סאטירה SSC?

מה עורר את חמת זעמם של הימין / הימין הקיצוני או של סתם אנשים שמטרתם היא למחות ולא משנה על מה או רחמנא ליצלן, הם באמת עברו את הגבול?



האם לסאטירה יש גבול?

אפילו מצחיקה ועושה טוב לנשמה
בתנאי שתהיה הוגנת ומכילה את כולם.
כשהצחוק הוא מגמתי וחד כיווני קשה להנות ולהשיל את הכעס.

אבל הם שם בקונטרול הכותבים, לא ממש מבינים את זה....
או אולי מבינים ועושים דוקא?
או אולי חייבים לשתול את דעותיהן הפוליטיות בפנים?
אין פלא שזה מעורר זעם
אבל זעם מביא רייטניג אז כנראה זה ימשך בדיוק ככה.

אני אמשיך במסע ההזוי לחיפוש הצדק האיזוני.

ברגע שמתירים את דמה של קבוצה מסויימת, אפילו אם זה בסאטירה, עבורי זה עובר את הקו האדום.

ראיתי את זה. זה דווקא נורא הצחיק אותי.
זה היה בהקשר מאוד מסוים: מתנחלים שפוגעים בחיילים ופעולות תג מחיר.

להציג את זה בצורה כזו,נטול כל הקשר,עם המנגינה העצובה הזו,זה דמגוגי כמעט כמו המגן דוד שהמתנחלים הדביקו על עצמם.
אגב,שליין הוא ימני מוצהר.

מצטרף לפרלין, זה ממש, אבל ממש מצחיק.
בכלל, חבל לי שמצב האומרה נותרה תוכנית הסאטירה היחידה

בכיתי מצחוק, קוראים לזה סטירה.

זה היחס הראוי לאנשים קיצוניים, סוטים, מסיטים ומלאי חשיבות עצמית.

להגחיך אותם ולהוציא את הפתוס מהבלון שלהם - זו עשיה מבורכת.

במה אשמים הסוטים?
רחמים עלינו, אוראנוס !
; )

הקטע הזה טיפה הוצא מהקשרו. אין ולו נושא אחד שהחבורה המאוד מוכשרת הזו לא נוגסת בישבנו.
העונה התחילה בבדיחות על חשבון אורנה-יצאתי-מהויטרינה, בלי בושה ועם הומור משובח, וממשיכה בשליחת חצים לכל עבר- ימין, שמאל, מרכז, לפיד, ערבים, רוסים, חברי כנסת ושרים- שרק מחכים לרגע שיזמינו אותם להתארח.

הפסקול שהושתל בקטע היו-טיוב בניחוח רשימת שינדלר פוגשת את עמוד האש הופך את הקטע להרבה יותר מצחיק. ככה נולדת סאטירה- מאלו שלוקחים את עצמם טיפה יותר מדי ברצינות.