העסקה - כן או לא

העסקה - כן או לא

muscle man​(נשלט) • 16 באוק׳ 2011

אני חושב שלא. ממש לא.

"אתה לא רוצה לראות את גלעד חוזר הביתה"? תשאלו.
אני מאוד רוצה. רוצה לא פחות מכל אחד שקורה את ההודעה הזו ומזדעזע מעצם דבריי.

אבל לא זו הדרך. ממש לא זן הדרך. אז כן, ההודעה הזו לא תהיה פופולרית במיוחד. חלק יחשבו
שדבריי מזעזעים. ששכחתי את "כל ישראל ערבים זה לזה". את "לא מפקירים חייל בשטח".

ובכל זאת, האמת צריכה להיאמר - האמת שלי לכל הפחות. אולי באתר כמו זה, דעתי תהיה דעת מיעוט, דעת יחיד כמעט , אבל עדיין הדיעה הזו קיימת.

כשגלעד שליט יחזור ביום שלישי אל אדמת מולדתו, אל משפחתו הקרובה, אל אמו שלא ישנה כבר 5 שנים אני אתרגש. אתרגש לא פחות מכם. אתרגש כחייל מילואים שבמהלך שירותו בסדיר עבר עשרות ואולי מאות פעמים במקום החטיפה. אתרגש כאח לחייל המשרת כרגע ביחידה מובחרת ממש באיזור בו הוצב בזמנו הטנק של שליט. אתרגש כישראלי. אתרגש כיהודי.

איני מזלזל חס וחלילה ברגש היהודי והחם של כולנו.
אחוות הלוחמים הזו היא שהביאה אותנו לנצח במחלמות כמעטים מול רבים. כאזרחים המגינים על עמם ומולדתם אל מול טרוריסטים צמאי דם, שגם לרצוח ילדים בגרזן, זה כבר אינו קו אדום בשבילם ודומה שמעולם לא היה.
רוח האחווה הזו היא שגרמה ללוחם הסיירת לקפוא למוות בשנות ה-80, עת ניסה יחד עם יחידתו להגיע ולחלץ כוח צבאי שנתקע בחרמון.
"לא מפקירים פצועים בשטח" היה הקו שהנחה את לוחמי מג"ב וחטיבת הנח"ל, יחד עם האזרחים לוחמי כיתת הכוננות, עת הסתערו שוב ושוב אל תוך סמטה עקובה מדם בכדי לחלץ את אחיהם השותתים דם, בפיגוש בחברון בתחילת האינתיפאדה השניה.
אותו החזון הוא שגרם לטוראי נתן אלבז לקפוץ על הרימון ולהקריב את חייו בכדי להציל את חבריו. הוא גם זה שגרם עשרות שנים אח"כ לרס"ן רועי קליין לצעוק "שמע ישראל" בעת שקפץ גם הוא על הרימון והציל עשרות לוחמים בהחלטה אמיצה של הרגע.
קצרה היריעה מלהכיל את מעשי הגבורה הרבים מספור, אשר מעידים יותר מכל על היותנו מדינה קטנה, אשר מעת הקמתה נלחמת על זכות קיומה ומקריבה לשם כך את מיטב בניה ובנותיה.

אבל...

העסקה הזו היא טעות לדעתי. טעות מרה. לא זו הדרך המתאימה למדינה ריבונית המורדת פעם אחר פעם על ברכיה, ונכנעת לארגוני טרור רצחניים.
המתנגדים לעסקה היו 3 בלבד. על ליברמן ולנדאו ניתן לטעון שהם תמיד היו ניצים ומיליטנטיים.
השלישי הוא בוגי יעלון. אותו בוגי שגדל בקיבוץ שמאלני עם אידיאולוגייה ברורה איפשהו על התפר שבין העבודה למרץ. אותו בוגי שהבין אחרי עשרות שנים כחייל, קצין ומפקד שלמרות חזונו(הלגיטימי כמובן) הדוגל בשאיפה לשלום, עם האויבים האלו, הערבים, זה כבר לא יקרה.
אותו בוגי שהבין שמול טרור משיבים במלחמה ובחרב.
השלום אצלו הוא החזון, אך החרב ורק החרב היא המציאות אל מול החמאס וארגוני הטרור.

