| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
פצעי פרידה
סיומה של מערכת יחסים, כאשר היא מגיעה מרצונו של אחד המשתתפים בלבד, מלווה בד"כ בכאב וכעס.
האם קיים הבדל בין סיום מערכת יחסים ונילית לבדסמית? האם נשלטת "זכאית" ליותר מאישה ונילית במקרה ואדונה החליט לסיים את הקשר בינהם? |
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
אני לא חושבת שיש הבדל גדול או בכלל בין סיום מערכת יחסם ונילית לבין מערכת יחסים שעיקרה שליטה. למרות שיש שולטים "שמלווים" את הנישלטת בתקופת הפרדה , אולי זה בגלל תחושת השייכות , התמסרות, אולי... שבת שלום. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי ינו' 06, 2012 7:47 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
| up u rs(אחרת) |
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
למה שיהיה הבדל?
הרי הנשלטת הייתה שם מרצונה ובחרה במערכת היחסים הזאת, בדיוק כמו בכל מערכת אחרת. מי שמרגישה שמגיע לה יותר בגלל שהיא "מסכימה" להיות נשלטת- לא צריכה להכנס בכלל למערכת כזאת. בידיאסאמ או לא- האחריות על הלב שלנו היא בידינו! |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
בגדול..
אין הרבה הבדל...חוץ מזה ש
היא היתה שם בגופה נשמתה והוויתה כאבה ספגה הכילה דאגה נשמעה עשתה התאמצה העונג שלה היה בעינוג של אדונה..וכל הוויתה הסתכמה בלהיות כל אשר ירצה שתהיה. חוץ מזה איו באמת הרבה הבדל. וכן מנסיון וטעויות שעשיתי בעבר,יודע שזה צריך להיות טיפה אחרת מוניל. |
|
|
Perplexed
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
על "זכאות" אל מול "הוגנות"
הואיל ואתה בוחר במילה "זכאית", שהיא מריחה מחשבונאות צרכים בדס"מית קלוקלת, קשה לי להשיב אחרת מ"כל אחד נכנס לעניין וקיבל את מה שהיה צריך, וכשתמה תקופת העסקה הסתיים החוזה ודי, שילך כל אחד לדרכו".
אבל אתה קצת יותר משוכלל מחשבונאות צרכים של תן וקח גרידא, עד כמה שהתרשמתי מכתיבתך. נכון? אז אשיב לך כך: זה לא עניין של ל-מה *היא* זכאית. זה עניין של אחריות אישית והוגנות. במה דברים אמורים? כן, בהחלט, בדס"מ יכול להיות מאוד מפרק רגשית/אישיותית, בין שניים שרצו בכך ואפשרו זאת. כן, בדס"מ יכול לגרור לתלות הרבה יותר עמוקה מאשר יחסים וונילים. זו לא הכללה, וכל מערכת צריכה להמדד כשלעצמה. אבל הפוטנציאל לכך קיים. עוד קיים הפוטנציאל להפוך את השולט לעולם ומלואו שלך, תוך זניחת רבדי חיים אחרים, ותוך ויתור על חלקים גדולים מעצמך. זו לא ביקורת או האדרה של האפשרויות האלו בבדס"מ זו פשוט הצבעה על מציאות אפשרית. אי לכך, בפרט כששולט עוזב, אזיי לטעמי, אם המערכת הובילה למקומות מאוד תלותיים או מפורקים של נשלטת, הוא אולי לא "חייב" לה שום דבר מיוחד יותר מאשר בווניל, אבל ברמה האישית, הוא "חייב" לעצמו, הוגנות, ואחריות, במובן של לעשות את הפרידה הזו כמה שיותר קלה עבורה. אני לא מאמינה שאני אומרת זאת כמי שבעצמה לוקחת אחריות מלאה על כל מצב רגשי אליו היא נגררת, אבל כן, אני סבורה שההגינות האישית של אותו שולט והאחריות שלו בפרט לעצמו... מחייבת, מעט יותר רגישות וריכוך המצב ככל האפשר, אם בכלל אפשר. |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
Re: בגדול.. אדון וחבר כתב/ה: אין הרבה הבדל...חוץ מזה ש
היא היתה שם בגופה נשמתה והוויתה כאבה ספגה הכילה דאגה נשמעה עשתה התאמצה העונג שלה היה בעינוג של אדונה..וכל הוויתה הסתכמה בלהיות כל אשר ירצה שתהיה. חוץ מזה איו באמת הרבה הבדל. וכן מנסיון וטעויות שעשיתי בעבר,יודע שזה צריך להיות טיפה אחרת מוניל. אדון וחבר, האם אכן העונג שלה היה בעינוג אדונה בלבד או שמא זוהי מערכת של תן וקח משני הצדדים? היא מספקת לו את יצר השליטה, הסדיזם או כל דבר אחר והוא מספק לה את האפשרות להיות במקום הכי נמוך בעולם ולהרגיש הכי גבוה בעולם, כמעשה הפרה והעגל...? אומר אתה, כי זה צריך להיות טיפה אחרת מוניל, כיצד אחרת? שבת מבורכת 
|
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
Re: על "זכאות" אל מול "הוגנות" Perplexed כתב/ה: הואיל ואתה בוחר במילה "זכאית", שהיא מריחה מחשבונאות צרכים בדס"מית קלוקלת, קשה לי להשיב אחרת מ"כל אחד נכנס לעניין וקיבל את מה שהיה צריך, וכשתמה תקופת העסקה הסתיים החוזה ודי, שילך כל אחד לדרכו".
