נוריתE
|
לפני 13 שנים •
4 באפר׳ 2012
אז...מה,מסתובב לך בראש?
הוא שואל,מביט בי מהורהר
אני משפילה עוד קצת את מבטי זיונים,אני אומרת בשליפה מהורהרת או אולי זה הירהור שלוף,עמוק מעמקי מוחי הממ הוא אומר את אומרת מה שאת חושבת שאני?רוצה לשמוע? או באמת זה מה שעובר לך בראש זה מה עובר בראש אני אומרת ולמה? הוא מקשה,דוקא "זיונים" הרי את שפחה ושפחה,ז ה ה-רבה,הוא מדגיש קלות מעבר ל"זיונים" הוא אומר את המילה הזאת במין הדגש קליל,כאילו הוא מדבר על אכילת פלאפל או משהו כזה מגלגל לי בראש את המילה "זיונים" עד שהיא הופכת לחסרת משמעות משהו כמו גנן גידל דגן בגן.. דגן..זיון פרח הוא פרח בכל any name חייכתי לעצמי מה,את מחייכת. הוא דרש כמה זמן לא הזדיינת? הרבה,אני אומרת ,חודשים מאז... ה-ספרדי שלך הוא משלים את המישפט ה-ספרדי שלי... וכבר לא מתגלגלים לי בראש דגןדיגל גנן בגן שרה שרה שיר שמח אני מנערת את ראשי כשדימעה צורבת לי את זווית העיין ומה עם הצלפות?הוא שאל מה עם,כאבים? צמרמורת ענוג חרישית עוברת בגיווי, כמאמר השיר,בערך הוא מבחין ולא יכול שלא לחייך,כניראה,אני לא ממש מישירה אליו מבט זיונים וכאבים אני אומרת מדגישה דווקא משום מה..את ה כאבים הצירוף המושלם הוא?הכאיב לך?ה ספרדי ההוא? הו כןן הו,כן הו... כמה?הכאיב לך? הכאיב ומה היה לך יותר טוב,הוא ממשיך לחקור הזיונים? או הכאבים הכל..אני אומרת גם זיון יכול להכאיב את יודעת כן וכשאת מאוננת לבד בלילה במיטה על מה. את חושבת? גמירות, גמירות ארוכות מרוקנות ממה? מכאבים ו-זיונים.. הוא משלים ואני שומעת את החיוך שבקולו שתיקה, מישתררת בינינו בואי,תתפשטי הוא אומר אני אכאיב לך וגם,אזיין אותך מחשבה אחרונה מוזרה משום מה,עוברת לי בראש בעודי מתפשטת לאט אל מול עיניו החודרות המתבוננות העונג הוא,הפשע המושלם |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
5 באפר׳ 2012
כשכילה את מעשיו בי
מצאתי עצמי על המיטה,צפונה בין ירכיו לחיי השמאלית שעונה על ירכו ראשי בין רגליו כשהוא ישוב נישען אל גב המיטה הוא הדליק סיגריות לי ולו מניח את המאפרה עלי לשם נוחיות כולי הייתי סימפונית עונג צרופה הישבן מאדים קלות ופי הטבעת הנפוח ,פעמו יחד בהרמוניה מושלמת הכוס,עדיין רטט מפעם לפעם מתוכווץ ומרטיב קלות משתף את שמחתו אל אוויר העולם כפות הרגליים שלי סירבו עדיין לדבר איתי אחרי המפגש האנטימי עם שוט הרכיבה שלו הפיטמות זקרו עוד, מגורות וכואבות משלחות עדין זרמיחשמל קלושים לאורך גייוי טעם הזרע המלוח,משתהה עדיין על לשוני ובפי טמונה בין ירכיו תמונה חרוטה בזיכרון |
|
|