בינתיים העבודה שלי הסתיימה. את הסיבות שהובילו אותי למסקנה כי מדובר בטעות קשה, איאלץ להמשיך בערב.

תחשבו על זה.

העיסקה

*מנגינה*{התווים שלו} • 16 באוק׳ 2011

ככל שחושבים יותר על העיסקה הזו, מגלים עד כמה שהיא נוראית ומסוכנת.
יתכן ואפילו מלווה אותנו הרגשת השפלה נוכח ה" זובור" ש"חכמי החמאס"עושים לנו.
אישית הרגשתי השפלה כששמעתי שישראל נכנעה לדרישה של החמאס להתחייב לא לפגוע במחבלים המשוחררים (אלא אם כן ידם תשוב לטירור) ולעומת זאת כשביקשנו מהם התחייבות שהרוצחים לא ישובו לסורם, לא הסכימו לתת אותה.
נכון הם חותמים ביציאה מהכלא, אבל בין החתימה הזו לבין המציאות המרחק גדול.

ולמרות זאת
לולי העיסקה , גלעד שליט היה נמק בשבי האוייב, יתכן שלא היה מוחזר לעולם.
נוכח " האביב הערבי" המתרחש למולנו מי יודע מה היה עולה בגורלו ובכלל כמה זמן עוד ישאר שלם בגופו ואולי בין החיים בכלל.
הוא חייל בודד מול סיכון לגורלם של אזרחים רבים במדינה.
אבל הוא חייל שנשלח למשימות הגנת המולדת לא מרצונו אלא מתוקף החוק.
הוא חייל יהודי שיקר ללב כולנו וזה היופי והייחוד של מדינתינו, יופי שלא נמצא באף מקום בעולם ואפילו לא בארה"ב הגדולה שלא משקיעה בשיחררור שבוייה.
מעבר לזה בואו לא נקל ראש במודיעין וביכולות הצבאיות שלנו. סיכונים קיימים אבל אנו יודעים להתמודד גם איתם.
" כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" (סנהדרין)

daniel222 • 16 באוק׳ 2011

העסקה היא הכרחית ולא תסכן אותנו יותר ממה שאנו בסיכון היום.

זה לא מערב פרוע שם שכל מי שרוצה מוציא פיגוע, הם מאד מסודרים היום בנקודה הזו
ופיגועים יוצאים כאשר החמאס או פת"ח מחליטים להוציא פיגוע.
יש להם מספיק אנשים בשביל להוציא פיגועים גם ללא המשוחררים כך שהם לא יהיו סיכון נוסף.

כמובן שכואב לי כאשר רוצחים מתועבים משוחררים אבל תמורת חיים של אפילו אדם אחד זה שווה.
לכן אין לי בעיה לשחרר אפילו את כולם עבור גלעד שליט.

אישית אני מעריך כל אחד,שיכול לתת חד משמעית תשובה של כן או לא

A v​(שולט) • 16 באוק׳ 2011

אני יכול להבין את המתנגדים,ורק הבוקר ישבתי לקרוא את הרשימה הראשונית

והיא מעוררת חלחלה,רוצחים כבדים. בני מוות שהאבא שלהם זה השטן.

תוהה לעצמי איזה מוות הם עוד יביאו וכמה עוד ירצחו בגללם,כמה משפחות ייעלמו בגלל העיסקה הזו.

ויש את הבעד. ומי לא רוצה את גלעד בבית??? לא חושב שיש אחד כזה.

חייל ילד ושלא תטעו כל אחד מאיתנו שלח אותו לשם להילחם לשמור. וזה לא משנה אם אתה ימני או

שמאלני

בסופו של דבר המדינה שלחה אותו,ואנחנו המדינה.

