בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסירה

A v​(שולט)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

Re: שאלה מרתקת!

A v​(שולט) • 11 בדצמ׳ 2011
אושה כתב/ה:
בניגוד להמון המון המוןןןן גברים פה - בעלי כן התחתן עם בתולה (או יותר נכון "היא" היתה בתולה שנפגשו).

הקמנו תא משפחתי ומעולם לא נמסרתי לאחר/ת.
מלבד ניסיונות קטנים קטנים של סשנים פומביים קצרצרים שלא הכילו מיניות ועירום ואישור מוגבל לשליטה מנטאלית ע"י גבר אחר, לא חווינו "עירבוביה" עם אחרים.
אני יודעת שהוא מפנטז על זה (לא על מסירה לאחר, לא יכול לחשוב על סיטואציה שלו אין בה שליטה מלאה על המתרחש) כי רבות במהלך "העניינים" הפרטיים שלנו מדבר על זה=זיונים ע"י אחרים.

אני יודעת שקשה לו הרעיון שאשתו, אם ילדיו תהיה עם גבר אחר/תוזנה ותשורמט.
זאת הסיבה גם שלמרות חיבתי הרבה לפומביות הוא אינו חושף את גופי הערום ברבים, גם לא בחדרים חשוכים.
[[color=red]b]אישתו זו אישתו, הזונה הפרטית שלו.[/b]


ואני?
מפנטזת על זה תדיר
פומביות/גאנג באנג/מסירה לאחר - יו ניים איט
לא חושבת שתהיה לי בעיה לשוב אחר כך לעשות כביסה, להוציא את הילדים מהגנים ולהתכרבל איתו על הספה מול הטלויזיה.[/color]



אהבתי מאוד את התגובה שלך.


יש מצב שאנחנו הגברים או לפחות ברובם "עתיקים" יותר,

כי בפנטזיה זה באמת מדהים...המחשבה על ההתמסרות הגדולה הזו של גבר אחר שיחדור אלייך

על מנת בעצם לספק אותו...

ושאלה קטנה...אם סתם כיד הגורל היום היה היום שאתם הולכים לבצע את זה.

את חושבת שהיית עונה את אותה תשובה?
אושה{אוש}
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

Re: שאלה מרתקת!

אושה{אוש} • 11 בדצמ׳ 2011
אדון וחבר כתב/ה:


ושאלה קטנה...אם סתם כיד הגורל היום היה היום שאתם הולכים לבצע את זה.

את חושבת שהיית עונה את אותה תשובה?


כן
כלומר הייתי רוצה לעשות טיפול 10,000 קודם...

הבעיה העיקרית שתהיה לי עם הענין (בהנחה שאני אמשך לאותו גבר) זה החשש שלי מבעלי.
גם אם יסכים/יוביל לכך נקודתית, גם אם יחשוב שהוא יכול להתמודד עם זה -
ואחר כך יתחרט - אני מפחדת מאד שזה ישפיע לרעה עליו ועלינו.

פחות נראה לי שיפריע לו לראות את אישתו מוחפצת אלא יותר בכיוון של - היא נהנתה מגבר אחר, אולי אני לא מספיק טוב בשבילה וכו'
aka BODYGUARD
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
aka BODYGUARD • 11 בדצמ׳ 2011
הקוד שלי אומר שאת הרכוש שלי איני מזנה, איני מוסר, איני נותן, איני מלווה ואיני מבצע

כל סוג של חילופים בו.

נשמע עתיק, דינוזאורי, אולם זה הקוד שמאז ומתמיד הנחה אותי.

איני פוסל פנטזיה של נשלטת לנושא התחושה של מסירה לאחר, זו הפנטזיה שלה.

זה הגבול שלי.

בהגיון החשיבתי שלי לא מסתדר שמהלך בנייה של מערכת בדס''מית (אמיתית) שלוקח

תקופה ארוכה יסתכם במסירת הרכוש שלי למישהו אחר, ולו למימוש פנטזיה של הנשלטת.
אושה{אוש}
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
אושה{אוש} • 11 בדצמ׳ 2011
אני ממש מבינה מה אתה אומר באדי.
הנשלטת היא הרכוש שלך אז ככה למסור אותה לאחר?
יש קטע כזה בבדסמ (שאותי אישית מדליק ואותו ממש לא) של הזניה, של החפצה, של הפשטה -
להציג לראווה את הנשלטת העירומה שלך - וזה דווקא לא מסתדר עם הדימוי של גבר דומיננטי בעל רכוש -

הרבה גברים (בוניל נניח) לא יחלמו שנשותיהם יצאו מהבית במחשוף נדיב - שאחרים יזכו לראות ולהנות ממה ששייך לגבר אחד? מוזר שתפיסה שוביניסטית (?), רכושנית שכזאת דווקא לא השתרשה בבדסמ.