אבל אתה קצת יותר משוכלל מחשבונאות צרכים של תן וקח גרידא, עד כמה שהתרשמתי מכתיבתך. נכון? אז אשיב לך כך: זה לא עניין של ל-מה *היא* זכאית. זה עניין של אחריות אישית והוגנות. במה דברים אמורים? כן, בהחלט, בדס"מ יכול להיות מאוד מפרק רגשית/אישיותית, בין שניים שרצו בכך ואפשרו זאת. כן, בדס"מ יכול לגרור לתלות הרבה יותר עמוקה מאשר יחסים וונילים. זו לא הכללה, וכל מערכת צריכה להמדד כשלעצמה. אבל הפוטנציאל לכך קיים. עוד קיים הפוטנציאל להפוך את השולט לעולם ומלואו שלך, תוך זניחת רבדי חיים אחרים, ותוך ויתור על חלקים גדולים מעצמך. זו לא ביקורת או האדרה של האפשרויות האלו בבדס"מ זו פשוט הצבעה על מציאות אפשרית. אי לכך, בפרט כששולט עוזב, אזיי לטעמי, אם המערכת הובילה למקומות מאוד תלותיים או מפורקים של נשלטת, הוא אולי לא "חייב" לה שום דבר מיוחד יותר מאשר בווניל, אבל ברמה האישית, הוא "חייב" לעצמו, הוגנות, ואחריות, במובן של לעשות את הפרידה הזו כמה שיותר קלה עבורה. אני לא מאמינה שאני אומרת זאת כמי שבעצמה לוקחת אחריות מלאה על כל מצב רגשי אליו היא נגררת, אבל כן, אני סבורה שההגינות האישית של אותו שולט והאחריות שלו בפרט לעצמו... מחייבת, מעט יותר רגישות וריכוך המצב ככל האפשר, אם בכלל אפשר. תודה להבהרת הדברים. כרגיל את חדת מחשבה. אנסה להיות יותר ממוקד: "הוגנות" אינה קשורה בהכרח לבדסם או לוניל. או שיש אותה או שאין לטעמי. מן הסתם תסכימי עימי ויסכימו רוב העוסקים במלאכת הבדסם, כי מרגע, שמסרה נשלטת את מפתחות נפשה וגופה, היא מצפה (ובצדק רב) כי יעשה שימוש אחראי וזהיר באותם מפתחות. ברור כי לשולט צריכה להיות אחריות רבה כל זמן, שמתקיימת מערכת D/s. מה קורה ברגע שהשולט מחליט למסור את המפתחות חזרה ולסיים את מערכת היחסים? האם גם כאן יש לו אחריות כלשהי (לא לעצמו אלא לנשלטת)? |
|
|
|
A v(שולט)
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
Re: בגדול.. MasterKey כתב/ה: אדון וחבר כתב/ה: אין הרבה הבדל...חוץ מזה ש
היא היתה שם בגופה נשמתה והוויתה כאבה ספגה הכילה דאגה נשמעה עשתה התאמצה העונג שלה היה בעינוג של אדונה..וכל הוויתה הסתכמה בלהיות כל אשר ירצה שתהיה. חוץ מזה איו באמת הרבה הבדל. וכן מנסיון וטעויות שעשיתי בעבר,יודע שזה צריך להיות טיפה אחרת מוניל. אדון וחבר, האם אכן העונג שלה היה בעינוג אדונה בלבד או שמא זוהי מערכת של תן וקח משני הצדדים? היא מספקת לו את יצר השליטה, הסדיזם או כל דבר אחר והוא מספק לה את האפשרות להיות במקום הכי נמוך בעולם ולהרגיש הכי גבוה בעולם, כמעשה הפרה והעגל...? אומר אתה, כי זה צריך להיות טיפה אחרת מוניל, כיצד אחרת? שבת מבורכת בטח שזה קח ותן בסופו של דבר. אין מערכת יחסים מכל סוג שהיא לא קח ותן. אבל תסתכל אחורה כמה גבולות שברת? שלהן אני מדבר..שם לפחות בפעם הראשונה לקחת בלי בעצם לתת (כמו כל אחד שהיה במקום הזה) וכן אתה צודק מעשה פרה ועגל לחלוטין. איך אחרת...? זה בעצם תלוי איך היתה מערכת היחסים,אבל בעיקרון ללוות להיות אוזן קשבת, לעזור במיוחד בחלק הריגשי. לפחות את החלק המנטאלי לא לסיים בבת אחת.במיוחד אם הקשר היה חזק ארוך שבת מענגת ומבורכת 
|
|
|
|
Perplexed
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
אופיתך,
נו טוב, ידעתי שלא תוותר לי בקלות כזו, וכפועל יוצא תכפה עלי להיות יותר בוטה וברורה, באופן שתיכף יעורר את זעמן של בנות מיני הגאות.