יכול להבין את המשפחות השכולות שמרגישים שרצחו להם את יקירהם בפעם השנייה

ועוד השתינו להם על הקבר.

ואני יכול ומבין את אביבה שרוצה לחבק את גלעד,מדינת ישראל לא יכלה לקבל משפחה

"נוחה" יותר משפחה לטעמי אצילה.

גלעד חייב לחזור הביתה. זו המחוייבות שלנו לכל חייל שנשלח לשרת את מדינתו.בין אם בקרייה

או בגבול חם.ככה לימדו אותנו שלא מפקירים חייל בשטח !!!


יש לי תחושה קשה שעוד נשלם בהרבה דם ודמעות על חלק מהשיחרורים האלה.

אבל איזו ברירה יש???? לאף אחד אין תשובה . וזה מתסכל.

אני רוצה את גלעד בבית.



Av

...

FOR GOOD • 16 באוק׳ 2011

בעסקה איומה כזאת, ברור לגמרי שהיה אפשר להחזיר אותו גם לפני חמש שנים.
אבל אז רגש האשם עוד לא היה כזה חזק, דעת הקהל והמחאה הציבורית היו בחיתולים, אפילו המשפחה עוד שתקה, והעם היושב בציון היה מרגיש "פראייר".
אז חמש שנים של סיוט היו צריכות לעבור על הילד, רק כדי שלא נרגיש פראיירים, אפילו שיצאנו פראיירים...

* טוב שהוא בבית

הדורבנים​(נשלט) • 16 באוק׳ 2011

אכן אומה אחת אנחנו, ערבות הדדית. דם אחד זורם בעורקינו, הנה הוא - תראו:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A5'_%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94

אם אנחנו באמת עם אחד ויש ערבות הדדית, אז שומה עלינו לזכור. יום יום, ממחר: בהחלטת ממשלת ישראל, עזיז צ'אלחה החתיך הולך להתחתן ב"ה, להקים משפחה עם שלושה ילדים מקסימים, ו כל שבוע ביום חמישי בערב, הוא הולך לשבת עם חבריו ולהעביר דחקות בבית קפה. ויוסי אברהמי וואדים נורזיץ', טוב, הם כבר לא.

ממחר. זכרו. יום יום.

הדורבנים​(נשלט) • 16 באוק׳ 2011

קחו לינק (עם התמונה) שכן עובד.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4135446,00.html

*מנגינה*{התווים שלו} • 17 באוק׳ 2011

כל קורבנות הטירור יקרים וזיכרם יהיה איתנו לעד.
אבל לולי העיסקה הזו, חלילה היה נוסף עוד חלל לרשימת הנרצחים והנופלים.
האם זה מה שהיינו רוצים?
מספיק לחשוב על רון ארד ולהבין עד כמה חשוב לשחרר אותו, למרות כל הסיכון והפחד!
אי אפשר לדעת מה ילד יום?
אי אפשר, על סמך חזיונות שלא יודעים איך ומתי והאם בכלל יתגשמו, להפקיר חייל שכולנו שלחנו אותו להגנת המולדת.
פיגועים היו תמיד, גם בתקופה שהמרצחים הארורים ישבו בפנים.
אבל הכבוד שלנו כיהודים זה להראות שאצלינו אדם הוא לא רק מספר, אצלינו אדם הוא נפש חיה שצריך לעשות הכל כדי להצילה.

