פסיכולוג/ית

חתול צללים​(לא בעסק){Cypris} • 5 בנוב׳ 2011

אני בטענה שאין טעם לתקן את מה שלא שבור, אבל אולי אני אשנה את דעתי כאשר מישהו יצליח להוכיח אמפירית שטיפול פסיכולוגי מצליח לייצר תוצאות יותר טובות עבור המטופל מאשר סתם שיחה עם חבר.

רק על עצמי וכו׳

שלגי • 5 בנוב׳ 2011

ככל שזה נוגע אלי, הרצון במטפל שהוא בידיאסאם פרנדלי נובע מכך שאני לא רואה בבידיאסאם בעיה ואינני רוצה שזה יהפוך לאישו המרכזי שעליו אשוחח איתו.

לא כולם רואים בזה משהו נורמטיבי במיוחד...

Re: רק על עצמי וכו׳

בלוסום​(לא בעסק) • 5 בנוב׳ 2011

היתי בטפול, כשהמטפלת שמעה שאני בדס"מית - היא נרתעה כל כך וממש תקפה אותי ונחרדה על כך, ניסתה לשנות ולהטיף לי לשנות את הרגליי - לא חוזרת על ה"חוויה" הזו לעולם עוד, תודה. מעדיפה להיות ללא שום טפול, עד שאמצא את המטפלת הנכונה, מאשר לחזור על חויה כזו משפילה ומבזה ומזעזעת שוב.

Uranus • 5 בנוב׳ 2011

סוטה,

שאל את עצמך למה אתה רוצה ללכת לפסיכולוג?
האם זה כי אתה זקוק לשינוי או מרגיש תקוע או מעוניין בפריצת דרך כלשהי?
או שמא זה כי יש לך נטיה למצבי רוח, דכאונות וכד'?

אם זה הראשון, תחשוב מה הטיפול שהכי לא מתאים לך ושהיית פוסל על הסף ודווקא לשם תלך,
כי אם תמשיך לבחור מה שתמיד היית בוחר - תגיע לאותו מקום ולא זו השאיפה.

אם זה השני אז כמובן הייתי ממליץ לך קודם כל לגשת דווקא לפסיכיאטר לשיחה
ושהוא ימליץ לך על פי התרשמות איזה טיפול מתאים לך וגם איזה סגנון של פסיכולוג -
אם פסיכולוג זו בכלל התשובה.

בכל מקרה לא הייתי נותן לנושא הבדסמ להטות את השיקולים בבחירת פסיכולוג.
פסיכולוג אמור להיות אדיש ונטול שיפוטיות לכל נושא שתעלה. ואם אתה יושב אצל פסיכולוג והוא שופט אותך או מגיב כמו שחלק פה כתבו, תעשה מה שכל מטופל עושה כשהוא מרגיש שאין תקשורת טובה או אי נוחות עם הפסיכולוג.... תגיד לו: "תודה ולהתראות" ותחפש אחר.

זה שתמצא פסיכולוג בדסמ פרנדלי לא אומר שהוא פסיכולוג טוב, ואני בטוח שהרבה יעידו שלקח להם הרבה זמן ליפול על הפסיכולוג הטוב ולאו דוקא בגלל עניין הבדסמ.

(:

FOR GOOD • 5 בנוב׳ 2011

סוטה

אני רוצה לחדד לך משהו, וגם לאחרים ששאלו

אם אתה רוצה להכיר את המיניות הסוטה שלך, את המאויים המודעים והלא-מודעים, ואיך הם מפעילים אותך, ואת שאר הנגזרות הנפשיות וההתנהגותיות שיש להן, אז לך לפסיכואנאליזה. ישנן כל מיני אסכולות - יש מטפלים לאקאניניים, קלינייאניים ויש אקלקטיים. כל מיני..זה פחות חשוב...
העיקר כמובן שהמטפל יהיה מישהו שידע קודם כל ליצור עבורך סביבה שאין בה פחד, בושה או אשמה, כדי שתרגיש חופשי לדבר. ושיהיו לו עוד כמה תכונות
אבל זהו בדיוק עניינה של הפסיכואנאליזה .
נקודת המוצא שלה , היא הנוסחא הידועה של פרויד ( שמופיעה לראשונה ב"שלוש מסות על התאוריה המינית" ):
" הנוירוזה היא הנגטיב של הפרברסייה"
נוירוזה = הפרעת התנהגות. השכיחות - או.סי.די, היסטריה וכו'
פרברסייה = מה שאומר הניק שלך, כלומר סטייה מינית
והרעיון הכללי הוא שהנוירוזות ( הפסיכוזות הן כבר משהו אחר ) הן ברובן גם התולדה של תשוקות סוטות ( ולא מודעות )...
תשוקות לו מודעות יכולות לבוא לידי ביטוי או בפנטזיות וחלומות, או בהתנהגות ( ואם מדחיקים או מכחישים אותן, אז הן יבואו לידי ביטוי בצורות מסולפות או אפילו הרסניות )
פסיכואנאליטקאי שלא מבין את הקשר ביו נוירוזה ופרברסייה, ושהוא לא ב.ד.ס.מ פרנדלי הוא בעצם שרלטן...הוא יכול לקרוא לעצמו איך שבא לו, ויכול להציג כל מיני תעודות מכל מיני מוסדות...אבל אנאליטיקאי הוא לא.
למרות זאת - יש עדיין המון שרלטנים כאלו
אם אתה לא רק רוצה להכיר את עצמך ואת המיניות הסוטה שלך, וגם ללמוד לחיות איתה בשלום, אלא מחפש פריצת דרך בחיים וכו'... או סובל מהפרעות במצב הרוח וכו' - לך כאמור לפסיכותראפיה או לפסיכיאטר ( לא המתורבת, כן ? )
מאד קשה למצוא מטפל שמבין עניין. מאד קשה...
ורובם גם שרלטנים לא קטנים
והעסק גם יקר
אני כמובן בעל לב זהב, ומוכן לדבר איתך בעצמי. אני לוקח 2400 ש"ח לרבע שעה.... ולחצי שעה אני מוכן לעשות לך הנחה קטנה...
אז כדאי לך גם להקשיב למה שכתב חתול הצללים...

פרחונית​(לא בעסק) • 5 בנוב׳ 2011

ההתנסות האישית שלי מול פסיכולוגית שלא הכירה בכלל מה זה בדס"מ
הייתה שאני פתחתי את זה לאט ובזהירות
אני חושבת שבתוכה היא הזדעזעה
אבל בפגישה שאחרי החשיפה, היא הייתה עם גישה של "אולי אפשר להתייחס לזה בתור שפה אחרת למערכות יחסים"

אני לא יודעת מה הביא לזה
אני מנחשת שזה היה צירוף של קצת למידה שלה על הנושא
והתייעצות עם קולגות

אבל בגדול אני חושבת שזה עניין של פתיחות ויכולת קבלה של אורח חיים שונה
ובאמת זו התחושה שהייתה לגבי הנושא הזה
שהיא מקבלת את זה בי, בתור חלק ממני, ולא בתור משהו שצריך ריפוי או תיקון

אני חושבת שכשמחפשים מטפל/ת לא כדאי להגביל להגדרה של בדס"מ פרנדלי
נראה לי שיש מעטים כאלה
לדעתי כדאי ללכת לכיוון של מטפלים עם ראש פתוח למיניות אלטרנטיבית

גולוסקלפר​(נשלט) • 5 בנוב׳ 2011

מסכים בגדול. רק מה אם אין בנמצא חבר?



אני מניח שהחיפוש אחר מטפל bdsm friendly שקול לחיפוש אחר מטפל טוב. מילים אחרות, מטפל שלא תרגיש מספיק חופשי איתו כנראה לא מתאים לך. לא ככה?

Re: (:

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 5 בנוב׳ 2011

ויחד עם כול זאת כמו שזה אולי עוזר לך להשתחרר זה עדיין מוריד ממנו מעמסה להתבונן לך בעיניים ולנסות להבין אותך, חוסך ממך את חוויית האינטראקציה מולו מה שהופך את זה לנוח גם עבורו ולא רק עבורך.

זה נכון שהשחרור האמיתי נמצא במקום ההכרות עם עצמך , לאמת הנפשית שלך, אך יחד עם זאת הרבה פעמים אנחנו נהנים לספר לעצמנו את האמת ולא באמת להתבונן בה (במילים אחרות מתחמנים גם את עצמנו) וחלק מתפקידו הוא לא לאפשר לך לעשות זאת .
מטפל שתקוע בעצמו ביכולת השתקפותו במטופל שנוצרת בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא , בהשלכות שהמטופל עושה עליו כנגזרת של עברו לא יכול לעזור לך לצאת מהמלכוד העצמי הזה שנוצר, ובעצם במקום לעזור לך להשתחרר ממנו עוזר לך להמשיך לתחזקו.

שלא תבין אותי לא נכון בגדול אנחנו מסכימים על הסיבות ועל התוצאות שצריך להגיע אליהן, פשוט הצורה של איך זה צריך להתנהל נראת לנו שונה ,וגם זה טבעי כי אנחנו שני אנשים שונים לבסוף.

הסיבה שלא ניתן לפתור תיסבוכים אמיתיים אצל חבר היא:
לא כול חבר בנוי למעמסות רגשיות ואמיתיו שכאלו ובמקום לקדם אותך לעבר האמת שלך ולחטוף את הרגשות שלך בדרך יותר קל להם לתמוך בך ופשוט להשאיר אותך איפה שאתה.
מצד אחד זה יותר קל להם, מצד שני הם חושבים שאתה סובל מזה פחות ולבסוף כאילו כולם מרוצים.