כנראה שהזוגיות שלי שיכת לאסכולה משונה - השליטה שלו בי מתבטאת באי מתן הרשות להשתרמטות.
aka BODYGUARD
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
aka BODYGUARD • 11 בדצמ׳ 2011
אני חושב שזה מאד מסתדר עם הפאודל הדומיננטי, אושה...

הענין שמנחה אותי הוא שאם אני מוזיל את ערך הרכוש שלי בהזנייה שלו או בכל מהלך
אחר, אני מוזיל את עצמי.
אין לי בעיה בסשן פומבי לחשוף קצת מפה וקצת משם, זה סביר.
מצד שני אני מוקיר ומעלה את מניות הנשלטת שלי בכל שאני מאפשר לה להלך כמלכה בין
כולם ועדיין מוליך אותה בעצמי.
חושב שמהלך כזהמעלה את קרני ולא רק את שלה.
החפצה ועוד לא קשורים במסירה זו או אחרת למישהו אחר,

חושב שבמערכת האחרונה שלי שנמשכה שש שנים מעולם ולעולם הנשלטת שלי הלכה
עם ראש מורם, היתה מלכה לכולם ועדיין היתה שלי.
לדעתי אין מכובד מזה.
זאלופון​(שולט)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
זאלופון​(שולט) • 11 בדצמ׳ 2011
אהבתי את השאלה שלך. אנסה לענות כפי יכולתי, על אף שמעולם לא מסרתי את זוגתי, כך שהתשובה תהיה מוגבלת משהו.

העבר שלה לא מפריע לי, בתנאי שלא נותרו משקעים בלתי רצויים ממנו. סקס או סשן שלה עם מישהו שאיננו אני לא מורידים מערכה בעיניי. מכיוון שהתרחשויות עבר כאלה לא משנות את יחסי אליה, אני לא חושב שאסתכל בה באופן שונה אם זה יקרה בעתיד. אין לי פנטזיה או רצון למסור אותה לאחר, אבל ממד הזמן הוא לא מה שיכתיב את תחושותיי בנושא.

האמור לעיל הוא ניחוש מושכל, מפני שכאמור, מאז שהיא איתי היא לא היתה עם גבר אחר. מה שהיא כן עשתה הוא להחשף על ידי בכל מיני מקומות פומביים, כולל מיטב מועדוני הסוטים הישראליים. עושה לי את זה שאני יכול להציג אותה לראווה ככה, אם אני רק רוצה, ואני גם גאה במה שיש לי להציג, אוהב לראות את העיניים שחומדות את מה ששלי. אני לא בטוח באיזו מידה אפשר להשליך את התחושות הללו לסיטואציה של מסירה, אבל אני מאמין שהן יהיו שם במידה מסוימת. לצדן, אני מניח שיהיו גם תחושות רכושניות, שמישהו "משתמש ברכוש שלי", ונראה לי שכמו ברכוש ממשי שיקר ללבך, גם פה חשובה זהות ה"משתמש". יש הבדל אם מדובר באדם קרוב ומוערך לעומת זר או חלילה אדם שעמדתי כלפיו שלילית. דברים יקרים לא חולקים עם כל אחד.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
1. אני חושבת שחלק מהאנשים שעושים את זה לא בהכרח יודעים למה זה מגרה אותם.

2. מה שמעורר את הפנטזיה שלי על מסירה הוא דווקא ההחפצה. כי אנחנו יכולים להגיד "רכוש" אבל זה עדיין לא עד כדי "חפץ". הרכושנות הגברית יכולה לראות אשה כרכוש, אבל מה שעושים במסירה זה לטשטש את האנושיות שלה. כי כל רכוש אחר שלך אתה מוכן להשאיל. היכולת שלך לתת חפץ כלשהו לאדם אחר מדגישה את היותו שלך. כי אם האשה שלך לא ממש שייכת לך אלא גם קצת לעצמה, אתה לא יכול להחליט לתת אותה לאנשים. אם היא רק צעצוע שלך ואתם רוצים לגרום לה להרגיש שאין לה שום מילה, מסירה זו דרך טובה להגיע לשם. כי אין דבר שמבטל את זכות הבחירה, כמו לבטל את הבחירה מי יזיין אותך.