גלעד שליט חי

גורגי99 • 17 באוק׳ 2011

5 שנים בשבי..תעצרו רגע את כל המחשבות שרצות לכם בראש...ותחשבו מה זה 5 שנים בשבי..לא ניתן לחשוב על זה אפילו,חירות של בן אדם לא נמדדת לא בכסף,ולא בשום דבר אחר..תחשבו 5 שנים בלי אור יום,5 שנים בלי לשמוע תשפה שלך,5 שנים בלי לדבר עם מישהוא אהוב,5 שנים בלי שמישהוא מחבק אותך,5 שנים בלי אהבה ,ו5 שנים במקום שכל יום אתה יודע שמחר זה יכול להיות יומך האחרון,אז כן אנחנו משחררים רוצחים,כן כואב מאוד למשפחות האבלות,נכון הם יכולים להישתחרר ומחר לעשות עוד פיגוע,אבל פה אנחנו עוסקים בשבוי חי..שסבל 5 שנים..וחוזר הבייתה חי,לא בארון,כל מי שמת ...כבר מת,אנחנו לא יכולים לעזור למתים..רק לבכות ולכאוב את מותם..אבל גלעד חי..וחובה להחזיר אותו הבייתה..יותר מחובה אפילו,לשם שינוי תשמחו ,ואל תחפשו את הרע שבטוב ..גלעד לא אח שלי ולא חבר שלי ולא בן דוד שלי ..בשבילי ובשביל כל אחד במדינה הזאת הוא חייל ,לוחם,לוחם אמיץ מאוד..כשבזמן שאנחנו ישנו..הוא שמר על כולנו.

למנגינה

muscle man​(נשלט) • 17 באוק׳ 2011

ברור שכולנו התרגשנו ונמחה דמעה כשגלעד יחזור הביתה.
כל מי שהיה בצבא ירגיש את זה. כל מי שמביט בעיניו התמימות של השריונר המופנם ישמח בחזרתו.
אגב, במאמר מוסגר אציין שהבוקר שמעתי במקרה את השיר של אביב גפן למען שליט.
גפן הוא זמר ענק. אחד הטובים בנמצא. אבל אין ולא תהיה לו זכות להתבטא בכלל בנושא. מוזר לי שמישהו בכלל מעז לשים את השיר שלו בהקשר הזה. הוא משתמט הקורא להשתמטות. אין ולא תהיה לו לדעתי הזכות להביע את דעתו בנושא הזה.

אבל מנגינה יקרה - פעם היו לנו קווים אדומים. משהו. טיפה. מינימום של גאווה כמדינה.

בן גוריון בזמנו לא הסכים לשום הסכם או מו"מ עם מחבלים.
כולם מכירים את הסיפור הידוע על החיילת שנחטפה בשנות ה-50, ועל תגובתו המיליטנטית של רה"מ אז.

פעם לא הסכמנו לשום משא ומתן עם ארגוני טרור.
עם הזמן התחלנו להתפשר.

"לעולם לא נשחרר מחבלים עם דם על הידיים" אמרו לדעתי כל ראשי הממשלה שהיו פה.
זה כבר מזמן לא גבול בשום עסקה. ארכי מחבלים יצאו וייצאו בעסקאות האלו.
גם לשחרר ערבים ישראלים כבר מזמן לא קו אדום בשבילנו(עוד מעסקת ג'יבריל).

הדולפינריום, סבארו, מלון פארק. לא נשארו גבולות? משהו קטן?
ועכשיו השחרור של המחבל מהלינץ' ברמאללה הוא פעם נוספת מתיחה של הגבולות.
האמת היא שכבר לא נשארו גבולות. כלום.
היום בו מחבל שרצח בדם קר יהודים, טבל את ידיו בדמם ואף העז להצטלם כ משתחרר, הוא היום בו כולנו צריכים לעצור ולחשוב איפה טעינו.

נכון, השאיפה לשחרר חייל חטוף מעידהנעל אנושיות וערבות הדדית. איני מזלזל.
אבל הכבוד הלאומי שלנו רוסק. מוטל כמת על המדרכה.

מציק לי שכולם כולל כולם, מתעסקים ועוסקים בסוגייה הלא נכונה.
האם המחבלים יחזרו לטרור? האם יהיו יותר הרוגים בשל כך?
ההיסטוריה מוכיחה שכן. הבעיה היא שמשתחררים לא רק המחבלים שפגעו בפועל, אלא גם המתכננים והמוחות שמאחוריהם. חלקם יחזרו לטרור - זה יעלה לנו בהמון הרוגים. הרבה יותר מאחד לפחות.

