האם יש סתירה כלשהי בין עיסקת בארטר בשפחות לבין "אהבה&qu

האם יש סתירה כלשהי בין עיסקת בארטר בשפחות לבין "אהבה&qu

אדון מכניע ובועל • 28 בפבר׳ 2012

נניח שאתה עושה עיסקת בארטר עם דום אחר בשפחות שלכם. נאמר רק לסופ"ש. האם זה עומד בסתירה לעובדה שאתה "אוהב" את השפחה שלך ? והאם בכלל יש דבר הזוי ומטורלל כזה הקרוי "אהבה" ?

walking dead • 28 בפבר׳ 2012

למה למחזר, אב"ב/עוזרד? הנה, בוא ונחסוך לך עבודה קשה ולנו הרבה כאב ראש.

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27415

שפחה = רהיט להשאלה

feminine3​(אחרת) • 28 בפבר׳ 2012

זה רק מדגיש את "האהבה" שלך אליה

Re: שפחה = רהיט להשאלה

רצסיבי​(נשלט) • 28 בפבר׳ 2012

את טועה ומטעה.
רהיט, אם אני משאיל אותו לאחר לסופ"ש והוא חוזר אלי עם כתם קפה, יש כאן התנהגות לא נאותה מצד השואל.
לגבי השאלת שפחה, אני לא חושב שהכלל הזה חל.
אני חושב שהמשל הנכון צריך להיות לגבי נעל בית מהוהה.

Lakshmi​(נשלטת) • 28 בפבר׳ 2012

נוסטלגי

Re: שפחה = רהיט להשאלה

feminine3​(אחרת) • 28 בפבר׳ 2012

העיקר שלקחת את הכל בהומור

Re: שפחה = רהיט להשאלה

רצסיבי​(נשלט) • 28 בפבר׳ 2012

ברור שבהומור. זו הודעה מסוג ההודעות שלא צריך לקחת ברצינות יתרה, בייחוד לאור ההיסטוריה של השרשור הזה, לפי הלינק שצורף למעלה.

hrgiger • 28 בפבר׳ 2012

קראתי שם ובא לי להגיב פה, אולי כי פה הדיון יהיה קצת יותר אפקטיבי.
נתחיל מזה שאני בכלל הבנתי שהשאלה היא לא לגבי הלגיטימציה של המסירה כי אם מה היא אומרת לגבי הזוג המאושר. האם זה אומר שאדון שולט אוהב פחות את גברת שפחה?
אבל לפני דעתי לגבי השאלה (שנראה לי ואני מקווה שהבנתי נכון) שנשאלה כן אחטא ואגיב לגבי הלגטימציה. כן. לגיטימי. לחלוטין. בעיני כמובן, לא בעיני כולכם. בעולם שלי זה בסדר, בעולם של בן זוגי דרך אגב, זה לגמרי לא בסדר. הוא בחיים לא ימסור אותי, נראה לי (אולי תמורת אספקה בלתי נגמרת של בשר, אולי.).
אני חושבת שאם הזוג המדובר לוקה בבריאות נפשית והשפחה היא אינה מאותן נשים שמחפשות את חייהן בכוחו של הגבר והאדון הוא אינו מאותם הגברים שחושב שכוחו נובע מהנמכת האשה אז שיעשו מה שבא להם. שימסור אותה, שיחליף, שייתן לה להשלט על ידי אחרים. מה שבא לה, בעיקר לה. (כן, אני גם קצת שולטת מלמטה וגם חושבת שהמילה האחרונה שייכת לצד התחתון, זכר ונקבה כאחד).

לגבי האהבה או ההמעטה שבה שזה כביכול משדר. למה שזה יגיד משהו לגבי הרגש של השולט/ת לגבי הנשלט/ת? יש אנשים בלעדיים ויש כאלה שלא. אהבה לא בהכרח באה עם רכושנות. הזוגיות הקודמת שלי הייתה ללא בלעדיות, לא הפריע לנו כשאחד מאיתנו היה עם אחר/ת ולעיתים אפילו עודדנו את זה. זה לא אומר שאהבתי אותו פחות, אלוהים עדי שלקח לי הרבה מעל לשנה להבין שאצליח להיות אדם שלם גם כשהוא כבר לא איתי.
אם הזוגיות של שני אנשים מבוססת על אהבה אז זכותם, כל עוד הם אינם פוגעים כך באחר, לשחק במה שהם רוצים.
ודרך אגב, אין שום דבר רע בלהקריב רצון שלך בשביל בן זוגך. חלק לא קטן מזוגיות, בעיני, זה משא ומתן. תמיד רצונות יתנגשו, אני אמורה לבחור האם הפעם אני מוותרת או שהוא. לפעמים גם עושים דברים שלא רוצים. כמו לראות משחק מטופש, לצאת לאסוף אותה מהעבודה בגשם. אני נהנית כשאני מקריבה קורבנות קטנים בשבילו, אני יודעת שהוא נהנה מלהקריב בשבילי.

אז כן, לגיטימי (בעיני). ולא, לא אומר כלום לגבי עוצמת וסוג הרגש. זה פשוט אומר שהיא ואתה עובדים אחרת.
ולבארטר קטן משלי: יש לי חתול, אני אוהבת אותו והוא מטורף. אני מוכנה למסור אותו לסוף השבוע, תמורת שום דבר פרט לשקט הנפשי שלי וחוסר האלרגייה של בן זוגי. מישהו? הוא נושך רק קצת. נשבעת.

מחפשת לאדוני שפחת נעלי קיפי.

מUחדת • 28 בפבר׳ 2012

בהזדמנות!
מוכנה להימסר בבארטר תמורת 120 אסירים עם דם על הידיים
או בתמורה למשחק תפקידים בסגנון (אדם) סנדלר ונעל בית מהוהה לפירוק והרכבה.

לרציניים בלבד.

Re: מחפשת לאדוני שפחת נעלי קיפי.

רצסיבי​(נשלט) • 28 בפבר׳ 2012

אם יש לי 120 חיילי ג'י-איי-ג'ו בבית (אקשיין פיגרס, נו), ואני מורח עליהם קטשופ על הידיים (והרגלים), אני עדיין אחשב לרציני בלבד ?