3. יש לי אחת גם הפוך וגם שם זה מתוך חיזוק ה"שלי". אם הוא לגמרי שלי, אני יכולה להשאיל אותו לחברה, בלי אישיו של קנאה, לדבר עליו בגוף שלישי, לשחק איתה יחד בצעצוע שלי, כמו עם ברבי. כשהייתי החברה, ככה בדיוק זה הרגיש. שחברתי הטובה נותנת לי לשחק עם הצעצועים שלה.
(אגב, המקרה הזה הסתבך, כמובן, ודי קלקל להם את הקשר. אבל זה בגלל שהיא די כפתה עליו את כל העסק).
A v​(שולט)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

זאלופון

A v​(שולט) • 11 בדצמ׳ 2011
זאלופון כתב/ה:
אהבתי את השאלה שלך. אנסה לענות כפי יכולתי, על אף שמעולם לא מסרתי את זוגתי, כך שהתשובה תהיה מוגבלת משהו.

העבר שלה לא מפריע לי, בתנאי שלא נותרו משקעים בלתי רצויים ממנו. סקס או סשן שלה עם מישהו שאיננו אני לא מורידים מערכה בעיניי. מכיוון שהתרחשויות עבר כאלה לא משנות את יחסי אליה, אני לא חושב שאסתכל בה באופן שונה אם זה יקרה בעתיד. אין לי פנטזיה או רצון למסור אותה לאחר, אבל ממד הזמן הוא לא מה שיכתיב את תחושותיי בנושא.

האמור לעיל הוא ניחוש מושכל, מפני שכאמור, מאז שהיא איתי היא לא היתה עם גבר אחר. מה שהיא כן עשתה הוא להחשף על ידי בכל מיני מקומות פומביים, כולל מיטב מועדוני הסוטים הישראליים. עושה לי את זה שאני יכול להציג אותה לראווה ככה, אם אני רק רוצה, ואני גם גאה במה שיש לי להציג, אוהב לראות את העיניים שחומדות את מה ששלי. אני לא בטוח באיזו מידה אפשר להשליך את התחושות הללו לסיטואציה של מסירה, אבל אני מאמין שהן יהיו שם במידה מסוימת. לצדן, אני מניח שיהיו גם תחושות רכושניות, שמישהו "משתמש ברכוש שלי", ונראה לי שכמו ברכוש ממשי שיקר ללבך, גם פה חשובה זהות ה"משתמש". יש הבדל אם מדובר באדם קרוב ומוערך לעומת זר או חלילה אדם שעמדתי כלפיו שלילית. דברים יקרים לא חולקים עם כל אחד.



אתה מעלה נקודה מאוד חשובה --מ ש ק ע י ם--- וזה לא משהו שאפשר למדודו אותו..

לא משהו שבאמת אפשר להעריך מה יעשה לקשר?

ועוד דבר שעד עכשיו לא חשבתי עליו...למי באמת מוסרים,לזר או למישהו קרוב שאוהבים,מכבדים

לטעמך זה יכול לשנות את התחושה?
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
בעיני - לגמרי.
אבל כל דבר אפשר לפרש לשני כיוונים.
אם הוא מוסר אותי לחבר הכי טוב שלו (איש נפלא, אני מתה עליו ומאד מעריכה אותו) הוא משפיע גם על הקשר שלי עם צד ג'. הוא מביא גם את ג' (אות בדויה) להתייחס עלי, לצורך העניין, כחפץ.
הוא גם מגדיר, במובן מסויים, את החברות ביניהם כעומדת מעל לידידות שלי איתו. הוא מבטל את זכות הבחירה שלי לא רק מולו, הגבר שלי, אלא גם מול הידיד שלי. כלומר, הוא מרשה לעצמו לשנות מערכת יחסים שלי עם אדם אחר.

אם זה לאנשים זרים - מצד אחד זה פוגע שלא אכפת לו מי, שהוא נותן אותי סתם ככה לכל אחד. מצד שני, כשזה מישהו שאני לא מכירה אז ההתרחשות היא רק מולו ויותר קל לי להרגיש שזה משהו שקורה בינינו, שהגבר הנוסף הוא רק שליח שלו ולא נמצא איתי בשום מערכת יחסים. זה יותר קל ככה.

