סספנשן

סספנשן

Red Leaf • 1 בפבר׳ 2012

הרבה נרתעים, ובצדק, מסספנשן. הסיכונים אדירים, הכאב לא קטן, והכל בשביל כמה דקות של "תהילה". רוב האנשים שיצא לי לדבר איתם על זה, חושבים שמפאת כמות הסכנות הרבה, לרוב יצא שכרנו בהפסדנו.
לכן, חשוב לי לפתוח דיון שבו נוכל להעשיר אחד את השני, ללמד, ללמוד, להחכים ובתקווה בלי משחקי אגו שיפגעו בתהליך הלמידה או לחילופין ידירו את השתתפותם של אחרים.

אני אפתח במסמך שמצאתי במקרה, שמתאר פיזיקה מאוד בסיסית של תהליך סספנשן, מספר נקודות למחשבה, טבלת סיכונים והסברים בסיסיים על הציוד:

http://www.kinkfriendly.org/wp-content/uploads/2010/12/kinkfriendly_org_suspension_fundamentals.pdf

יש עוד הרבה חומר תיאורטי מעולה בספר של דאגלס קאנט, אבל לצערי הוא לא באמתחתי, לכן אשמח אם מישהו יוכל להעביר נקודות מעניינות משם(בטיחות, פיזיקה, חלוקת משקל, ציוד וכדומה).

ועוד פעם: עצם קיום הדיון לא מהווה המלצה או אפילו רמיזה לביצוע סספנשן. מטרת הדיון הינה להעשיר ולהחכים, ולפתוח אופקים חדשים לאלו שנרתעו מכך, אך הוא אינו מהווה תחליף לניסוי ותהייה, לימוד עם מישהו שמבין והתקדמות מתודית ואיטית.

מקווה מאוד להחכים וללמוד,
רדליף.

החומר של LqqOut טוב, אבל תמציתי

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 1 בפבר׳ 2012

רצוי לזכור שהתיאור שלו (כמו מרבית הספרות בנושא) לגבי נקודות עיגון הוא תיאור של נקודות עיגון שזמינות בבניה שנפוצה בארה"ב, שבה יש הרבה בניה בעץ.

בארץ נקודת עיגון בקיר שבמרבית המקרים יהיה מבלוקים חלולים היא בעיה אחרת.

ההעדפה שלי היא לחפש קורת בטון אופקית בעלת רוחב וגובה מספיקים ולהעביר דרך כל הרוחב שלה שני ברגים אופקיים. אנסה בהמשך להעלות צילומים של המתקן שבו אני משתמש.

כאשר אני משחק במקום שבו ישנם מתקנים, כמו בכנסים, אני בודק את יציבות המתקן ומשתמש ברצועת ניילון רחבה, מהסוג המיועד למטפסים הקשורה בקשר מים לטבעת סגורה.
את הטבעת הזו אני עוטף מעל הקורה העליונה או מפגש של שתי קורות ונועל עם קרבינר. לקרבינר מתחבר סוויבל, שתפקידו לאפשר תנועת סיבוב אופקית של הנקשר/ת ומניעה של הפעלת כוחות פיתול על החיבור לקורה.



הסוויבל החביב עלי הוא זה של Petzl ואני מעדיף את הסוויבל הגדול שלהם, שבטבעת שלו יש מקום בקלות לשלושה קרבינרים.



[ ניתן למצוא קרבינרים וסוויבל במחירים ישראליים באתר של לפידות - יש הנחה אם אתם נרשמים כחברי מועדון http://www.lapidot.net/store/ecomer_listCategoriesAndProducts.asp?idCategory=318 ]

מכאן, לחיבור של החבלים שיישאו בעומס אני משתמש בקרבינרים נפרדים לכל חבל שכזה - דבר שנוח לי לסספנשן של שלוש נקודות מול הסוויבל.

ניסיתי גם שיטה שראיתי אצל אריסו גו, שבה כל קרבינר חדש נוסף לקרבינר הנמוך ביותר שכרגע תלוי - יש לה בעיני יתרון - היא מאפשרת לשחרר את שתי הרגליים מהר יותר במקרה חירום. לצידה יש חיסרון - היא שמה קרבינר מועמס לצד חבלים, דבר שעלול לזרז שחיקה של החבלים ולהאיט את השחרור המהיר, אם הוא נדרש.

תחליף נוח לרצועה הרכה הם Runners - רצועות לולאה תפורות שמיועדות למטפסים וגם הן תחת בקרת איכות ונבדקות לעומס מוגדר.

חשוב להקפיד שהקשר של הלולאה או החלק של התפר ב-Runner יהיו מונחים על הקורה כך שהם אופקיים או אנכיים, כדי להקטין סיכויים לקריעה/פרימה של הקשר/תפרים.

לגבי אתרים בנושא, אני ממליץ על האתר של RopeMaster בכתובת - http://hebshibari.info/main.html . אפשר למצוא בו חומר בעברית לצד אוסף קישורים נרחב.

RopeMaster​(שולט) • 8 בפבר׳ 2012

אתחיל בעניין הרתיעה מתחום הסספנשן שרדליף הזכיר בתחילת הדברים. בעיני, נטיה זו משמחת ומהווה "ניהול סיכונים" מושכל עבור מרבית המשתמשים בחבל. לצערי, אני דווקא נתקל במקרים רבים בהם רואים בסספנשן את חזות הכל או לפחות יעד הכרחי לכל קושר. לא פחות משאני נתקל ברוח דברים זו מצד הקושרים אני רואה אותה אצל הנקשרות המבקשות כבר במפגש הראשון "להמריא אל על" ולדידן קשירות הקרקע אינן אלא מבוא ל"דבר האמיתי".

