VincentVega(שולט)
|
לפני 12 שנים •
13 במרץ 2012
סיפור שני :)
לקיר יש גוון של שמנת, היא חושבת. או אולי בעצם אוף ווייט. או בז'? היא לא בטוחה. היא מהרהרת בעובדה שלעולם לא הייתה שמה דעתה לפרט שולי כל כך, אם לא הייתה נמצאת במצב בו היא נתונה כעת. היא סוקרת באטיות את הצל שלה המוטל על הקיר, בוחנת את הצורה שמטילים כל קימור וקווצת שיער.
היא שומעת אותו בסלון, מתרומם מהספה ונכנס למטבח. גל קצר וחד של קור מזדחל במעלה עמוד השדרה שלה וגורם לה להזדקף באחת. היא נעשית ערה לדופק המאיץ בחזה, להלמות הדם ברקותיה. היא נרגשת, מנסה לשווא להשתלט על התחושה של חשש מהול בציפייה שמציפה אותה. היא שומעת את המתג כשהוא מכבה את האור במטבח ומתחיל להתקדם לכיוון חדר השינה שלה. היא יודעת בערך למה היא צריכה לצפות – זו לא הפעם הראשונה שהוא מעניש אותה – אבל בפעם הקודמת זה היה מיידי, מהיר. בלי זמן לחשוב. הוא לא נתן לה לחכות ככה. הצעדים מתקרבים. היא לוקחת נשימה עמוקה, מדמיינת ברגע אחד קצר עשר גרסאות שונות למה שעשוי לקרות לאחר שיכנס, חושבת לעצמה שלא אכפה לה שיעשה בה מה שירצה, רק שיגאל אותה מהתחושה הופכת הבטן הזאת של חוסר וודאות. היא שומעת את הדלת נפתחת. ההמשך בבלוג  http://thecage.co.il/blog/userblog?blog_id=51517
|
|
|
|
|
|