה... זאת פעם ראשונה שהבנת?" היא מחייכת בשביעות רצון, ואני ממשיך לרדוף אחריה ובקושי מדביק אותה. "נראה לי, אבל אני לא בטוח מה הבנתי" בשלב 7 אתה תדע... הגענו למחסום, והצטרפנו לתור, אמרתי לה "רגע, איך אצור איתך קשר?" "הא! אתה רחוק מאוד מהשלב בו אתה מקבל את המספר שלי, תביא לי את שלך" אני מוציא כרטיס ביקור ומביא לה... "יפה, יפה, מתכנת מחשבים בכיר, היא מקריאה." אני מתקדם אחריה, ובום נתקל במחסום, שחכתי להעביר כרטיס, עד שאני ניגש לכיס ומוציא את הכרטיס, ועד שאני מעביר אותו במכונה ועובר, היא כבר נעלמה, אני רץ מחוץ לתחנה, ומחפש אותה בקהל, תוך שנייה הבנתי שלא ככה אמצא אותה, כנראה היא תמצא אותי... בפרק הבא: (אם יהיה ביקוש) שלבים 7 עד 11 |
|
|
| קינקי סאב |
לפני 12 שנים •
27 בספט׳ 2011
כתוב מאוד יפה.
נהניתי לקרא. |
|
|
סוטה(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
28 בספט׳ 2011
ענק. מהסיפורים ברמה הזו שאתה נכנס לפורום אחרי יום ארוך בתקווה שפורסם פרק נוסף.
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
28 בספט׳ 2011
הסיפור הזה ודומיו הם הסיבה שאני פה. מעולה: רגיש, ציני במידה ואפילו נוגה קצת.
|
|
|