לעניין ספרו של דאגלס קנט (Sky). אכן יש בספר מבוא תיאורטי רב-עמודים אך אני אישית מוצא שחלקים ממנו מיגעים ומפספסים את המטרה - זאת בעיקר כי הוא מרחיב בנקודות הפחות חשובות, מרבה בגרפים וציורים יפים אך מיותרים ומקצר בנקודות שבעיני הן היותר משמעותיות. וכל זה רק המבוא לביקורת שלי על הספר שאני לא נמנה על חסידיו... בכל מקרה, רדליף, אם תרצה לעיין ולהתרשם בעצמך – עדכן אותי בפרטי לפני אחד ממפגשי הקשירה הבאים ואביא את הספר איתי.

בניגוד לספר של דאגלס קנט אני מוצא שספרו של Arisue Go בשם Mind and Techniques 1 הוא מציעה של ממש. הספר נהיר וברור, הקשירות מצולמות מכל כיוון אפשרי כך שכמעט אין דרך לטעות בביצוע והוא מציג את ארבע קשירות היסוד של הסספנשן היפני. התיחסות נוספת לספר ולינק לאתר בו ניתן לרכוש אותו אפשר למצוא בסקירה זו: http://hebshibari.info/books2.htm

לעניין נקודות העיגון והרצועות, אין לי אלא להסכים עם דבריו הנבונים של Dan Kap. לעניין השימוש בקרבינר נפרד לכל חבל סספנשן - אני מאמין גדול בשיטה זו כי היא מחלקת את העומס בצורה טובה ומאפשרת שחרור מהיר של חלק-הגוף הדורש התייחסות או של כל הקונסטרוקציה בבת אחת.

קשירות מהנות לכולם

חיזוק דבריו של רופמאסטר

Arya​(אחרת) • 10 בפבר׳ 2012

אני רוצה לחזק את דבריו של רופמאסטר, אבל דווקא מהצד הנקשר. נשלטות חסרות ניסיון בקשירה חושבות שסספנשן זה דבר של מה בכך, וזו טעות חמורה!!
חשוב להתנסות קודם בקשירות קרקע, להבין איך מרגיש החבל על הגוף כשהוא צמוד ומהודק, להבין את תחושת חוסר האונים של קשירה על הקרקע, ואז לנסות לדמיין שכל התחושות האלו מוכפלות בהרבה ברגע שעולים לאויר. המתח בחבלים גבוה מאוד והם מפעילים לחץ רב על הגוף.. זה כואב מאוד! זה גם דיי מפחיד.. במיוחד מי שיש לה פחד גבהים
מעבר לכך, חשוב להבין את הסכנות בעניין. בסופו של דבר- זה הגוף שלך!
לדעתי גם חייבת להיות איטראקציה קודמת בין הקושר לנקשרת כדיי ששניהם ידעו איך הגוף מגיב לקשירות ולסספנשן.

בקיצור, ניסיון בקשירות חובה הן לקושר והן לנקשרת ורצוי לשניהם יחד לפני שעולים לאויר.

nomorenomore • 10 בפבר׳ 2012

דיון נחמד - מקווה להחכים

Bent • 29 בפבר׳ 2012

http://www.edenfantasys.com/sexis/sex/suspension-accident-it-finally-happened-0130121/

בחרתי להגיב כשאני מצטט את אולי המפורסמת בקושרות, מידורי האחת והיחידה, שבין השאר לימדה גם אותי.

אני מתעב סספנשן, לא כאקט, לא כשאיפה, אלא כמין מטרה שהוצבה אל מול כול קושר כמטרה עילאית. איפה שהוא לאורך הדרך, רבים המתחילים לגעת בחבל בגלל כול מיני סיבות טובות יותר או פחות , מוסטים עקב פורנו שיבארי ומובלים אל עולם התליות.

הקסם שבחבל, לטעמי הוא בקשר שבין שני אנשים, בהנאה משותפת, בבטחון ההדדי. לצורך החוויה הזו אין טעם לרוב להגיע לקצה היכולת של הנקשר והקושר, וכשמדובר בתליות מדובר בעיקר בקצה היכולת של הקושר.

מעטים מאוד לומדים קשירה באופן סדיר ומוסדר, גם מאילו שלומדים מעטים יותר מקפידים לשמור על רמה אחידה לאורך הזמן. חוסר בבן זוג מתאים, או שפעת של שבוע, התירוץ לא חשוב, יכול לעבור זמן משמעותי בין הלימוד ובין הביצוע.

אין דרך לשנן תליות, אפשר לתרגל קשרים, אבל אל מול ספר, אין לתרגול הזה משמעות, הספר לא צועק עליך תזהר, ולא מראה לך טעויות. אפשר לתרגל חלקית על אדם , אבל נקשר הוא אף פעם לא האדם שיכול להעביר עליך ביקורת אמיתית על איכות הקשירה שלך. אפשר להשתמש בשירותיו של מספר 43 בטוקבק "אחד שיודע", אולי הוא יודע.

רובינו לא עוסקים באנטומיה ברמה כו אחרת, רובינו לא עוסקים בהנדסה, חוזק, מבנה, קשרים. רובינו לא מתחזקים את הציוד שלנו באופן שוטף, בטח לא את החבלים.

רובינו לא צריכים לשקול תליות, לפחות רובינו האחראי.

דעתי.

BENT

נ.ב. אם עברת השכלה בנושא, ביקרת בשיבאריקון, היית אצל מידורי בדוגו, או בכול צורה אחרת של לימוד מהותי. אם את/ה מברי המזל שיש לו מעגל חברים שבתחום, הזדמנות לקשור פעם בשבוע ולתרגל. אנא ראה את דברי כחסרי ערך.