אני חושבת שמה שהיה לי הכי קל איתו, זה אנשים שאני לא מכירה, אבל שהוא נותן בהם אמון. כך שאני יודעת שאכפת לו מה קורה איתי אבל לא נדרשת להרגיש שזה משהו שקורה ביני לבין עוד מישהו ולא רק ביני לבין אדוני.

ועוד על החבר: ברגע שהוא נותן אותי לחבר שלו, זה לא רק משהו שהוא עושה איתי, אלא גם משהו שהוא עושה איתו. במילים אחרות: לתת אותי לזר זה אקט בתוך הזוגיות שלנו. לתת אותי לג' זה לא רק אקט בזוגיות שלנו, זה אקט בתוך החברות שלהם, משהו שהם עושים ביניהם, לחלוק אשה.
היה מאד מעניין אותי על מה מהם הדגש מבחינתו.

גם אם הוא ייקח אותי למסיבה ויציע אותי לציבור - אני ארצה לדעת אם הוא מגשים לי או לעצמו. אם הוא עושה את זה בשביל להגשים לי פנטזיה, או כי זה יגרום לו להרגיש טוב שהוא יכול לעשות את זה.
(אגב אני אישית הייתי מרגישה יותר טוב עם השני מביניהם, אבל מנחשת שאני לא דוגמה מייצגת).
A v​(שולט)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

החשיבה שלך...

A v​(שולט) • 11 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה:
בעיני - לגמרי.
אבל כל דבר אפשר לפרש לשני כיוונים.
אם הוא מוסר אותי לחבר הכי טוב שלו (איש נפלא, אני מתה עליו ומאד מעריכה אותו) הוא משפיע גם על הקשר שלי עם צד ג'. הוא מביא גם את ג' (אות בדויה) להתייחס עלי, לצורך העניין, כחפץ.
הוא גם מגדיר, במובן מסויים, את החברות ביניהם כעומדת מעל לידידות שלי איתו. הוא מבטל את זכות הבחירה שלי לא רק מולו, הגבר שלי, אלא גם מול הידיד שלי. כלומר, הוא מרשה לעצמו לשנות מערכת יחסים שלי עם אדם אחר.

אם זה לאנשים זרים - מצד אחד זה פוגע שלא אכפת לו מי, שהוא נותן אותי סתם ככה לכל אחד. מצד שני, כשזה מישהו שאני לא מכירה אז ההתרחשות היא רק מולו ויותר קל לי להרגיש שזה משהו שקורה בינינו, שהגבר הנוסף הוא רק שליח שלו ולא נמצא איתי בשום מערכת יחסים. זה יותר קל ככה.

אני חושבת שמה שהיה לי הכי קל איתו, זה אנשים שאני לא מכירה, אבל שהוא נותן בהם אמון. כך שאני יודעת שאכפת לו מה קורה איתי אבל לא נדרשת להרגיש שזה משהו שקורה ביני לבין עוד מישהו ולא רק ביני לבין אדוני.

ועוד על החבר: ברגע שהוא נותן אותי לחבר שלו, זה לא רק משהו שהוא עושה איתי, אלא גם משהו שהוא עושה איתו. במילים אחרות: לתת אותי לזר זה אקט בתוך הזוגיות שלנו. לתת אותי לג' זה לא רק אקט בזוגיות שלנו, זה אקט בתוך החברות שלהם, משהו שהם עושים ביניהם, לחלוק אשה.
היה מאד מעניין אותי על מה מהם הדגש מבחינתו.

גם אם הוא ייקח אותי למסיבה ויציע אותי לציבור - אני ארצה לדעת אם הוא מגשים לי או לעצמו. אם הוא עושה את זה בשביל להגשים לי פנטזיה, או כי זה יגרום לו להרגיש טוב שהוא יכול לעשות את זה.
(אגב אני אישית הייתי מרגישה יותר טוב עם השני מביניהם, אבל מנחשת שאני לא דוגמה מייצגת).


החשיבה שלך, הראייה שלך את הדברים מאוד יפה וחכמה בעיני.

פתחת לי עוד כיווני מחשבה שלטעמי מאוד מאוד נכונים

(גם בתגובה בדף הראשון)

וכבדי משקל.

תודה.!