amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
מעבר לעקרון העונג
-"אף פעם לא קשרת אותה?"
-"לא, אף פעם." -"ולא הלקית?" "גם זה לא, אף פעם, אבל זהו בדיוק..." ..."זהו בדיוק", אמר הקול האחר. "אם אתה קושר אותה מפעם לפעם, אם אתה מלקה אותה קצת, והיא מתחילה להנות מזה, זה לא זה. מה שצריך זה ללכת אל מעבר לרגע שבו היא תהנה מזה, כדי להגיע לדמעות." (סיפורה של O/פולין ריאז') זה לא שאני לא נהנית מכאב. יש סוגי כאב שאני מאוד נהנית מהם. וכן, אני יכולה להגיע לסאב-ספייס מכאב. אבל לא זה העניין. העונג האמיתי שלי מופק מכך שהדום עושה לי את מה שמענג א ו ת ו, גם אם אני לא סובלת את זה בכלל, ויש המון סוגי כאב שאני שונאת. זה לא הכי פוליטיקלי קורקט כאן בכלוב, כי דומה שזה מתנגש בעקרון העונג- לעשות רק מה שכיף לי. אבל כיף לי לסבול למענו, זכותי, לא?! 
ואתם יודעים משהו? לא קל למצוא דום שאוהב שיסבלו למענו באמת. לפעמים, אני פשוט רוצה להגיע לדמעות. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
החיבור שלי לזה הוא
בפרשנות האישית שלי למזוכיזם שלי:
המזוכיזם שלי הוא כלי מיכל לסדיזם של הפרטנר שלי. מבחינתי, חלק מההנאה, היא לסבול עבורו. ואני ממש אבל ממש לא תמיד צריכה סיבה עבור כך. הסיבה שלי היא הידיעה שהצרכים הסדיסטיים שלו באו לידי ספוקם. נכון, זה לא נכון ולא מתאים לי בכל פעם וככלל, אבל זו בדיוק הנקודה: הדיאלוג הזה, לשאול את עצמי, מתי את נשלטת ומתי את שפחה, מתי את טוטאלית ומתי את לא, מתי אם שם בשבילך ומתי את שם בשבילו? התשובות לכל אלה נוטות להשתנות גם בתוכי וגם בעקבות בן הזוג / פרטנר למשחק שאיתו אני נמצאת. כמוני כמוך, אני גם יכולה להגיע לסאב-ספייס מכאב, ובעיקר ממנו, לא הרבה דברים שולחים ומעיפים אותי לשם, הדבר הראשון שעושה זאת הוא הקשירה.. (גרררר!). שוב, בעיני המינונים זה מה שחשוב. בשבילי, אני מסוגלת שחלק מהפעמים אני אספוג את הסדיזם הטהור של בן זוגי, אך בשאר הזמן הכאב שאני סופגת צריך להיות מהנה ומענג גם עבורי. |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
Re: החיבור שלי לזה הוא
[quote="גורת חתולים סוררת"]בפרשנות האישית שלי למזוכיזם שלי:
מתי את נשלטת ומתי את שפחה, מתי את טוטאלית ומתי את לא, מתי אם שם בשבילך ומתי את שם בשבילו? התשובות לכל אלה נוטות להשתנות גם בתוכי וגם בעקבות בן הזוג / פרטנר למשחק שאיתו אני נמצאת. [/quote] נדמה לי שבסופו של דבר אנחנו תמיד שם בשבילנו, לא? לפחות אני. |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
Re: החיבור שלי לזה הוא
[quote="amy"][quote="גורת חתולים סוררת"]בפרשנות האישית שלי למזוכיזם שלי:
מתי את נשלטת ומתי את שפחה, מתי את טוטאלית ומתי את לא, מתי אם שם בשבילך ומתי את שם בשבילו? התשובות לכל אלה נוטות להשתנות גם בתוכי וגם בעקבות בן הזוג / פרטנר למשחק שאיתו אני נמצאת. [/quote] נדמה לי שבסופו של דבר אנחנו תמיד שם בשבילנו, לא? לפחות אני.[/quote] אני ואת אולי כן, יש פה אחרות שאני משערת שלא... |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
Re: החיבור שלי לזה הוא
[quote="גורת חתולים סוררת"][quote="amy"][quote="גורת חתולים סוררת"]בפרשנות האישית שלי למזוכיזם שלי:
מתי את נשלטת ומתי את שפחה, מתי את טוטאלית ומתי את לא, מתי אם שם בשבילך ומתי את שם בשבילו? התשובות לכל אלה נוטות להשתנות גם בתוכי וגם בעקבות בן הזוג / פרטנר למשחק שאיתו אני נמצאת. [/quote] נדמה לי שבסופו של דבר אנחנו תמיד שם בשבילנו, לא? לפחות אני.[/quote] אני ואת אולי כן, יש פה אחרות שאני משערת שלא...[/quote] לדעתי, לא חשוב מאיפה מסתכלים על זה, כולנו כאן בשביל עצמנו
|
|
|
|
אש האהבה
|
לפני 13 שנים •
1 באוק׳ 2011
אולי אני חדשה בנושא השולט נשלט [אני נשלטת זה כמובן ברור]
אני יכולה להגיד בבירור שהגעתי עד הלום בשבילי וגם בשבילו. זה היה או זה או להתגרש ובחרתי בזה. מתוך מחשבה מעמיקה טיפהלה יותר אני נהנית כמעט מכל רגע |
|
|