צ'מע נא. במידה שעבורך בדס"מ זה לא רק כמה פליקים רציניים בתחת, דפיקת גרון עמוק ותליה מן התקרה תוך ביצוע אקרובטיקה אולימפית במקביל לספירה לאחור מ -100 מאה תוך פסיחה על כל המספרים הזוגיים ואזכור מודגש של אלו שיש להם חלוקה שלמה במספר שלוש.... יען כי, אם בדס"מ עובר מבחינתך לעיתים דרך מיסוס הגנות, חשיפת חלקים של זוגתך שבדם היא מסתירה אותם מן העולם, התענגות על הסגידה שלה ממך, צמצום עולמה הרגשי להתמקדות בך ובך בלבד, תוך עירור יצרים ורגשות אינטנסיביים באלף רמות עמוקים יותר מאשר בווניל... ובכן, אם זה בדס"מ מבחינתך, אז... זכור שלעיתים, מה שאתה יוצר, הוא אדם חלש יותר. אני אמנם לא מנויה על חסידות "הפירוק וההרכבה מחדש", זה קצת פאר פצ'ט לחשוב שלמאסטרים מסוקסים וכאריזמטים יש את היכולת הזו, אבל אני גם לא מאמינה בתאוריה ה"העצמה". כלומר, העובדה שהיא בוחרת להכנס למקום הזה מרצונה החופשי ובהכרה מלאה לאן הוא עשוי/עלול להוביל, ותחושות ההיי שהיא חווה תוך כדי, אולי לא מותירות אותה נכה רגשית, אבל הן לבטח לא הופכות אותה ל"מועצמת"; מסאטר קי, בהעברה ולקיחה של כוח, עסקינן. זו מהות יחסי שליטה, לא כן? אחד שמתחזק על חשבון השני?.... ובכן אמ'שלי למדה אותי עוד בגן, שעל חלשים צריך להגן. גם במחיר הנוחות שלך וגם אם אתה לא חייב להם דבר בשיט. אז הנשלטת שלך לא "זכאית" לזכויות יתר בהיות הקשר בדס"מי, אבל אתה, כאדם עם מצפון, אחראי להגן על חלש שאתה תרמת לחולשתו ונהנית ממנה, הגם אם הוא נהנה במקביל. אתה לא סבור? מאידך אמ'שלי גם לימדה אותי הרבה בולשיט. אז מה אני יודעת. |
|
|
|
amy(נשלטת)
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
לא, זה לא בדיוק כמו בוניל
מצד שני, אני יכולה להבין את הצד השולט. קשה ללוות בלי להשאר אדון, בעיקר אם היוזמה הייתה מצידך... לפעמים זה אפילו יכול להכאיב יותר לנשלטת.
דווקא עמדתי להסכים עם אלו שלפני, ואני עדיין מסכימה בגדול, אבל עכשיו כשאני נזכרת בפרידות שלי, נראה לי שצריכה להיות תקופת צינון. גם אם קשה לנשלטת, קשה מאוד מאוד. פשוט כדי שתוכל להגדיר את עצמה מחדש, כישות אוטונומית לגמרי. ואל תתנפלו עלי בגלל השימוש במילה. ברור שהיא אוטונומית כל הזמן, ואמורה להיות, בלה בלה בלה... ובכל זאת- יש שיבינו. בהתחלה היא תיפול ותחטוף את המכה מהרצפה. זה יכאב מאוד. בהמשך היא תצליח לאסוף את עצמה וללכת. רק בדרך זו היא תוכל להרפא, איכשהו. וזה כמובן בהנחה שמערכת היחסים הייתה הגונה ונכונה לה, ושלא היו שם פגיעות אחרות (לא מתייחסת לפותח השרשור דווקא). אם האדון החזיר את המפתחות ואם השפחה, השפחה צריכה לקחת את הלב שלה בחזרה, ולהפוך לשומרת היחידה שלו, לפחות לתקופה הקרובה. ברר... מעייף אותי לנסות לכתוב כל כך פוליטיקלי קורקט כשאני מנסה לתאר דינימיקה רגשית. |
|
|