אבל זו בכלל לא השאלה. מוזר לי שאף אחד כמעט חא נוגע בסוגיית המוטיבציה.
וכי תגידו : " מה עד היום לא היתה להם מוטיבציה לעשות פיגועים? מה זה כבר ישנה?"
הפגיעה האמיתית הוא בהרתעה. יותר קל למחבל שסיממו אותו להתאבד וללכת לבתולות, מאשר להיעצר ולהישלח לכלא כל ימי חייו.

ההרתעה הזו נגמרה. סופית. מחבלים שרצחו עשרות ישראלים אך לפני 5 שנים יוצאים הביתה, משל הורשעו בעבירות מס או הפרת אמונים.

גלעד שליט אינו החייל האחרון שנחטף לצערי. החמאס ניסה ומנסה בכל עת לחטוף עוד חיילים.
פיגוע חטיפה הוא פיגוע מסובך. כמעט תמיד הוא נכשל. אבל מתישהו לצערי הם יצליחו שוב.

ומה אז? אז גם רוצחי משפחת פוגל יצאו הביתה. היום זה נראה הזוי ומקומם, אך בעוד כעשר שנים כשבזכרוננו ייחרטו כבר פיגועים קשים אחרים, גם זה כבר לא יהווה קו אדום.

לצערי הסיכוי שרוצחי משפחת פוגל יינמקו בכלא עד יומם האחרון, הוא אפסי.
זהו לא חזון אפוקליפטי - המציאות לצערי מוכיחה שזה ככל הנראה מה שיקרה.


תבינו - ההתנגדות לשחרור הארכי טרוריסטים אינה מרצון לנקמה. ישיבה בכלא גם אם ל-50 שנה לא תחזיר את הנרצחים. לא תשיב למשפחות את יקיריהם.

הבעיה היא ההרתעה. היעדר ההרתעה ליתר דיוק.
אחרי עסקה כזו יודע כל ילד שחלומו לחקות את האחים כרים ואמג'ד עוואד(רוצחי פוגל), שאולי בעצם משתלם לרצוח בתינוקות ללא רחם. תוך 5-10 שנים. לפעמים מעט פחות ולפעמים מעט יותר הוא ישתחרר הביתה, יזכה לכבוד של מלכים, לכסף בלתי מוגבל ויחכה בציפייה ליום מותו ול-70 הבתולות.

בגלל עבודה סיזיפית של כוחות הביטחון בשנים האחרונות, קשה כיום הרבה יותר להוציא פיגועי התאבדות קשים. צה"ל ויחידותיו המובחרות שלא כאן המקום לציינן הגיע למיטותיהם של המתכננים, של ראשי הטרור ועצר אותם. כמעט את כולם.
רוב הפיגועים בשנים האחרונות היו של מפגע בודד. החלטה פרטית של ערבים ישראלים, או פיגוע שנעשה על ידי מספר מצומצם מאוד של טרוריסטים.
פיגועי הטרקטור למיניהם, הפיגוע במרכז הרב, רוצחי פלמר לאחרונה וכמובן רוצחי פוגל, באו כולם מהתארגנות מקומית. חלקם החלטה פרטית של איש אחד וחלקם תכנון מצומצם של מספר אנשים מועט.
אחרי עסקה כזו נגמרה ההרתעה. כולם ישוחררו בעסקת בשחרור הבאה. כולם.

לא כיף להיות נביא זעם ומנבא שחורות. וכי ביום שתוכח כי העסקה הזו היתה שגיאה, יגילו כל מתנגדיה ויאמרו "הנה צדקנו". הרי באותו היום נהיה עסוקים בניחום המשפחות האבלות.

שכן שלי נרצח על ידי מחבל ששוחרר בעסקת ג'יבריל.
לכו תסבירו לאלמנתו שהפיגוע היה מתבצע גם לולא היו חותמים על עסקה מזוויעה זו.

מישהו מוכן להתחייב לי שרוצחי משפחת פוגל לא יחגגו את האיד- אל פיטר של שנת 2020 בביתם?