בשורה התחתונה צריך ביצים להתמודד עם הרגשות של זעם תסכול כעס וכאב שיבואו ממך , למה שהוא יחטוף את זה מה רע לו עם מה שיש חיית עם זה 30 שנה לא ? אפשר כנראה עוד קצת .

ולבסוף אל תשלו את עצמכם בזה שיש ידע עמוק בענייני בדסם בקרב המטפלים , הם לומדים את זה דרככם , כי לבסוף מה שחשוב הוא לא איך אתם אוהבים שמזיינים אותכם אלא מה עומד מאחוריי הצרכים האלו, מה המקום שאתם מחפשים להגיע אליו, ולמה אתם צריכים את זה כך .
נכון שככול שהמטפל יותר פתוח יותר קל לו להכיל את זה , אבל עדיין ידע אמיתי בארץ אין מקסימום יש יכולת קבלה וגם לזה לא תמיד תזכו.

סוטה​(נשלט) • 5 בנוב׳ 2011

אנסה גם אני לחדד.
אומנם אין בחיי שותפי סוד לנטיותיי המיניות, אך זה פחות מבושה (גם), ובעיקר מחמת החשש מפני חוסר הבנה. ביסוס לחשש כאמור, ניתן למצוא לדוגמא, בכתבות הבידיאסאמ (השואפות להיות ידדותיות) שנכתבות בידי וונילים, כמה חוסר הבנה יש בהן. אפילו מישל וולבק, שרוב תפיסותיו הן עבורי דברי אלוהים חיים, מפרש את הפעילות הבידיאסאמית בצורה שגויה באופן מוחלט לדעתי (ראו לדוגמא בפלטפורמה, כשמישל, ולארי ושותפה לעבודה של ולארי מבקרים במועדון סאדו).

המחשבה ללכת לטיפול, לא נובעת מהרגשת תקיעות או רצון בפריצת דרך, אני די מרוצה מהאופן שבו חיי מתנהלים (בהתחשב באבסורד הקיומי). אני כן נע לאחרונה בין מצבי רוח באופן יחסית קיצוני (אך לא הייתי מגדיר את הרעים כדכאונות).

חוץ מזה, אני בתקופה בה באופן יחסי, מבלי לנסות אפילו, אני מגלה על עצמי באמצעות אחרים, את ההפך ממה שהייתי בטוח שאני יודע. הייתי רוצה לפתח את ההתבוננות הזו באמצעות איש מקצוע.

אני לא חושש להישפט מוסרית או בכל אופן אחרת, אני פשוט חושש שהנטיות המיניות שבי, שאי אפשר להתעלם מההשפעה שלהם על האישיות, יתפרשו באופן מוטעה אצל אדם שהבידיאסאמ זר לו, ויהווו רעשים שיקשו על המטפל לבצע את התפקיד שלו.

Cauchy{Venus Blue} • 5 בנוב׳ 2011

שני דברים:
1. צריך פסיכולוג טוב, לא כזה ש'מבין בדסמ'. אם הפסיכולוג שלך מאפשר לנטיות האישיות שלו להשפיע על הטיפול שלך הוא חרא פסיכולוג.

2. מהיכרויות שלי עם אנשים, ובאופן ברור מהטקסטים כאן, ככל שיש לך יותר בעיות אתה חושב שכל הפסיכולוגים יותר חרא ולא עוזרים. זה פשוט מאד כי תהליך הטיפול מציף את הבעיות, וככל שהן יותר עמוקות זה יותר כואב. מי שעוזב טיפול אחרי חודשיים בטענה שזה לא עוזר שקול למנותח שיוצא מחדר הניתוח שנייה אחרי שפתחו לו את הבטן.

3. אני מסכים מאד עם אוראנוס לגבי ללכת לפסיכיאטר טוב (המסלול הזה דורש אינטיליגנציה גבוהה יותר מזה של פסיכולוגים) והוא יפנה אותך לטיפול המתאים. אם אתה מפחד ללכת לפגישת נסיון סימן שאתה חייב אחת כזו (או שאתה קמצן ברמות קשות וזה לא *מחייב* טיפול).

4. אני מכיר פסיכיאטרית מצויינת, אם אתה (או מישהו) רוצה פרטים אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי. (היא מטפלת בי בנושא חרדות).


(5. זה דיי הגיוני שהמטפל אומר לכם לחשוב מאיפה הבדסמ שלכם מגיע, תהיו רציניים לרגע. מין ואלימות הם מהיסודיים שבייצרי האדם ומובן שהם קשורים באופן הדוק לבעיות שלו, אם הן ישנן).